גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

המערכת הסודית שבזכותה נתפס רודן ונצואלה שורפת מעגלים אלקטרוניים בין רגע וגורמת לאויב כוויות, בעיות ראייה ואפילו שיתוק ● האם זה הג'וקר שיסייע לארה"ב במערכה הקרקעית באיראן?

מדורו בארה''ב, לאחר תפיסתו בתחילת ינואר / צילום: ap, Adam Gray
מדורו בארה''ב, לאחר תפיסתו בתחילת ינואר / צילום: ap, Adam Gray

בתחילת השנה הסעירה יחידה מובחרת בצבא האמריקאי את העולם כששלפה את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ממקום מחבואו במבצע מרהיב שכלל שימוש בכלי נשק שטרם נחשפו. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט שיתפה ברשת X דברים שאמר באופן אנונימי אחד משומריו של מדורו: "היינו דרוכים, אבל כל מערכות המכ"ם שלנו כבו ללא הסבר. בשלב מסוים כוון לעברנו גל קול עוצמתי, הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ. התחלנו לדמם מהאף, חלק הקיאו דם. נפלנו, לא יכולנו לזוז".

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?
האם ארה"ב בדרך ל"מבצע המסוכן ביותר בהיסטוריה"?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיגר רמזים לגבי המערכת, שאותה כינה Discombobulator ("המבלבלת"): "אסור לי לדבר על זה... היו להם טילים רוסיים וסיניים, והם לא הצליחו לשגר כלום. הם לחצו על כפתורים, ושום דבר לא עבד". רשת CBS העריכה לאחר מכן כי מדובר במערכות בשימוש חיל האוויר האמריקאי שעושות שימוש בגלי מיקרוגל רבי־עוצמה כדי לשבש מערכות אלקטרוניות.

בימים אלה נשלחים כ־8,000 חיילי רגלים לאיראן. האם המערכת החדשה תהיה הקלף שיכריע גם את פלישת הכוחות הקרקעיים לארה"ב?

גלי מיקרוגל עוצמתיים

בטור שכתב בחודש פברואר עיתונאי הוושינגטון פוסט דיוויד איגנשיוס, הוזכרו לפחות שני ניסויים שנערכו בעבר בארה"ב כדי לבחון כלי נשק או הגנה המבוססים על גלי מיקרוגל - שלהם השפעות דומות לאלה שהתפרסמו במתקפה בוונצואלה.

ב־2017 פרסם חיל האוויר האמריקאי ניסוי ברקטה הנושאת מערכת מיקרוגל עוצמתית בשם CHAMP, שעשויה לגרום להפסקות חשמל נרחבות, "באופן דומה למה שקרה בקראקס בינואר", כתב איגנשיוס. נשק מתקדם יותר שהוצג על ידי צבא ארה"ב ב־2023 כלל את HiJENKS, מערכת שעושה שימוש בגלי מיקרוגל ל"השבתת מערכות מחשב, פגיעה ממוקדת באלקטרוניקה ושיבוש מערכות אבטחה ובקרה".

חצי שנה לפני המבצע בוונצואלה, כתב ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מאמר שכותרתו "נשק המבוסס על גלי מיקרו", הסוקר מערכות שפותחו בארה"ב, רוסיה וסין ושפך אור על יתרונותיהן בשדה הקרב. "קרן המיקרוגל הזו לא שונה בהרבה מהמיקרוגל הביתי", אומר קליסקי לגלובס. "אם היא מכוונת לעבר מערכת אלקטרונית, היא תשרוף את המעגלים החשמליים והרכיבים הרגישים בו. זה כמו לשים מחשב נייד במיקרוגל".

בשדה הקרב, משודרת הקרן האלקטרומגנטית בעוצמות גבוהות שיכולות להגיע אפילו עד לגיגה־וואט אחד. היא חודרת דרך האנטנות, פתחי האוורור או קווי הטלפון אל המערכות האלקטרוניות שבמתקנים הצבאיים - מכ"ם, קשר ואפילו משגרי טילים - ומתיכה את המעגלים האלקטרוניים בהן. בעוצמות נמוכות המערכת תושבת זמנית ועוצמות גבוהות ישמידו אותה.

