נעם סולברג, שופט בית משפט העליון / צילום: אמיל סלמן-הארץ
עיריית רמת גן תשלם 30 אלף שקל לתושב, לאחר שהסתמכה על ציטוטים שגויים שיוצרו באמצעות בינה מלאכותית במכתבים רשמיים - כך קבע בית המשפט העליון.
התובע הוא אב פרוד לילד בחינוך מיוחד, שביקש מהעירייה להעניק לבנו זכאות להסעות מביתו לבית הספר, שמרוחק בכ-7 ק"מ. תחילה אושרה הבקשה, אך בהמשך התקבלה תשובה מאגף החינוך שלפיה הילד אינו זכאי להסעה מבית האב, שכן לפי הסכם בין ההורים, המשמורת נתונה לאם.
● 3 פסקי דין בשבוע | העבירה מידע לרשות המסים על אחיה ותפצה אותו ב-100 אלף שקל
● יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם
האב פנה בשנית לעירייה, אך גם הפעם נענה בשלילה. בתשובתה הסתמכה העירייה על ציטוטים מחוזר מנכ"ל של משרד החינוך - ציטוטים שהתבררו כמומצאים על ידי AI. בעקבות זאת הגיש האב עתירה מנהלית בדרישה לחייב את העירייה לספק הסעות, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה, לפנים משורת הדין, תוענק לקטין הסעה.
עם זאת, הפרשה התגלגלה לפתחו של בית המשפט בשל השימוש הפסול ב-AI. האב, באמצעות עורכי דינו, הגיש בקשה לפסיקת הוצאות לטובתו לאחר שלטענתו הוכיח כי העירייה השתמשה בציטוטים לא אמיתיים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אך האב הגיש ערעור לעליון.
שופט העליון נעם סולברג אמנם דחה את הטענה לפסיקת הוצאות לטובת האב בגלל שההליך נגמר בפשרה לטובתו, אך הוא החליט לפסוק הוצאות מסיבה אחרת: השימוש של העירייה בצורה "לא מבוקרת ומופקרת" בבינה מלאכותית.
בית המשפט קבע כי לא מדובר באירוע חד-פעמי, אלא בהתנהלות חוזרת לאורך כל המחלוקת. העירייה עשתה שימוש לא מבוקר ושגוי בבינה מלאכותית בשלושה מקרים שונים - הן במזכר שיוחס למשרד החינוך והן בציטוטים לא אמיתיים מפסקי דין. אחד מהמקרים התרחש אף לאחר שהשופט סולברג ביקש את התייחסות העירייה לשימוש הבעייתי בבינה מלאכותית, ובכל זאת שילבה העירייה בתשובתה ציטוט נוסף שאינו קיים מתוך פסק דין.
"החלטת העירייה בבקשת המערער, כמו גם כתבי הטענות שהגישה, הן לבית המשפט המחוזי, הן בהליך דנן - רצופים כולם באסמכתאות ובציטוטים שגויים, חלקם מומצאים, אשר ניתן להניח כי הם תוצר ישיר של שימוש (בלתי מבוקר) בבינה מלאכותית", נכתב בפסק הדין. "ואם לא די בחומרה הגלומה כבר בפעם אחת שכזו, הרי מן התיאור שלעיל ניתן להיווכח, כי בענייננו הבעיה שבה על עצמה לא פעם אחת, גם לא פעמיים, אלא 3 או 4 פעמים (כתלות בספירה), מבלי שהעירייה מסיקה אל נכון כי עליה לשנות דרכיה וחסל".
בנוסף נכתב כי "העירייה עשתה שימוש בלתי מבוקר - שלא לומר מופקר - בבינה מלאכותית, הן ביחסיה הישירים עם אביו של המערער, במענה לבקשתו, הן במסגרת הליכי המשפט. זאת, בהיקף נרחב, ללא כל בקרה אפקטיבית, ובסוגיה מהותית ביותר עבור המערער ואביו - זכאות להסעת הקטין, תלמיד בחינוך מיוחד, לבית הספר. כתוצאה מכך נפלו פגמים רבים ומהותיים במסמכים מטעמה - הן בתשובותיה לאזרח, הן בכתבים שהגישה לבית המשפט. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכלל השיקולים החלים, סבורני כי עלינו להעביר מסר חד ובהיר, ולהשית על העירייה הוצאות על הצד הגבוה".
הרתעת חסר של הרשויות
בית המשפט הדגיש נקודה עקרונית: כאשר אזרחים מקבלים תשובות מרשויות, הם לא טורחים לבדוק את אמיתותם כי חושבים שמדובר בתשובות ממוסמכות ובדוקות. "הדעת נותנת, כי אדם מן היישוב כלל לא היה מודע לכך שהתקבלה בעניינו החלטה המבוססת על מערכת בינה מלאכותית וכוללת הטעיות ו'הזיות שונות', ומשמעות הדבר שקיים חשש כי הרשות לא תקפיד די הצורך על הימנעות מהתנהלות זו, נוכח ההסתברות הנמוכה לכך שההחלטה תהא כפופה למנגנון ביקורת חיצוני", נקבע.
העליון קבע כי כשמדובר בעירייה מוטלת עליה חובת הגינות דיונית מוגברת וחזקה יותר מזו שחלה על אזרח פרטי. לגישת בית המשפט, "שימוש בלתי מבוקר שעושה הרשות בבינה מלאכותית ביחסיה הישירים מול האזרח, הוא בעל דרגה יתרה ומיוחדת של חומרה".
מעיריית רמת גן נמסר כי "הרשות המקומית מקבלת את האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון בכובד ראש ותבחן את הנדרש. מבדיקה ראשונית שנערכה עולה כי התגובה נוסחה והוגשה על ידי עורכת הדין המטפלת בתחום ללא שיתוף ואישור של היועצת המשפטית לעירייה ובניגוד לנהלי העבודה המקובלים בשירות המשפטי ובעירייה. הרשות רואה בחומרה רבה את הדברים שנקבעו בפסק הדין ואת אופן הגשת התגובה לבית המשפט ותפיק את הלקחים הנדרשים. יצויין כי העירייה תפעל באמצעות הליך ארגוני כנגד עורכת הדין".