כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כ-2,000 נחתים מחכים לפקודה: האיים שארה"ב עשויה לכבוש
● "48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן
1"אף אחד לא האמין שלטהרן ש טילים בטווח הזה": היכולת של איראן נחשפת
טהרן שיגרה בסוף השבוע טילים בליסטיים לעבר הבסיס הצבאי המשותף לארה"ב ולבריטניה בדייגו גרסיה, שנמצא במרחק של כמעט 4,000 קילומטרים מאיראן. התקיפה חושפת את טווח הטילים של איראן "שחורג ממה שידוע שהיה ברשותה", פורסם בבלומברג. שדה התעופה האסטרטגי בדייגו גרסיה, "שיכול לארח מפציצי חמקן מסוג B-2", לא ניזוק.
"זו הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה שבה דווח כי טהרן השתמשה בנשק בעל טווח כזה", נכתב בבלומברג. מומחה בנושא אמר כי התקיפה לטווח ארוך דרשה "שימוש במשגר חלל מוסב כדי לבצע את התקיפה".
הטילים בעלי הטווח של 4,000 קילומטרים מציבים בירות אירופיות כמו לונדון ופריז בסכנה "לתקיפות מצד איראן". אולם, בבלומברג נכתב כי לא ברור אם טהרן מחזיקה טילים בליסטים נוספים לטווח בינוני "מסוג זה".
ויליאם אלברק, עמית בכיר בפורום פסיפיק הפועל מאירופה, אמר לבלומברג כי "אף אחד, ואני מתכוון אף אחד, אפילו לא שיער שלאיראן יש טילים בטווח כזה. זה אומר שהם כנראה השתמשו בטיל מוסב, אולי אבטיפוס, מה שמצביע על כך שלטהרן עדיין יש מתקני אחסון או סדנאות שיכולים לבצע את ההתאמות".
לדברי אלברק, "ייתכן שאיראן הפחיתה משקל מטיל קיים או אף הסירה את ראש הקרב כדי להאריך את טווחו. ייתכן גם שמדובר בתכנון מוסב חד־פעמי".
ג'פרי לואיס, ממרכז ג'יימס מרטין בקליפורניה (אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום נשק להשמדה המונית ובקרת נשק), גם סבור כי איראן השתמשה בטיל מוסב. "לאיראן יש מספר משגרי חלל שיכולים לשמש כטילים בליסטיים לטווח בינוני. הערכנו בעבר כי משגר הזולג'נאה, הפועל בדלק מוצק, עשוי להגיע לטווח של 4,000-5,000 קילומטרים כטיל דו־שלבי", אמר לואיס.
מתוך בלומברג מאת גרי דויל ואלכס וויקהאם. לקריאת הכתבה המלאה.
2"האייתוללה מקרטון": איפה באמת מוג'תבא חמינאי?
המנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי "טרם נראה או נשמע שבועיים לאחר כניסתו לתפקיד". בינתיים, האיראנים לועגים ל"אייתוללה מקרטון", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
"בנאומו הראשון והלוהט לאומה האיראנית ב־12 במרץ, התחייב המנהיג העליון החדש 'לנקום את דם השהידים'", אולם האיום של האייתוללה לא נמסר על ידי המנהיג עצמו אלא הוקרא בטלוויזיה על ידי קריינית". בינתיים, מסתורין אופף את דמותו של חמינאי בזמן ש"הממשלה האיראנית לא פרסמה תמונות חדשות שלו ואף לא הקלטות של קולו".
התמונות של המנהיג שפורסמו "מציגות את חמינאי בסצנות פיקטיביות בעליל לצורכי תעמולה". לפי ניתוח של הג'ורנל וחוקרי בינה מלאכותית, "רבות מהן נוצרו או שונו באמצעות בינה מלאכותית". כך, למשל, "תמונת הפרופיל בחשבון ה־X החדש שלו מבוססת על צילום ארכיוני שעבר עיבוד באמצעות בינה מלאכותית של גוגל".
בעוד שגורמים רשמיים באיראן אומרים כי חמינאי חי ושולט, איראנים רבים תוהים האם המנהיג בכלל בחיים. במודיעין הלאומי של ארה"ב, טוענים כי חמינאי הבן נפצע קשה מאוד בתקיפה ישראלית-אמריקאית. בנוסף, "שני גורמים איראניים אמרו בשיחות פרטיות כי חמינאי נפצע אך הכחישו שהוא משותק. לדבריהם, הוא מסתתר מטעמי ביטחון".
