גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock
590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

במרץ 2020 נכנסה מדינת ישראל לסגר הראשון שלה. אז עוד חשבנו שמדובר בכמה שבועות בודדים. שש שנים לאחר מכן, מסתבר שאותו סגר היה רק הפתיח לעשור שבו השגרה הפכה למותרות. משבר הקורונה, שומר חומות, עלות השחר, מגן וחץ, חרבות ברזל, שתי מתקפות איראניות, עם כלביא, שאגת הארי - הרשימה ארוכה, וכל אירוע בה מייצג ימים שבהם בעלי עסקים, עובדים ומשפחות שילמו מחיר כלכלי כבד.

רק השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר לפיו במהלך מבצע שאגת הארי כרבע מהעסקים במשק נמצאים בסגירה זמנית או בתעסוקה מינימלית. זאת, בעוד כ־24 אלף עסקים עדיין ממתינים לפיצוי על נזקי המערכה הקודמת מול איראן, עם כלביא, כפי שחשפנו השבוע בגלובס.

"אמרתי לממשלה: צריך כפתור פיצוי שכל פעם שהמשק נסגר לוחצים עליו. אבל שש שנים אין כזה"
לפחות עד מאי: החקיקה מתעכבת, ובעלי העסקים יחכו למתווה הפיצויים

כשמסתכלים על התמונה הכוללת של השנים האחרונות, המספרים מדברים בעד עצמם: מבדיקה מיוחדת שערך גלובס עולה שמאז 1 בינואר 2020 ועד היום עברו 2,269 ימים. ב־590 מהם - כרבע מהזמן, כשנה וחצי במצטבר - היו מגבלות כלשהן על המשק. לא מדובר בנתון מופשט: כל יום הגבלה פירושו עסק שסגור, עובד שיושב בבית, הכנסה שלא תחזור. בשנות המלחמה בלבד נסגרו אלפי עסקים ברחבי הארץ, כשהצפון - שספג את מרבית הלחימה מול חיזבאללה - מהווה 35% מהסגירות, כמעט כמו המרכז שבו מרוכזת הפעילות הכלכלית של המדינה.

עסקים סגורים בימי הקורונה / צילום: איל יצהר

המשק תחת הגבלות: כך בדקנו

בחינת הנתונים התבססה על מספר מקורות עיקריים: ראשית, ההגבלות בקורונה התבססו על נתוני מבקר המדינה, שערך דוח מיוחד על התמודדות מדינת ישראל עם המשבר וסיפק ציר זמן סדור של ההגבלות והסגרים השונים. במהלך כל התקופה היו מגבלות כלשהן, כמו סגרים, ריחוק חברתי, חובת חבישת מסכות ותו סגול לעסקים. במהלך תקופה זו, שהחלה בתחילת 2020 והסתיימה עם חזרה הדרגתית של מערכת החינוך אחרי 17 באפריל 2021, נרשמו 104 ימי סגר ו־229 ימי הגבלות חלקיות - סך הכול 333 ימי מגבלות על הכלכלה.

יש לציין כי חלק ממגבלות הסגרים הוטלו והוסרו באמצע היום, מה שעלול להביא לפערים של ימים ספורים בהתאם להגדרות שונות. בנוסף, המגבלות החלקיות השתנו בין תקופה לתקופה, ככל שהתעמקה ההבנה של אופני ההדבקה וההשפעה הכלכלית, כך השתנתה גם מדיניות ההגבלות. גם האכיפה והשחרור מהן היו פעמים רבות הדרגתיים. כל אלה חייבו קבלת מספר החלטות נקודתיות, כשמצב מערכת החינוך שימש כאמת המידה המרכזית לקביעת הגבול בין התקופות.

