הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר
פרופ' צחי חייט, תסביר לנו בפשטות מה קורה בפלטפורמות חיזוי כמו פולימרקט וקאלשי האמריקאיות.
"הקונספט הוא חוכמת המונים: כל אחד שם כסף על מה שהוא חושב שאכן יקרה, לא על מה שהוא מקווה שיקרה. בפולימרקט, למשל, משתמשים ברחבי העולם יכולים להמר על תוצאות של אירועים עתידיים - מהשאלה אם טיילור סוויפט תתחתן השנה ועד פוליטיקה ומלחמות. יש להם תמריץ לדייק, כי הם הרי מושקעים בתשובה שעליה הימרו. ככל שההסתברות לאירוע מסוים נמוכה יותר, כלומר ההימור על התוצאה מסוכן יותר, כך פוטנציאל הרווח גדול יותר, כמו בשוק ההון".
● הצוללת | המומחה שמעריך: נפילת המשטר באיראן? אולי בעוד 5 שנים
● הצוללת | המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית
כיום למשל מרב הסיכויים בפולימרקט להשגת הפסקת אש עד סוף יוני עומדים על כ־60%, ומניה אחת שמשמעותה "כן" לתרחיש הזה עולה 59 דולר. נוכל לדעת מראש כמה נרוויח אם נקנה מניה עבור ״כן״?
"אתם תרוויחו 40 סנט לכל דולר, כי כל דולר מייצג את ההסתברות המלאה שמשהו מבין התרחישים המוצגים יקרה, לא משנה מה. כלומר, הדולר מייצג את ה־100%. מי שמרוויח, לוקח את הקופה של המפסיד. לכן במקרה הספציפי תראו רווח של 24 דולר, אם תרכשו מניה אחת. אבל השער כל הזמן מתעדכן. מחיר המניה הוא השער המוצע, והוא די חופף להסתברות שהאירוע יקרה או לא".
עד כמה הפלטפורמות האלה באמת מצליחות לנבא את העתיד? יש סטטיסטיקה?
"אני לא מכיר כזו סטטיסטיקה, אבל אם נתעכב על ההימור על המועד שבו תפרוץ המלחמה, הסיכויים שהיא תקרה ביום שבו אכן החלה נעו סביב 17%. כמו כן, לפי יאהו פייננס נכון לסוף 2025, מתוך כ־1.7 מיליון כתובות שסחרו בפלטפורמה כ־70% רשמו הפסדים. הנתון המדהים: פחות מ־0.04% מהסוחרים גרפו יותר מ־70% מהרווחים בפלטפורמה - כ־3.7 מיליארד דולר. המשמעות היא שכנראה קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף".
המתחרה של פולימרקט היא קאלשי (Kalshi) ויחד הן נחשבות לדואופול בשוק. במה הן שונות זו מזו?
"ההבדל ביניהן הוא שקאלשי יותר מוכוונת רגולציה - משתמשים חייבים להירשם ולהזדהות - ומוכוונת יותר להימורי ספורט. בפולימרקט ההימורים הם במגוון רחב יותר של נושאים, והיא גם מבוססת על בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו, מה שמאפשר אנונימיות, וזו גם חלק מהבעיה".
לפי הניו יורק טיימס, ביום שישי, 27 בפברואר, אותרו 150 חשבונות שכל אחד מהם שם לפחות 1,000 דולר על התרחיש שבו המתקפה פורצת למחרת. חלקם הרוויחו מאות אלפי דולרים. זה לא מעלה מעלה חשד לסחר במידע פנים?
"נכון. סך כל ההימורים עמד על כ־855 אלף דולר באותו היום ולפחות 16 חשבונות גרפו יותר מ־100 אלף דולר כל אחד. נמצא משתמש אנונימי אחד שהשקיע יותר מ־60 אלף דולר במניות yes וגרף כמעט חצי מיליון דולר. בעצם, סיטואציה מהסוג הזה היא בגדר Lose-Lose בעבור הציבור - שגם לא קיבל ניבוי מדויק (כי בעת ההיא הסיכויים לתקיפה בשבת היו סביב 17% - ה"ו ונ"ט) וגם רק קבוצה קטנה ממנו הרוויחה.
"יש הרבה סימנים מחשידים לשימוש במידע פנים כאן, ובראשם העובדה שקבוצה משמעותית של חשבונות הניחה הימורים בסכומים גבוהים ביום ספציפי אחד. שני סוגים של אנשים יכולים לדעת שאירוע כזה יקרה: אלה שנמצאים במעגל מקבלי ההחלטות; וכאלה שנמצאים במדינה סמוכה, הרימו את הראש לשמים, ראו פעילות חריגה של מטוסים ואמרו לעצמם - אני הולך לשים על זה כסף".
