גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

ארבעה שבועות לתוך המלחמה, ומאות אלפי עובדים בסקטור הפרטי עדיין לא יודעים איך ייראה תלוש השכר שלהם בסוף החודש. במגזר הציבורי המציאות שונה: ביום שישי הודיעו במשרד האוצר על מתווה חל"ת ייעודי, שמעניק רשת ביטחון חזקה יחסית, שיכולה להגיע אף לתשלום של 100% מהשכר כבר מהיום הראשון להיעדרות. לעומתם, עובדי המגזר העסקי נאלצים להיאבק על פיצוי חלקי ומאוחר, שיגיע רק עד 70% מהשכר במסגרת חל"ת. בינתיים ארגוני המעסיקים והאוצר נאבקים סביב השאלה אם לפצות את העובדים כבר מהשבוע הראשון.

בלעדי | ארנון בר-דוד לסמוטריץ': מתווה החל"ת מפקיר את העובדים
בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל"ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים

פער זה, שיו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי כינה "אי-שוויון מהותי ואבסורדי", ממחיש כיצד על אף הניסיון המצטבר מאירועים דומים, אין מנגנון אוטומטי שיעניק פתרון וודאות גם לסקטור הפרטי. באוצר מצידם מתגוננים, בטוחים שהמתווה הייעודי למגזר הציבורי נחוץ לשמירה על רציפות תפקודית של הממשלה, וטוענים כי "המתווה מאוזן".

הפערים בין המגזר הציבורי לפרטי

בין האוצר להסתדרות כאמור אין הסכמות, אך תזכיר החקיקה שמסדיר את המצב במגזר הפרטי פורסם לקראת סוף השבוע האחרון. עיקריו: נקבע כי תקופת החל"ת המינימלית המזכה קוצרה מ-30 יום ל-14 ימים רצופים, תקופת האכשרה הנדרשת קוצרה לשישה חודשים מתוך 18, במקום 12, ימי ההמתנה הקבועים בחוק בוטלו, וימי חופשה צבורים לא ינוכו מתקופת הזכאות. במהלך תקופת החל"ת, התשלום הוא עד 70% מהשכר. סלע המחלוקת העיקרי נוגע למועד תחילת התשלום על ידי המדינה.

לעומת זאת, המתווה במגזר הציבורי נדיב בהרבה, וכולל תשלום של עד 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים שבהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).

בנוסף, הורים לילדים מתחת לגיל 14, שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך שמונה ימים מיום הפינוי.

כמו כן, גם עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן. עם זאת, במסגרת המתווה, למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק, שלפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.

לפערים בין המתווה הציבורי לזה הפרטי נלוותה ביקורת נוקבת מצד ארגוני המעסיקים. בעוד שבמשרד האוצר קבעו שרק מי שלא עובד 14 יום ויותר יוכל לקבל תשלום, העובדים והמעסיקים דורשים לצמצם את משך הזמן. הטענה המרכזית - עובדים שלא עבדו בשבוע הראשון בלבד למלחמה, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף, לא יקבלו כלום.

המעסיקים זועמים: "אי-שוויון אבסורדי"

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר לגלובס שהפערים אינם סבירים: "עובד במגזר הציבורי שלא מגיע לעבודה מאותן סיבות שבגינן גם עובד במגזר הפרטי נעדר, יקבל שכר מלא על ששת ימי ההיעדרות הראשונים, בעוד שבמגזר הפרטי העובד כלל לא זכאי לשכר. המדינה יכולה לבחור לממן את עובדיה, וכנראה שהכנסותיה לא נפגעו מהמלחמה, אך במגזר הפרטי המציאות שונה לחלוטין. ההכנסות נפגעות, עסקים סגורים לגמרי וההוצאות ממשיכות כרגיל".

לדבריו, גם אם המחלוקת הגדולה סביב השבוע הראשון תיפתר, המגזר הפרטי עדיין יופלה לרעה. זאת, מאחר ששיעור הפיצוי המקסימלי יעמוד על 70%, לעומת עד 100% בציבורי. "מדובר באי-שוויון מהותי ואבסורדי. המדינה קיבלה החלטה שלמעשה מציבה את עובדיה בעדיפות גבוהה יותר מהמגזר הפרטי. הציפייה שלי היא שהמדינה תספק מענה הולם גם למעסיקים, כדי לאפשר שיפוי מקסימלי לעובדים במגזר הפרטי", הוסיף.

