שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
משרד האוצר הודיע הבוקר (ה') בוועדת הכספים כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והבנקים הגיעו להסכמה, לפיה המס שנועד להיות מוטל עליהם בשנים הקרובות יוחלף בהיטל, בדומה לזה שהוטל עליהם בשנים 2024-2025. כך יעבירו הבנקים באופן חד-פעמי 3 מיליארד שקל השנה ועוד רבע מיליארד בשנה הבאה. אלא שכעת, חברי הכנסת מהקואליציה מציבים תנאי חדש.
● אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים - חוץ מאגף התקציבים
● פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה המסתמן בין סמוטריץ' לבנקים
● התקציב יאושר בשבוע הבא בכנסת, ואפילו באוצר בטוחים שהוא לא רלוונטי
יו״ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, ושאר חברי הוועדה הבהירו כי אינם תומכים באישור ההסכם ללא הקמת קרן בסך 300-400 מיליון שקל שתשמש להחזרת הכספים לציבור, בדומה לקרן שהוקמה במסגרת ההיטל הקודם, שסייעה למילואימניקים בעלי עסקים קטנים בהלוואות של 100 מיליון שקל.
"יהיה קשה להתקדם עם הדבר הזה מבלי שתהיה קרן עם סכום משמעותי בדומה למה שהיה בפעם הקודמת, כסף שחוזר לציבור", אמר ח"כ מילביצקי. "הפחתת הגירעון זו מטרה חשובה ומעולה, אבל גם קרן שמחזירה כסף לציבור צריכה להיות בפנים. צריך לזכור שבסוף הכסף הזה הגיע ממרווחי הריבית על גב הציבור".
"אם אתה לא מכיר בקרן, אני לא מכיר את החוק", אמר ח"כ ינון אזולאי מש"ס. "לא יכול להיות שפעם שעברה שמנו פה קרן, והיינו מעורבים ועשינו הכול כדי להגיע להסכמות ולהבנות - ועכשיו לא יספרו את חברי הכנסת".
איך הבנקים וסמוטריץ' הגיעו להסכמות?
המס המקורי של סמוטריץ' אמור היה להניב לקופת המדינה כ-1.5 מיליארד שקל מדי שנה ובסך-הכול 7.5 מיליארד שקל עד לשנת 2030. יוראי מצלאווי, סמנכ"ל במשרד האוצר, הסביר הבוקר (ה') בוועדת הכספים כי "בעיקר בגלל המלחמה והימשכותה והצורך במימונה, הגענו אתמול להסכם עם הבנקים.
"בגדול המשמעות מבחינתנו הייתה בראש ובראשונה שינוי הנסיבות של המלחמה והצורך במימונה ונוכח הימשכותה. הדבר לא היה לנגד הצוות המקצועי שדן בסוגיה ולנגד עינינו כשהנחנו את החוק. הצורך הזה שינה את הנסיבות באופן דרמטי, זה גם משפיע ברמת המאקרו. גם בשעת מלחמה יש ערך משמעותי להסכמה... אנחנו חושבים שגם ההסדר אליו הגענו עומד על התועלות והתכליות, שוויון בנטל המס, צדק חלוקתי והשיקולים הפיסקליים שהתחזקו מאוד לאור צורכי השעה".
אמש (ד') נועד סמוטריץ' עם מספר בכירים ממשרדו - יועמ"ש האוצר, דודי קופל; סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה; וכן יועצו האישי של שר האוצר, ברק קרונפלד. בפגישה נכחו חמשת מנכ"לי הבנקים הגדולים במשק - חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי; ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים; משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; אבי לוי, מנכ"ל בנק דיסקונט; ואלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי. עוד נכחו בפגישה ראשי איגוד הבנקים - המנכ"ל איתן מדמון וסמנכ"ל קשרי החוץ באיגוד טיבי רבינוביץ'.
הפגישה התקיימה על רקע שני לחצים שמתכנסים לנקודה אחת: לוח הזמנים הפוליטי, כשהתקציב אמור לעלות להצבעה בכנסת כבר בשבוע הבא, והלחץ התקציבי שנוצר בעקבות המלחמה באיראן.
עבור הבנקים, שסיימו את 2025 עם רווח נקי מצרפי שיא של 32 מיליארד שקל - ההעברה, גם אם כואבת, נראית כמחיר שניתן לשלם, אם אכן הוא יסיר מעליהם את איום המיסוי הקבוע.