"רשות המסים כבר שמה עין"
המשתמש הישראלי Ricosuave666 קלע במדויק למועד התקיפה באיראן ביוני האחרון וגם לגבי מועד סיום המבצע, וגרף 150 אלף דולר. הפרשה בהליכים משפטיים. עד כמה מקרים מסוג זה מסוכנים?
"זה בהחלט מסוכן, כי לא מדובר בשימוש במידע פנים רגיל, נניח אני חבר קרוב של טיילור סוויפט וקיבלתי הזמנה לחתונה. יש פה שילוב מסוכן בין מידע פנים בתחום הביטחוני לבין מוטיבציה כלכלית. סיטואציות מהסוג הזה, כולל מדד הפיצה המפורסם (האמונה שלכאורה אם מגיעים משלוחי מזון רבים לקריה או לפנטגון מדובר באיתות לפרוץ מתקפה - ה"ו), מחייבות אותנו לחשוב מחדש על השאלה מהו ריגול.
"כי אם, נניח, אדם מזדמן לקריה, מבחין בשיירות של מכוניות שפוקדות את המקום בלילה ועל סמך זה מניח הימור בפולימרקט - הוא למעשה מבצע סוג של ריגול. אני די בטוח שגם האיראנים מסתכלים על פולימרקט. השורה התחתונה היא שנוצר תמריץ כלכלי לריגול, וזה מסוכן מאוד".
בפולימרקט מאפשרים כיום להניח תחזית סביב השאלה - מתי ייפול בנו של חמינאי? נפילה היא מילה מכובסת לחיסול. אצל המתחרה קאלשי סירבו לשלם 54 מיליון דולר למהמרים שחזו נכון את סוף ימיו של האב, בטענה שהפלטפורמה אוסרת הימורים על מקרי מוות.
"השוני נובע מהעובדה שקאלשי היא פלטפורמה שמוסדרת בפועל בידי ה־CFTC, הרגולטור שמפקח על מסחר בחוזים עתידיים. הוא לא מאפשר הימורים שקשורים למוות, טרור או מלחמה. זו לא חקיקה סדורה, אלא הנחיית רגולטור. בפלטפורמה הבינלאומית של פולימרקט עדיין מתאפשר מסחר אנונימי והיא מנותקת מפיקוח".
בתקופת ממשל ביידן פולימרקט הייתה תחת פיקוח רב יותר.
"ה־CFTC טען אז שפולימרקט בפועל מריצה אופציות בלי רישיון. לכן ב־2022 הוטל עליה קנס של 1.4 מיליון דולר, ומשתמשים אמריקאים נחסמו, עד לאחרונה. ה־FBI אפילו פשט על הדירה של המנכ"ל, שיין קופלן. אחר כך חקירה פלילית של משרד המשפטים וה־FBI העלתה שפולימרקט העלימה עין ואפשרה לאזרחים אמריקאים להמר בפלטפורמה הגלובלית האנונימית שלה, תוך שימוש ב־VPN. אבל תחת ממשל טראמפ החקירה הסתיימה. משרד המשפטים הודיע שהוא גונז את התיק".
ידוע אם האמריקאים עדיין פעילים בפלטפורמה הבינלאומית?
"סביר להניח שכן. טראמפ עצמו מפתח גרסה שלו של פלטפורמת חיזוי, בשם Truth Predict, שתשתייך לרשת החברתית שלו, Truth Social".
ידוע שדונלד טראמפ ג'וניור הוא יועץ של פולימרקט ושל קאלשי ואפילו שותף בקרן שמשקיעה בפולימרקט. בראיון לתוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות" אמר קופלן בהקשר זה: "אם יש אנשים שמאמינים במה שאני עושה ובאיך שפוליטיקה עובדת, ויכולים להדריך אותי, אין בזה פסול". דעתך?
"זה מצב בעייתי מאוד. המשמעות היא שהסיכוי שתהיה רגולציה על הפלטפורמות האלה שואף כרגע לאפס".
בקיצור, בארה"ב השוק כמעט חופשי. מה לגבי אירופה?
"באיחוד האירופי מיישמים כיום חקיקות להסדרת שירותים דיגיטליים. כך שאם תהיה רגולציה לשוקי הניבוי, היא תגיע מאירופה. בישראל הגישה היא של אסדרה ענפית - רשות המסים כבר שמה עין על הזירה, ובאופן כללי כל רגולטור מתבקש להתייחס לזה בתחומו".
