גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת החינוך צריכה לתפקד בחירום. האם יש לה מה שצריך?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות • הפעם: מערכת החינוך בזמן חירום • המיגון חסר, הלמידה מרחוק לא יעילה והגיל הרך נשאר מאחור

בית ספר שנפגע ברמת אפעל / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
בית ספר שנפגע ברמת אפעל / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לתפקודה של מערכת החינוך יש השפעה ישירה לא רק על רווחת התלמידים והישגיהם, אלא גם על היכולת של משפחות לנהל שגרת חיים ועל הרציפות התפקודית של המשק כולו. בד בבד, מצבי חירום ממושכים חושפים ומעמיקים פערים קיימים כמו במיגון, בנגישות ללמידה מרחוק, ביכולת ההוראה ובהיקף המענים הרגשיים ולכן הם משמשים גם מבחן ליכולות הביצוע של המדינה בתחום החינוך.

המתווה של האוצר לבעיית הגנים הפרטיים שנסגרו במלחמה
העיוות שהכניס הורים למלכוד: למה לשלם אלפי שקלים כשהגן סגור

והמבחן הנוכחי נמשך זמן רב מאוד. למעשה, מאז 7 באוקטובר 2023, מערכת החינוך בישראל פעלה תחת שיבושים חוזרים ונשנים. לצד הצורך לשמור על רצף לימודי, נדרשה המערכת להתמודד גם עם פינוי תלמידים, מחסור באמצעי קצה, פערי מיגון, טיפול רגשי בתלמידים ובצוותים, והפעלת מסגרות חינוך בתנאים משתנים ותוך תלות מתמשכת בהנחיות פיקוד העורף.

אז האם מערכת החינוך עומדת במבחן? נתחיל דווקא מהשורה התחתונה: מבצע "שאגת הארי" המחיש כי אף שמערכת החינוך שיפרה את יכולות ההפעלה, הניטור והלמידה מרחוק, עדיין קיים פער מהותי בין יכולתה לנהל את החירום השוטף בטווח הקצר (באמצעות למידה מרחוק, מענים רגשיים ועדכוני הנחיות) - לבין היערכות ארוכת טווח ומבנית למצבי חירום מתמשכים. גם במקרים שבהם יש תוכניות, הן לא פוגשות את השטח - והמענה שניתן בפועל כלל לא מספק.

הפער הזה בא לידי ביטוי במיגון חסר, בנגישות לא שוויונית לציוד קצה, במגבלות האפקטיביות של ההוראה מרחוק, בהיעדר מענים מספקים לגיל הרך ולאוכלוסיות ייחודיות, ובמחסור בתקצוב ייעודי וסדור להיערכות חינוכית בחירום.

זה פוגע אנושות בחינוך, משום שרציפות תפקודית של המערכת מחייבת מוסדות חינוך ממוגנים, תוכניות פדגוגיה מותאמות למצב (כשעניין הלמידה מרחוק במבחן התוצאה לא פוגש כנדרש את השטח), בניית מערכת הפעלה בשעת חירום ותקצוב והפעלה אפקטיביים. כמו כן, נושאים שלא הוסדרו כראוי בשוטף כמו הגיל הרך אינם מאפשר רצף תפקודי בחירום.

וכשלוקחים בחשבון שהיו למערכת החינוך פרק זמן של יותר משנתיים ללמוד לעבוד תחת שיבושים - חוסר המוכנות הזה חמור במיוחד.

למידה מקוונת

לפי נתוני משרד החינוך, ב־9 במרץ 2026 השתתפו בלמידה מרחוק כ־1.1 מיליון תלמידים, שהם כ־68% מכלל התלמידים, לא כולל החינוך החרדי, בעוד שכ־3,800 בתי ספר, כ־98% מהמוסדות, היו פעילים בפלטפורמות המקוונות. בחלוקה לפי שכבות גיל נרשמו פערים בהשתתפות: שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר היה בחטיבות הביניים ועמד על 74%, לעומת 67% בחטיבה העליונה ו־65% בחינוך היסודי. נתונים אלה מצביעים על הפעלה רחבה של מערך הלמידה מרחוק, אך גם על פערים בהשתתפות בפועל בין תלמידים ובין שכבות הגיל.

