שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש אתמול (ד') עם ראשי הבנקים הגדולים והעלה על השולחן הצעת פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל בשנת 2027 - ובתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות.
● ה"מפץ" של ישראכרט: ניר צוק סלל את הדרך, ויצחק תשובה עומד להתחרות בבנקים
● בלעדי | בדרך לחקיקה: הבנקים וואן זירו ואש יוכלו להחזיק בסוכנות ביטוח
● רווחי הבנקים השנה: יותר מתקציבי משרדי הפנים, הרווחה והחוץ ביחד
מדובר בגידול משמעותי ביחס למתווה הפשרה שהסתמן בתחילת מרץ, שדיבר על היטל חד-פעמי של 1.3 עד 1.4 מיליארד שקל בלבד. הסכום החדש שדורש סמוטריץ' גבוה ביותר מפי שניים, אך עדיין נמוך בהרבה מהתוכנית המקורית שנכללה בהצעת התקציב - מס של 15% על רווחי יתר, שהיה אמור להניב כ-1.5 מיליארד שקל בשנה ובסך-הכול כ-7.5 מיליארד שקל עד שנת 2030. מבחינת הבנקים, מדובר בחיסכון של יותר מ-4 מיליארד שקל לאורך התקופה - תמריץ כבד לסגור עסקה עכשיו.
אמש נועד סמוטריץ' עם מספר בכירים ממשרדו - יועמ"ש האוצר, דודי קופל; סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה; וכן יועצו האישי של שר האוצר, ברק קרונפלד. בפגישה נכחו חמשת מנכ"לי הבנקים הגדולים במשק - חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי; ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים; משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; אבי לוי, מנכ"ל בנק דיסקונט; ואלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי. עוד נכחו בפגישה ראשי איגוד הבנקים, המנכ"ל, איתן מדמון; וסמנכ"ל קשרי החוץ באיגוד, טיבי רבינוביץ'.
הפגישה התקיימה על רקע שני לחצים שמתכנסים לנקודה אחת: לוח הזמנים הפוליטי, כשהתקציב אמור לעלות להצבעה בכנסת כבר בשבוע הבא, וברקע הלחץ התקציבי שנוצר בעקבות המלחמה באיראן.
עבור הבנקים, שסיימו את 2025 עם רווח נקי מצרפי שיא של 32 מיליארד שקל - סכום שעולה על תקציבי משרדי הרווחה, החוץ והפנים גם יחד - ההעברה, גם אם כואבת, נראית כמחיר שניתן לשלם, אם אכן הוא יסיר מעליהם את איום המיסוי הקבוע.
הבוקר התייחס סמוטריץ' להסכמות מול הבנקים בהודעה רשמית: "כפי שהבטחתי, אנחנו הולכים על מהלך גדול למיסוי הבנקים. הצוות המקצועי במשרד האוצר הגיע הלילה למתווה מוסכם עם הבנקים במסגרתו הם יעבירו השנה 3 מליארד שקל לקופת המדינה. בזכות הצעד הזה אנחנו גם מורידים מיסים וגם שומרים על הגירעון של פחות מ-5% כפי שתכננו".
בכיר במערכת הבנקאית: "תחושה קשה"
ואכן, הבנקאים ככלל נאלצו לקבל את הפשרה שהוצגה. עם זאת, הם יצאו בתחושה קשה. בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול ממתווה הפשרה שהושג ואמר: "מצד אחד אנחנו חייבים לברך על זה שזה יורד מעל הפרק, אבל אני בתחושה קשה הבוקר. אני מרגיש שהבנקים נרתמים שוב ושוב מכל הכיוונים, גם במס היתר של האוצר וגם בתוכניות ההטבות במיליארדי שקלים נוספים שגובשו עם בנק ישראל".
לדבריו, "אנחנו עושים את זה מתוך הבנה ועדיין נמצאים תחת ביקורת בלתי פוסקת בשל הרווחים שהמערכת מציגה. יש מגזרים אחרים שרשמו רווחים חריגים בשל המלחמה, ובכלל לא נדרשו לכך. כעת הבנקים ישלמו מס כבד שהוקדם לשנה הזאת, בתמורה להבטחה שהנושא לא יחוקק בעתיד. אלא שהבטחות כאלה כבר ניתנו בעבר, וראינו מה יצא מהן".
נזכיר כי הבנקים אכן שילמו במשך שנתיים ברציפות מס על רווחי היתר שלהם, כחלק מסיכומים שהושגו מול סמוטריץ' בעבר. אלא שלקראת הכנת חוק התקציב הנוכחי, קידם השר בדיקה רחבה לקביעת מנגנון קבוע שיטיל מיסוי כזה נקודתי על הבנקים, ולאחריה תכנן להטיל מס יתר - דבר שהוביל את הבנקים, דרך איגוד הבנקים, למאבק נרחב.
"ראייה של אחריות לאומית"
הבוקר (ה') אישרו בבנקים את ההסכמות עם סמוטריץ' ומסרו כי האוצר והמערכת הבנקאית "החליטו במשותף כי בעת הזו - מתוך ראייה של אחריות לאומית עקב המלחמה עימה מתמודדת המדינה והצרכים הפיסקליים המשמעותיים הנלווים לה, ובהתייחס להשלכות השליליות העשויות לנבוע מהחוק שהוצע - ראוי וצריך ליצור הסדר חלופי לחוק המיסוי המוצע".
עוד נמסר כי "כחלק מההסדר הבנקים יקבלו ודאות רגולטורית בנושא המיסוי לשנים הקרובות".
מסתמן: הדיון בוועדת הכספים יבוטל
היום בצהריים הייתה אמורה ועדת הכספים של הכנסת להתכנס כדי להצביע על המס הקבוע על הבנקים. הדיון עדיין מופיע בסדר היום של הוועדה, אך בעקבות התקדמות מגעי הפשרה, לא נראה כרגע שחברי הוועדה יצביעו על נוסח החוק הקיים, וייתכן שהדיון היום יבוטל.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, היה מעורב במגעי התיווך בין האוצר לבנקים. הוא התנגד להצעות הפשרה הקודמות, והשתכנע ככל הנראה לתמוך בזו החדשה לאחר שהוסבר כי ההצעה תפחית את תקרת הגירעון המתוכנן במסגרת תקציב המדינה מ-5.1% תוצר ל-4.9%.
הגירעון ייפרץ שוב?
בשבוע שעבר פתחה הממשלה את מסגרות תקציב 2026, שאמור היה להיבנות סביב גירעון של 3.9% בלבד, אבל עודכן ל-5.1% בעקבות המלחמה באיראן. כעת, כאמור, הגירעון המתוכנן אמור לרדת ל-4.9% - ירידה סמלית לגירעון בקידומת 4.
אלא שכבר עתה מזהירים באוצר כי הגירעון עלול להיפרץ פעם נוספת כלפי מעלה בחודשים הקרובים, בתרחיש של תמרון צבאי נרחב בלבנון, שיהפוך את התקציב שיאושר בכנסת בשבוע הבא ללא רלוונטי מיומו הראשון.