"כולם חברים של טראמפ"
עוד בעיה היא האפשרות שהחיזוי יחצה את הקו שבין ניבוי מציאות לבין יצירת מציאות.
"הדבר הכי מפחיד בפלטפורמות הניבוי הוא האמונה שמגשימה את עצמה. בבחירות הקרובות בישראל יכולים גורמים אינטרסנטיים להמר על מפלגה מסוימת כמנצחת או הפוך, ואז הציבור יאמר לעצמו: אם המועמד הזה מנצח אצביע לו, והפוך. אם המסחר יהיה בסכומים נמוכים יחסית, אז בהשקעה של כמה עשרות או מאות אלפי שקלים גורמים יוכלו להנדס את התוצאות לטובתם. אני מזכיר שפולימרקט זכתה לתהילה אחרי שהראתה ראשונה, עוד לפני הסקרים הרשמיים, שטראמפ צפוי לנצח במרוץ לנשיאות ב־2024".
בעיני הציבור, תוצאות בפולימרקט נחשבות אמינות יותר מסקרים?
"נראה שכן. לאחרונה ערכתי מחקר פיילוט בקרב סטודנטים שנועד לבחון את השאלה הזאת. חילקנו 120 סטודנטים לשתי קבוצות וכל אחת התבקשה לתת ציון אמינות לסקר שהצגנו בפניה. האחד היה סקר מסורתי, והשני היה תוצאה שנחזתה בפלטפורמה של שוק ניבוי. הסטודנטים דירגו את התוצאות משוק הניבוי כאמינות יותר. הפער היה מובהק".
מה הסיבה שזה ככה?
"בסקר רגיל לאנשים אין בהכרח אינטרס להשיב באופן אותנטי. חלק מהאמריקאים, למשל, לא רוצים להודות שהם מצביעים לטראמפ. במקום כמו פולימרקט האינטרס לענות בצורה אמינה גדול יותר: הם מושקעים כספית בתשובה; הם לא מהמרים על מי שהם הולכים להצביע לו, אלא על מי לדעתם ינצח. זו שאלה אחרת לגמרי.
"נוסף על כך, התחזיות בפולימרקט כל הזמן מתעדכנות, מה שמגדיל את הפוטנציאל לאמינות. אבל בדיוק במקום הזה נעוצה גם הבעיה שאותה הזכרנו קודם - אם גורמים אינטרסנטיים יודעים שהציבור סומך על המקור הזה, תהיה להם מוטיבציה להטות אותו, לא רק כדי להרוויח כסף אלא כדי להשפיע על התנהגות".
אם כך, במערכת הבחירות הקרובה בישראל נשמע דיווחים על תוצאות מפולימרקט לצד הסקרים המסורתיים?
"אני גרוע מאוד בהימורים, אבל על זה ספציפית הייתי מוכן להמר. גופים טקטיים ואסטרטגיים, ובטח גופי תקשורת, ייעזרו בתחזיות של פולימרקט כדי לנבא את התוצאות. אנשים מחפשים ודאות בעולם כל כך לא ודאי, ונעים מאוד לראות משהו מכומת עם אחוזים. מטריד אותי הוא שיש כל כך הרבה אפשרויות למניפולציות בפלטפורמה הזאת".
לסיום, הסנטור האמריקאי כריס מרפי מנסה כיום לקדם חקיקה שתגביל את פעילות שוקי החיזוי, בעיקר בגלל חשש לשימוש במידע פנים. מה הסיכוי שהמהלך יצליח?
"בעיניי זה לא סביר. הדמוקרטים לא יצליחו להעביר חקיקה כזו בתנאים הפוליטיים שקיימים כיום. אני גם מניח שככל ששוקי הניבוי יגדלו בהיקפם הכספי - יהיה קשה יותר להשית עליהם רגולציה. ראינו את זה בקריפטו. ככל שגדלו ההשקעות והסכומים בענף, גדלו גם הלובינג וההתנגדות לכל אסדרה. אני מעריך שאותו הדבר יקרה בשוקי הניבוי. בסוף כולם יהיו חברים של טראמפ, בדיוק כמו שקרה עם חברות הביג־טק והרשתות החברתיות.
וגם אם תתקבל חקיקה ותהיה אסדרה, נשאר האתגר המעשי: איך בודקים מי מחזיק מידע פנים מתוך עשרות אלפי מהמרים? מאיפה כוח האדם לזה? הדרך הריאלית היחידה היא הרתעה - אנשים יראו שמישהו נעצר ומואשם, ויפחדו. כרגע אנחנו עוד לא שם".