המקור השני הוא הנחיות פיקוד העורף לגבי המבצעים הצבאיים שפרצו לאחר הקורונה - שומר החומות, עלות השחר ומגן וחץ - וכמובן השלבים השונים של מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום, כולל הסבבים השונים מול איראן. בניגוד לדוח מבקר המדינה, וכנראה בשל הימשכות המלחמה, פיקוד העורף מעולם לא פרסם ציר זמן סדור של ההנחיות שהוציא לציבור במהלך הלחימה - הנחיות שקבעו אילו עסקים רשאים לפעול, האם מערכת החינוך פועלת ובאילו תנאים ועוד.​

לפיכך, ספרנו באופן ידני את המגבלות השונות על פי פרסומי פיקוד העורף. בשל המנעד הרחב של ההנחיות, מגבלות ירוקות וצהובות סווגו כ"פתוח", ומגבלות כתומות ואדומות סווגו כ"סגור". גם כאן, מצב מערכת החינוך שימש כאמת מידה מרכזית בקביעת הגבול בין תקופה "פתוחה" לתקופה "סגורה" - אם כי יש לציין כי לא כל האזורים בארץ הושפעו בצורה שווה.

עם זאת, יש לציין כי במהלך תקופות נרחבות היישובים הצמודים לגבול בצפון ובדרום פונו, כך שלעיתים המצב סווג כ"פתוח", אך לא כל התושבים יכלו ליהנות מכך. סך הכול, במהלך המבצעים הצבאיים שבין הקורונה לחרבות ברזל נרשמו 21 ימי מגבלות משמעותיות. מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום - 236 ימים נוספים.

60 אלף עסקים נסגרו - רק ב־2025

במבט כולל, במעט יותר משש השנים האחרונות ישראל חוותה לא פחות מ־590 ימים של מגבלות בעצימות כלשהי - מתוכם כ־150 ימים עם מגבלות דרמטיות במיוחד על רוב הארץ. רק בתקופות מלחמה, נגרם נזק נוסף של מיליארדי שקלים בשל ההרס הישיר, מעבר להשבתת המשק. במשרד האוצר מעריכים כי שבוע במצב "כתום" (השבתה חלקית) עולה למשק כ־4.5 מיליארד שקל, ושבוע במצב "אדום" (השבתה מלאה) - כ־9 מיליארד שקל. לאורך כל התקופה, תקופות ההשבתה כנראה עלו למשק עשרות מיליארדי שקלים - אם לא יותר. אך כמובן, מדובר על עלויות לכלל הארץ, כאשר הגבלות חלקיות ברמה הגאוגרפית כמובן עולות פחות.

ומי שילם את המחיר הכבד ביותר? לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi, מאז משבר הקורונה נסגרו בישראל יותר מ־300 אלף עסקים. המגמה לא השתפרה עם השנים - להפך: מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־2023, נסגרו מדי שנה יותר עסקים מאשר נפתחו, עם גירעון נטו גדל והולך - כ־19 אלף עסקים ב־2023, כ־21.6 אלף ב־2024, וכ־23.5 אלף בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנים שקדמו למשבר הקורונה נפתחו מדי שנה יותר עסקים מאשר נסגרו - בין 2010 ל־2018 נע הגירעון הנטו בין 3.7 אלף ל־12.5 אלף עסקים לטובת הפתיחות. המלחמה היא גורם מרכזי לשחיקה, אך לא היחיד: סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהשפיעו על פעילות המשק הוסיפו לקושי עוד בטרם פרצה הלחימה.

"בעשור הקודם היינו בפלוס 5,000 עסקים בשנה של עודף פתיחות על סגירות", אומר רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi. "מ־2009 ועד 2019, העודף היה קבוע. 2019 הייתה השנה הנורמלית האחרונה, ולצערי אני כבר לא איש בשורות. רק ב־2025 נסגרו כ־60 אלף עסקים, עדות כואבת למחיר הכלכלי הכבד שגבתה הלחימה". כלומר, על כל עסק שנפתח - שניים נסגרו.

מניתוח CofaceBDi עולה כי ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ־6% בקצב סגירת עסקים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההערכה היא שברבעון הראשון של השנה צפויים להיסגר כ־16.2 אלף עסקים. אל המורכבות הקיימת מתווסף אתגר אחר - 2026 הינה שנת בחירות, עובדה המכניסה רובד של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית.

רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, לא מתפלא שכמות כה גדולה של עסקים נסגרה בשנים האחרונות, מכיוון שלדבריו, המדינה לא מעניקה את הפיצויים בזמן אמת. "מבקר המדינה קבע שהפיצוי מגיע אחרי 92 יום", הוא אומר, "מצב זה גורם לסגירת עסקים. לפני כן, היה היה מאזן חיובי והפכנו למאזן שלילי שיש יותר סגירות מפתיחות של עסקים. זה חמור מאוד לעומת המצב בעולם. מאחורי כל עסק כזה יש עולם ומלואו".

