גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock
590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

במרץ 2020 נכנסה מדינת ישראל לסגר הראשון שלה. אז עוד חשבנו שמדובר בכמה שבועות בודדים. שש שנים לאחר מכן, מסתבר שאותו סגר היה רק הפתיח לעשור שבו השגרה הפכה למותרות. משבר הקורונה, שומר חומות, עלות השחר, מגן וחץ, חרבות ברזל, שתי מתקפות איראניות, עם כלביא, שאגת הארי - הרשימה ארוכה, וכל אירוע בה מייצג ימים שבהם בעלי עסקים, עובדים ומשפחות שילמו מחיר כלכלי כבד.

רק השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר לפיו במהלך מבצע שאגת הארי כרבע מהעסקים במשק נמצאים בסגירה זמנית או בתעסוקה מינימלית. זאת, בעוד כ־24 אלף עסקים עדיין ממתינים לפיצוי על נזקי המערכה הקודמת מול איראן, עם כלביא, כפי שחשפנו השבוע בגלובס.

"אמרתי לממשלה: צריך כפתור פיצוי שכל פעם שהמשק נסגר לוחצים עליו. אבל שש שנים אין כזה"
לפחות עד מאי: החקיקה מתעכבת, ובעלי העסקים יחכו למתווה הפיצויים

כשמסתכלים על התמונה הכוללת של השנים האחרונות, המספרים מדברים בעד עצמם: מבדיקה מיוחדת שערך גלובס עולה שמאז 1 בינואר 2020 ועד היום עברו 2,269 ימים. ב־590 מהם - כרבע מהזמן, כשנה וחצי במצטבר - היו מגבלות כלשהן על המשק. לא מדובר בנתון מופשט: כל יום הגבלה פירושו עסק שסגור, עובד שיושב בבית, הכנסה שלא תחזור. בשנות המלחמה בלבד נסגרו אלפי עסקים ברחבי הארץ, כשהצפון - שספג את מרבית הלחימה מול חיזבאללה - מהווה 35% מהסגירות, כמעט כמו המרכז שבו מרוכזת הפעילות הכלכלית של המדינה.

עסקים סגורים בימי הקורונה / צילום: איל יצהר

המשק תחת הגבלות: כך בדקנו

בחינת הנתונים התבססה על מספר מקורות עיקריים: ראשית, ההגבלות בקורונה התבססו על נתוני מבקר המדינה, שערך דוח מיוחד על התמודדות מדינת ישראל עם המשבר וסיפק ציר זמן סדור של ההגבלות והסגרים השונים. במהלך כל התקופה היו מגבלות כלשהן, כמו סגרים, ריחוק חברתי, חובת חבישת מסכות ותו סגול לעסקים. במהלך תקופה זו, שהחלה בתחילת 2020 והסתיימה עם חזרה הדרגתית של מערכת החינוך אחרי 17 באפריל 2021, נרשמו 104 ימי סגר ו־229 ימי הגבלות חלקיות - סך הכול 333 ימי מגבלות על הכלכלה.

יש לציין כי חלק ממגבלות הסגרים הוטלו והוסרו באמצע היום, מה שעלול להביא לפערים של ימים ספורים בהתאם להגדרות שונות. בנוסף, המגבלות החלקיות השתנו בין תקופה לתקופה, ככל שהתעמקה ההבנה של אופני ההדבקה וההשפעה הכלכלית, כך השתנתה גם מדיניות ההגבלות. גם האכיפה והשחרור מהן היו פעמים רבות הדרגתיים. כל אלה חייבו קבלת מספר החלטות נקודתיות, כשמצב מערכת החינוך שימש כאמת המידה המרכזית לקביעת הגבול בין התקופות.

