האוצר מציע פיצוי למעונות תמורת החזר להורים, ללא מתווה ייעודי

משבר תשלומי ההורים למעונות היום הפרטיים הגיע השבוע לשולחן הוועדה לענייני ביקורת המדינה. נציגי משרד האוצר הבהירו בוועדה כי המענה לנזקים הכלכליים במהלך מלחמת שאגת הארי יינתן דרך מתווה הפיצויים הכללי לעסקים רלוונטי גם למעונות היום והגנים הפרטיים.

● התקציב יאושר בשבוע הבא, ואפילו באוצר בטוחים שהוא לא רלוונטי
● לפחות עד מאי: החקיקה מתעכבת, ובעלי העסקים יחכו למתווה הפיצויים

באוצר הדגישו כי המתווה, שהיה תקף גם בעם כלביא, אינו מתייחס לייחודיות של גן פרטי. עובדה זו מעוררת ספקות כבדים בקרב ההורים והמפעילים: האם מנגנון שנועד לעסקים כלליים יצליח לפתור את המלכוד הכלכלי שבו הם נתונים, והאם ההורים יזכו לראות את כספם בחזרה?

מה הבעיה?

ההורים משלמים אלפי שקלים מדי חודש על גנים שנותרו סגורים בהנחיית פיקוד העורף ומשרד החינוך. מנגד, בעלי הגנים נשענים על חוזים שנחתמו מראש, הקובעים כי התשלום לא יוחזר במצבי חירום כדי שיוכלו לעמוד בתשלומי המשכורות וההוצאות הקבועות.

במצב הנוכחי ההורים נמצאים עם הגב לקיר. הם נאלצים לשאת בנטל הכספי הכבד ללא תמורה, מתוך ידיעה שאי־תשלום יביא לאובדן המקום של ילדיהם בגן ביום שאחרי המלחמה. בנוסף, הורים רבים נמצאים עם הילדים בבית, מפסידים ימי עבודה, יוצאים לחל״ת ומקבלים שכר לא מלא, או יוצאים לעבוד ונדרשים להביא מטפלת והפגיעה הכלכלית היא כפולה.

מה מציע האוצר

משרד האוצר מציע לגנים שני מסלולים מרכזיים שנועדו לעודד החזרת כספים להורים תמורת פיצוי כמעט מלא מהמדינה. במסלול הראשון, הגן יכול להחזיר את שכר הלימוד להורים ולהמשיך לשלם שכר מלא לצוות. במקרה כזה, המדינה תפצה את הגן ב־75% מרכיב השכר ובכיסוי של 22% מהוצאותיו הקבועות כמו ארנונה ושכירות.

המסלול השני מאפשר לגן להוציא את העובדים לחל"ת, כך ששכרם ישולם על ידי הביטוח הלאומי. הגן יחזיר את הכסף להורים ויהיה זכאי להחזר הוצאות קבועות של עד 22%. הנפגעים העיקריים במסלול זה הם העובדים, ששכרם ייחתך ולא ישולם במלואו.

בשני המקרים, בעלי הגנים נדרשים לספוג הפסדים כי הפיצוי אינו מלא, והוצאה לחל"ת בעייתית כי כוח האדם, שגם ככה יש קושי לגייס, עלול לעזוב, והם מתריעים מפני סכנת קריסה.

הביקורת

התגובות למתווה לא איחרו לבוא. בשטח טוענים כי לגנים אין תמריץ אמיתי להחזיר את תשלומי ההורים. ניתן להניח כי בעל גן עשוי להעדיף לשמור על כספי ההורים כ"פוליסת ביטוח" המבטיחה 100% מההכנסה, מאשר להתמודד עם בירוקרטיה ובסופו של דבר להישאר עם פחות כסף ביד.

באוצר מבהירים כי תפקידם מתמצה ביצירת התנאים להחזר הכספים, אך אין להם יכולת להתערב בחוזים ובהתקשרויות פרטיות כמו חוזי שכירות. מבחינתם, התמריץ של הגנים לספוג פגיעה כלכלית מסוימת טמון בשימור הלקוחות ובשמירה על קשר תקין עם ההורים כנותני שירות.

מנגד, בעלי הגנים רואים במתווה סכנה ליציבותם הכלכלית. לטענתם, כניסה לכל אחד מהמסלולים המוצעים תאלץ אותם לספוג עלויות שכר והוצאות קבועות על חשבונם - צעד שעלול להוביל לקריסה.