גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא בדיוק ג'ונגל: שוק השכירות בישראל יציב יותר ממה שחשבתם

לשוק השכירות בישראל יש תדמית כאוטית, אבל בשטח, לפי נתונים שפרסמה הלמ"ס השבוע, השוכרים לא מתחלפים כל כך מהר ● אולי זה בגלל ששוכרים רבים הם גם משכירים, והם יודעים איך זה מרגיש בצד השני

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר
דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

תשכחו מהסיפורים על שוק שכירות כאוטי, שכולל בעיקר שוכרים נודדים ומשכירים מרושעים. בניגוד לתדמית, הנתונים מספרים סיפור אחר לגמרי - על שוק יציב למדי, אפילו שמרן. ולא שאין דוגמאות הפוכות, שפעמים רבות גם הופכות לוויראליות ברשתות החברתיות, אבל אל תתנו לזנב לכשכש בכלב.

באיזו עיר בישראל יש את השיעור הגבוה ביותר של דירות להשכרה?
יזמי הנדל"ן לא מוטרדים מביטולים: "באוצר משדרים שיש ירידת מחירים"

איך אני יודע? כי השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על תחלופת השוכרים בדירות. בשנים 2024-2025, רק ב-13% מהדירות המושכרות התחלפו שוכרים. אפילו בתל אביב, בירת השוכרים (110 אלף דירות, 49% מכלל הדירות בעיר), שיעור הדירות שבהן התחלפו שוכרים בתקופה הזו עמד על 22.6%. בירושלים (32% גרים בשכירות, 81 אלף דירות) מדובר ב-8% בלבד שהחליפו דירה. בחיפה (36% בשכירות, 46 אלף דירות) רק 14% סיימו חוזה ועברו הלאה.

המתח בין שוכר למשכיר

אפשר להסתכל על זה ככה: 13% תחלופה, אומר שחוזה שכירות ממוצע בישראל נמשך בפועל כמעט 8 שנים (סטטיסטית). נתון שמקרב אותנו למודלים אירופאיים יציבים, בניגוד לתדמית הארעית של השוק.

למרות המתח הקיים בין שוכר למשכיר. למרות שאותה למ"ס מראה לנו מדי חודש כמה "שווה" להחליף שוכר (השבוע למשל היא ציינה כי בשכר הדירה עבור שוכרים קיימים שחידשו חוזה בפברואר נרשמה עלייה של 2.7% במחיר השכירות, בעוד שאצל שוכרים חדשים נרשמה עלייה של 5.8%), זה כמעט שלא קורה.

מתברר כי הג'ונגל המדובר כל כך בשכירות הישראלית - שוק יוצא דופן שבו רוב מוחלט של דירות, יותר מ-81%, מושכרות על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי חברות בע"מ - דווקא מתפקד לא רע בכלל. השוכרים והמשכירים חותמים על חוזים שמאפשרים להם לסיים את הרומן אחרי 12 חודשים, אבל איכשהו הם ממשיכים.

יתרה מכך: גם הנתון על שיעור התחלופה מוטה כלפי מעלה בגלל השוכרים הצעירים. שיעור בני ה-34 ומטה שהחליפו דירה עמד על 29%, לעומת פחות מ-13% בקרב בני 35-44 ו-8.4% בלבד מבני 45 עד 54. ולא שמדובר בשכבות גיל שפשוט לא גרות בשכירות. לפי הנתונים הטריים, יותר מ-40% מבני 35-44 גרים כיום בדירה שכורה ו-29% מבני 45-54 (לעומת 61.5% מהצעירים עד גיל 34).

וכן, יכול להיות שגם המומנטום השלילי בשוק הדיור משכנע רבים להמשיך לגור בשכירות. חלקם אפילו מתאהב בפתרון הזה - כשיש בעל בית שאחראי על כל התיקונים הגדולים, וכששוק ההון מניב להם בשנים האחרונות תשואה גבוהה בהרבה מזו שרואה בעל הבית שלהם.

לא משקיעים קלאסיים

ועכשיו לאנומליה הכי גדולה בנוגע לשוק השכירות המקומי, שכבר כולל כיום 892,400 דירות בסך הכול - 30% מכלל הדירות שיש בישראל.

לפי נתוני משרד האוצר, המדווחים חודש אחרי חודש, בעשור האחרון נגרעו מהשוק הזה כ-30 אלף דירות שהיו בידי משקיעים. הרבה יותר מוכרים מקונים. ובכל זאת, כמות הדירות המושכרות בישראל קפצה בין השנים 2015 ל-2025 ב-263 אלף דירות.

יתרה מכך: שיעור הישראלים שקונה דירה להשקעה בישראל נמצא כיום ברמת שפל של כ-15% מכלל העסקאות בשוק. אבל איכשהו, שיעור האנשים ששוכרים פה דירה, נמצא ברמות שיא. לפי נתוני הלמ"ס, בשנה האחרונה נרשמה קפיצה של 4.8% במספר האנשים שגרו בשכירות בשנת 2025 לעומת 2024 - תוספת של 40,800 דירות בשכירות.

