שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בעלי העסקים והעובדים לא יקבלו את הפיצויים בגין המלחמה לפני חודש מאי, כך לפי הערכות במשק. אומנם, במשרד האוצר טוענים שההליך מבוצע מהר יותר מאשר במבצע "עם כלביא", אבל כשישר אל מצויה בסבבי לחימה שנהפכו לחלק מהשגרה, בעלי העסקים שוב צריכים לחכות שבועות ארוכים לפיצוי.
● הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
● הנוסחה שלא סופרת השקעה וצמיחה: העסקים החדשים נופלים בין הכיסאות
● המתווה של האוצר לבעיית הגנים הפרטיים שנסגרו במלחמה
● נשיא התאחדות התעשיינים לרשות המסים: הכירו בהסעות מאורגנות לעובדים
● באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?
המתווה שהוצג כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, והמודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר ועל הוצאות קבועות. המתווה דומה לזה שהוצג במבצע "עם כלביא" מחודש יוני האחרון, אך עם שינויים והתאמות.
מתווה הסיוע התפרסם ללא הסכמות בין האוצר למעסיקים במספר סוגיות עקרוניות. בראשן, אם ישולמו דמי חל"ת לעובדים שלא עבדו בשבוע הראשון של המבצע, וחזרו לעבוד אחרי ההקלה בהנחיות, שכן מודל החל"ת מחייב 14 ימי היעדרות רצופים.
בדיון בכנסת אמר השבוע יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, כי "טרם הגענו להסכמות בנושא החל"ת ולנושא עסקים שמחזורם מעל 400 מיליון שקל". גם יו"ר ההסתדרות התבטא על כך שהמתווה איננו סופי, ואמר כי הוא נקודת פתיחה טובה אך יש לבצע בו התאמות. "נמשיך את השיח מול משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת", אמר.
פגרת הכנסת בדרך
מתווה הפיצויים למשק הוצג במשרד האוצר וברשות המסים בשבוע שעבר, 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה מול איראן, אלא שהוא עדיין לא פורסם להערות הציבור - שלב מקדמי בהליך החקיקה - והוא עוד צפוי לעבור את ועדת השרים לחקיקה לפני שיונח על שולחן הכנסת. במשרד האוצר מסבירים שהמתווה צריך להיות מעוגן בחקיקה ראשית בכנסת, ומתחייבים שבימים הקרובים יסיימו להכין אותה, והיא תפורסם להערות הציבור בתוך ימים.
ההערכה במשרד היא שבתוך שבועיים החוק יונח על שולחן הכנסת - כלומר עד לחג הפסח. ואולם, הכנסת צפויה להיכנס לפגרה, ובכל אופן הליך החקיקה אורך זמן ובמסגרתו יתקיימו דיונים בוועדות הכנסת. רק לאחר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית, ברשות המסים יאפשרו להגיש תביעות לפיצויים הללו, ולכן ההערכה היא שזה לא יקרה לפני חודש מאי.
גם אם הכנסת תקיים דיונים דחופים ורצופים במסגרת הפגרה, ההערכה היא שלא תהיה הקדמה משמעותית וזאת לנוכח הדיונים הצפויים בכנסת לנוכח האי-הסכמות בין המדינה ובין נציגי המעסיקים, כשהמקום לליבון המחלוקת יהיה בדיוני הכנסת.
במשרד האוצר מציינים שמדובר בהכנת ההצעה באופן מהיר ביותר ביחס למבצע הקודם באיראן בחודש יוני ("עם כלביא"). המבצע התקיים ב-13-24 ביוני, יומיים לאחר סיומו פורסם תזכיר החוק ובמהלך חודש יולי באותה שנה הכנסת הכינה את החוק להצבעה והתקיימו דיונים משמעותיים בוועדת הכספים.
הדיונים לא היו רק הליך טכני אלא הושגו שם הסכמות בנושאים שבמחלוקת: כך החליטו להוריד את מספר ימי הזכאות לחל"ת, סכומי הפיצויים הוצמדו למדד, הוכרה אכשרה של שלושה חודשי סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה ועוד. הדיון האחרון ארך 12 שעות וכבר אז אמרה חברת הוועדה ח"כ אורית פרקש הכהן, כי "אנחנו היום כמעט חודש אחרי הלחימה, כמה כוח ואנרגיה השקענו בחקיקה שתעמוד על תוקפם של 12 יום. זה היה הרבה יותר מהיר ואפקטיבי לו הייתה נכנסת באופן אוטומטי חקיקת פיצויים רזה ובסיסית ועליה אם הממשלה רוצה היא יכולה להוסיף".
ואולם, נראה שההצעה לא אומצה וגם הפעם הכנסת תתכנס לדון בחוק מיוחד.
בסופו של דבר היכולת להגיש תביעות נפתחה ב-22.7, כמעט חודש לאחר סיום המבצע. אז הבטיחו ברשות המסים שלרוב פיצויים ישולמו בתוך 7-14 יום וכי אם תוך 21 ימים לא התקבלה החלטה בתביעה, תשולם מקדמה בסך 60% מסכום התביעה.