עם זאת, חרף השיפור הארגוני, נותרו פערים משמעותיים בנגישות, באפקטיביות ובשוויון ההזדמנויות בלמידה מרחוק. כך, לפי סקר ארגון "מנהיגים" מ־10 במרץ, בכ־53% מבתי הספר דווח כי ליותר מ־20% מהתלמידים אין מחשב ללמידה מרחוק, ובכ־29% מבתי הספר למחצית מהתלמידים לפחות חסר מחשב; בחינוך הערבי התמונה חמורה עוד יותר, כאשר כ־57% מהמנהלים דיווחו כי ליותר ממחצית מן התלמידים חסר מחשב.

הגיל הרך

על פי מתווה הסיוע של משרד האוצר, גם גנים פרטיים ומסגרות פרטיות לגיל הרך, הפועלים כעסק, עשויים להיכלל במסלול הפיצוי הכלכלי. מבחינת ההורים, מדובר בסוגיה בעלת משמעות מעשית רבה, שכן גם כאשר הגן אינו פועל בפועל, התשלום למסגרת הפרטית עשוי להימשך ולהכביד על משקי הבית.

אבל זה לא מספיק. ההודעה עצמה לא קובעת הסדר ישיר של החזרים להורים, אלא מתמקדת בפיצוי העסקי למסגרות. במקביל, בפרסומי משרד החינוך הובהר כי ההחרגה שאפשרה פעילות מצומצמת של עד 30 ילדים במרחב מוגן לא חלה על מעונות יום לגילאי לידה עד 3, כך שגם מסגרות אלו לא יכלו להיפתח במסגרת ההקלה האמורה.

בנוסף, עלו טענות שמתווה הפיצויים שנקבע לא התאים למאפייני הענף, כך שהפיצוי לא משקף את הפגיעה בפועל, ומעונות רבים נאלצו להשלים עשרות אלפי שקלים מכיסם או להעלות מחירים כדי לשרוד. על רקע זה הועלתה דרישה לקבוע מראש מנגנון פיצוי ייעודי ומיידי למעונות הפרטיים בעת חירום. שוב, ההורים לפעוטות נותרו בלי פתרון אמיתי: המסגרות נסגרו, ההורים המשיכו לשלם, והמדינה דאגה קודם לפיצוי המפעילים ורק אחר כך, אם בכלל, לשאלה מי מחזיר כסף למשפחות.

אך לצד התחום הכלכלי, עדיין ניתן לראות שתחום הגיל הרך לא מקבל מענה חינוכי יצירתי למציאות המורכבת, כשנושא זה מהווה קשר ישיר על הרצף התפקודי של המשק בישראל.

השכלה גבוהה

עם פרוץ המבצע, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הנחתה את המוסדות להשעות פעילות שאינה עומדת בהנחיות פיקוד העורף ולעבור, ככל האפשר, להוראה מרחוק. בחלק מהמוסדות גם נדחו בחינות ומועדי הגשה, ונקבע כי תקופת בחינות סמסטר א' תושלם בהמשך.

לקראת פתיחת הסמסטר השני התגבשה תמונה לא אחידה בין המוסדות. רוב האוניברסיטאות הודיעו כי יפתחו את הסמסטר ב־15 במרץ 2026 או בסמוך לכך, לעיתים תוך היערכות לפתיחה מקוונת או גמישה; לעומתן, אוניברסיטת תל אביב דחתה את פתיחת הסמסטר ל־12 באפריל 2026, לאחר חופשת הפסח, בין היתר כדי לאפשר לסטודנטים בשירות מילואים לשוב ללימודים. בכך, גם במערכת ההשכלה הגבוהה לא התגבשה חזרה אחידה לשגרה, אלא מודל דיפרנציאלי של דחייה, פתיחה הדרגתית והישענות אפשרית על הוראה מרחוק.

מי שנפגעו במיוחד היו הסטודנטים שהם הורים (כ־50 אלף איש, 17% מהסטודנטים וכ־60 אלף סטודנטים שגם שירתו במילואים. נתונים אלה ממחישים כי השפעות החירום על ההשכלה הגבוהה אינן מתמצות רק בשיבוש לוחות הזמנים האקדמיים, אלא פוגעות במיוחד גם ביכולתם של סטודנטים הורים ומשרתי מילואים להתמיד בלימודיהם.

אוכלוסיות מיוחדות

בחינוך החרדי הלמידה מרחוק נשענת במידה רבה על טלפונים ומרחבים קוליים, וב־63% מבתי הספר החרדיים לא מונה רכז תקשוב. רק 37% מהם רכשו תוכנה לניהול פדגוגי שמאפשרת מעקב בזמן אמת, לעומת 97% בבתי ספר שאינם במחוז החרדי.