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, השמיע מסר דומה: "המדיניות הנוכחית כלפי עובדי המגזר הפרטי היא עיוות קשה ובלתי מתקבל על הדעת. בזמן שעובדי המגזר הציבורי נהנים מביטחון כלכלי מלא ומהגנה על כל הזכויות שלהם, העובדים בתעשייה, אלה שמחזיקים את הכלכלה באמת, נדחקים למסלול של חוסר ודאות ונדרשים לממן מכיסם את משבר המדינה".

האוצר: "הרציפות התפקודית קריטית"

באוצר עומדים מאחורי המתווה והודפים את הביקורת. ענבל רואי, סגנית הממונה על השכר, ציינה בפני גלובס כי המטרה היא לשמר רציפות תפקודית של המערכים הציבוריים. "לא מדובר בעסק שאולי יפסיד או שיכול להעביר עובדים לחל"ת, אנחנו צריכים את העובדים בעבודה - בקופות ובבתי החולים, במערכת הרווחה, ברשות המסים, בשלטון המקומי ובכל מקום אחר", היא אמרה. "הרציפות התפקודית היא קריטית והיא הייתה המוטיבציה הראשונה שלנו למתווה הזה והוא גם נותן רשת ביטחון למי שלא יכול לעבוד באופן מלא".

היא הזכירה את המגנון שנקבע במטרה למנוע עיוותים, כמו תשלום מלא לעובד שיכול להגיע לעבודה ובוחר שלא לעשות כן. "נכון שבחלק מהמקרים עובדי המדינה יקבלו שיעורי שכר גבוהים יותר, אבל מצד שני המגזר הפרטי מאוד הטרוגני ויש מגוון פתרונות שמעסיקים יודעים לייצר. אצלנו, עם 800 אלף העובדים, שאנחנו חייבים את המשך עבודתם, המצב מורכב יותר, ולעובד שלא יגיע לא תהיה רשת ביטחון כלכלית", הוסיפה.

אגף הממונה על השכר הוא שהוביל את ההסכם ביחס לעובדי המגזר הציבורי, בעוד ששר האוצר מוביל את המתווה יחד עם אגף תקציבים ביחס למגזר העסקי. רואי הסבירה מדוע בסקטור הפרטי המשימה מורכבת יותר ויקרה יותר: "הנוהג במגזר הציבורי הוא שהפחתת שכר מגיעה כמוצא אחרון ורק לאחר הורדת ימי חופשה".

זאת, בניגוד למגזר הפרטי, שם תיאלץ המדינה להכניס את היד עמוק לכיס. על פי הערכות שונות, העלות של חודש חל"ת עבור כל 100 אלף עובדים היא כ-400 מיליון שקל, שיגיעו מקופת הביטוח הלאומי. לכך יש להוסיף את הפיצוי לעסקים, שמוערך בעד 6.5 מיליארד שקל שייצאו מקרן הפיצויים.

רואי הוסיפה כי תקופת המתווה נקבעה עד לחג הפסח, ולאחריו, ככל שתימשך המלחמה, "נצטרך למצוא פתרונות מתאימים כי מספר ימי החופשה יצומצמו משמעותית".

600 ימי הגבלות, ואין מתווה אוטומטי

מאז תחילת העשור, המשק היה תחת הגבלות 600 יום לפחות. למרות זאת, בכל משבר נפתח מחדש איך יעבוד מודל החל"ת. אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ציין שכבר ב-2020 הם חיברו יחד עם נשיאות המגזר העסקי מתווה אוטומטי. "רצינו שיהיה מודל שמאפשר ורסטיליות בין היעדרות לתשלום שכר, כשמשתתפים בעול המדינה, המעסיק והעובד כדי לייצר רציפות תפקודית במשק", אמר בלומנברג.

אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני

"הסיבה המרכזית שזה לא מתקבל כבר שש שנים היא כסף. השבתת המשק כאן היא אירוע חסר תקדים ברמה עולמית, אבל באוצר לא רוצים נוהל קבוע כדי לא לתקצב אותו, ולכן צריך לדון כל פעם במתווה ספציפי".

"הלחץ שלנו מול האוצר הוא לתת מענה לעובדים", אומר בלומנברג, "שם אומרים שהיה באמצע את פורים, אבל זה בכלל לא יום שבתון. הם חושבים שהמעסיק צריך לשאת בנטל ואנחנו לא חושבים שהמעסיק צריך לשאת בהחלטת הממשלה לצאת למלחמה ולהגביל את הפעילות".

עם זאת, הוא דוחה את הביקורת על המתווה לעובדי המגזר הציבורי: "הוא היה הראשון להיכנס מתחת לאלונקה כמו בהקפאות השכר. מצד שני, כשיש רשתות ביטחון לרוב המגזר הציבורי נהנה מרשת רחבה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא דואגים למגזר הפרטי. היינו בכמה ישיבות מול השר, אבל זו הפעם הראשונה שמגיעים לא מסוכמים לכנסת ואנחנו ונשיאות המגזר העסקי חלוקים מול משרד האוצר על המתווה".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מניה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה"ב שמאמין בה לבין המשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

אנשים נכנסים למקלט בזמן אזעקה

היערכות בישראל לאפשרות של חידוש הלחימה עם איראן: הדיון על החמרת ההנחיות

נשיא ארה"ב הודיע כי הורה לחיל הים להתחיל במצור ימי על איראן. בראיון לפוקס ניוז אמר: "אם הם לא יוותרו במו"מ, נחזור לתקוף אותם" ● בלבנון נערכים למו"מ עם ישראל שקורע את המדינה עוד לפני שבכלל התחיל; צה"ל החל בכניסה קרקעית לעיירה בינת ג'ביל ● סגן נשיא ארה"ב: "הבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - ואיראן בחרה לא לקבל אותם. זו הייתה ההצעה הסופית והטובה ביותר שלנו" ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות, והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

ב.ס.ר שרונה. חברת הניהול קיבלה 8.6 מיליון שקל ב־20 / הדמיה: ויופוינט

אחרי למעלה מעשור: הפרויקט בתל אביב שמקבל טופס 4

פרויקט ב.ס.ר שרונה יצא לדרך ב־2016 עם רכישת הקרקע מרמ"י בסכום עצום ע"י קבוצת רכישה ● הבעיות החלו מהרגע הראשון - והן מהדהדות עד היום ● מדוע הפרויקט התעכב זמן רב כל־כך, מה קרה לאורך הדרך, ובאילו מחירים נמכרו הדירות בו עד היום?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הוציא יורש חוקי מביתו. זו הסיבה

התכתבויות עם נשים זרות הובילו לחיוב בעל בתשלום כתובה של 52 אלף דולר, לאחר שבית הדין קבע כי מדובר בעילה מוצדקת לגירושים ● בית המשפט קבע כי זכויות "בן ממשיך" בנחלה גוברות על הוראות צוואה, והורה לאחיין לפנות בית ● ובטבריה נקבע כי השכרת וילה לטווח קצר אינה נחשבת שימוש למגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

נקודות מפגשי זיכרון בסלון ב-WAZE / צילום: צילום מסך

יום הזיכרון לשואה ולגבורה: נקודות מפגש "זיכרון בסלון" מופו ב-WAZE

שיתוף הפעולה עם Waze מאפשר גם השנה לאתר בקלות מפגשי "סלון פתוח" בסביבה הקרובה, באמצעות סיכות ייעודיות שמופיעות באפליקציה סביב יום השואה • היוזמה נועדה להנגיש את אירועי "זיכרון בסלון" גם למי שלא נרשם מראש, ולהרחיב את החשיפה למפגשים ברחבי הארץ

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2 ואנתרופיק

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ

מעל 40 יום עברו מאז נסגר המשק בתחילת מבצע "שאגת הארי", ולמרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף, מתווה הפיצויים עדיין לא עבר ● יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין: "איך אפשר לשרוד כך? מה–1 במרץ חיים ללא שכר וללא הכנסות"