רועי מינקוב, מנכ''ל CofaceBDi / צילום: BDI

"כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם"

בעלי עסקים שכן החזיקו מעמד בשנים הללו, מגיעים כעת לנקודת שבירה. אחד מהם הוא עודד בבאי, בעל חנות בגדי נשים בדרום תל אביב, שסגר לאחרונה את אופנת קומו אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. הוא מתאר תחושת ייאוש הולכת וגוברת בקרב העצמאים: "מה שעושים לנו בשנים האחרונות זה נורא, ואנחנו שותקים - כי אנחנו הכי חלשים במשק".

לדבריו, הקשיים התעצמו לאורך רצף משברים מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית. "כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם פיצויים. המלחמה היא חשובה והכרחית, אבל הטיימינג שלה, אחרי שנות הקורונה והסגרים, הוא הכי גרוע בשבילנו". הוא מספר כי נאלץ לסגור את החנות למשך שבועות בשל היעדר מיגון. "שבועיים וחצי לא פתחתי בכלל כי אין לי ממ"ד והבניין שבו החנות שלי נמצאת הוא מאוד ישן, אין בו אפילו מקלט. כל הסחורה נשארה בפנים".

גם כשהוא פתח לסירוגין, הביקושים היו לדבריו אפסיים: "אני מוכר בכל מחיר - תגיד מחיר ואני נותן. הוא מוסיף כי גם במבצע הקודם באיראן, עם כלביא, הוא חווה תופעה דומה: "גם ביוני הקודם קיבלתי סחורה בזמן המלחמה ולא מכרתי כלום".

"רשמתי ירידה של כ־75% ברווחים"

אוהד אלמקייס, זכיין של בית הקפה פרש בסינימה סיטי בראשון לציון וקפה קפה בביג אשדוד, מתאר מציאות דומה. "אומרים לנו לפתוח כי מותר, אבל בפועל אנשים לא מגיעים כי הם חוששים. מצד שני, אם נסגור, לא נקבל פיצויים - כי 'יכולנו לפתוח'. זה מצב בלתי אפשרי", הוא אומר. לדבריו, הפגיעה בהכנסות חדה במיוחד: "מאז שהתחילה המלחמה יש ירידה של כ־75% ברווחים, הקופות בסוף היום ברמה של קיוסק".

מצוקת כוח האדם שגם ככה קיימת בתחום המסעדות מחריפה את הקושי. המעטים שמגויסים לעבוד בעסקי המזון נאלצים להיפגע כלכלית בגלל המצב. "זה לא כלכלי לפתוח מסעדה שתעמוד ריקה, כי אני צריך לשלם משכורות לצוותים שלי", אומר אלמקייס. "אבל עדיין אני משלם להם משכורות - לא מגיע להם להיפגע בגלל המצב. לעצמי אני יודע שלא אמשוך משכורת במרץ".

לדבריו, בניגוד למלחמה הנוכחית מול איראן, במשברים הקודמים מנגנוני הפיצוי היו מהירים יותר. "בקורונה זה עבד מהר, אז החסמים הוסרו מהר. גם לאחר 7 באוקטובר המדינה לא היססה לפתוח את הכיס ולפצות. כאן אנחנו כבר ביום ה־20, ועוד לא קיבלתי 40% השלמה ממה שהובטח לנו בעם כלביא".

בשורה התחתונה, שש שנים אחרי הסגר הראשון, ישראל עדיין לא מצאה את דרכה חזרה לשגרה. השאלה שתלויה באוויר היא כמה סבבי שרידות עוד יכול המשק הישראלי לספוג - לפני שהמספרים, שכבר עכשיו מדאיגים, יתחילו לספר סיפור אחר.

עוד כתבות

מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

נתב"ג נפתח, למה ממשיכים עדיין לקבל הודעות על ביטול טיסות?

כאשר טיסה מבוטלת, החברה מחויבת על פי חוק להוציא לנוסע הודעת ביטול רשמית, הכוללת לפי החוק שלוש אפשרויות: טיסה חלופית, החזר כספי או שובר לשימוש עתידי ● שאלת השעה

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא, ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

יותר זול, יותר מהיר, יותר קטלני: המודל שהפיל את מניות הסייבר והתוכנה

חשיפת מודל "Mythos" של חברת אנתרופיק, המסוגל לאתר פרצות אבטחה מורכבות ללא מגע יד אדם, מחקה מאות מיליארדי דולרים משוויין של ענקיות התוכנה והסייבר בתוך ימים ● מאחורי הדרמה עומד ניסוי אחד שהשתבש, מייל שנשלח מתוך סביבה מבודדת ושאלה אחת: האם עולם הסייבר בדרך לשינוי חד?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

חוקרים סקרו 400 אלף פוסטים וגילו תופעות לוואי חדשות לתרופות ההרזיה

המחקר שזיהה תובנות חדשות בנוגע לתרופות הרזיה באמצעות בינה מלאכותית ● הדוח שהקפיץ את מניית החברה המפתחת תרופות לטיפול בסרטן בדרכי השתן בכ-13% ● המרפאה שמתמזגת לכללית אסתטיקה לשם ביצוע השתלות שיער בטכנולוגיה רובוטית ● השבוע בביומד

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

המניה הישראלית הזו צנחה ב-90%. עכשיו היא (שוב) מחפשת רוכש

חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה צנחה לשווי של כמיליארד דולר והודיעה בפעם השנייה מאז הנפקתה על בחינת אפשרויות להצפת ערך לבעלי המניות ● לצורך כך היא שכרה את בנק מורגן סטנלי כיועץ פיננסי למהלך

עשן מיתמר באזור תעשייה בדובאי. תשתיות על הכוונת / צילום: ap, Altaf Qadri

במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן

במשך שנים נתפסו המפרציות כמדינות חדשניות עם עוצמה כלכלית, שלא נשארו מאחור גם במרוץ החימוש ● אלא שהמלחמה הנוכחית עם איראן חשפה את הבטן הרכה שלהן ● כעת הן מסרבות לקחת חלק במערכה - אבל פועלות מתחת לרדאר ● וגם: מיהי הנפגעת העיקרית?

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

מימין: מוטי גוטמן, איציק עוז, בצלאל מכליס / צילום: עידן גרוס, עומר עוז, שלומי יוסף

יותר ממיליון שקל בחודש: מנכ"ל החברה הביטחונית שכובש לראשונה את צמרת טבלת השכר

שכר המנהלים הבכירים בת"א ממשיך לייצר מספרים מדהימים ● מהדוחות הכספיים ל-2025 עולה כי רף הכניסה לרשימת 20 השיאנים הישראלים עלה לכמעט 11 מיליון שקל ● שיאן התגמול המקומי - מנכ"ל חברה ביטחונית, ואחריו סוכן ביטוח שהפך למיליארדר ● וגם: המנכ"ל שנכנס לרשימה למרות שמניית החברה שבניהולו קרסה, ולאיזה מקום הגיעה דנה עזריאלי, האישה הראשונה מבין הישראליות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנתונים מגלים: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה באיראן

בנק ישראל התערב בשוק הריפו והזרים בחודש מרץ כ־200 מיליון שקל לגופים מוסדיים, באמצעות הלוואות קצרות טווח כנגד אג"ח, על רקע התנודתיות בזמן "שאגת הארי" ● מדובר במהלך נקודתי לשמירה על הנזילות, קטן בהרבה ממכירות המט"ח בהיקף של מיליארדי דולרים בתחילת מלחמת "חרבות ברזל"

סקוט ראסל, גבי ויסמן, תומאס הוגאן / צילום: נייס, נובה, סלברייט

הישראלית שצנחה בכ-20% - וצפויה לפי האנליסטים להכפיל את ערכה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סלברייט נחלשה בשיעור דו־ספרתי - אך מחיר היעד הממוצע של האנליסטים משקף לה אפסייד של קרוב ל-100% ● נובה עקפה את צ'ק פוינט במונחי שווי שוק והפכה לישראלית הרביעית בגודלה בוול סטריט ● ונייס נפלה על רקע החולשה הרוחבית במניות התוכנה

