בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner
בידי חיזבאללה נותרו עדיין כ-25 אלף רקטות וטילים שבאמצעותם הוא יכול לתקוף את ישראל, כך עולה מבדיקה שביצע מרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון של ישראל בצפון. מאז הצטרף ארגון הטרור למלחמה ב־2 במרץ, ביצעו אנשיו כמעט 700 גלי תקיפה, ואולם בכ-60% מהרקטות שנורו עד כה התגלו כשלים שהביאו לנפילתן בשטח לבנון.
למרות זאת, הארגון ממשיך לשמור על קצב ירי יציב לעבר ישראל, הכולל בדרך כלל 30־40 גלי תקיפה ביום, ועם המלאי המוערך שבידיו הוא יכול להמשיך בקצב הזה עוד זמן רב.
● הקרבות הפנימיים והשחקן המפתיע שהתחזק: מה עובר על הציר האיראני?
● רבין לא רצה לריב עם צה"ל, אהוד ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ
במרכז עלמא מקפידים לספור את גלי התקיפה, אך אינם נוקבים במספר הרקטות. טל בארי, מנהל המחקר במרכז, מסביר כי קיימות מגבלות צנזורה, לצד קושי אמיתי לספור את מספר הרקטות בפועל. "עם איראן זה יחסית פשוט, כי אנחנו יודעים שרוב השיגורים זה טיל אחד או שניים. בלבנון זה אירוע אחר. החיזבאללה יורה כמויות גדולות יותר, שאתה לא באמת יודע מה באמת קורה. מי שסופר לך פרטנית מלבנון - הטל ספק בנתונים שלו", הוא אומר.
מכאן ניתן להעריך כי כמות הרקטות שנורתה עד כה מלבנון לישראל עולה באופן משמעותי על 1,000, כלומר, הירי מלבנון אינטנסיבי יותר מזה של איראן, אם כי כמובן שקיים פער בין המאסות והסוגים של טילי הענק מאיראן (שחלקם נושאים פצצות מצרר) לבין אלה של הרקטות הלבנוניות.
"מצב הארסנל שלהם אינו מיטבי"
השבוע פורסמו בגלובס נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לפיהם איראן שיגרה עד כה כ-700 טילים מתחילת המלחמה, אך רק כ-300 מהם הגיעו לשטח ישראל, בעוד היתר נפלו בדרך. על פי הנתונים שבידי עלמא, המצב אצל הפרוקסי הלבנוני אינו טוב יותר.
האם מדובר באמל"ח ברמה ירודה, או אולי בתפעול לקוי הנובע מחשש לשהות ממושכת בשטח שעלולה להביא לחשיפה ולסיכול?
"שמעתי על הנתונים מאיראן, ואנו רואים אותו דבר פה בלבנון. הרבה מאוד רקטות שאו שהן כושלות בזמן השיגור שלהן, או שהן נופלות בשטח לבנון", אומר בארי. "נכון שגם חיזבאללה מחפש בסוף את השרידות שלו וגם הוא, כמו האיראנים, יודע שצה"ל יכול לסגור עליו מעגל. אבל בחיזבאללה חלק מהשיגורים, לאו דווקא דורשים נוכחות פיזית.
"חלק מתשתיות שיגור של רקטות עובדות עם טיימר, ואפילו יכולות להיות מופעלות מרחוק. זו אינה משאית שמגיעה עם משגר. משאית כזאת מגיעה רק עם הרקטות הכבדות יותר והטילים. אני מדבר גם על אותם משגרים נייחים לרקטות לטווחים קצרים, כמו גראד, שצה"ל עדיין לא איתר ולא תקף. לכן, מעבר לחשש שלהם, כנראה שמצב הארסנל שלהם אינו מיטבי".
השימוש בכטב"מים עלה
בעלמא ספרו כאמור עד יום רביעי בשעה 24:00 כ-614 גלי תקיפה של חיזבאללה:
432 גלים באמצעות רקטות וטילים, 162 גלים באמצעות כטב"מים, 19 תקיפות באמצעות טילי נ"ט ופיגוע מטען אחד.
מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול, הגליל, רמת הגולן ואזור חיפה. עם זאת, נרשם גם ירי חריג לפחות פעמיים: בשבוע שעבר לאזור בית שמש, וביום רביעי לעבר אזור אשקלון. בארי סבור כי אין לכך סיבה ייחודית, מעבר לרצון של הארגון להזכיר כי ביכולתו לפגוע גם בעומק ישראל, ולא רק בצפון.
השאלה היא עד כמה היכולת הזו משמעותית בפועל. עד לאחרונה, מקורות פתוחים כמו ויקיפדיה הציגו הערכות ישנות שלפיהן לפני שתי המערכות האחרונות היו בידי חיזבאללה בין 40 ל-120 אלף רקטות וטילים.
בעלמא מעריכים כי המספר הריאלי עמד על כ-75 אלף רקטות, מתוכן נותרו כיום כ-25 אלף, רובן רקטות קלות לטווחים קצרים. מהמלאי הכבד יותר, טילים ורקטות ארוכות טווח, נותרו מאות בלבד לאחר שלפני המערכה הקודמת היו בידי הארגון כמה אלפים.
כאמור, במקביל לרקטות בוצעו 162 תקיפות באמצעות כטב"מים, שבמערכה הקודמת התגלו כצרה צרורה. מדובר בקצת יותר מרבע מכלל התקיפות, ובארי מדגיש כי מדובר בשיעור גבוה.
"אם אתה משווה באופן יחסי את מספר התקיפות בכטב"מים שמבוצעות במלחמה הזו, לעומת המלחמה ב-2023-2024, שאז הם היוו 14% מכלל התקיפות -זה שיעור כפול", הוא אומר. "אנחנו יודעים שהם הגדירו את הכטב"מים כמאמץ מרכזי לעימות הבא, שמתרחש היום, והם עבדו הרבה מאוד בתקופת הפסקת האש, בניסיון לפתח את מערך כטב"מים מתאבדים. אנחנו רואים גם שימוש משולב של רקטות וכטב"מים".