גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוברי אורח ברחוב בדובאי בעת המלחמה / צילום: ap, Fatima Shbair

במשך שנים הצליחה דובאי לעשות את הבלתי אפשרי כמעט. היא מיצבה את עצמה כאי של יציבות בלב אחד האזורים הסוערים בעולם, מקום שבו כסף, אנשים והזדמנויות זורמים בלי הפרעה. גורדי השחקים, המלונות המפוארים והקניונים העצומים היו רק התפאורה. הסיפור האמיתי היה תחושת הביטחון. לא רק ביטחון פיזי אלא ביטחון כלכלי ותודעתי, כזה שמאפשר למשקיעים, לתיירים ולחברות בינלאומיות להרגיש שהם פועלים מחוץ לחוקי המשחק של המזרח התיכון. ואז הגיעה המלחמה הנוכחית שמערערת את ההנחה הזו מן היסוד.

● מחירי השינוע האווירי מזנקים, עם עלייה של עד 82%
● מספר העסקאות צנח: שוק הנדל"ן המפתיע שנפגע מהמלחמה

מאז פרוץ העימות מול איראן, שיגרה טהרן לעבר איחוד האמירויות מאות רבות של טילים וכטב"מים, וחלקם פגעו באזורים אזרחיים ובאתרים מרכזיים בדובאי. שדות תעופה נסגרו לפרקים, טיסות בוטלו או הוסטו, ופגיעות דווחו גם באזורים שמזוהים יותר מכל עם התדמית הנוצצת של העיר. עבור רבים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נשמעה המלחמה בתוך מרחב שנחשב עד כה מנותק ממנה. האירועים הללו הם לא רק ביטחוניים; הם פוגעים בלב המודל הכלכלי של דובאי, שמבוסס על ההבטחה ליציבות. דובאי אינה יכולה עוד להיתפס כמקום שמנותק מהסיכונים האזוריים. היא הופכת, גם אם זמנית, לחלק מהם.

מאמץ לשלוט במידע

אבל מול המציאות הזו, דובאי לא בוחרת להתכנס, אלא להפך. היא מגבירה את הפעילות התקשורתית והפרסומית, במטרה לשמר את הסיפור הישן גם כשהמציאות משתנה. סרטונים רשמיים מציגים שגרה נוצצת, בתי קפה מלאים וקניונים שוקקים. המסר שמנסים להעביר הוא אחיד וברור, החיים נמשכים כרגיל והעיר בטוחה. מנהיגי האמירויות מצטרפים למאמץ הזה. ביקורים מתוקשרים במרכזי קניות ופגישות עם אנשי עסקים נועדו לשדר ביטחון ושליטה. גם המגזר הפרטי משתלב במהלך, בתי מלון ואתרי בילוי מציעים חבילות אטרקטיביות במיוחד.

אך לצד המאמץ לשמר את התדמית, מתנהל גם מאמץ מקביל לשלוט במידע שיוצא החוצה. הרשויות באיחוד האמירויות החמירו את האכיפה סביב פרסומים ברשתות החברתיות, והזהירו מפני הפצת מידע שאינו תואם את הגרסה הרשמית. עונשים כבדים, הכוללים קנסות משמעותיים ואף מאסר, כבר הוטלו על מי שתיעדו או שיתפו תכנים הקשורים לתקיפות. כך למשל, פורסם כי תייר בריטי בן 60 הואשם לאחר שתיעד, לפי דיווחים, שיגורי טילים מעל דובאי, ובמקביל דווח כי יותר מ־20 בני אדם נחקרו או הואשמו בעבירות דומות. לפי האזהרות הרשמיות, העונשים עלולים להגיע ללפחות שנתיים מאסר לצד קנסות של עשרות אלפי דולרים.

פגיעה בכל ענפי הכלכלה

ובכלל, הפגיעות במותג מתורגמות במהירות להשפעות כלכליות. דובאי נשענת במידה רבה על תיירות, נדל"ן והשקעות זרות, וכל אחד מהמרכיבים הללו רגיש לשאלת הביטחון. כאשר טיסות מתבטלות ותיירים משנים תוכניות, ההשפעה מורגשת כמעט מיד. במקביל, עליית מחירי הנפט והחשש מהסלמה אזורית מוסיפים לחץ על שוק התעופה ועל מחירי הטיסות. קיים חשש גם שדובאי תאבד את מעמדה כ"האב" תעופה מרכזי.

גם בשוק העבודה מורגשת ההשפעה, והיא מתחילה קודם כל בתושבים הזרים שמרכיבים יותר מ־90% מאוכלוסיית דובאי. לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, אלפי תושבים ותיירים עזבו את העיר מאז תחילת התקיפות, בעוד אחרים נתקעו בה, ללא טיסות.

במקביל, הפגיעה מורגשת היטב בענפי השירותים והתיירות, שהם מנוע תעסוקה מרכזי בעיר. נהג מונית פקיסטני סיפר כי מאז פרוץ הלחימה "אין עבודה כמעט. המשמעות היא ירידה ישירה בהכנסות ולעיתים גם חשש ליציבות התעסוקתית

פער בין חוץ לפנים

אבל למרות הכול, דובאי ממשיכה לפעול. הרחובות אינם ריקים, בתי הקפה פתוחים, והעיר אינה משדרת תחושת חירום קלאסית, אך הפער בין התמונה שמוצגת כלפי חוץ לבין החוויה היומיומית הולך ומתרחב. מצד אחד, סרטונים של משפיענים מציגים חיים רגילים ואף נוצצים. מצד שני, עדויות מהשטח מצביעות על מציאות מורכבת יותר. המתח הזה בין תדמית למציאות קריטי במיוחד, משום שהתדמית בדובאי אינה רק מרכיב נלווה אלא נכס מרכזי. וכאשר האמון בתדמית נסדק, גם המודל הכלכלי נפגע.

כעת, האתגר הגדול ביותר של דובאי הוא לא בהכרח המלחמה, אלא האופן שבו תיזכר. גם אם הלחימה תדעך במהירות, הזיכרון של טילים מעל גורדי שחקים ושל שדות תעופה משותקים עלול להישאר.

שלל מומחים לתיירות מציינים כי יציבות וביטחון הם תנאי בסיסי לכל יעד בינלאומי. ברגע שהם מתערערים, גם אם זמנית, נדרש מאמץ משמעותי כדי להשיב את האמון. במקרה של דובאי, מדובר במשימה מורכבת במיוחד משום שהעיר השקיעה שנים בבניית מותג כמעט חסין. התגובה הנוכחית של דובאי מלמדת עד כמה היא מודעת לסיכון. היא לא ממתינה לסיום הלחימה אלא פועלת בזמן אמת כדי לשמר את התדמית, בקרב שייקבע את מקומה של העיר בשנים הבאות.