ריי דליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly
השנה האחרונה הייתה מלאת תהפוכות בארה"ב, מהחלת המכסים של הנשיא דונלד טראמפ על כמעט כל מדינות העולם, שהביאה לטלטלה משמעותית בשווקים, דרך המתקפה על ונצואלה והפיכת המשטר שם, הניסיון להשתלט על גרינלנד וכעת המלחמה המשותפת עם ישראל מול איראן - שיש מי שחושש שאף תתפתח למלחמת עולם שלישית.
● בעקבות חיסול הבכירים באיראן: הבורסה בתל אביב עברה לעליות
● "הודעות טקסט עם פקודת ירי": כך נראה גל הדיכוי החדש באיראן
שלל אירועים אלה, במיוחד כאשר הם נבנים אחד על גבי השני, מעוררים קולות רבים בעולם הטוענים שאנו מתכנסים לקראת כאוס גלובלי, ואף אולי לסדר עולמי חדש. החשש הולך ומתגבר כאשר מסתכלים על הצירים העולמיים המתגבשים - רוסיה־איראן־סין־קוריאה הדרומית, מול מדינות המערב.
משקיעי שוק ההון, מצידם, חוששים מהשפעת התהפוכות הגאו־פוליטיות על הבורסות. וול סטריט שוברת שיאים ללא הרף, בין השאר מדד S&P 500 הכפיל את שוויו מאז משבר הקורונה. הרמות הגבוהות של השוק, לצד העובדה שכל הודעה חדשותית מטלטלת את השווקים, רק מגבירה את החששות לנפילה חדה.
השלב הבא: קריסה
אחד הקולות המובילים את הגישה הזו הוא ריי דליו, בין המשקיעים המפורסמים בוול סטריט ומי שידוע בגישה הפסימיסטית שלו בנוגע לשווקים. בסוף השבוע האחרון דליו פרסם טור דעה במגזין הכלכלי "פורצ'ן", שבו הוא מסביר על מה מתבססת גישתו רואת השחורות: "המחזור הגדול" (The big cycle). במסגרת התאוריה הזאת שלו, בכל כ־75 שנה מתרחשת אותה שרשרת אירועי מאקרו - מצמיחת אימפריה חדשה ועד לנפילתה. "רוב האנשים מופתעים ממה שקורה בעולם היום. אני לא", הוא כותב, "ראיתי כבר את הסרט הזה".
דליו (76), שהוא מייסד קרן הגידור הגדולה ביותר בעולם, ברידג'ווטר, מסביר כי "בתור משקיע כבר יותר מ־50 שנה, חקרתי את יחסי הסיבה-תוצאה שמניעים את ההיסטוריה כדי לדעת על מה להמר. מה שגיליתי זה שכל הסדרים הכלכליים, הפוליטיים והגאו־פוליטיים צומחים, מתפתחים וקורסים בדפוס קבוע שאני מכנה 'המחזור הגדול', שאורך כ־75 שנה. פלוס מינוס 30 שנה".
לפי התאוריה של דליו, אנחנו נמצאים כיום בתקופת זמן המקבילה לשנות ה־50 של המאה הקודמת. הפסימיות שלו, הוא מסביר, נובעת מכך שהוא צופה בקרוב (במסגרת אותו טווח טעות של 30 שנה) קריסה של הסדר הקיים - כפי שהתרחשה לאחר מלחמת העולם השנייה. "אני מאמין שהתקופה הקרובה תהיה שונה בתכלית ממה שרוב האנשים התרגלו אליו, ושהשינויים יזכירו יותר את התהפוכות שקרו לפני 1945", הוא כותב. להערכתו, אנחנו כבר בסוף השלב החמישי במחזור, כאשר השלב השישי והאחרון הוא הקריסה.
זו לא הפעם הראשונה שבה דליו מזהיר מפני שינויים היסטוריים בעקבות המלחמה. בראיון ל־CNBC הוא אמר כי הכיוון הפוליטי האגרסיבי של טראמפ עלול להצית "שלב חדש של עימות פיננסי עולמי", כאשר ממשלות זרות ומשקיעים שוקלים את רצונם להשקיע בנכסים אמריקאים לנוכח חששות ומתחים כלכליים גוברים.
