גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פטור מהיטל השבחה: המתווה שיאפשר לחקלאים לנצל את שדותיהם להקמת פאנלים סולאריים

הקמת מתקנים סולאריים מעל שדות חקלאיים נחשבת לפתרון למחסור בקרקע, אך דרישת היטל השבחה על עליית שווי הקרקע איימה לפגוע בכדאיות הכלכלית ● כעת הוסכם על פטור מלא לחקלאים, כאשר רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מגובה המס ● ההסדר יוחל לשנה בלבד, ויעלה לאישור בכנסת במושב הבא

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל
חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל

החלת היטל השבחה מלא על הקמת פרויקטים סולאריים מעל גידולים חקלאיים ("אגרו-וולטאי") הייתה עלולה לבלום את התפתחות התחום, המאפשר לייצר חשמל סולארי בהיקפים משמעותיים למרות המחסור בקרקע.

כעת, משרד האנרגיה מוביל מתווה שלפיו החקלאים יקבלו פטור מלא מהיטל ההשבחה - תשלום שהיה עשוי להגיע למיליוני שקלים - בעוד רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מהסכום.

ניצחו בערעור: קיבוצי העוטף יקימו סולארי קרקעי שיכניס להם עוד מיליונים בשנה
עם מימון מהפועלים: אשטרום תקים פרויקט סולארי בטקסס

המתווה מוגדר כהסדר זמני לשנה אחת בלבד, עד שהממשלה תקבע מה יהיה המס האמיתי אותו ישלמו כל מתקני האנרגיה במדינת ישראל. בשל מחסור בזמן, החוק יפוצל מחוק ההסדרים ויגיע למליאת הכנסת רק במושב הבא, רגע לפני הבחירות.

מס של מיליוני שקלים

בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, התוכנית מאפשרת הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד, ללא צורך בהליך תכנוני מלא. בנוסף, נפתחה לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה גם במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים לשמירה על תפוקה חקלאית מינימלית, כדי להבטיח שימוש כפול בקרקע. המהלך נועד להתמודד עם המחסור בקרקעות זמינות סמוך לאזורי הביקוש.

המסלול המקוצר להיתר בנייה בפרויקטים קטנים, שאינו דורש שינוי ייעוד קרקע, צפוי לקצר את זמן ההקמה מ-3-5 שנים לכשנה וחצי בלבד. עם זאת, כפי שפורסם בגלובס, עלה חשש כי דווקא המסלול הזה ימנע פטור מתשלום היטל השבחה לרשויות המקומיות, היטל בגובה של 50% מעליית שווי הקרקע.

מדובר במס כבד יחסית, המוערך במיליוני שקלים גם עבור בעלי קרקעות קטנים. מעבר לכך, ההיטל מעורר קושי מהותי: הוא נגבה על עליית ערך פוטנציאלית של הקרקע, עוד לפני שהפרויקט הכניס שקל אחד, ולכן הוא עלול להיות מלווה במחלוקות שמאיות ובערעורים משפטיים. זאת, בניגוד לפרויקטים גדולים יותר, הנהנים מהסדר מופחת של "חלף היטל השבחה", הנמוך בכ-90%.

המצב החריף לאחרונה כאשר משרד המשפטים הציע פרשנות שלפיה כלל הפרויקטים, ללא קשר לגודלם, אמורים לשלם את אותה דרגת מס - מה שעלול להביא לכך שכולם ישלמו היטל השבחה מלא. המשמעות הייתה פגיעה אפשרית בכדאיות הכלכלית של התחום כולו, ואף יצירת מצב שבו התקנת פאנלים סולאריים על הקרקע בלבד תהיה זולה יותר מבחינת מיסוי מאשר שימוש כפול בקרקע חקלאית.

פוצל מחוק ההסדרים

הסוגיה נחשפה יומיים בלבד לאחר אישור התמ"א, בדיון בוועדת הפנים בראשות ח"כ יצחק קרויזר. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, העלה את הנושא והתריע כי היטלי ההשבחה עלולים למנוע את יציאת הפרויקטים לדרך. בתנועה הקיבוצית הזהירו - אף ישוב לא ייכנס לפרויקט כזה לפני שיש לו ודאות כמה מס הוא ישלם על כך.