הנזק הגופני משמעותי

האפקט הנוסף של המיקרוגל עשוי להסביר את הדיווחים בוונצואלה על כאבי ראש ודימום. "ההשפעות הפיזיולוגיות האלה ידועות כבר מאז מלחמת העולם השנייה", אומר קליסקי. "זו הסיבה שמכשיר המיקרוגל הביתי אטום, ומפסיק לעבוד עם פתיחת הדלת. קרן מיקרוגל בעוצמה נמוכה יכולה לגרום לכוויות, אבל בעוצמות גבוהות היא יכולה לפגוע במערכת העצבים ובכלי הדם, לגרום לחוסר ראייה, בעיות שמיעה, כאבי ראש, כוויות, הקאות ואפילו שיתוק. היא יכולה לחדור דרך מיגונים קשיחים ולגרום נזק גם לאנשים שמסתתרים במבנים ממוגנים או בכלי רכב משוריינים".

האפקט האנושי לא התגלה לראשונה בוונצואלה. כבר ב־2016 התלוננו דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים בשגרירויות ברחבי העולם על רעש צורם שלאחריו נתקפו בבחילה, כאבי ראש, סחרחורות ואובדן שיווי משקל - מה שהוגדר בתקשורת כ"תסמונת הוואנה".

תחקיר של CBS ודר שפיגל חשף כי האחראית לכך היא יחידת מודיעין סודית של צבא רוסיה שהשתמשה בנשק אקוסטי לא־קטלני המבוסס על גלי מיקרו, למרות הכחשות של סוכנויות ביון אמריקאיות. תסמינים דומים חוו דיפלומטים אמריקאים בג'ונגג'ואו בסין.

קליסקי מונה לפחות שתי מערכות שפותחו בארה"ב שקיים תיעוד לגבי ההשפעה הפיזיולוגית שלהן. הראשונה היא MEDUSA שפותחה על ידי חברת ווייב־באנד במימון חיל הים האמריקאי - והיא מבוססת על שימוש בגלי מיקרו בעוצמה נמוכה במטרה לייצר תחושת קול במוח, זאת כדי למנוע כניסה לאזורים מוגנים ואסורים. המערכת השנייה היא ADS שפותחה בחיל האוויר האמריקאי ומחממת את העור במטרה לשלוט על קהל מתפרעים. המערכת ניידת, בעלת טווח פעולה של מאות מטרים עם יכולת חדירה דרך זכוכית או בגדים - אך לא דרך מבנים.

עם זאת, מדובר במתקנים כבדים שדורשים גנרטורים גדולים לייצור עוצמות חשמל גבוהות. לשם כך נדרשים הצבאות להרכיב את המערכות על תותח או על אונייה. הספקים נמוכים יותר מאפשרים גם להרכיב אותם על כלי מוטס.

אם מדובר בטכנולוגיה שמוכרת למדע כבר כמעט מאה שנה, מדוע רק עכשיו "נתגלתה"? "קו המחשבה של צבאות התמקד בפגזים ובטילים, ופחות באנרגיה", אומר קליסקי. "היום מבינים שהקרן הזו פוגעת במהירות האור. מתקן אחד יכול להפיל מספר רחפנים במקביל, כשיש לו יתרונות מסוימים על הלייזר".

עוד כתבות

מטוס של יונייטד / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

מנכ"ל חברת התעופה הפופולרית מזהיר מתרחיש בלהות

מנכ"ל יונייטד סקוט קירבי חשף במכתב לעובדים שחברת התעופה נערכת לתרחיש קיצון של זינוק חד במחיר הנפט, וכבר החלה לצמצם טיסות ● וגם: חברות התעופה האירופיות דורשות מהאיחוד להפחית רגולציה ירוקה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

המתווה החדש של משרד התחבורה: צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה החדש, הטיסות היוצאות הוגבלו ל-50 נוסעים לכל היותר, בעוד הטיסות הנכנסות ימשיכו לפעול בתפוסה מלאה ● בנוסף, נקבע כי תתאפשר נחיתה או המראה אחת בלבד בכל שעה - מגבלות שמצמצמות באופן משמעותי את היקף הפעילות בנתב"ג

