"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

מיקרוסופט מציעה: פונקציית ייעוץ רפואי בקופילוט

רבים בציבור, ואפילו רופאים, כבר משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפענח מידע רפואי. לרוב, חברות הבינה המלאכותית מפנות את המטופלים בחזרה למערכת הבריאות, אך הן בכל זאת מנגישות להן את המידע בכל זאת. אולם בהדרגה חומת הכסת"ח הזו מתחילה להיסדק, והחברות מודות שמה שהן נותנות הוא ייעוץ רפואי, ומנסות להציע אותו בצורה בטוחה ואמינה יותר. יש להן הרבה מה להרוויח מכך: המידע הרפואי שהמטופלים חושפים יכול להיות רב ערך עבורן.

● גלולת ההרזיה הישראלית מקבלת אור ירוק באירופה - ומתחילה למכור
● בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

החברה האחרונה שפיתחה הצעה ייעודית כזו היא מיקרוסופט שמציעה את Copilot Health. לקופיילוט של מיקרוסופט ישנן הרבה אפליקציות ייעודיות למערכת הרפואית (חלקן הגדול פותחו על ידי צוות החברה בישראל בראשות הדס ביטרן), כולל מודלים המייסעים לרופאים ואחיות ומודלים המתשאלים מטופלים או נותנים להם מידע באופן מובנה כחלק מן האינטראקציה שלהן עם מערכת הבריאות. אולם הפעם השירות מוצע לראשונה באופן ישיר לציבור הרחב.

משתמשי קופיילוט הלת' יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים וכן לענות על שאלוני בריאות מבוססי AI. "אנחנו לא מחליפים את הרופא שלך", אומרת החברה, "אלא מאפשרים לך להפיק יותר מכל דקה שיש לך איתו. בעזרת המערכת שלנו תגיע מוכן, עם ההקשר, השאלות הנכונות והביטחון העצמי שמגיע מתוך כך שאתה מבין את הגוף שלך. אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי. אנחנו מקשרים בין קשיי השינה שלך לסיבות שלהם. אנחנו מאפשרים לך להפסיק לבדוק תסמינים ולהתחיל ליצור שיחה רפואית עם ידע".

רופאים רבים יאמרו כי גם לספר למטופל "סיפור רפואי", אותו הוא אמור לחלוק עם הרופא שלו, יכול להיות בעייתי משום שתפקידו של הרופא הוא בדיוק לבחון את המידע ולזהות את הסיפור הזה. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine בחודש שעבר, אנשים מן היישוב שהתבקשו להציג לבינה המלאכותית סט תסמינים אפשרי, וקיבלו ממנו ייעוץ, בחרו בעקבות זאת בצעד הנכון הבא - כמו האם להישאר בבית או לרוץ לחדר מיון - רק ב-43% מהמקרים (בהשוואה לדעת הרופאים בני האנוש).

אבל נראה כי הרכבת הזו כבר יצאה מן התחנה, וגם חברות אחרות מציעות הצעות דומות. כך למשל גוגל מציעה למשתמשי פיטביט לשאול מאמן אישי המבוסס על מודל השפה ג'מיני, שאלות כמו "איך השפיע האימון שלי אתמול בלילה על איכות השינה שלי?"; OpenAI, המפתחת של צ'ט ג'יפיטי, מציעה את OpenAI Health, פורטל התייעצות רפואית; אמזון, שנכנסת בהדרגה לתחומים שונים בעולם שירותי הבריאות, השיקה לאחרונה בארה"ב סוכן AI שמציע תובנות רפואיות יחד עם הצעה למצוא לכם תורים ולהזמין לכם מרשמים באופן אוטומטי. משתמשי השירות יכולים לקבל גם ביקורים חינם אצל הרופאים הוירטואליים של One Medical, ספק השירותים הרפואיים של החברה; גם אילון מאסק הציע ברשת X למשתמשים להתייעץ עם גרוק גם בנושאים רפואיים, אף שאין לו אפליקציה ייחודית לכך.

לדברי OpenAI, סוגיות רפואיות מהוות כ-5% מן הפניות לצ'ט ג'יפיטי היום, למרות שיש עדיין מקום להבדיל בין פניה של משתמשים לצ'ט בזמן שהם שומעים בכל מקום שהוא אינו יכול להחליף מידע רפואי, לבין פניה לצ'ט בריאות ייעודי, שממנו המטופלים אולי עלולים לצפות לקבל תוצאה טובה יותר.

בישראל, הגוף ההגיוני להטמעה של AI בשיחה עם הציבור הוא קופות החולים, אך בינתיים הבוטים שלהן הן עדיין אפליקציות שירות מנוונות יחסית. סביר להניח כי לאור קצב אימוץ החידושים של הקופות, נראה גם את הבינה בשיחה מולנו בקרוב.

גיוס ותוצאות ניסוי טובות ל-Ovid של ג'רמי לוין, המניה עלתה 80% בחודש

חברת Ovid Therapeutics שהקים ד"ר ג'רמי לוין, בעבר מנכ"ל טבע, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים - הודיעה על גיוס של 60 מיליון דולר על בסיס תוצאות קליניות טובות שקיבל מוצר של החברה.