הדולר מוכיח את התזה
את התאוריה שלו על שינויים בסדר הכלכלי, מסביר דליו במאמר, הוא עיצב מהפרספקטיבה שלו כמשקיע מאקרו־גלובלי: "אני מהמר על איך יראה העתיד. וגיליתי שכדי לעשות את זה כמו שצריך, חייבים להבין את יחסי הסיבה-תוצאה שהניעו את הכלכלה ב־500 השנים האחרונות", הוא כותב.
נראה כי לפחות לדליו עצמו, השיטה עובדת. הונו של המשקיע הוותיק, שכאמור ייסד את ברידג'ווטר (שמנוהלת היום על־ידי ניר בר־דעה הישראלי), מוערך לפי מדד בלומברג בכ־19.3 מיליארד דולר, סכום שמציב אותו במקום ה־131 ברשימת עשירי העולם.
במאמר מסביר דליו את ההשפעות של תקופות של קונפליקטים פנימיים ובינלאומיים גדולים - במיוחד תקופות טרום־מלחמה - על שוקי המטבעות והחוב. "נושים חששו שהמדינה הלווה (בעלת מטבע הרזרבה) תבצע פיחות במטבע שלה או תגיע לחדלות פירעון על חובותיה", הוא כותב, "וראיתי כיצד זה הוביל את אותם נושים ובנקים מרכזיים להעביר חלק מאחזקות האג"ח שלהם לזהב, כדי להגן על עצמם מפני מצב שבו החובות הללו ישולמו בכסף שערכו נשחק, או שלא ישולמו כלל בגלל מלחמות הון. מה שקורה כעת בשווקים ובמערכת המוניטרית עולה בקנה אחד עם התבנית הזו".
הדולר, לדוגמה, מוכיח את התזה של דליו: בסוף ינואר צנח המטבע לשפל של ארבע שנים מול סל המטבעות, וכך גם תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־30 שנה, שמתקרבת ל־5%, ותשואת האג"ח ל־10 שנים שחצתה את ה־4% לאחרונה.
לעתים דליו גם ממיר את התאוריה שלו להמלצות השקעה. בסוף השנה שעברה, אמר בפורום הכלכלי של גריניץ' כי בקונטיקט כי משקיעים צריכים להקצות עד 15% מהתיק שלהם לזהב, גם לאחר שהמתכת היקרה זינקה לשיא היסטורי חדש. "זהב הוא מגוון מצוין בתיק ההשקעות", אמר אז, "זה נכס שעובד היטב כאשר החלקים הרגילים בתיק יורדים". באותה עת עמד מחיר הזהב על כ־4,000 דולר לאונקיה, בעוד שכיום טיפס מחיר המתכת עד לכ־5,000 דולר.
מלבד נפילת הדולר ועליית הזהב, דליו מונה במאמר דברים נוספים שאנחנו רואים היום בארה"ב ותואמים את התחזית שלו, בהם צמיחת החוב והקוטביות הפוליטית החדה. הוא מתאר צמיחה של ארגונים פוליטיים קיצוניים כמו מאגא (Make America great again) מימין וה־Woke משמאל, לצד זינוק בפערי ההון בין מעמדות חברתיים. הוא מצביע גם על צעדים שלדבריו קדמו בעבר למלחמות אזרחים, כמו הצבת חיילים בערים אזרחיות. מעל הכול מרחפת השאלה האם הבחירות לנשיאות יתקיימו כסדרן.
מה יזרז סדר עולמי חדש
בעולם מסתכלים על שלושה דברים עיקריים כזרזים אפשריים לסדר עולמי חדש: מלחמת רוסיה-אוקראינה, פלישה של סין לטייוואן, וכעת גם המלחמה באיראן. מומחים מעריכים שהתוצאה של מלחמת עולם ממושכת הכוללת מספר רב של מדינות במחנות יריבים, עשויה להיות קריסה של המערכת הבינלאומית הקיימת.
דליו מדגים את "ניעור הסדר העולמי" באמצעות היחלשות ברית נאט"ו, שצמחה במלחמת העולם השנייה, ועליית סדרים עולמיים חדשים המזכירים את התגבשות הצירים לפני אותה המלחמה.
"כשאני מסתכל על הדינמיקה העולמית, ברור לי שהמצב היום משקף את המצב לפני מלחמת העולם השנייה", כותב דליו בסוף מאמרו. הוא מסייג ואומר שעם הצעדים המתאימים, אם המנהיגים יבחרו שלא להילחם ולאגד את האנשים יחד, אפשר להימנע מקריסה, "אולם הטבע האנושי חזק מהכול, ואני לא אופטימי".