כעת, לאחר דין ודברים בין משרדי הממשלה, כולל האנרגיה, הפנים והאוצר, גובש המתווה הזמני. לפי ההסכמה, הקרקעות שעליהן יוקמו המתקנים האגרו-וולטאיים יקבלו פטור מלא מהיטל השבחה, ורשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בסכום חלקי. בכך ייווצר בפועל מודל מיסוי דומה לזה הקיים בפרויקטים סולאריים קרקעיים.

בשנה הבאה צפויה להתכנס ועדה משותפת למשרדי האוצר והפנים במטרה לקבוע את גובה המס הקבוע שישלמו תשתיות אנרגיה מכל סוג באופן שוויוני: תחנות כוח בגז, פאנלים סולאריים וסוללות אגירה.

במקור, התיקון היה אמור להגיע כחלק מחוק ההסדרים הקרוב, שיהיה חייב לעבור בכנסת עד סוף מרץ. אך עתה, בשל חוסר זמן, החוק יפוצל לכדי הצעת חוק ממשלתית נפרדת, שתידון בוועדה במהלך הפגרה (אחרי פסח) ותעבור במליאת הכנסת במושב הכנסת הבא - בהינתן ויגויס לכך רוב. כך שבעוד שהמתווה עצמו סוכם ברובו, נשאר לחכות ולראות מה יהיה גורלו.

במקור, התיקון נועד להיכלל בחוק ההסדרים, שאמור לעבור בכנסת עד סוף מרץ. אך בשל קוצר הזמן הוחלט לפצל אותו ולהגישו כהצעת חוק ממשלתית נפרדת שתידון בוועדה במהלך הפגרה (אחרי פסח) ותעבור במליאת הכנסת במושב הבא - בהינתן ויגויס לכך רוב. כך שבעוד שהמתווה עצמו סוכם ברובו, נשאר לחכות ולראות מה יהיה גורלו.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, בירך על ההתפתחות ואמר כי "ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יצחק קרוייזר הצילה את התחום מאוולת שהייתה חוסמת את הקדמה ופוגעת במשק האנרגיה וגם בחקלאים ובחקלאות. המפתיע הוא שבכלל היה צריך להידרש לשאלה האם יש לחייב בהיטל, אם לאו, כאשר ברור לכל שמדובר בתחום ינוקא שצריך סיוע ותמריצים ולא יכול להתמודד עם היטלים וקנסות".

עוד כתבות

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

הפעם זה יצליח: ההבטחה של משרד התחבורה לטסים שנתקעו בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן בראיון מיוחד על המצב: "הנוסעים לא נשארים קירחים, החזרים על שירותי סיוע לוקחים זמן, כי חברות התעופה עושות שרירים" ● וגם: איך התכוננו בענף למבצע באיראן והבשורה על הבאת אובר לישראל

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור

כותרות העיתונים בעולם

"אף אחד לא האמין": איך טיל איראני הצליח להגיע לבסיס בדייגו גרסיה?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד מהירי של איראן על הבסיס האמריקאי שנמצא כמעט 4,000 קילומטרים ממנה, לאן נעלם מוג'תבא חמינאי, והאם טראמפ משאיר את ישראל לבד במערכה על דעת הקהל בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

תקיפות צה''ל בטהרן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

דירה הותקפה מהאוויר: דיווח על סיכול ממוקד בתבריז

תחקיר צה"ל: עופר (פושקו) מושקוביץ נהרג בשוגג מאש כוחותינו ● הירי מאיראן לצפון: שבר מיירט נפל בצפת, לא היו נפגעים ● דיווח: מוג'תבא חמינאי מבודד - ולא מגיב להודעות שמועברות אליו ● במהלך הלילה: גלי שיגורים לצפון - ואז למרכז הארץ ולאזור הדרום ● כמה זירות נפילה כתוצאה מהירי מאיראן, לא ידוע על נפגעים ● דובר צה"ל: צפויים לנו עוד שבועות של לחימה מול איראן וחיזבאללה ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אקרו נדרשה לדווח על מבצעי המימון בדוחות, כך היא הגיבה