בג'ורנל מצוין כי "הימנעותו מהעין הציבורית" תואמת את דמותו של חמינאי הבן. במשך שנים "הוא נמנע מהופעות תקשורתיות, וידוע כי העניק ראיון אחד בלבד, בשנת 2021, במטרה לחלוק כבוד לסבו המנוח. אין כמעט חומר ארכיוני שלו. בניסיון להציגו לציבור הרחב, פרסמה התקשורת הממלכתית ביום חמישי סרטון מטושטש וללא תאריך שבו נראה חמינאי מעביר שיעור דתי".
גם האיראנים יודעים מעט מאוד על חמינאי הבן. חמידרזא אזיזי, מומחה לאיראן במכון הגרמני לענייני ביטחון בינלאומי, אמר לג'ורנל כי מוג'תבא "מייצג המשכיות מוחלטת, בלי קשר למידת המסתורין סביבו. עבור תומכי המשטר זה דבר חיובי. הם יכולים להשתכנע שהמורשת של עלי חמינאי נמשכת".
מתנגדי המשטר, לעומת זאת, לועגים להיעדרו של חמינאי מהחיים הציבוריים. "סרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, שבו תומכי המשטר מהללים דמות קרטון שלו, הפך ויראלי. יש המכנים אותו כעת 'האייתוללה מקרטון', ויש אף שמטילים ספק אם הוא בכלל חי".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת מרגריטה סטנקאטי ובנואה פוקון. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך ממשל טראמפ יכול לפגוע בתדמית של ישראל
דעת הקהל האמריקאית נקרעת סביב המעורבות של ארה"ב במלחמה עם איראן ובעיית יחסי הציבור של ישראל עלולה לרדת למדרון חלקלק ב"אחריות ממשל טראמפ", פורסם ב-CNN האמריקאי.
רק יום לפני שפרצה מלחמת שאגת הארי סקר של גאלופ הראה כי "עמדות האמריקאים כלפי ישראל הגיעו לשפל של המאה ה־21; באופן בולט במיוחד, לראשונה האמריקאים לא גילו יותר סימפתיה לישראלים מאשר לפלסטינים", נכתב.
לא רק דעת הקהל האמריקאית בשפל, אלא גם הימין בארה"ב שנקרע סביב "עלייה מדאיגה באנטישמיות בקרב בסיס התומכים ובקרב מובילי דעת קהל". כמה מהשמות הבולטים ביותר בהגות השמרנית האמריקאית כבר קושרים באופן קונספירטיבי "בין ישראל לבין שורה של בעיות אמריקאיות".
ב-CNN טוענים כי ההתדרדרות בתדמית של ישראל באמריקה נובעת "באופן מפתיע מהרטוריקה של ממשל טראמפ עצמו סביב המלחמה". לטענת הרשת האמריקאית, "הנשיא והסובבים אותו לא עשו לישראל שירות טוב".
"בשתי הזדמנויות מרכזיות כבר רמז הממשל כי ישראל אחראית במידה רבה לנקודות מפנה משמעותיות במלחמה, אף שהראיות לכך אינן חד־משמעיות", נכתב.
בנוסף רק בשבוע שעבר התפטר ג'ו קנט, בכיר בממשל טראמפ, תוך כדי שהוא מאשים את המלחמה של ארה"ב באיראן. "קנט, לא רק מתח ביקורת על המלחמה; הוא הטיל במידה רבה את האשמה על 'לחץ מצד ישראל והלובי החזק שלה' שלדבריו כפה את המהלך על ארה"ב".
ב-CNN נכתב כי גם הנשיא עצמו מתנער לעתים ממוערבות אמריקאית בתקיפות ישראלית כמו למשל תקיפות הקשורות לשדה הגז דרום פארס באיראן. הנשיא כתב בפוסט "לארצות הברית לא היה שום ידע על התקיפה המסוימת הזו".
דבריו של טראמפ "משתמעים כאילו ישראל היא האחראית הבלעדית להסלמה, ומציבים את ארה"ב כמי שמגיבה למהלך שנכפה עליה מצד ישראל".
ב-CNN נכתב כי "התנערות ממעורבות עשויה לשרת את מטרותיו הפוליטיות של טראמפ בזירה הפנימית, אך היא אינה מסייעת למוניטין של ישראל בארה"ב". להפך, הטענה כי ארה"ב לא ידעה דבר מזינה את תאוריות הקונספירציה האנטישמיות על ישראל.
"בשל חוסר היכולת של הממשל לגבש מסר עקבי, ובשל נטייתו של טראמפ לומר את מה שנוח לו באותו רגע, הפך החלק השני של המשוואה, מערכת היחסים עם ישראל למורכבת עוד יותר מכפי שהייתה צריך להיות. החברה האמריקאית והמוניטין של ישראל עלולים לשלם על כך מחיר לאורך זמן", נכתב.
מתוך ה-CNN מאת אהרון בלייק. לקריאת הכתבה המלאה.