חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל
החלת היטל השבחה מלא על הקמת פרויקטים סולאריים מעל גידולים חקלאיים ("אגרו-וולטאי") הייתה עלולה לבלום את התפתחות התחום, המאפשר לייצר חשמל סולארי בהיקפים משמעותיים למרות המחסור בקרקע.
כעת, משרד האנרגיה מוביל מתווה שלפיו החקלאים יקבלו פטור מלא מהיטל ההשבחה - תשלום שהיה עשוי להגיע למיליוני שקלים - בעוד רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מהסכום.
● ניצחו בערעור: קיבוצי העוטף יקימו סולארי קרקעי שיכניס להם עוד מיליונים בשנה
● עם מימון מהפועלים: אשטרום תקים פרויקט סולארי בטקסס
המתווה מוגדר כהסדר זמני לשנה אחת בלבד, עד שהממשלה תקבע מה יהיה המס האמיתי אותו ישלמו כל מתקני האנרגיה במדינת ישראל. בשל מחסור בזמן, החוק יפוצל מחוק ההסדרים ויגיע למליאת הכנסת רק במושב הבא, רגע לפני הבחירות.
מס של מיליוני שקלים
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, התוכנית מאפשרת הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד, ללא צורך בהליך תכנוני מלא. בנוסף, נפתחה לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה גם במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים לשמירה על תפוקה חקלאית מינימלית, כדי להבטיח שימוש כפול בקרקע. המהלך נועד להתמודד עם המחסור בקרקעות זמינות סמוך לאזורי הביקוש.
המסלול המקוצר להיתר בנייה בפרויקטים קטנים, שאינו דורש שינוי ייעוד קרקע, צפוי לקצר את זמן ההקמה מ-3-5 שנים לכשנה וחצי בלבד. עם זאת, כפי שפורסם בגלובס, עלה חשש כי דווקא המסלול הזה ימנע פטור מתשלום היטל השבחה לרשויות המקומיות, היטל בגובה של 50% מעליית שווי הקרקע.
מדובר במס כבד יחסית, המוערך במיליוני שקלים גם עבור בעלי קרקעות קטנים. מעבר לכך, ההיטל מעורר קושי מהותי: הוא נגבה על עליית ערך פוטנציאלית של הקרקע, עוד לפני שהפרויקט הכניס שקל אחד, ולכן הוא עלול להיות מלווה במחלוקות שמאיות ובערעורים משפטיים. זאת, בניגוד לפרויקטים גדולים יותר, הנהנים מהסדר מופחת של "חלף היטל השבחה", הנמוך בכ-90%.
המצב החריף לאחרונה כאשר משרד המשפטים הציע פרשנות שלפיה כלל הפרויקטים, ללא קשר לגודלם, אמורים לשלם את אותה דרגת מס - מה שעלול להביא לכך שכולם ישלמו היטל השבחה מלא. המשמעות הייתה פגיעה אפשרית בכדאיות הכלכלית של התחום כולו, ואף יצירת מצב שבו התקנת פאנלים סולאריים על הקרקע בלבד תהיה זולה יותר מבחינת מיסוי מאשר שימוש כפול בקרקע חקלאית.
פוצל מחוק ההסדרים
הסוגיה נחשפה יומיים בלבד לאחר אישור התמ"א, בדיון בוועדת הפנים בראשות ח"כ יצחק קרויזר. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, העלה את הנושא והתריע כי היטלי ההשבחה עלולים למנוע את יציאת הפרויקטים לדרך. בתנועה הקיבוצית הזהירו - אף ישוב לא ייכנס לפרויקט כזה לפני שיש לו ודאות כמה מס הוא ישלם על כך.
כעת, לאחר דין ודברים בין משרדי הממשלה, כולל האנרגיה, הפנים והאוצר, גובש המתווה הזמני. לפי ההסכמה, הקרקעות שעליהן יוקמו המתקנים האגרו-וולטאיים יקבלו פטור מלא מהיטל השבחה, ורשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בסכום חלקי. בכך ייווצר בפועל מודל מיסוי דומה לזה הקיים בפרויקטים סולאריים קרקעיים.
בשנה הבאה צפויה להתכנס ועדה משותפת למשרדי האוצר והפנים במטרה לקבוע את גובה המס הקבוע שישלמו תשתיות אנרגיה מכל סוג באופן שוויוני: תחנות כוח בגז, פאנלים סולאריים וסוללות אגירה.
במקור, התיקון היה אמור להגיע כחלק מחוק ההסדרים הקרוב, שיהיה חייב לעבור בכנסת עד סוף מרץ. אך עתה, בשל חוסר זמן, החוק יפוצל לכדי הצעת חוק ממשלתית נפרדת, שתידון בוועדה במהלך הפגרה (אחרי פסח) ותעבור במליאת הכנסת במושב הכנסת הבא - בהינתן ויגויס לכך רוב. כך שבעוד שהמתווה עצמו סוכם ברובו, נשאר לחכות ולראות מה יהיה גורלו.
במקור, התיקון נועד להיכלל בחוק ההסדרים, שאמור לעבור בכנסת עד סוף מרץ. אך בשל קוצר הזמן הוחלט לפצל אותו ולהגישו כהצעת חוק ממשלתית נפרדת שתידון בוועדה במהלך הפגרה (אחרי פסח) ותעבור במליאת הכנסת במושב הבא - בהינתן ויגויס לכך רוב. כך שבעוד שהמתווה עצמו סוכם ברובו, נשאר לחכות ולראות מה יהיה גורלו.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, בירך על ההתפתחות ואמר כי "ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יצחק קרוייזר הצילה את התחום מאוולת שהייתה חוסמת את הקדמה ופוגעת במשק האנרגיה וגם בחקלאים ובחקלאות. המפתיע הוא שבכלל היה צריך להידרש לשאלה האם יש לחייב בהיטל, אם לאו, כאשר ברור לכל שמדובר בתחום ינוקא שצריך סיוע ותמריצים ולא יכול להתמודד עם היטלים וקנסות".