מקלט / אילוסטרציה: פביו טרופה
על-פי חוק ההתגוננות האזרחית אין למנוע כניסה למקלט, והמחוקק קבע כי יש בצד החובה הזו גם סנקציה של קנס ומאסר. אך ישנם אנשים שאינם מכבדים את החוק ונוקטים פעולות שונות על-מנת לא לאפשר לאנשים להתמגן כיאות בעת אזעקה.
● סכסוכי מקלטים: כל מה שמותר ואסור לכם לעשות בזמן אזעקה
● נפצעתם בדרך למרחב המוגן? כך תוכלו לקבל פיצוי
בשכונת כרם התימנים בתל אביב קיים מקלט בבניין פרטי שמצוי בו גם בית קפה. למקלט מגיעים גם אנשים שגרים בקרבת מקום משום שאין להם ממ"ד. משעות הבוקר ועד לשעה ארבע אחר-הצהריים בית הקפה פתוח, וניתן להיכנס אליו, אך לאחר מכן הוא נסגר, ויש צורך בהקשת קוד. בעת אזעקה, גילו התושבים שגרים מסביב כי המקלט הפך לסאונה.
על פניו, מדובר בעבירה על החוק, שכן החוק קובע חובה לפנות מתוך מקלט בבניין פרטי את כל המיטלטלין שבו, למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם - סאונה אינה אחד מהם. נוסף על כך, חוק המקרקעין אינו מאפשר לקחת מקלט ולהשתלט עליו לצורך עניינים פרטיים.
"דייר אינו רשאי להפוך מקלט בבית משותף לרכושו הפרטי או לעשות בו שימוש ייחודי שאינו למטרת הגנה בשעת חירום", אומר עו"ד אבי ענתבי, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור. "גם אם כל הדיירים הסכימו לכך, כל הסכם המאפשר שימוש אחר בטל".
לדבריו, "הצבת סאונה בתוך מקלט אסורה באופן כללי, אלא אם כן ניתן רישיון מפורש לכך מהרשות המוסמכת, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים מחמירים הנוגעים לחומרים, יכולת פינוי מהירה ואי-פגיעה בייעודו המקורי של המקלט כמחסה בשעת חירום. מובן כי הפיכת מקלט למקום עם סאונה בזמן האזעקה אינה מאפשרת את השימוש בו כמחסה כנדרש".
הסאונה פורקה
לאחר שהתושבים בשכונה פנו לרשויות, הסאונה פורקה, והאדם שבנה אותה נתן התחייבות להכניס את התושבים מעתה ואילך למקלט. למחרת נמנעה מהם שוב הכניסה לבניין, וזאת בטענה כי מדובר בבניין פרטי.
התושבים לא התעמתו עימו ורצו למקלט אחר. מאוחר יותר בלילה הם גילו כי על-מנת למנוע את כניסתם, הוחלף כאמור הקוד בכניסה לבניין. בפועל, על התושבים להתנייד למקלט ציבורי הנמצא במרחק בין 7-5 דקות ממקום מגוריהם, במקום להתמגן במקלט הקרוב לביתם.
החוק אומנם אינו מחייב לרשום קוד של בניין פרטי על הדלת או להשאיר אותה פתוחה כל הזמן - החובה היא רק אי-מניעת כניסה, אבל מדובר כאמור בחובה מוסרית-חוקית. יש מי שטוענים, בין היתר בקבוצות שונות, כי אנשים מעדיפים ללכת לבניינים חדשים ולמקלטים טובים וחדישים, ולא להרחיק מעט יותר למקלטים שכונתיים ציבוריים. במצב כזה, נטען כי מתקבצים הרבה מאוד אנשים באותם בניינים, לפעמים כשאין מקום לדיירים עצמם שגרים בבניין.
עלו גם טענות שאנשים שאינם גרים בבניין מסכנים את אלה שגרים שם כשהם פותחים את הדלת לפני הודעת היציאה של פיקוד העורף. לכך יש להוסיף כי במקומות בילוי יכולה מסה גדולה של אנשים אשר מגיעה בנקודת זמן למקלט ולגרום למצוקת מקום. אך במקרה הנ"ל לדירות הבניין הפרטי יש ממ"דים פרטיים בכל דירה, ולכן אין כל סיבה לא לאפשר לאנשים להיכנס למקלט המקומי.
מטעם המשטרה נמסר כי היא מכירה את הנושא וקוראת לאפשר להיכנס למקלטים בזמן אזעקה, ואף לפתוח דלתות עם אינטרקום כדי שתושבים יוכלו להיכנס. "ככל שעולה שמתקיימת עבירה פלילית במקום, העניין יטופל בציר הפלילי. עניין בניית הסאונה בתוך מקלט זה נתון לעיריית תל אביב, שצריכה לתת את דעתה בנושא".