מקלט / צילום: טלי בוגדנובסקי
מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם בגיליון האחרון של "International Journal of Clinical and Health Psychology", ממפה את השפעת המלחמה והאזעקות על השינה של הישראלים ועל מצב-הרוח שלהם ביום שלמחרת.
בין היתר מראה המחקר קשר ישיר בין מיקום המיגון של הישראלים לבין איכות השינה, או בקיצור - בעלי המקלט, ובמיוחד המקלט הציבורי, סובלים יותר מאשר בעלי הממ"ד.
● הישראלים מתקשים לישון בלילה - וצריכת תרופות השינה עלתה
● קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות
● סכסוכי מקלטים: כל מה שמותר ואסור לכם לעשות בזמן אזעקה
● נפצעתם בדרך למרחב המוגן? כך תוכלו לקבל פיצוי
● כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים
המחקר, בהובלת שי נמרודי ממעבדת חקר השינה של פרופ' מיכל קהן, נערך בקרב 1340 ישראלים, מהם 1,140 שנחשפו לאזעקות במהלך סבב הלחימה מול איראן ביוני 2025. הנבדקים מילאו שאלון ובו תיארו את רמת החשיפה לאזעקות, תיעדו מתי התעוררו, כמה זמן בערך היו ערים אחרי כל אזעקה, את סוג המיגון שלהם, את רמת הערנות שלהם בלילה ואת רגשותיהם בימים למחרת.
מצב-רוח רע וחרדה
החשיפה לאזעקות עלתה לישראלים בסך-הכול ב-34 דקות ערות נוספות בלילה בממוצע. נוסיף כי שתי הקבוצות - החשופים לאזעקות ואלה ש"סתם'" חיים בישראל במלחמה - איבדו שינה במהלך סבב הלחימה, עם קיצור של הלילה מ-7:38 שעות בממוצע, ל-6:16 שעות.
הנבדקים שהיו חשופים לאזעקות בלילה דיווחו על מצב-רוח ירוד ועל חרדות רבות יותר לעומת הקבוצה שהלילה שלה לא הופרע מאזעקות. ההבדל ברמת הדרדוך ומצב-הרוח הירוד הייתה דרמטית (P=0.001). האפקט היה גם תלוי מינון - אזעקות רבות יותר, שהתבטאו כצפוי בשינה מועטה וקטועה יותר, התבטאו גם במצב-רוח ירוד עוד יותר ובתסמיני דיכאון וחרדה רבים יותר גם ביחס למי שסבלו גם הם מאזעקות, אבל פחות.
תסמיני הדיכאון והחרדה הושפעו במיוחד מאזעקות שהתרחשו בקצוות הלילה, או בין חצות ל-2 בלילה, כלומר כנראה התעוררות זמן קצר אחרי ההירדמות, קטיעה של החלק האחרון החשוב של השינה והשכמה מאולצת שלרוב לא חוזרים לישון אחריה, השפיעו בצורה החזקה ביותר על הרגשות האלה. אזעקות בין חצות ל-4 בבוקר לא שינו תסמיני דיכאון או חרדה, אבל כן הגבירו את מצב-הרוח הירוד.
אפקט המקלט הציבורי
והנה הגענו לסוגיית המקלט מול הממ"ד. כצפוי, בעלי הממ"ד ישנו שעות רבות יותר בלילה ונרדמו זמן קצר יותר אחרי ההתעוררות לעומת מי שיצאו למקלטים בבניין, ומצבם של מי שיצאו למקלטים ציבוריים היה חמור עוד יותר.
דווקא על הרגשות לא נמצאה השפעה מובהקת. החוקרים מציעים שני הסברים: האחד - שהסבל של כולנו כל-כך משמעותי, שקשה לראות את ההבדלים; והשני הוא שאולי השוהים במקלט מרגישים בכל זאת בטוחים יותר, בעיקר במלחמת איראן הראשונה ביוני 2025, שבה התפיסה הרווחת הייתה שהמקלט מגן טוב יותר מהממ"ד מפני פגיעה ישירה.