פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי
ארבעה קיבוצים מעוטף עזה ניצחו בערעור נגד הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים, ויוכלו להקים שדות סולאריים קרקעיים עד 400 דונם לכל קיבוץ. זו החלטה בעלת שווי כלכלי גדול, שיכניס לכל אחד מהם מיליוני שקלים בשנה. כלל קיבוצי העוטף קיבלו הקצאות נרחבות להקמת סולארי קרקעי כדי לסייע להם להשתקם לאחר טבח ה-7 באוקטובר, אך כשבאו לממש אותן בפועל - נדחו על ידי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ), שדרשו שיבצעו פרויקטים אגרו-וולטאיים המשלבים קרקע חקלאית וייצור סולארי אך נחשבים פחות רווחיים. הקיבוצים ערערו לוועדת הערר של מינהל התכנון והבנייה, וניצחו בדעת רוב, עם דעת מיעוט שתמכה בהגבלות. מדובר בתקדים משמעותי גם לשאר קיבוצי העוטף.
● מחכים לפיצויים בגלל המלחמה? לא תקבלו אותם לפחות עד מאי
● הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
אחרי טבח ה-7 באוקטובר, כחלק מהניסיונות לסייע כלכלית לישובי עוטף עזה שנפגעו קשות, רשות מקרקעי ישראל החליטה להרחיב את ההקצאה שמאושרת לכל אחד מהישובים לבנות מתקנים סולאריים צמודי-קרקע. זאת מ-250 דונם שהוקצו להם קודם, ל-400 דונם. בשטחים אלו הם יוכלו לבנות מתקנים סולאריים קרקעיים, שנחשבים לרווחיים במיוחד בהינתן שיש קרקעות רחבות מספיק. חברות יזמיות יבנו שם וירוויחו על ייצור החשמל, בזמן שהיישובים ייהנו מתשלומי השכירות שהחברות הללו יעבירו להם.
ניסיון להגן על השטחים החקלאיים הקיימים
אך כאשר ארבעה מקיבוצי העוטף (מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה) באו לממש בפועל הקצאה זו, הם נתקלו בהתנגדות חריפה מטעם חלק נרחב מהוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הוולקחש"פ). זאת בעיקר בשל התנגדות של משרד החקלאות וארגונים סביבתיים החברים בוועדה. אלו תומכים, כל אחד מסיבותיו, בהגנה על השטחים החקלאיים הקיימים ומתנגדים לגריעתם לטובת ייצור אנרגיה סולארית. ההחלטה התקבלה ברוב צמוד במיוחד.
על הנייר המערכות הדו־שימושיות הן פתרון אידיאלי, מכיוון שהוא מאפשר הן ייצור חקלאי והן ייצור סולארי על אותו תא שטח. אך אסף בבלי, מרכז המשק של קיבוץ מגן, אמר אז לגלובס כי "זה לא טוב לערבב - אתה צריך להיות יעיל בחקלאות ואתה צריך להיות יעיל בייצור חשמל". לדבריו, מדובר ב"המון קונסטרוקציה בשטח פתוח" שמקשה הן על החקלאות והן על הייצור הסולארי. בהקשר זה, בספטמבר 2024 המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פרסמה דוח שגורס כי עבור התקדמות משמעותית בהטמעת האנרגיות המתחדשות, יש להקים שדות גדולים בנגב לצד המערכות הדו־שימושיות. לפי הדוח, עלות התקנת קילו־וואט בשטחים קרקעיים עומדת על כ־2,000 שקל, לעומת 4,500 שקל בפרויקטים אגרו־וולטאים.
הקיבוצים ערערו לוועדת הערר הארצית של מינהל התכנון, יחד עם החברות היזמיות שהיו אמורות להקים בפועל את השדות הסולאריים: שיכון ובינוי אנרגיה (בקיבוץ מגן) ומשק אנרגיה (בארז, ניר יצחק ועין השלושה). במהלך הדיונים עלתה גם הצעה יוצאת דופן במיוחד, לאפשר רק לקיבוצים שאליהם חדרו מחבלים בפועל ב-7 באוקטובר את ההקצאה הסולארית הקרקעית, ולאלו ש"רק" הייתה לחימה על גדרותיהם לא. אך הצעה זו לא התקבלה.
החלטת ועדת הערר לא התקבלה פה אחד
בסופו של דבר, החליטה ועדת הערר של מינהל התכנון לקבל במלואו את הערעור של הקיבוצים. גם כאן, לא פה אחד: אלון אלרט, מנהל אגף בכיר תכנון במשרד החקלאות, כתב דעת מיעוט לפיה "הקמת מתקנים פוטו־וולטאיים קרקעיים צפויה להביא לפגיעה נופית משמעותית, לצמצום השטחים החקלאיים המשמשים לייצור מזון טרי, ואף עלולה לשנות באופן מהותי את צביון החבל. לפיכך, עמדת המשרד היא כי יש לקדם מיזמים לייצור אנרגיה בדו־שימוש בקרקע בלבד, ולא לקדם מתקנים פוטו־וולטאיים קרקעיים המבטלים שטחים חקלאיים פעילים וגורמים לפגיעה נופית וסביבתית".
אך לעומתו, קבעה דעת הרוב של שאר שלושת חברי הוועדה (נציגי משרד הפנים, הגנת הסביבה והטכניון) ש"שתחום האגרו-וולטאי נמצא בראשית דרכו, לרבות בכל הנוגע להיבטי ההקמה והתפעול של מיתקנים אלה. יתרה מכך, למתקן אגרו-וולטאי, בהשוואה למתקן פוטו-וולטאי קרקעי, עלויות הקמה ותפעול גבוהות יותר והיקף נמוך יותר של יצור אנרגיה" ולכן "יש לפעול לקידום כלכלי מואץ ולאפשר מתן תמריצים והטבות בחבל ארץ זה לטובת השגת שיקום החבל והחזרתו לצמיחה ככל הניתן באופן מהיר". כלומר, דעת הרוב בוועדה העדיפה את האינטרס לשקם כלכלית את יישובי העוטף - גם על חשבון גריעת שטחים חקלאיים.
בני רגיל, מנהל תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית הגיב ואמר ש"התנועה הקיבוצית מברכת על ההחלטה, שמאזנת בין שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים לבין הצורך הדחוף לקדם אנרגיות מתחדשות. מעבר לכך, עושה ההחלטה צדק בצורך לקדם את החוסן הכלכלי של יישובי העוטף שנפגעו קשה מכל ושהמדינה החליטה לתמוך בהם במסגרת מנהלת תקומה וההחלטות המיוחדות לחיזוקם".
עוה"ד קרן קמחי נדולני ויהונתן שמחי ממשרד גורניצקי שייצגו את קיבוץ מגן ושיכון ובינוי אנרגיה מסרו כי "אנו מברכים על ההחלטה הצודקת אשר תסייע לקיבוצים וליישובי חבל תקומה בהליך השיקום ותהווה מקור הכנסה עצמאי ומשמעותי לשיקום התומך במעבר לאנרגיות מתחדשות".