כמו בכל מתווה פשרה, גם בהסכמות שהושגו אמש (ד') בין ראשי הבנקים הגדולים לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף צד לא קיבל את כל מה שרצה. למעט, אולי, גורם אחד: אגף התקציבים במשרד האוצר. באגף התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והיו בדעת מיעוט בצוות המקצועי שבחן את החלופות - כשהם מעדיפים היטל חד-פעמי. בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע - ואף יותר טוב מכפי שחשבו מראש.
● סמוטריץ' והבנקים הגיעו להסכמות, אבל לקואליציה יש תנאי חדש
● התקציב יאושר בשבוע הבא בכנסת, ואפילו באוצר בטוחים שהוא לא רלוונטי
לפי המתווה שסוכם, הבנקים יעבירו לקופת המדינה כ-3 מיליארד שקל כבר ב-2026 ועוד 250 מיליון שקל ב-2027. בתמורה תוותר המדינה על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להציב דרישות נוספות.
מה הרוויח האוצר מהפשרה?
המתווה לא רק הגדיל את ההכנסה המיידית לאוצר - במקום כמיליארד שקל שנלקח בחשבון שיניב המס ב-2026, ייכנסו 3 מיליארד שקל כבר השנה - אלא גם מאפשר להוריד את הגירעון המתוכנן מ-5.1% ל-4.9%. לכאורה ירידה קטנה, אך סמלית ובעלת חשיבות תודעתית.
גירעון בקידומת 4 קל יותר לשווק לשווקים ולחברות דירוג האשראי כיעד שהממשלה הציבה לעצמה והצליחה לעמוד בו. לא רק בגלל הקידומת, אלא גם כי הוא מגיע לאחר פריצת הגירעון המתוכנן בעקבות המלחמה באיראן, ומסיים את העברת תקציב 2026 בהתכנסות פיסקלית מסוימת, במקום להישאר עם גירעון תוצאתי (כלומר "יוצא כמה שיוצא").
אגב, כדי להגיע לרמה הזאת של 4.9%, נדרשו באוצר גם לבצע דחיית תזרימים קטנה של כ-300 מיליון שקל בהוצאות הממשלה. זאת, לאחר שהבנקים לא הסכימו במשא-ומתן להעביר את מלוא הסכום של 3.25 מיליארד שקל כבר בשנה הנוכחית.
בצד הפוליטי, למרות שסמוטריץ' הכריז בחגיגיות על ההסכם, ברור שהוא העדיף מס קבוע כפי שקידם מלכתחילה. אך נוכח הלחצים התקציביים של המלחמה ולוח הזמנים הדוחק לאישור התקציב בשבוע הבא, בחר לאמץ את המתווה שמביא כסף מיידי.
בדיון שקיימה היום (ה') ועדת הכספים של הכנסת, הציגה תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, את עמדת הדרג המקצועי. "התייעצתי עם הממונה על התקציבים, עם החשב הכללי, חשבנו שאם נוכל להחזיר את הגירעון לפחות מ-5% אז נכון לעשות את הדבר הזה... במהלך ישיבת הממשלה, בגלל צורכי הביטחון נפרצה ההמלצה שלנו, היה חשוב לנו לחזור לגירעון שיפגוש את ה-5% מלמטה".
בדיון הציגו נציגי האוצר כי סמוטריץ' פנה לגורמים המקצועיים ושאל האם הם מעדיפים להמשיך עם מתווה החקיקה המקורי או לתת מענה לפריצת הגירעון, וכי הגורמים המקצועיים העדיפו לטפל השנה בגירעון, שאת פריצתו הם רואים כמסוכנת.
ואולם בדרג המקצועי באוצר מודעים היטב לכך שהכסף מהבנקים עשוי להספיק רק לטווח הקצר. המערכה באיראן נמשכת, ההתחממות בגזרת הצפון מול חיזבאללה עלולה להצריך עוד הרבה כסף, ובאוצר לא שוללים שיצטרכו לפרוץ את התקציב בשנית ושוב להעלות את הגירעון. לפי הערכות אנליסטים בשווקים, הסיכוי לכך גבוה, אם כי באגף התקציבים עדיין עומדים על כך שהרזרבות התקציביות יספיקו להישאר בתוך המסגרות של 4.9% גירעון.
מה הרוויחו הבנקים - ומה הסיכון שלקחו?
מדד מניות הבנקים בבורסה בתל אביב קפץ בבוקר עם היוודע מתווה הפשרה, והתייצב על עלייה מתונה של כאחוז. העלייה נובעת מהסרת האיום של מיסוי קבוע לחמש שנים, שיכול היה להפוך לצמיתות - כך העריכו לא רק בבנקים אלא גם גורמים באוצר עצמו.
אולם השמחה בבנקים רחוקה מלהיות מלאה. בכיר במערכת הבנקאית אמר: "מצד אחד אנחנו חייבים לברך על זה שזה יורד מעל הפרק, אבל אני בתחושה קשה. אנחנו עושים את זה מתוך הבנה ועדיין נמצאים תחת ביקורת בלתי פוסקת. יש מגזרים אחרים שרשמו רווחים חריגים בשל המלחמה, ובכלל לא נדרשו לכך".
הבנקים בעצם לקחו כאן סיכון מסוים: במקום לשלם כמיליארד שקל ב-2026, הם ישלמו כאמור 3 מיליארד כבר השנה, תמורת התחייבות שלא יבואו אליהם בדרישות נוספות. אלא שהתחייבות כזו מוגבלת מטבעה. סמוטריץ' יכול להתחייב באופן אישי, אך אין דרך חוקית לכבול שר אוצר עתידי או ממשלה חדשה - כך עולה, לפי הערכת גורמים מקצועיים, מהתקדים המשפטי שנקבע במתווה הגז. הבחירות אמורות להתקיים לכל המאוחר בעוד שבעה חודשים, ולכן קשה לדעת בוודאות אם אחרי ה"פעם האחרונה" הזו לא תבוא עוד אחת.
מה קרה להצעת סבסוד המשכנתאות?
דבר נוסף שהסתדר לדרג המקצועי באוצר במתווה שסוכם: לא נכללה בו ההצעה של פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלחץ כי ההכנסות מהצעד החדש יופנו לסבסוד בעלי משכנתאות שתשלומיהם התייקרו מאז תחילת העלאת הריבית. באוצר התנגדו להצעה, שנתפסה כהבטחת בחירות, ובסופו של דבר היא לא שולבה בפשרה.
עם זאת, המשא-ומתן של האוצר עדיין לא הושלם סופית, והפעם מול חברי ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה הייתה אמורה להצביע על המתווה המקורי של מיסוי היום, והדיון תפס תפנית בעקבות ההסכמות על הפשרה. ההצבעה נדחתה, כאשר בדיון קראו יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי וח"כ ינון אזולאי לשלב במסגרת ההסכמה גם קרן לטובת הציבור, בדומה לקרן שהוקמה במסגרת ההיטל הקודם בשנים 24-25, במסגרתה הועמדו הלוואות בהיקף 100 מיליון שקל למילואימניקים בעלי עסקים קטנים. "יהיה קשה להתקדם עם הדבר הזה מבלי שתהייה קרן עם סכום משמעותי בדומה למה שהיה בפעם הקודמת, כסף שחוזר לציבור", אמר ח"כ מילביצקי.