ב.ס.ר שרונה. חברת הניהול קיבלה 8.6 מיליון שקל ב־20 / הדמיה: ויופוינט

אחרי למעלה מעשור: הפרויקט בתל אביב שמקבל טופס 4

פרויקט ב.ס.ר שרונה יצא לדרך ב־2016 עם רכישת הקרקע מרמ"י בסכום עצום ע"י קבוצת רכישה ● הבעיות החלו מהרגע הראשון - והן מהדהדות עד היום ● מדוע הפרויקט התעכב זמן רב כל־כך, מה קרה לאורך הדרך, ובאילו מחירים נמכרו הדירות בו עד היום?

פיטר מדיאר, מתמודד האופוזיציה בבחירות לפרלמנט ההונגרי / צילום: ap, Denes Erdos

בדרך למהפך בהונגריה: אורבן הכיר בהפסד - "התוצאות ברורות"

תוצאות חלקיות מצביעות על מהפך פוליטי במדינה לאחר 16 שנות שלטון של ויקטור אורבן ● האופוזיציה בראשות פיטר מדיאר בדרך לרוב של שני שלישים בפרלמנט ● שיעור ההצבעה חצה את רף 80% - הגבוה בתולדות הונגריה

כותרות העיתונים בעולם

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות, והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"מתחת למחיר השוק": בכמה רכש משקיע דירת 3.5 חדרים באשקלון?

הדירה, שנמצאת בשכונת שמשון באשקלון, ואין לה ממ"ד וחניה, נמכרה תמורת 950 אלף שקל - כאשר לפני המלחמה דירות דומות נמכרו ביותר ממיליון ● "המשקיע מעריך שהוא יכול להשכיר אותה תמורת כ־3,300 שקל בחודש" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

צילום: תמר מצפי, ויקיפדיה - קרלוס הגדול

הג'וב החדש של ראש המוסד לשעבר ומה קרה למכרזי הנדל"ן הגדולים

5 אירועי מפתח שהתרחשו בישראל בזמן המלחמה ונותרו מתחת לראדר ● מנכ"ל התעשייה האווירית מונה גם ליו"ר החברה ● מנכ"ל חודש מונה לקק"ל ● כמעט חצי ממכרזי הנדל"ן במרץ נכשלו ● תהפוכות במניות הגדולות בבורסת ת"א ● ורכש המוסד לשעבר מצטרף לחברת כטב"מים ● הסיפורים שאולי פספסתם בזמן המלחמה 

אנשים נכנסים למקלט בזמן אזעקה

היערכות בישראל לאפשרות של חידוש הלחימה עם איראן: הדיון על החמרת ההנחיות

נשיא ארה"ב הודיע כי הורה לחיל הים להתחיל במצור ימי על איראן. בראיון לפוקס ניוז אמר: "אם הם לא יוותרו במו"מ, נחזור לתקוף אותם" ● בלבנון נערכים למו"מ עם ישראל שקורע את המדינה עוד לפני שבכלל התחיל; צה"ל החל בכניסה קרקעית לעיירה בינת ג'ביל ● סגן נשיא ארה"ב: "הבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - ואיראן בחרה לא לקבל אותם. זו הייתה ההצעה הסופית והטובה ביותר שלנו" ● עדכונים שוטפים

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ

מעל 40 יום עברו מאז נסגר המשק בתחילת מבצע "שאגת הארי", ולמרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף, מתווה הפיצויים עדיין לא עבר ● יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין: "איך אפשר לשרוד כך? מה–1 במרץ חיים ללא שכר וללא הכנסות"

טיל טומהוק משוגר מספינת טילים / צילום: ap, Kenneth Moll

הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב-1,200%

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים, והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

בשבוע של השקת "הסל של המדינה": למה קרפור משנה את השם לחלק מהסניפים?

קמעונאית המזון הצרפתית קרפור משיקה השבוע את מהלך קיבוע המחירים של משרד הכלכלה בשליש מסניפיה ● במקביל, לחלק מהסניפים יוחלף השם ל"לה מרשה", על שם מותג הבשר של הרשת

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?