פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי
אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, תמונת הכלכלה הישראלית מורכבת. מדוח שמפרסם היום (ב') בנק ישראל עולה כי עד תחילת המערכה הנוכחית מול איראן עלות המלחמה לתקציב המדינה עמד על 350 מיליארד שקל. עם זאת, מאז מבצע הביפרים בלבנון הכלכלה הישראלית הצביעה על התאוששות משמעותית כשהשקל התחזק ומיתן את האינפלציה, בד בבד עם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. גם הבורסה הראתה נתונים מרשימים שליוו את השנה שעברה.
● 800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?
● ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית
ואולם, בבנק מדגישים כי ההצלחות בבורסה לא חושפות את התמונה כולה: הפגיעה במשק היא ארוכת טווח ועמוקה, והממשלה עלולה ליפול לתוך סחרור של תשלומי ריבית על חובות העתק שלה לנוכח הגדלת הגירעון. בכך, קיים חשש לפגיעה בשירותיים האזרחים שגם בשגרה מצויים בתחתית ההשקעה בעולם המערבי. כל אלו מתווספים לבעיות היסוד של המשק בהון האנושי והתשתיות הפיזיות.
בינתיים, בנק ישראל ממליץ להעלות את המסים. זאת, לנוכח העובדה שתקציב הביטחון מאמיר, הריבית על חובות הממשלה תופחת וההוצאות האזרחיות נמוכות גם כך בהשוואה למדינות ה-OECD.
השקל, האינפלציה והריבית
בשנת 2025 הצמיחה בישראל החלה להתאושש ועמדה על 2.9%, אך עדיין מדובר בשיעור שנמוך אפילו מתקופת הקורונה. מלחמת עם כלביא, בחודש יוני האחרון, הובילה לפגיעה בתוצר ולתקופת ריבאונד אחריה.
את ההפסד המצטבר של התוצר בתקופת המלחמה כולה לא ניתן יהיה להשיב אלא במקרה שהתוצר יעלה מעל קו המגמה תקופה ממושכת - "דבר שאינו צפוי בתחזיות המקובלות לעת הזו".
במקביל, בתחום הייצוא נרשם גידול במחצית השנייה של השנה בזכות זינוק בהייטק. ובכל זאת, מדגישים בבנק כי "ייתכן שסנטימנט שלילי כלפי ישראל שנוצר בעקבות המלחמה בחלק משווקי הייצוא שלה השפיע לרעה על הביקוש למוצרים ושירותים ישראליים". ואולם, היצוא הביטחוני הכפיל את עצמו מאז שנת 2019 בעוד שההשפעה של מדיניות המכסים של ארה"ב על הייצוא הישראלי נותרה נמוכה בשל ההחרגות שבוצעו בה.
בכל הקשור לאינפלציה - השנה היא ירדה ל-2.6% בתוך טווח היעד, כשהתחזקות השקל היא שסייעה למתנה. מנגד, שוק העבודה ההדוק האט את קצב ירידתה. המלחמה חידדה אף היא את האינפלציה בעקבות מחסור עובדים במשק שנגרם בשל גיוס המילואים, ההגירה השלילית ואיסור העסקת עובדים פלסטינים לצד עלייה מהירה בשכר בסקטור העסקי. עם התמתנות פרמיית הסיכון של ישראל לאחר המבצע בלבנון ועם כלביא ולצד התחזקות האינפלציה חלה ירידה אל תחום היעד.
כאמור, גם התחזקות השקל ב-8% סייע בכ-1.3% להתמתנות האינפלציה. התחזקות זו יוחסה לא רק לתנאים גלובליים (כמו היחלשות הדולר) אלא גם לתנאים מקומיים "והשפעה ככל הנראה של שיפור כללי בסנטימנט כלפי ישראל", נכתב בדוח.
אך למרות ההתמתנות באינפלציה, בבנק ישראל בחרו להוריד את הריבית רק בסוף השנה בצעד שגרר ביקורת פוליטית חריגה. ההסבר לכך הוא שבמצב של רגיעה בטחונית הביקוש עשוי היה להתאושש מהר יותר מההיצע ובכך לחדש את עליית האינפלציה. "השארת הריבית ללא שינוי במרבית השנה תרמה במידה ניכרת לכך שהאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד", נכתב.
עבודה של עשרות שנים
נוסף על כך, דוח בנק ישראל מנסה לענות על השאלה - כיצד הצליחה הכלכלה הישראלית להתגבר על שנתיים וחצי של מלחמה? למעשה, מסבירים בבנק, לא מדובר בצירוף מקרים אלא בעבודה של עשרות שנים - יחס חוב-תוצר מתון של 60% בתחילת המלחמה, תעסוקה מלאה, יתרות מטבע חוץ גבוהות, קצב אינפלציה בהתכנסות וחוסן פיננסי אפשרו למשק לעמוד עם האתגר. בבנק ישראל מחמיאים גם לצעדים שביצעה הממשלה בתקציב 2024 והגזירות שהטילה על הציבור שריסנו את הגרעון.