המקור השני הוא הנחיות פיקוד העורף לגבי המבצעים הצבאיים שפרצו לאחר הקורונה - שומר החומות, עלות השחר ומגן וחץ - וכמובן השלבים השונים של מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום, כולל הסבבים השונים מול איראן. בניגוד לדוח מבקר המדינה, וכנראה בשל הימשכות המלחמה, פיקוד העורף מעולם לא פרסם ציר זמן סדור של ההנחיות שהוציא לציבור במהלך הלחימה - הנחיות שקבעו אילו עסקים רשאים לפעול, האם מערכת החינוך פועלת ובאילו תנאים ועוד.​

לפיכך, ספרנו באופן ידני את המגבלות השונות על פי פרסומי פיקוד העורף. בשל המנעד הרחב של ההנחיות, מגבלות ירוקות וצהובות סווגו כ"פתוח", ומגבלות כתומות ואדומות סווגו כ"סגור". גם כאן, מצב מערכת החינוך שימש כאמת מידה מרכזית בקביעת הגבול בין תקופה "פתוחה" לתקופה "סגורה" - אם כי יש לציין כי לא כל האזורים בארץ הושפעו בצורה שווה.

עם זאת, יש לציין כי במהלך תקופות נרחבות היישובים הצמודים לגבול בצפון ובדרום פונו, כך שלעיתים המצב סווג כ"פתוח", אך לא כל התושבים יכלו ליהנות מכך. סך הכול, במהלך המבצעים הצבאיים שבין הקורונה לחרבות ברזל נרשמו 21 ימי מגבלות משמעותיות. מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום - 236 ימים נוספים.

60 אלף עסקים נסגרו - רק ב־2025

במבט כולל, במעט יותר משש השנים האחרונות ישראל חוותה לא פחות מ־590 ימים של מגבלות בעצימות כלשהי - מתוכם כ־150 ימים עם מגבלות דרמטיות במיוחד על רוב הארץ. רק בתקופות מלחמה, נגרם נזק נוסף של מיליארדי שקלים בשל ההרס הישיר, מעבר להשבתת המשק. במשרד האוצר מעריכים כי שבוע במצב "כתום" (השבתה חלקית) עולה למשק כ־4.5 מיליארד שקל, ושבוע במצב "אדום" (השבתה מלאה) - כ־9 מיליארד שקל. לאורך כל התקופה, תקופות ההשבתה כנראה עלו למשק עשרות מיליארדי שקלים - אם לא יותר. אך כמובן, מדובר על עלויות לכלל הארץ, כאשר הגבלות חלקיות ברמה הגאוגרפית כמובן עולות פחות.

ומי שילם את המחיר הכבד ביותר? לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi, מאז משבר הקורונה נסגרו בישראל יותר מ־300 אלף עסקים. המגמה לא השתפרה עם השנים - להפך: מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־2023, נסגרו מדי שנה יותר עסקים מאשר נפתחו, עם גירעון נטו גדל והולך - כ־19 אלף עסקים ב־2023, כ־21.6 אלף ב־2024, וכ־23.5 אלף בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנים שקדמו למשבר הקורונה נפתחו מדי שנה יותר עסקים מאשר נסגרו - בין 2010 ל־2018 נע הגירעון הנטו בין 3.7 אלף ל־12.5 אלף עסקים לטובת הפתיחות. המלחמה היא גורם מרכזי לשחיקה, אך לא היחיד: סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהשפיעו על פעילות המשק הוסיפו לקושי עוד בטרם פרצה הלחימה.

"בעשור הקודם היינו בפלוס 5,000 עסקים בשנה של עודף פתיחות על סגירות", אומר רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi. "מ־2009 ועד 2019, העודף היה קבוע. 2019 הייתה השנה הנורמלית האחרונה, ולצערי אני כבר לא איש בשורות. רק ב־2025 נסגרו כ־60 אלף עסקים, עדות כואבת למחיר הכלכלי הכבד שגבתה הלחימה". כלומר, על כל עסק שנפתח - שניים נסגרו.

מניתוח CofaceBDi עולה כי ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ־6% בקצב סגירת עסקים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההערכה היא שברבעון הראשון של השנה צפויים להיסגר כ־16.2 אלף עסקים. אל המורכבות הקיימת מתווסף אתגר אחר - 2026 הינה שנת בחירות, עובדה המכניסה רובד של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית.

רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, לא מתפלא שכמות כה גדולה של עסקים נסגרה בשנים האחרונות, מכיוון שלדבריו, המדינה לא מעניקה את הפיצויים בזמן אמת. "מבקר המדינה קבע שהפיצוי מגיע אחרי 92 יום", הוא אומר, "מצב זה גורם לסגירת עסקים. לפני כן, היה היה מאזן חיובי והפכנו למאזן שלילי שיש יותר סגירות מפתיחות של עסקים. זה חמור מאוד לעומת המצב בעולם. מאחורי כל עסק כזה יש עולם ומלואו".

רועי מינקוב, מנכ''ל CofaceBDi / צילום: BDI

"כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם"

בעלי עסקים שכן החזיקו מעמד בשנים הללו, מגיעים כעת לנקודת שבירה. אחד מהם הוא עודד בבאי, בעל חנות בגדי נשים בדרום תל אביב, שסגר לאחרונה את אופנת קומו אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. הוא מתאר תחושת ייאוש הולכת וגוברת בקרב העצמאים: "מה שעושים לנו בשנים האחרונות זה נורא, ואנחנו שותקים - כי אנחנו הכי חלשים במשק".

לדבריו, הקשיים התעצמו לאורך רצף משברים מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית. "כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם פיצויים. המלחמה היא חשובה והכרחית, אבל הטיימינג שלה, אחרי שנות הקורונה והסגרים, הוא הכי גרוע בשבילנו". הוא מספר כי נאלץ לסגור את החנות למשך שבועות בשל היעדר מיגון. "שבועיים וחצי לא פתחתי בכלל כי אין לי ממ"ד והבניין שבו החנות שלי נמצאת הוא מאוד ישן, אין בו אפילו מקלט. כל הסחורה נשארה בפנים".

גם כשהוא פתח לסירוגין, הביקושים היו לדבריו אפסיים: "אני מוכר בכל מחיר - תגיד מחיר ואני נותן. הוא מוסיף כי גם במבצע הקודם באיראן, עם כלביא, הוא חווה תופעה דומה: "גם ביוני הקודם קיבלתי סחורה בזמן המלחמה ולא מכרתי כלום".

"רשמתי ירידה של כ־75% ברווחים"

אוהד אלמקייס, זכיין של בית הקפה פרש בסינימה סיטי בראשון לציון וקפה קפה בביג אשדוד, מתאר מציאות דומה. "אומרים לנו לפתוח כי מותר, אבל בפועל אנשים לא מגיעים כי הם חוששים. מצד שני, אם נסגור, לא נקבל פיצויים - כי 'יכולנו לפתוח'. זה מצב בלתי אפשרי", הוא אומר. לדבריו, הפגיעה בהכנסות חדה במיוחד: "מאז שהתחילה המלחמה יש ירידה של כ־75% ברווחים, הקופות בסוף היום ברמה של קיוסק".

מצוקת כוח האדם שגם ככה קיימת בתחום המסעדות מחריפה את הקושי. המעטים שמגויסים לעבוד בעסקי המזון נאלצים להיפגע כלכלית בגלל המצב. "זה לא כלכלי לפתוח מסעדה שתעמוד ריקה, כי אני צריך לשלם משכורות לצוותים שלי", אומר אלמקייס. "אבל עדיין אני משלם להם משכורות - לא מגיע להם להיפגע בגלל המצב. לעצמי אני יודע שלא אמשוך משכורת במרץ".

לדבריו, בניגוד למלחמה הנוכחית מול איראן, במשברים הקודמים מנגנוני הפיצוי היו מהירים יותר. "בקורונה זה עבד מהר, אז החסמים הוסרו מהר. גם לאחר 7 באוקטובר המדינה לא היססה לפתוח את הכיס ולפצות. כאן אנחנו כבר ביום ה־20, ועוד לא קיבלתי 40% השלמה ממה שהובטח לנו בעם כלביא".

בשורה התחתונה, שש שנים אחרי הסגר הראשון, ישראל עדיין לא מצאה את דרכה חזרה לשגרה. השאלה שתלויה באוויר היא כמה סבבי שרידות עוד יכול המשק הישראלי לספוג - לפני שהמספרים, שכבר עכשיו מדאיגים, יתחילו לספר סיפור אחר.

עוד כתבות

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' והבנקים הגיעו להסכמות, אבל לקואליציה יש תנאי חדש

שר האוצר והבנקים הגיעו ביניהם להסכמה על קיצוץ במס המתוכנן ● אלא שבינתיים חברי הכנסת מהקואליציה מציבים תנאי חדש -  קרן בסך 300-400 מיליון שקל שתשמש להחזרת הכספים לציבור

הילה קורח וליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אירנה מביאה את הדאבל: בנק הפועלים מתברג במקום הראשון בזכירות ובאהדה

במקום השני הן בזכירות והן באהדה מתברג בנק לאומי עם הצעת הערך החדשה לבני 80 פלוס - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המתחרים מזרחי טפחות ודיסקונט מתברגים במקומות השלישי והרביעי בהתאמה

טראמפ, סטארמר ומרץ / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Ariel Schalit

באירופה מסרבים לסייע לטראמפ באיראן. חוץ ממדינה מפתיעה אחת

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בזה אחר זה דחו מנהיגי אירופה את בקשת טראמפ לסיע באבטחת השיט במצרי הורמוז ● אבל מחיר הסירוב עלול לעלות ביוקר ליבשת: מהתפרקות ברית נאט"ו והפקרת חזית האנרגיה ועד נטישת המחויבות האמריקאית להגנת אירופה ● ורק נשיא פינלנד קרא לחבריו "לקחת ברצינות את הבקשה האמריקאית"

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

"בגלל כמה פושעים נהרוג את כל היתר": הפיצויים שלא מגיעים והפתרונות האפשריים

מתווה הפיצויים החדש מתעכב, ובינתיים 24 אלף עסקים שטרם פוצו על נזקי המערכות הקודמות - קורסים ● בעוד רשות המסים מציגה שיעורי טיפול גבוהים בתיקים קטנים, ב"מסלול האדום" של העסקים הגדולים ובענף התיירות מדווחים על קיפאון ● מרשות המסים נמסר: "רוב התביעות הגדולות הוגשו רק לאחרונה"

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

בשל העלייה בשימוש במלחמה: האוצר מציע פטור כמעט מלא ממס על סולר לחשמל

עם השבתת חלק ממאגרי הגז והעמקת השימוש בדלקי חירום לייצור חשמל, תחנות הכוח נאלצות לשרוף סולר יקר ● כדי להקל עליהן, באוצר מציעים להפחית כמעט לחלוטין את מס הבלו על הסולר ולהשוותו לגז טבעי - הנחה שתיכנס לתוקף בדיעבד מתחילת המערכה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה המסתמן בין סמוטריץ' לבנקים

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 ● בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות ● בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

סלובקיה. כל בעל רכב יוכל לתדלק במקסימום 400 אירו / צילום: Reuters, Radovan Stoklasa

הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט

סלובקיה הודיעה על קיצוב דלק לאוכלוסייה על רקע הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן, וכן שיבושי אספקה מרוסיה ● והיא לא לבד: ממשלות באירופה כבר מתערבות בשוק בניסיון לבלום גל התייקרויות - ממחירי תקרה בהונגריה, דרך הגבלות על עדכוני תעריפים בגרמניה ועד פיקוח על שולי הרווח של תחנות הדלק ביוון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

הברק מכה פעמיים: הפנטהאוז היוקרתי של תמיר מנדובסקי נפגע מטיל

אחרי שדירתו השכורה נפגעה בעם כלביא, תמיר מנדובסקי החליט לרכוש פנטהאוז יוקרתי בת"א תמורת כ-21 מיליון שקל ● כעת, בזמן שהוא ממתין לסיום השיפוצים, דירתו החדשה ספגה אמש פגיעה קלה מטיל איראני ● למרות זאת, מחבר רב המכר "השקעות לעצלנים" רחוק מלהיות מוטרד: "אני רואה את עצמי בר מזל – הרבה אנשים היו רוצים להיות במצב שלי"

מקלט / צילום: טלי בוגדנובסקי

עכשיו זה מדעי: יורדים למקלט ציבורי? איכות השינה שלכם היא הירודה ביותר

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת ת"א ממפה את השפעת המלחמה והאזעקות על השינה של הישראלים ועל מצב-הרוח שלהם ביום שלמחרת ● המסקנה: המתמגנים במקלט, ובמיוחד המקלט הציבורי, סובלים יותר מאשר בעלי הממ"ד

זירת שברי יירוט ברחובות / צילום: מד''א

נזק כבד נגרם לבית ברחובות משברי יירוט; צה"ל בגל תקיפות מזרחית לטהרן

בפעם השלישית מהבוקר שיגורים למרכז ולשפלה, ללא נפגעים; במקביל הירי מלבנון נמשך ● לוחם מילואים בכיפת ברזל מואשם בריגול עבור איראן • דובר משמרות המהפכה חוסל; צה"ל תקף הלילה תשתיות המשטר האיראני בלב טהרן ● מדינות באירופה הודיעו: נסייע במצר הורמוז, אחרי שתושג הפסקת אש ● נתניהו: "טראמפ ביקש להימנע ממתקפות על מאגרי אנרגיה" ● עדכונים שוטפים

התחלות בנייה / צילום: Shutterstock

שיאים בהתחלות בנייה – אך גם בדירות שבנייתן מתעכבת

עפ"י נתוני הלמ"ס, בשנה החולפת נרשמו 80 אלף התחלות בנייה - שיא מאז שנת 1991 ● עם זאת, יש גם שיא שלילי בדירות שהשלמתן מתעכבת

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

שלט בכניסה למקלט. חובה להכניס על פי חוק / צילום: Shutterstock

סכסוכי מקלטים: כל מה שמותר ואסור לכם לעשות בזמן אזעקה

לאחר שנחסמה כניסתו למקלט בזמן אזעקה, שובל פוקס לא ויתר והגיש תלונה למשטרה ● גם המדינה הגישה תביעה נגד אישה שחסמה בפניו את הכניסה לממ"ד ● מה אומר החוק, ומה קורה כשהמקלט מלא אופניים וגרוטאות? ● שאלת השעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

נתניהו: "לאיראן אין יותר אפשרות להעשיר אורניום ולייצר טילים בליסטיים"

עוד הוסיף רה"מ בהצהרתו כי "לבקשת טראמפ - נימנע מלתקוף מתקני אנרגיה באיראן" ● אזעקות הופעלו בצפון בעקבות השיגור השביעי של איראן לאזור מהבוקר; במקביל - ירי בלתי פוסק מחיזבאללה, פצוע קשה מפגיעה ישירה בקריית שמונה ● שר ההגנה האמריקאי: "היום יהיו התקיפות העצימות ביותר מתחילת המלחמה" ● דיווחים בתקשורת באיראן על כך שחוסין דהקאן, שר ההגנה לשעבר, מונה למחליפו של עלי לאריג'אני ● עדכונים שוטפים

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

הירי מאיראן: בתי הזיקוק בחיפה נפגעו משברי יירוט

שברי יירוט נפלו במתחם בזן במפרץ חיפה בירי האחרון מאיראן, עשן נראה באזור ורסיסים שפגעו בקו מתח עליון גרמו להפסקות חשמל זמניות • לא דווח על נפגעים, אך היקף הפגיעה במתקן והשלכותיה למשק הדלק עוד לא התבררו ● מניית בזן נפלה היום ב-8% בת"א

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"