הילה ויסברג בשיחה עם ארקדי מיל–מן / צילום: INSS

רוסיה שיחקה תפקיד הרבה יותר גדול במלחמה מכפי שאתם חושבים

שיחה עם ארקדי מיל־מן, ראש תחום רוסיה ב־INSS ● על היחסים ההדוקים בין איראן לרוסיה, הסיוע ההדדי בנשק ובמודיעין והסיבוב השלישי שצפוי לישראל "מול משטר קיצוני יותר"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הממונה על שוק ההון לוקח את בעל השליטה בסלייס להוצאה לפועל על 71 מיליון שקל

עמית גל פנה להוצל"פ אחרי שביהמ"ש דחה עתירה של שמעון גולדברג נגד הדרישה להזרמת ההון, אך זה טרם העביר את התשלום ● באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין חיזק את הצהרת נציג הרשות כי לא ניתן לממש את ההחלטה בהוצל"פ" ● במקביל, המנהל המורשה של סלייס הודיע כי נכשל המו"מ עם קרנות פינברט: "אחיזת עיניים"

מנכ''ל בנק מזרחי טפחות משה לארי ומנכ''ל ישראכרט איתמר פורמן / צילום: מזרחי טפחות

מזרחי טפחות וישראכרט מהדקים את שיתוף הפעולה

הידוק הקשרים בין בנק מזרחי טפחות ל־ישראכרט עולה שלב: הסכם חדש לחמש שנים להנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות הבנק, כחלק מהעמקת התחרות בשוק התשלומים והרחבת פעילות ההנפקה ● במקביל, דלק מוטורס משקיעה כ־5 מיליון שקל במתחם תצוגה חדש לרכבי יוקרה בראשון לציון, שמרכז כמה מותגים תחת קורת גג אחת ● אירועים ומינויים

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

17 Xiaomi Ultra / צילום: יחצ

הייתם משלמים 5,500 שקל על סלולרי עם מסך גדול וסוללה נוספת?

עם מערך צילום מתקדם ועיצוב יוקרתי, דגם ה־17 Ultra של שיאומי נוחת בישראל ● בניגוד למסורת הסינית, המחיר לא נמוך כלל ● האם המפרט המשופר יספיק כדי לשכנע את הצרכנים?

עו''ד אייל בסרגליק / צילום: ליאת מנדל

האשים עורך דין בעושק ובהטעיה - ויפצה אותו בעשרות אלפי שקלים

תביעת רשלנות שהוגשה נגד עו"ד אייל בסרגליק נדחתה, ואילו תביעתו בגין לשון הרע התקבלה ● בית המשפט: "קיומם של פרסומים שליליים קודמים אינו מקנה 'רישיון' להטיח באדם האשמות חדשות וחמורות"

צילום: צילומים: AP-Kirsty Wigglesworth, Evan Vucci, Alex Brandon

הכלכלה המפתיעה שעקפה את שווייץ, והתחקיר שמסעיר את עולם ה-AI

7 אירועי מפתח שהתרחשו בעולם בזמן המלחמה ונותרו מתחת לראדר ● תקציב הביטחון חסר התקדים שטראמפ רוצה ● התחקיר על סם אלטמן שעורר סערה ● הזינוק המפתיע של כלכלת פולין ● האם האנשים שמאחורי ממציא הביטקוין ואמן הגרפיטי בנקסי נחשפו ● השיאים של החללית ארטמיס 2 במסע לירח ● וענקית הרכב החשמלי שמציגה לראשונה ירידה ברווח השנתי ● הסיפורים שאולי פספסתם בזמן המלחמה 

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

חוקרים סקרו 400 אלף פוסטים וגילו תופעות לוואי חדשות לתרופות ההרזיה

המחקר שזיהה תובנות חדשות בנוגע לתרופות הרזיה באמצעות בינה מלאכותית ● הדוח שהקפיץ את מניית החברה המפתחת תרופות לטיפול בסרטן בדרכי השתן בכ-13% ● המרפאה שמתמזגת לכללית אסתטיקה לשם ביצוע השתלות שיער בטכנולוגיה רובוטית ● השבוע בביומד