צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
המלחמה נגד איראן נכנסת לשבוע הרביעי שלה - והלחצים המופעלים על השווקים הגלובליים הולכים ומחריפים. החסימה המתמשכת של מצר הורמוז תמשיך לעמוד במוקד תשומת הלב העולמית, בפרט על רקע איומו של הנשיא טראמפ לתקוף את תחנות הכוח באיראן, אם לא תפתח את המצר בתוך 48 שעות.
● הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%
בינתיים, הנשיא טראמפ ממשיך לשגר מסרים סותרים באשר למשך הצפוי של המערכה, כאשר ב-CBS דיווחו בסוף השבוע כי ארה"ב שוקלת פעולה קרקעית באיראן. המציאות הפיסקאלית והמוניטרית מתחילה להפוך עכורה, בעוד שמתפשטים החששות מפני תרחיש של סטגפלציה - שילוב של האטה בצמיחה והתפרצות אינפלציונית. מרבית הבורסות בעולם סיימו את השבוע באדום, תשואות האג"ח טיפסו לגבהים חדשים והסיכוי שמתמחרים השווקים להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה זינק בחדות.
בזירה המקומית, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר התרחבות הלחימה נגד חיזבאללה בגבול הצפון. במקביל למעקב אחר ההתפתחויות הביטחוניות, הבורסה בת"א נכנסת לשבוע עמוס בדוחות, עם פרסומים של חברות הביטוח הגדולות מגדל , הראל והפניקס , לצד שחקניות מרכזיות בתחום הנדל"ן, כמו דמרי , אשטרום וישראל קנדה .
2האם שוק המניות האמריקאי בדרך לתיקון?
בעקבות הירידות שנרשמו בוול סטריט ביום שישי האחרון, המניות הדואליות צפויות להכביד על המדדים המובילים בפתח יום שני ולחזור בפער ארביטראז' שלילי כולל של כ-1%. בין המניות שיבלטו לשלילה ניתן למצוא את מניות השבבים טאואר , נובה וקמטק , עם ירידות של בין 3.5% ל-5%. מניות טבע ו-ICL יפתחו את היום בירידות של כ-3%.
הבורסה בת"א סיימה את השבוע החולף בירוק, בניגוד למרבית הבורסות בעולם. בסך הכל, מדד ת"א 35 התקדם בכ-3.3%, מדד ת"א 90 טיפס בכ-2% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-3%. מדד הטכנולוגיה הוביל את המגמה החיובית והתחזק בכ-7%, הרבה בזכות זינוק של קרוב ל-40% במניית חברת השבבים הדואלית טאואר , ועליות של מעל 10% במניות השבבים נובה וקמטק . מנגד, את הירידות הוביל מדד הביטוח, שנחלש בכ-5%.
בניו יורק, הבורסה סגרה שבוע רביעי רצוף של ירידות. בסיכום שבועי, מדד ה-S&P 500 ירד בכ-2.8%, מדד הנאסד"ק איבד מערכו כ-3.4% והדאו ג'ונס נחלש בכ-3.3%. ראוי לציין גם את מדד המניות הקטנות ראסל 2000, שנחלש בקרוב ל-3% וירד באופן רשמי לטריטוריה של תיקון - כלומר, רשם ירידה של מעל 10% משיאו האחרון; זאת, על אף שבתחילת השנה דווקא הציג ביצועי־יתר, על רקע הציפיות להורדות ריבית נוספות בארה"ב - שבעקבות ההתפתחויות נחתכו באופן דרמטי. גם מדדי הנאסד"ק והדאו ג'ונס נסחרו במהלך יום שישי האחרון בטריטוריית תיקון, אם כי בסוף ננעלו מעט מעליה.
ה-S&P 500 נמצא במרחק של כ-7% משיאו האחרון. ארט הוגאן, אסטרטג שווקים ראשי ב-B. Riley, אמר ל-CNBC כי "זה לא חריג בסביבה שאנו נמצאים בה, עם כמות האי־ודאות שיש לנו, לראות תיקון של 10% בכל מדד. מכיוון שה-S&P הוא רחב ומגוון יותר, הוא ככל הנראה יהיה האחרון שייפול. אבל זה יצביע גם על העובדה שאנחנו בעיצומה של תקופה מאוד חסרת־ודאות".
3בנק הפועלים: השקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם כרגע
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר בשבוע החולף בכ-1.1% ושערו האחרון עמד על 3.10 שקלים. מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין בסקירתו כי השקל התחזק בשבוע החולף בכ-1% נגד סל המטבעות, וכי הוא למעשה "המטבע 'החזק ביותר' בעולם מאז פרוץ המלחמה".
לדבריו, "על רקע הביצועים העודפים של השקל והחשש להמשך ירידות במדדי המניות בעולם בטווח הקצר (במידה שהמלחמה לא תסתיים בקרוב), אנו ממליצים טקטית לסגור פוזיציות לונג על השקל. עם זאת, בראייה ארוכת־טווח, אנו נותרים בהערכתנו מאז נובמבר 2024 כי השקל ימשיך להתחזק".
מחירי הנפט המשיכו לטפס בשבוע החולף, על רקע התקיפה הישראלית במתקן הגז הגדול באיראן, והתקיפות שביצעה איראן בתגובה נגד תשתיות אנרגיה במדינות המפרץ. נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של כ-112 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי ננעל במחיר של כ-98 דולר לחבית. במקביל, הדולר המשיך להתחזק ברחבי העולם ומחיר הזהב צנח לרמה של 4,500 דולר - השבוע הגרוע ביותר של המתכת מאז 2011.
סילביה יבלונסקי, מנהלת השקעות ראשית בחברת Defiance, ציינה כי לדעתה, השוק עדיין לא מתמחר עימות נרחב וממושך. "השוק רואה בזה זעזוע גאו־פוליטי מוכל. אנחנו רואים עלייה בפרמיית הסיכון, אבל לא פאניקה. המניות מפגינות חוסן כי המשקיעים מאמינים שמדובר בעימות אזורי ולא גלובלי", היא אמרה. עם זאת, יבלונסקי הזהירה כי ככל שהעימות נגרר, המודל משתנה. "ערוץ התמסורת המרכזי הוא האנרגיה. כל עוד הנפט נשאר מתחת לרף ה-100 דולר, השווקים יכולים לספוג את הזעזוע. אבל אם חוסר הוודאות יימשך, הסיכון הופך לסיכון רווחים (Earnings Risk) - במיוחד עבור תחומי התחבורה, התעשייה והצריכה".
פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת בחברת Themes ETF's, ציין כי "חסימה ממושכת של מצר הורמוז היא הלם היצע שאין לו תחליף מיידי". לדבריו, "השוק מתמחר תרחיש שבו גם סגירה חלקית של המצר מקפיצה את המחירים לרמות תלת־ספרתיות. מחירי הגז באסיה כבר הכפילו את עצמם. באופן מעניין, הזהב אמנם זינק בתחילת העימות לשיא של 5,400 דולר לאונקיה, אך מאז נסוג לרמה של כ-4,500 דולר. זה מעיד שהמשקיעים שוקלים את הסיכונים הגאו־פוליטיים מול דולר חזק ותשואות אג"ח גבוהות, ולא נמצאים במצב של פאניקה מוחלטת".
4הסוחרים מתחילים לתמחר העלאות ריבית
בהחלטות הריבית שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב, בבריטניה, ביפן ובגוש האירו, הבנקים המרכזיים הדגישו את אי־הוודאות הגאו־פוליטית הגבוהה, וחלקם אף אותתו כי יהיו מוכנים לפעול במישור המדיניות המוניטרית כדי להתמודד עם גאות באינפלציה, אם זו תבוא לידי ביטוי. הטון הניצי יחסית של הבנקים המרכזיים בעולם הביא לקפיצה בתשואות האג"ח הממשלתיות ברחבי העולם.
בארה"ב, תשואות האג"ח הממשלתיות קפצו ביום שישי לאורך כל העקום, כאשר אלו מתקרבות לרמות שנרשמו לאחרונה רק בטלטלת המכסים בחודש אפריל. התשואה לעשר שנים קפצה בכ-11 נקודות בסיס לרמה של 4.39%, בעוד התשואה לשנתיים טיפסה בכ-6 נקודות בסיס לרמה של 3.89%.
על אף שהפדרל ריזרב עדיין צופה הורדת ריבית אחת במהלך השנה, במרקטוואץ' דיווחו כי לפי נתוני בלומברג, הסבירות שמתומחרת בשווקים להעלאת ריבית השנה קפצה לכ-60%. מייקל פרולי, כלכלן ארה"ב ראשי בג'יי.פי מורגן, העריך בראיון ל-CNBC כי הפד לא יוריד ריבית השנה, וכי המהלך הבא שלו יהיה העלאת ריבית ב-2027.
בגזרת המאקרו המקומית, יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "עליית התשואות בעולם ניכרת מאוד גם בשוק המקומי. בטווחים הקצרים, ההסתברות הגלומה להורדת ריבית בשבוע הבא התמתנה לאחוזים בודדים, באופן לא מפתיע". לדבריו, בטווח של שנה קדימה, השווקים מתמחרים כעת הורדת ריבית אחת במקום שתיים.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "סביר להניח שבנק ישראל ינקוט מדיניות זהירה יותר בצל המלחמה. לראיה, עוד לפני שהאירוע החל, במסגרת הודעת הריבית הקודמת (שנותרה ללא שינוי), כתב בנק ישראל כי אי־הוודאות הגאו־פוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן, וכי פרמיית הסיכון של ישראל עלתה במעט. אנו נוכל לבחון את השלכות המצב באמצעות התחזית הכלכלית החדשה שיפרסם בנק ישראל בסוף החודש. הדעת נותנת שלמצב הביטחוני יהיה משקל רב בתחזית זו".
מנחם הוסיף: "בשורה התחתונה, העימות במזרח התיכון הולך ומתברר בתור הברבור השחור של 2026. השלכותיו על המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית ברחבי העולם עשויות להיות ניכרות. מדובר במעבר למדיניות פיסקאלית מרחיבה יותר - רובה לצורך הוצאות ביטחון ושיקום תשתיות - מה שיתומסר פחות לסקטור העסקי. בתוך כך, מעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה פחות ואולי אף מרסנת - מענה להתייקרויות החדות של מחירי האנרגיה ומחירי סחורות נוספות - נוכח המלחמה. כפועל יוצא, סביר להניח כי תחזיות הצמיחה של התוצר במקומות רבים בעולם תעודכנה כלפי מטה, התוצר הציבורי יגדל על חשבון התוצר העסקי, ואילו האינפלציה עלולה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתחזיות ששררו בתחילת השנה".
5גולדמן זאקס: ייתכן שיהיה קשה להתגונן מפני הירידות בשווקים
בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריכים כי ישנו סיכון שמדד ה-S&P 500 ייפול בקרוב לטריטוריה של תיקון, ומזהירים כי נכסי "מקלט בטוח", כמו אג"ח, יספקו הגנה מועטה מפני הירידות. "אנו ממשיכים לראות סיכונים לתיקון נוסף בשוק המניות וחושבים שהחיץ (buffer) שיוצר האג"ח יישאר מוגבל בטווח הזמן הקרוב", אמרו בבנק.
האסטרטגים בגולדמן זאקס הצביעו על ציפיות גבוהות יותר לאינפלציה ולרמות הריבית כתוצאה מהמלחמה, וציינו כי המתאם בין מניות לאיגרות חוב הוא כעת חיובי. "הדבר העיב על תיקי השקעות מרובי־נכסים עם אפשרויות מוגבלות לגיוון - הסיכון לירידה משמעותית בערכו של תיק 60/40 (כלומר, תיק השקעות סולידי המורכב מ-60% מניות ו-40% אג"ח, ר"מ) עלה", ציינו בבנק.
בבנק הוסיפו כי הם ממליצים שמשקיעים יגדילו את הקצאותיהם למניות איכותיות דפנסיביות ול"נכסים בטוחים סלקטיביים" (כלומר, ספציפיים לאופי המשבר), כדי להגן מפני הסיכון של סטגפלציה.