נעם סולברג, שופט בית משפט העליון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

עיריית רמת גן השתמשה בציטוטי AI לא נכונים, ותשלם 30 אלף שקל

ביהמ"ש העליון קבע כי עיריית רמת גן תשלם הוצאות לתושב העיר, לאחר שבהתנהלות מולו סביב שירותי הסעה לבנו, הסתמכה על ציטוטי AI לא נכונים ● "נפלו פגמים רבים ומהותיים במסמכים מטעמה – הן בתשובותיה לאזרח, הן בכתבים שהגישה לביהמ"ש. בנסיבות אלה עלינו להעביר מסר חד ובהיר ולהשית על העירייה הוצאות על הצד הגבוה"

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Toby Melville

באירופה מופתעים: האם אנחנו בעצם בטווח הטילים האיראנים?

שיגור הטילים האיראניים לעבר דייגו גרסיה והסימנים להארכת טווחם מעבר ל-3,000 ק"מ מתחילים לערער את תחושת החסינות האירופית ● כלי תקשורת בגרמניה ובבריטניה בוחנים תרחישי פגיעה בבסיסים ובערים - בעוד גורמים רשמיים מנסים להציג את האיום כבלתי סביר בשלב זה ● בינתיים מתחדד פער ההגנה: גרמניה מסתמכת על מערכת "חץ 3", בעוד בריטניה נותרת תלויה במטריית ההגנה האמריקאית

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי

העלאת מסים וגיוס חרדים: בנק ישראל מצביע על הצעדים שיסייעו לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית והצמיחה דעכה ● נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מציין שידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

כלכלנים מעריכים: זה הדד-ליין של השווקים למלחמה

כינוס סמנכ"לי הכספים של CNBC הוקדש למשמעויות הכלכליות של המלחמה ● הדעה הרווחת הייתה כי בהיעדר פתרון למצרי הורמוז תוך כשבועיים, יתפתח משבר כלכלי חריף

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נתיב הנפט הסעודי שמנסה להחליף את מצר הורמוז, טראמפ ציפה שהמערכה נגד איראן תיראה אחרת, והתעשייה באירופה נפגעת קשה מעליית מחירי הנפט • כותרות העיתונים בעולם

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

שיא כל הזמנים: האם מקס סטוק הופכת למניה דפנסיבית לשעת מלחמה?

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

שגיאות הכתיב, שינויי הגרסה והתגובה האיראנית: מאחורי ההודעה הדרמטית של טראמפ

תוך שלושה ימים הספיק טראמפ להודיע על הרגעת המלחמה, לשחרר איום דרמטי ואז לחזור בו ● מה עומד מאחורי ההודעה המפתיעה על מו"מ עם איראן ולמה הפעם היא מסקרנת במיוחד

טראמפ מציג את תוכנית המכסים באפריל 2025 / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שוק האג"ח בארה"ב מאותת על סכנה. האם זה יוביל לקיצור המלחמה באיראן?

תשואות האג"ח בארה"ב מזנקות ומשקפות סיכון גובר למשבר אינפלציה ואולי אף העלאות ריבית • בפעם הקודמת שתשואות האג"ח אותתו סכנה, טראמפ נסוג מרוב תוכנית המכסים שלו • האם גם הפעם שוק החוב יסמן לטראמפ את גבולות הגזרה וידחוף לסיום מהיר של המלחמה באיראן?

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

ישראל כבר הייתה אמורה להיפרד מהנפט - אולי השנה זה יקרה?

חסימת מצר הורמוז והמלחמה עם איראן חושפות את התלות העמוקה של הכלכלה העולמית בנפט, אך מומחים מעריכים כי המשבר הנוכחי עשוי להפוך לנקודת מפנה היסטורית ● ישראל מצידה נדרשת להכריע: האם להסתפק בגז המקומי, להסתער על תחבורה חשמלית או להמר על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים