קניון שבעת הכוכבים, השבוע / צילום: תמונה פרטית
השבוע היו אמורות להיפתח שתי קומות חדשות בקניונים במרכז הארץ, לאחר השקעה של מיליוני שקלים. בקניון רמת אביב מדובר בקומה שלישית שהעבודה עליה נמשכה זמן רב, ואילו בקניון הזהב שבראשון לציון מדובר בקומה תחתונה חדשה. שתי הפתיחות נדחו, לסוף אפריל ולתחילת מאי בהתאמה. לפי גורמים בענף, העיכובים נובעים בין היתר מקצב ביצוע נמוך יותר בתקופת הלחימה, לצד חוסר ודאות שמקשה על השקות רחבות היקף.
● "בעם כלביא החשש שיתק את המשק. עכשיו הציבור יוצא החוצה"
● טירוף הנינג'ה מתרחב: כך תקנו מוצרי חשמל בהנחה של מאות שקלים
בזמן שבממשלה מדברים על "חזרה לשגרה", הקניונים בישראל מספרים סיפור מורכב יותר. בין האזעקות לסיבובי הקניות לפסח, הציבור אמנם חוזר בהדרגה למרכזים המסחריים - אך לא באינטנסיביות גורפת. מאחורי הנתונים שמצביעים על התאוששות זהירה מסתתר שוק מפוצל, שבו חלק מהחנויות נהנות מביקושים חריגים, בעוד אחרות מתמודדות עם פדיונות נמוכים ועדיין מחכות לקהל שיחזור.
בקבוצת פוקס של הראל ויזל החליטו לא להמתין, אלא לנקוט בפעולה: הקבוצה הודיעה לרשתות הקניונים הגדולות כי בכוונתה להקפיא את תשלום שכר הדירה הקבוע, ובמקום זאת תשלם דמי ניהול מלאים. במקביל, היא תנהל משא ומתן עם הקניונים לגבי יתר התשלום.
על פי גורם בכיר בשוק מדובר ב"מהלך פתיחה במשא ומתן", שצפוי להתנהל בין קבוצת האופנה הגדולה בישראל לבין הקניונים. בפוקס בחרו שלא להגיב לדברים.
"אף אחד לא הגיע לפה אחרי תקופה טובה", אומר גורם בענף הקניונים. "הרבעון הרביעי של 2025 היה קשה, רבעון ראשון של 2026 גם לא מזהיר. הרבה עסקים נכנסו למלחמה עם בעיות תזרים, והסיוע מהמדינה לא תמיד מספיק. ההפסדים בשטח גדולים יותר". עוד הוא מספר כי לא מעט רשתות שניהלו מו"מ על חנויות חדשות "יושבות על הגדר", ולא ממהרות לפתוח.
לדבריו, המשתנה הקריטי כעת הוא משך הלחימה והתגובה הממשלתית. "זה אירוע רוחבי - מגדולים כמו הראל ויזל ועד שחקנים קטנים עם שתי חנויות. אם לא תהיה התערבות של המדינה, יהיו עסקים שלא יעמדו בזה".
"צריכה רגשית"
בין נתוני המאקרו לבין המציאות בשטח קיים פער בולט. מצד אחד, בחברות כרטיסי האשראי מצביעים על התאוששות: לפי ישראכרט, בשבוע השני למבצע "שאגת הארי" נרשם גידול של כ-21% במחזורי הקניות בקניונים לעומת השבוע הראשון ללחימה, ובאופן ספציפי, ביצועי חנויות האופנה זינקו פי חמישה לעומת השבוע הראשון.
גם נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכות התשלומים הלאומיות, מצביעים על עליות חדות בהוצאות בערים כמו אילת (88%), באר שבע (70%) וירושלים (67%), ועל התאוששות כמעט מלאה בשדרות.
מצד שני, בענף הקניונים מתארים תמונה מפוצלת. גורם בענף מספר כי "כשהותר לפתוח במגבלות של עד 50 איש, היו שלושה-ארבעה ימים של ניסוי וטעיה: אנשים הגיעו לקנות מה שצריך, ועזבו מהר". גם שיעור הפתיחה של החנויות היה חלקי בלבד, סביב 75%-80%, בין היתר בשל מחסור בכוח אדם וחוסר ודאות לגבי הביקושים.
רק בשבוע השני, לדבריו, נרשם שינוי באופי הביקור. "פתאום אתה רואה אנשים באים להסתובב. הורים עם ילדים שלא היו במסגרות הגיעו לקניון מתוך תסכול, וחיפשו פעילות. אבל גם אז, זו הייתה צריכה רגשית: לשבת לקפה, להרגיש חיים".