למעשה, הפעם היחידה שנרשמה קפיצה גבוהה יותר בכמות הדירות שהתווספו לשוק השכירות הייתה בשנת 2015. באותה שנה, נרשמה קפיצה של 6.8% במספר האנשים שגרו בשכירות - עוד 40,200 דירות. רק שאז, זה התכתב בצורה מושלמת עם ההתנפלות על דירות שקנו משקיעים.

ב-2015, שיעור המשקיעים - בעלי 2 דירות לפחות - עמד על כ-40% מהעסקאות בשוק. כולם רצו לרכוב על רכבת המחירים הדוהרת של שוק המגורים. ולמי ששכח, זו הסיבה המרכזית ששר האוצר דאז כחלון סימן את המשקיעים כ"אויבי הזוגות הצעירים" - בהעלאת מס הרכישה ל-8%, בקידום חוק מס דירה שלישית (שנפסל רק בבג"ץ), ובייעוד מרבית מכרזי הקרקע אך ורק לזוגות צעירים (מחיר למשתכן).

בחזרה להיום. המשקיעים "הרגילים" לא מסתערים, אבל כמות הדירות להשכרה רק עולה. ההסבר הפשוט הוא שרוב רובם אינם עוד משקיעים קלאסיים. אין להם עוד דירה חוץ מזו שבה הם גרים, אלא זו דירתם היחידה שמושכרת בשוק החופשי.

ואולי הסטטוס הזה, של שוכרים שהם גם משכירים, יכול גם להסביר למה יש פה לא מעט אמפתיה ויציבות. הם פשוט נמצאים משני צדי המתרס ויודעים טוב למדי איך מרגיש הצד השני.

כוכבי השבוע

מצוין: 3 העסקאות שנסגרו החודש בקרית שמונה

החדשות הטובות שלא קראתם השבוע: מאז פרץ מבצע שאגת הארי נסגרו לפחות שלוש עסקאות לרכישת דירה בקריית שמונה. שלוש עסקאות שנחתמו מתחילת מרץ 2026 וקפצו השבוע בדיווחי רשות המסים. שתי דירות שיכון בנות שלושה חדרים, ברחוב ארנון וברחוב עליית הנוער, במחירים של 700 אלף שקל ו-550 אלף שקל, בהתאמה. ועוד בית פרטי בשכונה חדשה, ברחוב הר הכרמל, שנרכש ב-1.5 מיליון שקל.

זה לא הופך את הכול לוורוד, גם המחירים באותן עסקאות לא מי יודע מה, ובכל זאת. כששליש מהתושבים לא חזר עדיין מאז 7.10, וכשהשבוע אנשי הצפון שוב מצאו את עצמם בחזית המערכה וההתמודדות עם טילים, מתברר שיש מי שמאמינים שדווקא עכשיו ישנה הזדמנות נדל"נית. על רקע לא מעט כותרות על הסתגלנות הישראלית שממלאת את בתי הקפה והקניונים, שימו לב לקוני הדירות בקרית שמונה.

בלתי מספיק: העדר שועט על החברות הביטחוניות

הפסוק הכי מוכר כנראה בנבואת ישעיהו הוא זה שמבטיח שיבוא יום "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". ייקח כנראה עוד זמן עד השלום העולמי, אבל זה נכתב פה כקונטרה לטירוף המשקיעים לכל חברה שמתהדרת כעת בטייטל ביטחוני.

השאלה הכי חשובה לכל סוחר בבורסה היא לא האם החברות בפורטפוליו שלו טובות או לא טובות, רווחיות או לא רווחיות, אלא מה זה אומר לגבי השווי ההוגן שלהן. הדוגמא הטרייה היא יצרנית מערכות ההגנה התת-ימיות DSIT שהצטרפה השבוע לבורסה בתל אביב, וקפצה תוך 3 ימים ב-150%. סמארט שוטר, יצרנית הכוונות שהונפקה מעט קודם לכן, הסתפקה בקפיצה של עשרות אחוזים - מבלי שעדיין הציגה רווחים.

אז או שאיבדנו כל תקווה לימים שקטים (בטח בטווח הנראה לעין), או שהעדר שוב שועט בלי חשבון.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה המסתמן בין סמוטריץ' לבנקים

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 ● בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות ● בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

בשל העלייה בשימוש במלחמה: האוצר מציע פטור כמעט מלא ממס על סולר לחשמל

עם השבתת חלק ממאגרי הגז והעמקת השימוש בדלקי חירום לייצור חשמל, תחנות הכוח נאלצות לשרוף סולר יקר ● כדי להקל עליהן, באוצר מציעים להפחית כמעט לחלוטין את מס הבלו על הסולר ולהשוותו לגז טבעי - הנחה שתיכנס לתוקף בדיעבד מתחילת המערכה

גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה

גלולת ההרזיה הישראלית מקבלת אור ירוק באירופה - ומתחילה למכור

לאחר שהסירה את החסם האחרון לשיווק באירופה, חברת אפיטומי חותמת על הסכם הפצה ראשון בגרמניה בהיקף של 5.3 מיליון דולר • הגלולה מציעה ירידה מתונה במשקל למי שמחפש חלופה לזריקות ● המניה מגיבה בעליות אך עדיין רחוקה ממחיר ההנפקה

סניף של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק לא דיווחה מדוע התפטר הדירקטור של קרן אייפקס, ורשות ני"ע התערבה

בעקבות דרישת רשות ני"ע, מקס סטוק פרסמה דיווח מתוקן המתייחס לטענות שהעלה ארז נחום, לשעבר מספר 2 בקרן אייפקס, נגד מנכ"לית הקרן ויו"ר מקס סטוק, זהבית כהן ● מקס סטוק: "החברה איננה צד לסכסוך, לא הופרו כללי הממשל התאגידי"

סלובקיה. כל בעל רכב יוכל לתדלק במקסימום 400 אירו / צילום: Reuters, Radovan Stoklasa

הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט

סלובקיה הודיעה על קיצוב דלק לאוכלוסייה על רקע הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן, וכן שיבושי אספקה מרוסיה ● והיא לא לבד: ממשלות באירופה כבר מתערבות בשוק בניסיון לבלום גל התייקרויות - ממחירי תקרה בהונגריה, דרך הגבלות על עדכוני תעריפים בגרמניה ועד פיקוח על שולי הרווח של תחנות הדלק ביוון

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

סוכני הביטוח שוב ניצחו את האוצר: וואן זירו ואש לא יוכלו בינתיים להחזיק בסוכנות ביטוח

ניסיון של הוועדה למיזמים ציבורים להגביר תחרות מול סוכני הביטוח במסגרת רפורמת הבנקים הקטנים נכשל, בעקבות לחץ שהפעילו סוכני הביטוח על חברי הכנסת ● ח"כ טל: "נקדם את החוק בהליך חקיקה נפרד, אם לא נספיק בקדנציה הזו, בכנסת הבאה" ● לשכת סוכני הביטוח חגגה את הניצחון: "משרד האוצר ניסה לבצע מחטף ולפגוע באלפי סוכני ביטוח"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים. חוץ מאגף התקציבים

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי ● בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו ● מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

שוק המניות האמריקאי בנקודה קריטית / אילוסטרציה: Shutterstock

התחזית הפסימית של האנליסט: מדד הדגל של וול סטריט בדרך לירידות

יונתן קרינסקי, אסטרטג שווקים ראשי בבנק ההשקעות BTIG, אמר למרקטווץ' כי אם מדד ה-S&P 500 ישבור מתחת לרף ה-6,600 נקודות, ייתכן שתהיה צפויה לו בהמשך ירידה של עוד 10% ● "יש לנו מעט ביטחון בכך שרמת ה-6,600 נקודות תחזיק כתמיכה", כתב קרינסקי

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

הילה קורח וליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אירנה מביאה את הדאבל: בנק הפועלים מתברג במקום הראשון בזכירות ובאהדה

במקום השני הן בזכירות והן באהדה מתברג בנק לאומי עם הצעת הערך החדשה לבני 80 פלוס - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המתחרים מזרחי טפחות ודיסקונט מתברגים במקומות השלישי והרביעי בהתאמה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' והבנקים הגיעו להסכמות, אבל לקואליציה יש תנאי חדש

שר האוצר והבנקים הגיעו ביניהם להסכמה על קיצוץ במס המתוכנן ● אלא שבינתיים חברי הכנסת מהקואליציה מציבים תנאי חדש -  קרן בסך 300-400 מיליון שקל שתשמש להחזרת הכספים לציבור

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

אפי ברמה בית שמש / הדמיה: טוטם הדמיות

עסקה גדולה בבית שמש: רשת מזון רכשה 1,500 מ"ר מסחר בכ־31 מיליון שקל

הרשת רכשה את השטח בפרויקט "אפי ברמה" של אפי קפיטל בשכונת רמת אברהם הנמצאת בבנייה ● המחיר למ"ר נמוך מעט בגלל השטח הגדול שנרכש ● הפרויקט יכלול 141 דירות מעל שטחי המסחר

אשל ארמוני ז''ל / צילום: איל יצהר

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, הלך לעולמו

אשל ארמוני, לשעבר יו"ר דירקטוריון נמל חיפה ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, היה ממנסחי תוכנית "מחיר למשתכן", נפטר היום בגיל 66 לאחר מחלה קשה ● ארמוני היה אחת הדמויות המוכרות במינהל הציבורי בישראל ועסק רבות בפעילות חברתית

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמאמין: זו הבשורה הכי חשובה של המלחמה עד כה

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מעריך שטראמפ לא יתפשר בעניין פתיחת מיצרי הורמוז ● לדבריו, ההישג הגדול של המלחמה הוא השמדת היכולת לייצר טילים נוספים ● ואיך לדעתו צריכה המלחמה להסתיים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

בית ספר שנפגע ברמת אפעל / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מערכת החינוך צריכה לתפקד בחירום. האם יש לה מה שצריך?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות • הפעם: מערכת החינוך בזמן חירום • המיגון חסר, הלמידה מרחוק לא יעילה והגיל הרך נשאר מאחור