"אין דבר דחוף יותר"
הפעם מתווה הסיוע גובש במהירות רבה יותר, אך הממשלה צברה ניסיון, ההצעה לקביעת חקיקת פיצויים אוטומטית לא אומצה והחוק יצטרך לעבור את משוכת החקיקה המלאה. בכל אופן, לצד הזמן הרב שיחלוף עד אשר הפיצויים ישולמו, נמתחה ביקורת מצד בעלי עסקים על המתווה. "שר האוצר פרסם מתווה שלא סוכם בעיצומו של מו"מ, והוכיח פעם נוספת שהוא מפקיר את המגזר העסקי בישראל. במקום לייצר צמיחה, שר האוצר מדכא אותה ומתמרץ עובדים להישאר בבית במשך 14 יום ברצף, על מנת שיהיו זכאים לחל"ת", תקף שחר תורג'מן נשיא איגוד לשכות המסחר.
ביחס למועד התשלום, תורג'מן אמר לגלובס כי "אין דבר דחוף יותר בשעה זו מאשר אישור מיידי של מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת - הן בוועדת הכספים והן בהשלמת הליך החקיקה בשלוש קריאות בכנסת. אנו עוקבים מקרוב אחר הדיונים בוועדה ומצפים כי כבר בשלב זה יאושרו מקדמות לבעלי עסקים על בסיס המתווה המתגבש. נעמוד על כך שלאחר אישורו הסופי בכנסת, המקדמות יועברו לבעלי העסקים באופן מיידי, ללא עיכובים נוספים, על מנת לספק להם ודאות כלכלית וסיוע חיוני בתקופה מורכבת זו".
השבוע פרסמה הלמ"ס סקר המצביע על הפגיעה הכלכלית במסגרת המלחמה מול איראן. לפי הסקר, שנערך בין 10 ל-12 במרץ ונועד לייצג כ-66 אלף עסקים עם 2.28 מיליון משרות, כרבע מהעסקים במשק נמצאים בסגירה זמנית או בתעסוקה מינימלית - לעומת שליש מהעסקים בסבב הקודם מול איראן. כ-44% מהעסקים דיווחו על היקף תעסוקה שגרתי, שיפור ניכר לעומת 34% שדיווחו כך ביוני 2025. הפער נובע בעיקר מכך שהמגבלות שהטיל פיקוד העורף הפעם קלות יותר: כבר ב-5 במרץ הותרה פעילות לכל עסק שבסביבתו מרחב מוגן, בשונה ממבצע "עם כלביא", שבו הותרו רק עסקים חיוניים כמעט לאורך כל 12 ימי הלחימה.
לדברי דובי אמיתי, "הלב של האתגר הוא התזרים. גם בימים רגילים תזרים העסקים הוא שברירי ובוודאי תחת מציאות של מלחמה ממושכת. הפיצוי נועד לתת מענה להוצאות קבועות ולהוצאות שכר, הוצאות שאינן נעצרות לרגע, בלי קשר לשאלה אם יש ביקוש ולקוחות. זה כסף שיוצא מהעסק ויש גבול ליכולת של בעלי עסקים להישען על הלוואות כדי לשרוד את התקופה הזו.
"במצב כזה, הציפייה היא למענה מהיר וברור מצד הממשלה, אך בפועל אנחנו רואים גרירת רגליים עד כדי כך שטרם הונחה אפילו הצעת חוק על שולחן הכנסת. העיכוב הזה מייצר חוסר ודאות עמוק ומכביד עוד יותר על המגזר העסקי.
"לכך מצטרף עיתוי קריטי במיוחד, חג הפסח. זו תקופה בה העסקים אמורים לייצר פעילות משמעותית והכנסות חיוניות, אך במקום זאת הם סופגים פגיעה קשה. ללא ודאות וללא פיצוי מהיר, רבים מהם פשוט לא יצליחו להחזיק מעמד עד שהסיוע יגיע".
"1.5 טריליון שקל חוב"
אמיתי מוסיף, כי "בישראל ישנם כ-700 אלף עסקים פעילים, כאשר רובם המוחלט, כ-99% הם עסקים קטנים ובינוניים. כדי להמחיש את הקושי העסקי במהלך המלחמה, נציין כי יתרת החוב של המגזר העסקי (הלא-פיננסי) חצתה את רף ה-1.5 טריליון שקל בסוף 2025, ובשל רצף המלחמה האשראי העסקי צמח עד-כה בקצב שנתי שנתי של כ-9%. כעת, עם פרוץ המלחמה עם איראן וחיזבאללה - בהעדר הפיצויים, העסקים נאלצים שוב להגדיל את החוב לצורך שרידות ומימון ההוצאות הקבועות של העסק, ברמת סיכון ומחנק נזילות שלא היה כמותו זה עשורים".
בסיור בצפון השבוע אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי "לא יכול להיות שאנחנו כמעט שלושה שבועות למלחמה, ואין מתווה פיצויים לעסקים. זו מערכה שלישית ברצף שלא ניתן מענה מבעוד מועד לעורף. לצד ניהול המערכה הצבאית על ראש הממשלה להידרש לניהול העורף".