מנגד, הוא מודה, יש תחומים שמפגינים עמידות מתמשכת. "אם תיכנס ללגו או לסטימצקי, תראה שמוצרי פנאי לילדים ודברים 'מנחמים' עובדים חזק מאוד בתקופה הזו. יש גם ביקוש לדברי DIY - כבלים, ציוד לבית, דברים ש'טוב שיהיה'".
בכיר אחר בענף מוסיף כי כיום "יש קטגוריות שעובדות ב-100% פלוס - סופרים, פארמים, סטוקים, צעצועים, חשמל וסלולר". תנועה חזקה ניכרת בעיקר בקטגוריות הבית - ריהוט, כלי מטבח ומוצרי ניקיון - בעיקר כהיערכות לפסח ובצל זמן שהייה ממושך בבית.
"לעומת זאת, אופנת בייסיק נמצאת סביב 80%, אופנת חו"ל כמו זארה באזור ה-60%, וכל היתר נעים בין 40% ל-50%", מוסיף הבכיר. "אתה לא רואה רכישות משמעותיות באופנה, כי אין בתי ספר ואין אירועים. מצד שני, אנשים כן מגיעים לקניון כי הם תופסים אותו כמקום בטוח, עם מרחבים מוגנים".
הקניונים הבולטים
ההבדלים הם לא רק בקטגוריות הפעילות, אלא גם בין הקניונים עצמם - לא כולם נפגעו באותה מידה. לפי גורמים בענף, ישנם מוקדים שמצליחים לשמור על יציבות יחסית, ולעיתים אף ליהנות מהמצב. עזריאלי מלחה, הגרנד קניון בבאר שבע, ביג נצרת והגרנד קניון בחיפה נהנים מהעובדה שהם ממוקמים באזורים שנפגעים פחות מהירי, וכן מתנועת קונים גם מהחברה הערבית.
"יש קניונים שכמעט לא מרגישים את המלחמה", אומר גורם בענף, "זה שילוב של מיקום ואוכלוסייה. האמירות של כל מיני גורמים בענף שמדובר כבר ב-90% תפוסה ובפדיונות מלאים, זה לא מחובר למציאות.
"יש שיפור, אבל אף אחד לא מלקק דבש. להגיד דבר כזה בזמן שמתווה הפיצויים לעסקים עוד מתהווה, אנשים לא מקבלים כסף ומתקשים להתפרנס עם פדיונות של 20%-30%, זה ממש לא קלף מיקוח טוב מול המדינה".
לצד זאת, המרכזים המסחריים השכונתיים ממשיכים להיות מהמרוויחים הגדולים של התקופה, עם תנועת לקוחות גבוהה במיוחד. "הציבור מחפש את הקנייה הקרובה לבית", מסבירים בענף - מגמה שמתחזקת כמעט בכל סבב ביטחוני.
יותר חמור מהקורונה?
ההערכה בענף היא כי נקודת המבחן המשמעותית של הקניונים תהיה החל מהשבוע הבא - במיוחד עבור תחום האופנה. "כולם בארץ בימים האלו, בניגוד לשנים קודמות שבדרך כלל נסעו הרבה לחו"ל, ויש ציפייה לחג חזק", אומר הגורם, "אבל השאלה היא לא רק כמה אנשים יגיעו - אלא מה הם יקנו כשהם כבר שם".
נזכיר כי הפגיעה בענף האופנה לא החלה במערכה האיראנית. "תחילת 2026 הייתה בעייתית מאוד, אחרי רבעון רביעי קשה ומזג אוויר חם שהשאיר רשתות עם עודפי מלאי של חורף", מזכיר גורם בענף הקניונים. "הדוחות של קסטרו, אורבניקה והודיס שיצאו השבוע הראו את זה - ירידה של 11% במכר חנויות זהות.
"לטקסטיל הייתה אמורה להיות שנה טובה בגלל שער הדולר, ומי שקנה סחורה לקיץ עשה זאת בשערים נמוכים יחסית - פוטנציאל לבוננזה בחודשי האביב-קיץ. אבל המלחמה טרפה את הקלפים. הרבעון השני, שהיה אמור להיות חזק מאוד, הופך עכשיו לסימן שאלה, ורבים ייאלצו לחתוך הפסדים".
ויש מי שמזהיר כי גם ביום שאחרי, האתגר לא ייעלם כל כך מהר. "כשהמלחמה תיגמר, סביר שהרבה ישראלים ירצו לטוס לחו"ל - וזה כסף שיוצא מהקניונים", אומר בכיר בענף. "אם גם פסח לא יספק את הביקושים, זה כבר עלול להפוך לאירוע חמור אפילו יותר מהקורונה מבחינת חלק מהעסקים".