אלא שמאז תחילת המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5% (גבוה מהחציון במדינות ה-OECD) והגירעון המשיך לנסוק. במהלך שנות המלחמה איבד המשק 8.6% תוצר שנתי בהשוואה לקו המגמה שלפניה. כלומר, אובדן של 175 מיליארד שקל. בתוצר העסקי מדובר בנתון גבוהה יותר של 11%. בבנק ישראל ניסו לכמת עד כמה הפגיעה הכלכלית ניכרה מבחינת נקודת המבט של האזרחים ולכן ניכו מהחישוב תשלומים לגורמי ייצור זרים ואת הצריכה הציבורית הביטחונית - אז הפגיעה גדלה ל-375 מיליארד שקל.
כלומר, עד סוף השנה שעברה סך אובדן הרווחה לנפש כתוצאה מהמלחמה הסתכם בכ-35 אלף שקל. כותבי הדוח חידדו שלא מדובר בכסף שהאזרחים הוציאו מכיסם - את חלקו הרב שילמה הממשלה באמצעות הגדלת החוב הציבורי שאותו יצטרך הציבור להחזיר בעתיד בתוספת ריבית.
למעשה, ישראל גם נושאת בנטל גבוה של תשלומי ריבית על החוב בשיעור של 3.1 אחוזי תוצר, בהשוואה ל-1.9% במדינות המתקדמות. הריבית הגבוהה דוחקת השקעה במשק ומקטינה את האפשרות להתמודד עם אירועים מפתיעים. לצד תשלומים אלו, ישראל גם נקשרה לעלויות ביטחון גבוהות מאז פרוץ המלחמה ועוד לפני תכניתו של ראש הממשלה נתניהו להגדיל את התקציב בעוד 350 מיליארד שקל לעשור.
לאור זאת, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מציין שידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, לצד עידוד צמיחתו. בנוסף, הוא גם עוקץ את הממשלה ומדגיש את ההכרח "להשיב על־כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב, לשפר מן היסוד את השקיפות בתהליך הכנתו ולהגדיר יעדים פיסקליים המלווים בצעדים אמינים להשגתם". במקביל, החוקרים בדוח מדגישים שתכנון משרד האוצר לשנים הבאות חורג מהתוואי להקטנתו - בהצעת התקציב הנוכחית הגירעון עומד על 4.9%, בעוד שכדי להוביל לתוואי ירידה, הממשלה נדרשת לגירעון של פחות מ-3.2%.
המשק פחות אפקטיבי
מלבד הריבית ויחס החוב-תוצר, בבנק ישראל מציינים כי המשק בישראל אפקטיבי פחות מבמדינות המפותחות כשבוחנים את התוצר לשעת עבודה. הדבר מיוחס למלאי ההון הציבורי ואיכות התשתיות הציבוריות שנמוכות מהרמה במדינות אלו ושיעור העוני כפול מהממוצע בהן. המחסור בתשתיות צפוי להתחזק לנוכח קצב גידול האוכלוסייה המהיר.
גם בתחום ההון האנושי ישראל נמצאת בפיגור, כשהישגי התלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית, וצורכי החינוך בה גבוהים יותר מבמדינות אחרות (בעקבות שיעורי תעסוקה נמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות).
ומה עם גיוס החרדים?
האתגר המרכזי של המדינה יהיה, כאמור, לא לפגוע בשירותי האזרחים בזמן שצריך להגדיל את תקציבי הביטחון והריבית. עד לפרוץ המלחמה ההשקעה כאחוזי תוצר בביטחון ירדה, לצד שמירה על רמה זהה של השקעה בהוצאות האזרחיות. מניתוח של בנק ישראל עלה שההוצאה בישראל ללא ריבית לנפש עומדת על 18 אלף דולר והיא השלישית מהסוף בקרב מדינות ה-OECD כשאחריה קוריאה ולטביה.
בבנק ישראל קוראים לממשלה לגבש תוואי הוצאות והכנסות שיבטיח את החזרת יחס החוב לתוצר למתווה יורד החל משנת 2027 כדי לייצר מחדש "כריות פיסקליות", לאמץ תוואי ברור ואמין של ההוצאה הביטחונית ולשנות את הרכב ההוצאות הממשלתיות לתומכות צמיחה כמו כניסתם של נשים ערביות וגברים חרדים לשוק התעסוקה.
עוד קורא הבנק לקדם השקעה רחבת היקף בתשתיות בהסעת המונים, תקשורת, בינה מלאכותית ואנרגיה ולהתנות בלימודי ליבה מימון ציבורי למערכות החינוך השונות ולקדם תכנית חומש חדשה לחברה הערבית.
בבנק ישראל גם לא מתעלמים מסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. "הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500- גברים חרדים למשל - שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארדי ש"ח לפחות, המהווים 0.4% תוצר".