פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי / צילום: ap
ארה"ב ומדינות המפרץ הערביות משגרות אל השמיים טילי פטריוט ומטוסי קרב בשווי מיליוני דולרים, כדי ליירט כטב"מים איראניים שעלותם שבריר מזה. אוקראינה, שהתמודדה עם מתקפות דומות מצד רוסיה במשך ארבע שנים, מעדיפה להשתמש במטר של קליעים ובשיטות זולות אחרות.
● זה אולי התסריט הגרוע ביותר להמשך המלחמה עם איראן
● לאן ילכו 412 מיליון חביות נפט? הפרטים על התוכנית ההיסטורית נחשפים
התגובות ההפוכות לאיום שמהווים הכטב"מים הזולים נובעות מגישות שונות ומיכולות כלכליות שונות - דבר שארה"ב ובעלות בריתה במפרץ מביאות בחשבון יותר ויותר ככל שהמלחמה מתארכת אל השבוע השלישי שלה.
גורמים רשמיים ואנליסטים אומרים, כי מדינות עשירות אלה לא היו מצוידות כיאות להתמודדות עם מתקפות הכטב"מים, לאחר שהוציאו מיליארדים על מערכות מתקדמות נגד טילים מתקדמים.
אוקראינה, אף שהיא ענייה יותר, בנתה הגנה רב-שכבתית תוך כדי תנועה, ומצאה פתרונות זולים אך יעילים, לרבות מקלעים המותקנים על משאיות, כטב"מים מיירטים ושיבוש אלקטרוני, לצד טילי יירוט ומטוסי קרב זולים יותר.
חלק מן השיטות הללו מוכרות לארה"ב ולאחרות, ואף על פי שיירוט הטילים והכטב"מים הרוסיים על ידי אוקראינה רחוק מלהיות מושלם, היא הראתה כיצד אפשר לעשות זאת בקנה מידה גדול ובמחיר נמוך יותר. ארה"ב ובעלות בריתה ממהרות כעת לנצל את הידע והטכנולוגיה האלה.
צוותים למזרח התיכון
בדברים שאושרו לפרסום ביום ראשון, אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כי קייב שלחה שלושה צוותים של עשרות מומחים למזרח התיכון כדי לסייע בהערכה ובהדגמה של אופן ההגנה מפני כטב"מים, מבלי להשתתף בפעולות נגד איראן. זלנסקי אמר שזהו הצעד הראשון במה שהוא קיווה שיהיו עסקאות ארוכות-טווח בתחום הרחפנים והטכנולוגיה נגד רחפנים.
ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ הצליחו לעצור טילים בליסטיים במידה רבה, אך כטב"מי השאהד של איראן, שעולים עשרות אלפי דולרים, היוו סכנה גדולה יותר. מתקפת כטב"מים בכוויית הרגה שישה חיילים אמריקאים ב-1 במרץ. אחרים גרמו נזק רב.
איחוד האמירויות הערביות טוענת כי יירטה כמעט את כל הטילים הבליסטיים ששוגרו לעברה, ו-94% מהכטב"מים. בין 28 בפברואר ל-6 במרץ, קטאר יירטה 97% מהטילים ו-72% מהכטב"מים, על פי מחקר של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS), ואילו בחריין יירטה 86% מהטילים ו-71% מכלי הטיס הבלתי מאוישים.
נראה כי למדינות המפרץ אין האמצעים להפיל מספר גדול של כטב"מים שטסים נמוך. לאחרונה חלקן, כולל ערב הסעודית, השתמשו בטילי פטריוט ובטילי אוויר-אוויר בשווי מיליוני דולרים, שנורו ממטוסי קרב או ממסוקים, כדי להשמיד כטב"מים, על פי מקורות יודעי דבר.
לקטאר, לדוגמה, יש 34 מערכות פטריוט, על פי IISS, אך רק שמונה תותחי נ"מ, שהוכחו כיעילים בירי מטווח קצר על כטב"מים באוקראינה. בשנת 2023 קטאר מכרה כתריסר תותחי נ"מ מתנייעים בשם גפארד בחזרה לגרמניה, שם הם יוצרו. גרמניה העבירה אותם ואת הגפארדים שלה לאוקראינה, שם הם מצליחים להפיל כטב"מים עם מטח קליעים שעולה אלפים בודדים של דולרים, על פי חברת ההגנה הגרמנית Rheinmetall, המייצרת את התחמושת.
ארה"ב ומדינות המפרץ, שהדפו במשך שנים מתקפות לא רציפות של כטב"מים וטילים מאיראן ומהחות'ים בתימן, לומדות כעת במהירות. איחוד האמירויות הערביות פרסמה צילומים של מסוקי אפאצ'י מפילים שאהדים באמצעות קליעים. ארה"ב ומדינות המפרץ שולחות או מזמינות את מה שנקרא "כטב"מי יירוט" ששוכללו על ידי אוקראינה. ערב הסעודית מנהלת משא ומתן על עסקה לרכישת משבשי אותות אוקראיניים.
מנכ"ל Rheinmetall אמר ביום רביעי, כי מדינות המפרץ ומדינות אחרות מבקשות עוד מערכות וחימושים המבוססים על קליעים. גם תותח הגנה אווירית מהיר-ירי מתוצרת החברה האמריקאית RTX זוכה לעניין מחודש, על פי מקור יודע דבר.
בוב טולאסט, עמית מחקר במכון המחקר הבריטי the Royal United Services Institute, אמר כי האיום מצד כטב"מי שאהד מוכר כבר זמן מה, ותהה מדוע ארה"ב ובעלות בריתה לא פיתחו פתרונות חסכוניים בהיקף דומה לזה שבאוקראינה.
הפנטגון שיגר ככל הנראה טילי יירוט בשווי של כ-5.7 מיליארד דולר כדי להפיל טילים בליסטיים וכטב"מים איראניים בארבעת הימים הראשונים של המלחמה, על פי ניתוח של איליין מקוסקר, שעבדה בתפקיד בכיר באגף התקציב של הפנטגון תחת ממשל טראמפ הראשון.
"למי ייגמר המלאי קודם?"
"למי ייגמר המלאי קודם?" אמר כריס מילר, שהיה שר ההגנה בפועל בממשל טראמפ הראשון, וכיום מנהל את חברת טכנולוגיות ההגנה FPF-Defense. לדבריו, ארה"ב מתמקדת לעתים קרובות מדי בטכנולוגיה מתקדמת. "כשניסו למכור להם פתרונות זולים, ממשלת ארה"ב לא התעניינה", אמר.
הפנטגון לא השיב לבקשת תגובה.
לישראל יש ניסיון רב בהתמודדות עם התקפות איראניות, אך עדיין יש לה מקום לשיפור. לפני כ-20 שנה, היא זנחה תותח נ"מ בשם וולקן כשעברה להגנה מבוססת טילים. כלי נשק אלה היו יכולים להיות שימושיים כעת, כדי להפיל כטב"מים זולים בעלות סבירה.
"זו הייתה טעות", אומר צביקה חיימוביץ', מפקד חיל האוויר לשעבר. "הממד הכלכלי חשוב מאוד, במיוחד כשיש לנו הרבה מלחמות".
ביוני האחרון, ישראל עצרה כמעט את כל כטב"מי השאהד של איראן באמצעות מטוסים, מסוקים, מערכת הטילים לטווח קצר "כיפת ברזל" ולוחמה אלקטרונית. יש לה כעת גם מערכת לייזר חדשה. אך שיטות אלה לרוב יקרות, והמדינה הצליחה פחות בהפלת כטב"מים שהוטסו אליה למרחקים קצרים יותר על ידי חיזבאללה מעבר לגבול לבנון.
מאז תחילת 2024, אוקראינה הפילה רק 19% מהטילים הבליסטיים, אך הצליחה ליירט 88% מהכטב"מים ארוכי-הטווח ששוגרו על ידי רוסיה, על פי העמותה הבריטית "המרכז לחוסן מידע".
לקייב אין מערכות פטריוט רבות. במקום זאת, היא משתמשת בטילים קצרי-טווח וזולים כדי לפגוע בכטב"מים, במטוסים ובמסוקים. במטוסים ובמסוקים נעשה גם שימוש בתותחים כדי להפיל כטב"מים.
מטוסי מדחף ישנים
על מה שחסר לצבא אוקראינה מבחינת חימושים יקרים הוא ניסה לפצות גם על ידי הגנה חדשנית בנוסח "עשה זאת בעצמך". הוא השמיש מטוסי מדחף ישנים, שבהם חמושים נתלים מהחלון ויורים בכטב"מים. הוא פיתח כטב"מים שיירטו כטב"מים אחרים על ידי התפוצצות עליהם או בסמוך להם, כלים שמדינות המפרץ רוצות כעת לרכוש מהם. אוקראינה גם הוכיחה יעילות בשימוש בלוחמה אלקטרונית כדי לשבש או להטעות את אותות התקשורת של רחפנים בקנה מידה רחב.
המדינה גם משתמשת בסוג של מערכות מבוססות קליעים לטווח קצר, שנחשבו זמן רב כלא-רלוונטיות לצורך הגנה מפני טילים. קייב פשטה על מחסנים בחיפוש אחר תותחי נ"מ סובייטיים ותיקים והתקינה מקלעים כבדים, חלקם בני מאה שנה כמעט, במערכות הדמיה תרמית.
"עבור אוקראינה, זו הייתה חוויה כואבת. אבל עבור שאר העולם, היא מלמדת מאוד", אמר קולונל יורי איחנט, דובר צבאי אוקראיני.