מניית החברה עלתה 80% בחודש האחרון, והשלימה בכך עליה של כ-500% בשנה האחרונה, לאחר שהחברה בנתה את עצמה מחדש. ב-2024 צללה מניית החברה עמוקות בעקבות כישלון תוכנית פיתוח משותפת שלה עם חברת טקדה, ואוביד הסבירה כי היא השתמשה בכסף שקיבלה מטקדה כדי לפתח שני מוצרים נוספים. אך לקח לה זמן להדגים את הפוטנציאל שלהם. כעת נסחרת אוביד לפי שווי של 390 מיליון דולר, ובמחיר מניה שהוא עדיין נמוך ב-78% ממחיר השיא שרשמה זמן קצר אחרי הנפקתה ב-2017.

הגיוס הנוכחי מגיע בעקבות תוצאות קליניות במוצר OV329 לטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה עמידה לטיפול. על פי התוצאות, המינון הגבוה של התרופה היה בטוח ולא יצר תופעות לוואי משמעותיות. ניסויים קודמים של החברה הראו השפעה טובה של המוצר על סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) של המחלה, באופן שמעורר תקווה כי המוצר אכן ימצא יעיל.

אוביד מנוהלת היום על ידי המנכ"לית מג אלכסנדר, לאחר שלוין פרש מתפקיד מנכ"ל החברה בנובמבר 2025, ונותר בתפקיד היו"ר. את הגיוס הובילה קרן הגידור Point72, של סטיב כהן המוכר גם כבעלים של קבוצת הבייסבול הניו יורק מטס. בסבב השתתפו גם Adage Capital, ADAR1, Affinity Asset Advisors, Ally Bridge Group, Balyasny Asset Management, Coastlands Capital, Eventide Asset Management, Janus Henderson Investors ו-RA Capital Management. גם בנק ההשקעות Leerink Partners לקח חלק בהובלת הגיוס יחד עם אופנהיימר ו-LifeSci Capital.

תוכנית לשיפור החמלה במערכת הבריאות

משרד הבריאות גיבש בחודשים האחרונים צוות ייעוץ בראשותו של יו"ר אסותא פרופ' שוקי שמר, אשר ייעץ למשרד כיצד להוסיף חמלה למערכת הבריאות. בין אפשרויות הפעולה שנבחנות נמצאות: סדנאות לכל עובדי מערכת הבריאות, שילוב הנושא בלימודים בבתי הספר לרפואה, שילוב מדדים של חמלה בתוכניות האיכות של משרד הבריאות, מימון מחקרים בנושא, וטיפול בצוותים במצבים של כשל בחמלה.

על פי הערכתו של שמר, ההטמעה של הרעיונות תחל במהלך השנה כאשר בתוך כשנה כבר ניתן יהיה לראות שינוי "אמפתיה וחמלה הן שונות, כי אמפתיה היא רגש, ואילו חמלה היא רגש המלווה במעשה", אומר שמר. "חמלה מבחינתנו משמעותה לשפר את חוויית המטופל ואת איכות הטיפול על פי הצרכים של המטופל, כאשר התוצאה תהיה הצלחה רבה יותר של הטיפול. אנחנו מלמדים גם חמלה עצמית. במערכת בה הצוותים שחוקים, המשאבים מוגבלים והשחיקה רבה, חמלה עצמית וחמלה הדדית בין אנשי הצוות, מאפשרים להשאיר מקום רגשי לתחושת השליחות והמשמעות".

עם זאת שמר מדגיש כי העבודה עם הצוותים הרפואיים לא תספיק כדי שהמטופלים ירגישו חמלה מן המערכת. "חמלה היא גם עצם הטיפול. חמלה היא שמי שכאוב יקבל רפואת כאב, ומי שצריך MRI יקבל MRI ומי שצריך חדר לא יאושפז במסדרון".

הועדה נבנתה בשיתוף פעולה עם עמותת מחווה, עמותה שהוקמה לקידום האנושיות, החמלה וראיית האחר במערכת הבריאות. העמותה כבר בנתה יחד עם אוניברסיטת רייכמן, הכשרות המעניקות לצוותים רפואיים את "תו מחווה לאנושיות וחמלה". בתוכנית השתתפו אסותא, שניידר, סורוקה, שמיר (אסף הרופא), שלוותה, גהה ושמואל הרופא.

כחלק מן ההכנות לפעילות הועדה המייעצת, ערכו הגורמים המובילים אותה סקר כדי לבחון את הצרכים של הציבור בתחום. מן הסקר עולה כי רופאי המשפחה נתפסים כאכפתיים ביותר במערכת. 68% מהציבור רואים אותם כחומלים, זאת לעומת רופא מומחה ציבורי - 36%, ורופא פרטי מומחה - 63%.

הסקר בחן גם אילו גופים נתפסים כחומלים יותר. את הציון הנמוך ביותר מקבל משרד הבריאות, גוף שאין לרוב המטופלים מגע ישיר איתו ורק 13% מייחסים לו חמלה רבה. לבתי החולים הציבוריים רק 19% מייחסים חמלה, למרות שזה גוף שהם כן מכירים אישית. קופות החולים נתפסות כחומלות יותר, 29%, ומכונים פרטיים, אף שגם הם הגוף היחיד בסקר שפועל למטרות רווח נטו, נתפסים כחומלים על ידי 55% מהנסקרים.