אקרו פרסמה את תוצאותיה הכספיות, בהם ציינה בין היתר כי "היקף המכירות של החברה בשנת 2024 ובתקופת הדוח היה בסך של כ-1 מיליארד שקל המהווה שיעור של כ-69% וסך של כ-470 מיליון שקל, המהווה שיעור של כ-79% בהתאמה ● גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מצביעה על כך שריבוי העמודים בדוחות אינו מקרי, ולעיתים אף משמש כדרך להסוואת נתונים רגישים, ובראשם היקף ביטולי העסקאות שנבעו ממבצעי מימון

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תקף תשתיות בלבנון • באיראן השיבו לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • הוחלט על צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שצפויות לרדת היום במסחר, והאם השווקים בדרך לירידות חדות?

סיום המלחמה נגד איראן לא נראה באופק, ובעולם כבר מתמחרים אפשרות של העלאות ריבית השנה ● הבורסה המקומית סיכמה שבוע ירוק - אך בוול סטריט המדדים ירדו בחדות ומתגברים החששות מפני תיקון בשוק המניות האמריקאי ● כמה זמן השווקים יוכלו לעמוד במחירי הנפט הגבוהים? ● וגם: בגולדמן זאקס מעריכים כי ייתכן שיהיה קשה להתגונן מפני הירידות בשווקים ● כל מה שכדאי לדעת על שבוע המסחר 

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

"סגירה בפועל של שמי ישראל": ארקיע מעבירה את רוב הפעילות לחו"ל

בעקבות המתווה החדש שעליו הוחלט במשרד התחבורה, לאור התגברות האיומים על נתב"ג - ארקיע נערכת להעביר את עיקר פעילותה לנמלי התעופה בטאבה ובעקבה ● טיסות ארוכות-טווח יופעלו במתווה של תפוסה מלאה ● מנכ"ל ארקיע: "משמעות המתווה הנוכחי בפועל היא סגירת שמי ישראל"

מקבוק ניאו הירו של אפל / צילום: יח''צ

מקבוק בחצי מחיר: המחשב החדש של אפל שובר את השוק

אפל השיקה את המחשב הזול ביותר שלה, MacBook Neo, שמתאפיין ביכולות פחותות מזה של ה-Air - מזמן הסוללה ועד איכות הביצועים ● עם זאת, היא שמרה על העיצוב היוקרתי ועל המשקל הנוח לנשיאה

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

שיא כל הזמנים: האם מקס סטוק הופכת למניה דפנסיבית לשעת מלחמה?

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

מניית פוקס הגיבה בחיוב לדוחות, אך הניבה תשואה אפסית בשלוש שנים

ענקית האופנה פוקס סיימה את שנת 2025 עם ירידה של 21% ברווח הנקי ● מציינת כי הגיעה להסכמות עם חלק מהמשכירים ותמשיך לפעול על-מנת להגיע להסכמות מול יתר המשכירים בישראל כי לא ישולמו תשלומי שכירות ודמי ניהול – באופן חלקי או מלא

מזרחי טפחות והפועלים / צילום: איל יצהר, איל הצפון

שני בנקים מציעים לילדים שלכם מענק. איפה ההטבה העדיפה?

בחודשים האחרונים הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הציעו ללקוחות מענק כספי עבור ילדים ● הפועלים הציע 500 שקל, לעומת 1,000 שקל בבנק מזרחי, אך ההטבה של בנק הפועלים מוצעת להיקף גדול יותר של לקוחות ● וגם: האותיות הקטנות מאחורי ההצעות המפתות

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

מדורו בארה''ב, לאחר תפיסתו בתחילת ינואר / צילום: ap, Adam Gray

משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

המערכת הסודית שבזכותה נתפס רודן ונצואלה שורפת מעגלים אלקטרוניים בין רגע וגורמת לאויב כוויות, בעיות ראייה ואפילו שיתוק ● האם זה הג'וקר שיסייע לארה"ב במערכה הקרקעית באיראן?