גם החברה הבדואית בנגב סומנה כמוקד קושי עקבי, בשל מחסור באמצעי קצה, תשתיות אינטרנט חלשות ונגישות נמוכה למיגון. משרד החינוך דיווח אמנם על הכשרות בערבית, התאמת מרחבים דיגיטליים, מיפוי תשתיות וחלוקת מודמים, אבל לא ברור אם זה מספק מענה מלא לפערים.

בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נמסר כי במערכת החינוך לומדים כ־50 אלף תלמידים עולים חדשים. עוד צוין כי מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" התקבלו יותר מ־700 שיחות במוקד "קול לכולם" של משרד החינוך, המיועד לכלל התלמידים, ההורים ואנשי החינוך. מוקד "קול לכולם" של משרד החינוך מיועד לתלמידים, להורים ולאנשי חינוך, ומעניק סיוע בנושאים רגשיים וחברתיים כמו מצוקה, בדידות, דחייה חברתית וחרם; ניתן לפנות אליו בטלפון 6312*.

במסגרת ההיערכות ל"שאגת הארי" הודיע משרד החינוך כי המוקד יפעל במתכונת 24/7, ואף שילב אותו באיגרות החירום שנשלחו לצוותים, להורים ולתלמידים, לצד אפשרות ייעודית לפניות של הורים ותלמידים כבדי שמיעה וחירשים בדוא"ל. בכך שימש "קול לכולם" חלק ממעטפת רחבה יותר של תמיכה רגשית ושמירה על קשר עם אוכלוסיות מגוונות, ובכלל זה תלמידים עולים והוריהם. אמנם המדינה כבר יודעת להעביר שיעורים בזום ולשלוח איגרות חירום, אבל לא השלימה את המשימות הקשות באמת: מיגון, תקצוב, מענה לגיל הרך וצמצום פערים.

ילדי משרתי מילואים

משרד החינוך קבע כבר בפברואר 2024 מדיניות ייעודית לליווי תלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל שירות מילואים או קבע, הכוללת מיפוי, גמישות לימודית, שיח רגשי, קשר עם ההורה שבבית והפניה לגורמי טיפול בעת הצורך. בהמשך קידם המשרד גם פעילויות חברתיות לילדי המילואים והקבע בהשקעה של 6 מיליון שקלים ובפריסה של כ־200 רשויות. במבצע "שאגת הארי" חודדו ההנחיות, ונקבע כי למנהלי בתי הספר יעמוד מידע שבועי מעודכן בפורטל על תלמידים שהוריהם בשירות מילואים פעיל, כדי לאפשר איתור, קשר יזום וליווי ממוקד.

ואולם, לצד מדיניות זו, עלתה ביקורת חריפה על פערי היישום בשטח: לפי סקר פורום נשות המילואימניקים שפורסם ב־2025, בקרב יותר מ־1,200 נשים, שלפיו 94% דיווחו שילדיהן לא קיבלו שום סיוע לימודי נוסף, 79% אמרו שלא התקיימה שום פעילות רגשית יזומה, 72% דיווחו שלא הייתה התחשבות באיחורים, בחיסורים או באי־עמידה במטלות, 62% אמרו שלא הייתה אפילו פעילות סמלית של הוקרה, ו־70% דיווחו על ירידה בהישגים הלימודיים. אחרי אינספור הצהרות על הוקרה למשפחות המילואים, בתי ספר רבים עדיין לא ידעו אפילו לזהות מי הם ילדי המילואימניקים.

תקציב המשרד

תקציב משרד החינוך הוא אחד התקציבים הגדולים בממשלה, בהיקף כולל של 98.9 מיליארד ש"ח, שהם 15% מתקציב המדינה. עם זאת, חרף גודלו של התקציב והעובדה שמערכת החינוך פועלת כבר תקופה ממושכת בתנאי חירום, המסמך אינו מצביע על תקציב ייעודי, ברור ושקוף להיערכות למצבי חירום, לתרגול מוכנות לחירום או ללמידה מרחוק.

אף שמופיעים בו סעיפי רזרבה, תשתיות ומחשוב, התקצוב המפורש בתחום המחשוב מתייחס בעיקר לשדרוג מערכות המשרד עצמו ולא לרכישת מחשבים לתלמידים, לחיזוק תשתיות למידה מקוונת או להכשרת המערכת להפעלה ממושכת בשעת חירום.

במילים אחרות, גם בתקציב של אחד המשרדים הגדולים במדינה לא ניכרת היערכות תקציבית מובחנת לאחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבת מערכת החינוך בשנים האחרונות: שמירה על רצף לימודי, נגיש ושוויוני בזמן משבר.

מיגון מוסדות חינוך

מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי גם כשמתאפשרת חזרה ללימודים פיזיים, מצב המיגון במערכת החינוך רחוק מלהיות מספק. ב־14% מבתי הספר בארץ אין מיגון כלל, ב־24% יש מיגון חלקי בלבד, ב־24% יש מיגון מלא וב־38% יש מיגון עודף.

לפי דוח מבקר המדינה, הפערים בולטים במיוחד במחוז ירושלים, שבו כ־34% מהתלמידים, 130,267, למדו ללא מיגון תקין; במחוז חיפה כ־29%, 57,947 תלמידים; ובמחוז תל אביב כ־27%, 92,828 תלמידים. גם ברמת הרשויות המקומיות התמונה מדאיגה: בירושלים 38% מבתי הספר הוגדרו ללא מיגון או עם מיגון נמוך, בבני ברק 31%, בחיפה 30%, ובאום אל־פחם 29%.

עוד עולה כי למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה, עדכנית ואחידה על מצב המיגון, בין היתר משום שחלק מהרשויות המקומיות הוסיפו מיגון ביוזמתן ובמימונן, אך הדבר לא תמיד משתקף בנתוני המשרד.

האחריות לטיפול בפערים מפוצלת בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות ופיקוד העורף. המשרד ממפה ואוסף נתונים, הרשויות מבצעות לעיתים עבודות מיגון בפועל, ופיקוד העורף מוביל תוכניות ייעודיות.

אחת מהן היא תוכנית "מגן הצפון", שבמסגרתה דווח על 336 פרויקטים של מיגון במוסדות חינוך עד 9 ק"מ מהגבול, לצד תוכנית נוספת של כ־140 מיליון שקלים ליישובים בטווח 9־45 ק"מ, אך תקציב זה טרם הועבר לרשויות. לכן, אף שנעשים צעדים מסוימים, עדיין אין תוכנית לאומית מלאה להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך בכל הארץ.

מהצד השני, החזרה ללימודים אינה רק תוצאה של מצב המיגון, אלא גם מהלך שמשפיע בעצמו על נגישות הציבור למרחבים מוגנים זמינים. עם חזרת מוסדות החינוך לפעילות, מקלטים ומרחבים מוגנים בבתי ספר ובגנים, מפסיקים לעמוד לרשות הציבור בשעות הלימודים והוקצו לתלמידים ולצוות בלבד.

אז מה עושים? המלצות המרכז להעצמת האזרח:

1. תוכנית לאומית רב־שנתית לחינוך בחירום: אישור תוכנית מערכתית סדורה להפעלת מערכת החינוך. התוכנית תכלול יעדים, מדדי הצלחה ומנגנוני מעקב ובקרה, ותובל על ידי גורם מתכלל. על התוכנית לאגד תחת מסגרת אחת את תחומי הלמידה מרחוק, המיגון, המענה הרגשי, הגיל הרך, האוכלוסיות הייחודיות והקשר עם הרשויות המקומיות.

2. מוכנות קבועה ללמידה דיגיטלית: השלמת התוכנית האסטרטגית ללמידה דיגיטלית, קביעת סטנדרט מחייב להפעלת למידה מרחוק, ביצוע תרגולים תקופתיים בשגרה, והגדרת היקף שעות לרכז תקשוב בכל מוסד חינוכי.

3. מנגנון ארצי לאספקת ציוד קצה וקישוריות: יצירת מאגר חירום לאומי למחשבים ואמצעי קצה, לצד מיפוי קבוע ומעודכן של פערים דיגיטליים בקרב תלמידים ומורים, בדגש על אוכלוסיות ואזורים שבהם המחסור חמור במיוחד.

4. מסלול חירום לגיל הרך: הסדרת מתווה נפרד לגילאי לידה עד 6, שיכלול פתיחת מסגרות בתנאי חירום, פתרונות מיגון, מענים רגשיים והתפתחותיים מותאמים, וכן מנגנון פיצוי ברור הן למסגרות הפרטיות והן להורים שכבר שילמו עבור ימים שבהם המסגרות לא פעלו או פעלו באופן חלקי.

5. תוכנית לאומית להשלמת פערי המיגון: קידום תוכנית מתוקצבת ורב־שנתית למיגון בתי ספר, גנים ומעונות, לצד יצירת בסיס נתונים ארצי על מצב המיגון ועל תיקון הליקויים בכל מוסד. הסדרת מנגנון דיווח ממוחשב על תיקון הליקויים שהועלו והשלמת הנתונים בדבר המרחקים בין המרחבים המוגנים לכיתות הלימוד. יש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא החינוך המיוחד.

6. מתווים ייעודיים לאוכלוסיות מיוחדות: קביעת מענים סדורים לתלמידי חינוך מיוחד, עולים חדשים, תלמידים מהחברה הערבית והבדואית, החברה החרדית, מפונים וילדי משרתי מילואים.

7. חיזוק הקשר עם ההורים: קביעת פרוטוקול מחייב לפעולות מול ההורים של עדכון שוטף, הנגשת מידע, קשר אישי, ומתן כלים לליווי ילדים בלמידה מרחוק ובהתמודדות רגשית.

8. צביעת תקציב ייעודי להיערכות ולהפעלה בחירום: הקצאת מסגרת תקציבית ברורה ושקופה בתוך תקציב משרד החינוך לצורך היערכות למצבי חירום, שתכלול למידה מרחוק, ציוד קצה, תגבור מענים רגשיים, פתרונות לגיל הרך והשלמת מיגון.

עוד כתבות

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

אחרי כמעט 60 שנה: מה עומד מאחורי הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק?

ההודעה נמסרה ערב פגישת הקרטל בוינה, בעיצומו של משבר היצע חריג על רקע המלחמה באיראן ● כעת, באבו דאבי מבקשים להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית, ולפלס דרך עצמאית שתאפשר להגביר את היצוא ● שאלת השעה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

משרד התחבורה יתקפל? מוכן לסגת מהדרישה שוויזאייר תטוס גם בשעת חירום בשביל בייס בישראל

שרת התחבורה מירי רגב ביקשה מוויזאייר להקדים את חזרתה לישראל, גם אם בהדרגה ● למרות המשך ביטולי הטיסות, הקמת הבייס של וויזאייר בישראל עדיין על השולחן ● במשרד התחבורה לא שוללים שכדי להביא את החברה לשוק המקומי, הם ייאלצו לוותר על הדרישה ממנה להפעיל טיסות בשעת חירום

חברת הכנסת אפרת רייטן הזירה המרכזית, ערוץ כנסת, 23.04.26 / צילום: שלומי אמסלם

"הממשלה תעשה עצמה רשות שופטת": כך נולדה ועדת החקירה הממלכתית

הדיון על ועדת החקירה לאירועי ה־7 באוקטובר מתלהט, ורבים דורשים לדבוק במנגנון שקבוע בחוק ● אבל מה הוביל לחקיקה, והאם זה באמת קשור לרצון להרחיק פוליטיקאים מהחקירה? ● המשרוקית של גלובס

מיכאל אורן, מייסד ומנכ''ל KEYZ / צילום: טל רביב

בכיר לשעבר ביד2 משיק את KEYZ: לוח לקנייה ומכירה של דירות ורכבים

מיכאל אורן, לשעבר המשנה למנכ"ל יד2, משיק פלטפורמה חדשה לניהול, קנייה ומכירה של רכבים ודירות בשם ● הפלטפורמה, שתיקרא KEYZ, מציעה מרקטפלייס דיגיטלי המלווה את המשתמש לאורך כל התהליך ומשלב מערכות AI שישמשו להשוואה ויסייעו בתהליך קבלת ההחלטות

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו בימים הקרובים צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

נקודת החלוקה של פרסל הום בדיזנגוף סנטר / צילום: דיזנגוף סנטר

משרד התקשורת בוחן האם זרוע הפצה של עלי אקספרס פועלת בישראל כחוק

בעקבות פנייה של פורום חברות הלוגיסטיקה, בדיקה ראשונית של משרד התקשורת מעלה כי Parcel Home - זרוע הפצה של עלי אקספרס בארץ - פועלת ללא היתר לחלוקת דברי דואר, וייתכן כי יינקטו נגדה צעדי אכיפה ● הטיעון: המצב הקיים מייצר "תחרות בלתי הוגנת"

גורניצקי מתמזג עם מקוב נוף הוברמן / צילום: צילום: פרטי

משרד גורניצקי ממזג לתוכו את משרד הנדל"ן מקוב נוף הוברמן עם 25 עורכי דין

משרד הבוטיק שיצטרף לגורניצקי מייצג, בין היתר, את קבוצת בסר ואת חברת גיא ודורון לוי ● המשרד הממוזג צפוי למנות 375 עורכי דין ● שוק המיזוגים בענף חווה ירידה במלחמה, אך בשנה החולפת נרשמת בו התאוששות

אילן סיגל, יו''ר תחרות האפי, והזוכים בפרס הגרנד אפי: שטראוס עם דוריטוס ומשרד הפרסום אדלר-חומסקי & ורשבסקי GREY / צילום: עזרא לוי

הזוכים הגדולים של טקס פרסי האפי: שטראוס ומחלבות גד

תחרות השיווק האפקטיבי התקיימה הערב, וחברות המזון כיכבו בה ● מחלבות גד זכו בקטגוריית הפלטינום, ודוריטוס של שטראוס זכה בזהב בקטגוריית שיווק משפיענים וכן בפרס הגרנד אפי היוקרתי ● מקאן ת"א גרף את מספר פרסי הזהב הגדול ביותר ● מושיק תאומים קיבל פרס מפעל חיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות קלות בוול סטריט; הישראליות שמזנקות, וזו שנופלת

ירידות באירופה ● ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו אתמול מהשיאים שלהם אתמול, לאחר דיווח מאכזב מ-OpenAI ● הלילה: מגה־אירוע של עונת הדוחות, במסגרתו ידווחו אלפאבית, מטא, אמזון ומיקרוסופט ● ב-21:00 שעון ישראל: החלטת הריבית האחרונה של יו"ר הפד ג'רום פאוול

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל ריכך את המכה, אבל מחיר הדלק ישבור שיאים גם במאי

משרד האנרגיה מעדכן כי מחיר הדלק יעלה ב-2 אגורות בלילה שבין חמישי לשישי ויעמוד על 8.07 שקלים לליטר בנזין ● הציפיות המוקדמות היו להתייקרות חדה עוד יותר בעקבות מחירי הנפט, אבל היחלשות הדולר מול השקל קיזזה את העליות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; המניות הדואליות נפלו, מניות האנרגיה זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.6% ● איחוד האמירויות הודיעה על עזיבת ארגון אופ"ק, מחיר נפט מסוג ברנט חצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; טבע מזנקת בעקבות הדוחות

מדד ת"א 35 עולה בכ-1.3% ● מדדי האנרגיה מובילים את העליות ● טבע רוכשת חברה שמפתחת טיפול לתסמונת טורט בעד 900 מיליון דולר ● היום בלילה: מגה־אירוע של עונת הדוחות, עם דיווחים של אלפאבית, מטא, אמזון ומיקרוסופט ● ב-21:00 שעון ישראל: החלטת הריבית בארה"ב, האחרונה של יו"ר הפד ג'רום פאוול

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר

פרויקט גת רימון (וויי בוקס ארט) / צילום: משה צור אדריכלים

פנטהאוז בפארק המסילה בתל אביב נמכר ב-55 מיליון שקל

עשרות הצעות הוגשו למכרז מחיר מטרה בבית שמש, ברקע הקיפאון היחסי במכרזי הקרקעות מתחילת המלחמה ● הממשלה תחלק מעל 230 מיליון שקל ל־14 רשויות מקומיות על קידום היתרי בנייה - קריית גת בראש ● מצפה רמון חתמה על הסכם פיתוח להקמת כ־3,000 דירות ● ובת"א: פנטהאוזים נמכרו בעשרות מיליוני שקלים ● חדשות השבוע בנדל"ן

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי,  יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני

מיליארדים יזרמו לשוק: קרנות הריט רוצות להיכנס לתחום החם של חוות השרתים

חוק חדש יאפשר לקרנות הריט להגדיל משמעותית ייזום ובניית פרויקטים של נדל"ן מניב ● בריט 1 מציינים כי היתרון הוא רווחיות גבוהה יותר מברכישת נכסים קיימים והיכולת להיכנס לענפים חדשים, כמו חוות שרתים, "שלא עומדות למכירה או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד"