גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה ימים של חסד: טראמפ מסמן שסיום המלחמה מתקרב

בזמן שהעולם המתין למימוש האולטימטום לתקיפה באיראן, הנשיא טראמפ טרף את הקלפים וחשף: מתקיימות שיחות לסיום המלחמה ● השווקים הגיבו בהתלהבות, בטהרן מיהרו לצנן את הציפיות, והמומחים מנסים להבין - האם מדובר בפריצת דרך או בנסיגה טקטית מהאיומים

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן, ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP
מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן, ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

כמו שרק הוא יודע לעשות, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחולל תפנית דרמטית ברגע האחרון. כשנותרו שעות בודדות לפקיעת האולטימטום שהציב לאיראן רק במוצ"ש האחרון, לפיו עליה לפתוח את מצר הורמוז או שמתקני האנרגיה שלה ייפגעו, הפתיע הנשיא בציוץ המבשר על ערוץ הידברות פתוח.

"אני שמח לדווח כי ארה"ב ואיראן קיימו במהלך היומיים האחרונים שיחות טובות ופרודוקטיביות מאוד בנוגע לפתרון מלא ומוחלט של העוינות בינינו", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. הוא הוסיף כי "בהתבסס על האופי והטון של השיחות המעמיקות הללו, הוריתי לדחות כל פעולה צבאית נגד תשתיות האנרגיה האיראניות לתקופה של חמישה ימים".

שגיאות הכתיב, שינויי הגרסה והתגובה האיראנית: מאחורי ההודעה הדרמטית של טראמפ
המדינות המפתיעות שבלב המגעים בין ארה"ב ואיראן
טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו

התגובה בשווקים הייתה חדה ומיידית: החוזים על וול סטריט עברו לעליות חדות, מחיר הנפט צלל בשיעור דו־ספרתי, ומפלס החששות ירד אחרי ארבעה שבועות רצופים של חוסר ודאות. גם הבורסה בתל אביב, שנפתחה בירידות שערים, שינתה כיוון דקות לאחר פרסום הציוץ.

אלא שהתגובה האיראנית שפכה מים צוננים על התקווה לסיום מהיר של המתיחות. "הצהרות נשיא ארה"ב הן מאמץ להורדת מחירי האנרגיה וקניית זמן לתוכניותיו הצבאיות", נכתב בהודעת משרד החוץ בטהרן. "אנחנו לא הצד שהתחיל את המערכה, וכל הבקשות להרגעה צריכות להיות מופנות לוושינגטון".

הסכם תוך חמישה ימים?

אבל טראמפ בשלו. בראיון ל־CNBC הדגיש הנשיא כי הדיונים היו אינטנסיביים, וכי הוא נותר מלא תקווה לשינוי מהותי. לפוקס ניוז הוא אף הוסיף כי בשיחות האחרונות היו מעורבים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר מול מקביליהם. עוד אמר טראמפ כי "ניתן יהיה להגיע לעסקה עם איראן תוך חמישה ימים ואף מוקדם יותר". באקסיוס דווח כי במגעים מעורבות גם מצרים, טורקיה ואף פקיסטן.

ואיפה ישראל בתמונה? ברויטרס ציטטו גורם המעורה בתוכניות המלחמה הישראליות שמסר כי וושינגטון עדכנה את ירושלים בפרטי השיחות, וכי סביר שישראל תפעל בדומה לארה"ב ותשהה כל פגיעה מתוכננת בתשתית האיראנית.

בבלומברג, לעומת זאת, הקולות נשמעו מעט אחרת. שם נכתב כי "בישראל לא רואים סיום קרוב למלחמה ומתכננים להמשיך בפעולות תוך הימנעות מפגיעה בנכסי אנרגיה, כך לפי גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום־שם בשל רגישות הנושא".

בשלב זה השווקים נותרו מבולבלים בין הגרסאות הסותרות, והעליות החדות התמתנו מעט. הנשיא טראמפ כבר הוכיח בעבר רגישות גבוהה למחיר הנפט ולצרכן האמריקאי, אך עד כה השפעת המלחמה הייתה הרסנית: חודש רצוף של ירידות בוול סטריט, תשואות אג"ח בשיא של שמונה חודשים וסימני שאלה גוברים סביב מתווה הורדת הריבית. עד כמה הלחץ הכלכלי הכריע את טראמפ? בעוד שהוא אותת עד כה שאינו מתרגש מהטלטלה, ההיסטוריה מראה כי למסכים האדומים יש השפעה מכרעת על החלטותיו.

​בבלומברג ציטטו גורמים המציינים כי החלטתו של טראמפ נועדה בין היתר להרגיע את שוקי האנרגיה והפיננסים, בעקבות אזהרות שקיבל מבעלות ברית של ארה"ב לפיהן המלחמה מתדרדרת לאסון. "מדינות המפרץ קראו לטראמפ לא להרוס את התשתית האיראנית שתהיה חיונית למניעתה מלהפוך למדינה כושלת לאחר סיום הסכסוך", ציינו אותם מקורות.

הסברים לנקודת היציאה

פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטאות בר־אילן ורייכמן, מסביר כי "המלחמה התפתחה למשבר אנרגיה, וטראמפ הסתבך במצר הורמוז. הממשל האמריקאי לא נערך, אולי מתוך מחשבה שאיראן לא תעז לעשות את זה, או שהמלחמה תהיה קצרה יחסית ותסתיים לפני שזה יקרה".

לאחר שהאפשרות "הקונבנציונלית" של פתיחת מצר הורמוז בעזרת קואליציה בינלאומית מרובת ספינות נכשלה בשל חוסר שיתוף־פעולה מצד בנות בריתה של ארה"ב, טראמפ נאלץ לנקוט איום חריף בהרבה: הפצצת תחנות הכוח באיראן. טהרן איימה בתגובה להחשיך את מדינות המפרץ כדי ליצור לחץ על טראמפ, ונראה כי האיום נשא פרי, פרופ' טוען גלבוע.

"טראמפ הכניס את עצמו למלכודת מבחינת האולטימטום. הוא איים שאם איראן לא תאפשר מעבר חופשי של מיכליות, הוא יפגע בתחנות כוח ואיים על התחנה הכי גדולה, שהיא בכלל גרעינית. אם טראמפ לא יעשה כלום בתגובה לאיומי הנגד מצד איראן, הוא ייצא 'פראייר'. ואם לא - התגובה תהיה מאוד קשה, וזו תהיה הסלמה רצינית. הוא בעיקר רוצה לרדת מהעץ", מעריך גלבוע.

ד"ר תמר עילם־גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, מדגישה סיבה נוספת למהלך של טראמפ: "יורש העצר האיראני רזא שאה פהלווי ביקש למתן את האיומים על תחנות הכוח וכל דבר שיוכל לשמש את איראן העתידית", היא אומרת. לדבריה, יש משמעות גדולה לכך שטראמפ "יורד מהעץ" זמן קצר לאחר הודעתו של פהלווי בנושא.

פרופ' גלבוע מתאר את "הפער האדיר בין הדרישות": בעוד טראמפ דורש לפחות את מה שהוא דרש לפני המלחמה, איראן רק הוסיפה דרישות עוד יותר רדיקליות כמו פיצוי מלא על הנזקים, פינוי כל כוחות ארה"ב מהמפרץ הפרסי וזכות להעשיר אורניום. לכן, להערכתו, התוצאה הסופית של המהלך הנוכחי לא תהיה סיום המלחמה אלא "הוצאת תחנות הכוח מהמשוואה, כדי להוציא את עצמו מהפלונטר שהוא נכנס אליו. אבל המלחמה תימשך על דברים אחרים. לשם המפרציות דחפו אותו".

ומה יעלה בגורל הורמוז? "המצר עדיין סגור, אבל לפחות לא יהיה הרס של מתקני אנרגיה. ינסו לפתוח אותו בדרך אחרת".

מי מדבר בשם איראן?

רק ביום שישי האחרון צייץ טראמפ ש"אין עם מי לדבר" באיראן, מכיוון שכל ההנהגה הבכירה חוסלה. ואכן, מאז חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי ורבים מההנהגה הבכירה במשטר האיתוללות, לא ברור איך נראית "שרשרת הפיקוד" באיראן. גם המנהיג העליון הנבחר, מוג'תבא חמינאי, טרם נראה בפומבי, וכל הודעתיו היו בטקסט בלבד. "המנהיג מוג'תבא חמינאי נעלם, ועל־פי החוקה האיראנית הוא היחיד שיכול לחתום על הסכם שלום", מסבירה ד"ר עילם־גינדין. "מועצת המדינה הזמנית שפעלה עד בחירתו יכולה לנהל את המדינה בכל דבר ועניין - חוץ מזה".

ומי כן כרגע מקבל את ההחלטות? עילם־גינדין מודה שקשה מאוד לדעת: "אפילו לא ברור מי שולט במשמרות המהפכה. המפקד הנוכחי הוא אחמד וחידי, אבל לא ברור מאיפה הוא מקבל הוראות, אם בכלל, והאם ההוראות שלו מגיעות עד למטה. כרגע הם מתנהלים כמו מיליציות". כך שגם אם מישהו בצמרת המשטר רוצה להגיע להסכם עם ארה"ב, "מי ערב לכך שמשמרות המהפכה יפעלו בהתאם?". ואכן, זמן קצר לאחר השיחה עם גלובס, משמרות המהפכה הוציאו הודעת הכחשה לשיחות עם ארה"ב.

אפשרויות נוספות הן עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן, וחברי "מועצת ההנהגה הזמנית", שלכאורה סמכותה הייתה אמורה לפוג ברגע שהמנהיג העליון נבחר. במועצה חברים גם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שמשמרות המהפכה כבר דרסו את מילתו לאחר שהבטיח שייפסקו ההתקפות על מדינות המפרץ, יחד עם ראש הרשות השופטת מוחסני אז'אי והאייתוללה הבכיר עלי־רזא אעראפי.

דיווחים אחרים מציינים דמות מפתח נוספת בשיחות - יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קליבאף. "קשה לדעת מי כרגע מקבל את ההחלטות באיראן, אם בכלל. יש הרבה תרחישים, טובים ורעים, וקשה מאוד כעת לדעת לאן פנינו", היא מוסיפה.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

המתווה החדש של משרד התחבורה: צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה החדש, הטיסות היוצאות הוגבלו ל-50 נוסעים לכל היותר, בעוד הטיסות הנכנסות ימשיכו לפעול בתפוסה מלאה ● בנוסף, נקבע כי תתאפשר נחיתה או המראה אחת בלבד בכל שעה - מגבלות שמצמצמות באופן משמעותי את היקף הפעילות בנתב"ג

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

מזרחי טפחות והפועלים / צילום: איל יצהר, איל הצפון

שני בנקים מציעים לילדים שלכם מענק. איפה ההטבה העדיפה?

בחודשים האחרונים הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הציעו ללקוחות מענק כספי עבור ילדים ● הפועלים הציע 500 שקל, לעומת 1,000 שקל בבנק מזרחי, אך ההטבה של בנק הפועלים מוצעת להיקף גדול יותר של לקוחות ● וגם: האותיות הקטנות מאחורי ההצעות המפתות

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות חדות בוול סטריט בעקבות הודעת טראמפ; מחירי הנפט צונחים

ה-S&P 500 קופץ בכ-1.3% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● באיראן מכחישים שמתקיימים מגעים מול ארה"ב ● הבורסה בסיאול צנחה הבוקר במעל 5%, וטוקיו ביותר מ-3% ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ● הזהב בדרך לחודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

מניית פוקס הגיבה בחיוב לדוחות, אך הניבה תשואה אפסית בשלוש שנים

ענקית האופנה סיימה את שנת 2025 עם ירידה של 21% ברווח הנקי ● החברה ציינה כי הגיעה להסכמות עם חלק מהמשכירים ותמשיך לפעול על-מנת להגיע להסכמות מול יתר המשכירים בישראל כי לא ישולמו תשלומי שכירות ודמי ניהול – באופן חלקי או מלא

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

קרן ג'נריישן דיווחה על רווח גדול פי 6 משנה שעברה - והמניה זינקה

קרן התשתיות דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 90 מיליון שקל ב-2024 ● הקרן דיווחה כי היא מתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030, פירטה בדוחות על מכרזי תשתית רבים שזכתה בהם, והעלתה באופן משמעותי את התחזית שלה לתזרים המזומנים בשנים הקרובות

המועצה האזורית גולן / צילום: Shutterstock

לימודים פרונטליים למרות המצב: המועצה האזורית שמצאה פתרון

במועצה האזורית גולן הקדימו את זמנם: כ־170 מתנדבים, בהם גננות, מורים וצעירים ממכינות קדם־צבאיות, כבר מפעילים לימודים פרונטליים ● במקביל לכך, משרד החינוך מאפשר לראשונה לרשויות לקבוע אם וכיצד להפעיל את קייטנות הפסח ● לאחר החג, המודל המקומי עשוי להתרחב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

"סגירה בפועל של שמי ישראל": ארקיע מעבירה את רוב הפעילות לחו"ל

בעקבות המתווה החדש שעליו הוחלט במשרד התחבורה, לאור התגברות האיומים על נתב"ג - ארקיע נערכת להעביר את עיקר פעילותה לנמלי התעופה בטאבה ובעקבה ● טיסות ארוכות-טווח יופעלו במתווה של תפוסה מלאה ● מנכ"ל ארקיע: "משמעות המתווה הנוכחי בפועל היא סגירת שמי ישראל"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

חנות של נקסט בלונדון / צילום: Shutterstock

אתר הקניות המפתיע שהפך ללהיט במלחמה

בעוד באתרים המקומיים נרשמה עלייה בשבועיים הראשונים של "שאגת הארי", האתרים הבינלאומיים רשמו ירידה של 52% ● על הרקע הזה בולט לטובה Next הבריטי ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אקרו נדרשה לדווח על מבצעי המימון בדוחות, כך היא הגיבה

אקרו פרסמה את תוצאותיה הכספיות, בהם ציינה בין היתר כי "היקף המכירות של החברה בשנת 2024 ובתקופת הדוח היה בסך של כ-1 מיליארד שקל המהווה שיעור של כ-69% וסך של כ-470 מיליון שקל, המהווה שיעור של כ-79% בהתאמה ● גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מצביעה על כך שריבוי העמודים בדוחות אינו מקרי, ולעיתים אף משמש כדרך להסוואת נתונים רגישים, ובראשם היקף ביטולי העסקאות שנבעו ממבצעי מימון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: תמר מצפי

העלאת מסים וגיוס חרדים: בנק ישראל מצביע על הצעדים שיסייעו לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית והצמיחה דעכה ● נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית

הבוקר אושרה הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2026 אשר יעמוד על כ-850 מיליארד שקל ● לתקציב משרד הביטחון התווספו במסגרת עדכון התקציב יותר מ-30 מיליארד שקל והוא יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל, תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקל

שלט בכניסה למקלט. חובה להכניס על פי חוק / צילום: Shutterstock

סירבו להכניס למקלט וישלמו קנס של 7,000 שקל

בית המשפט לתביעות קטנות פיצה זוג שסולק ממקלט עם שני כלבי פומרניאן במהלך מבצע "עם כלביא" ● הנתבעים טענו כי הכלבים הפחידו את אביהם בן ה-90

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד נפט וגז נפל במעל 4%, קבוצת דלק ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-2.6% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● קבוצת פוקס: ההכנסות בשיא, ירידה ברווח ● ירידות חדות הבוקר בכל העולם, מחירי הנפט מטפסים, ירידה חדה במתכות היקרות ● בלומברג על הניתוק בין ענקיות הטכנולוגיה למדד S&P 500: סיבה לאופטימיות

החשכ''לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

קצא"א, אבטחת משפחת נתניהו והפילהרמונית: אלה הנושאים שמחוץ לתחום עבור החשכ"לית

משרד המשפטים פרסם את הסדר ניגוד העניינים של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לאחר שובה לתפקיד ● בין היתר היא תימנע לשנה מעיסוק בשורה של חברות שבהן כיהנה ובראשן קצא"א, לא תטפל בלקוחות חברת הייעוץ שבבעלותה ולא תעסוק בהמלצות הוועדה לאבטחת משפחת נתניהו, שבה הייתה חברה ● במקרה של מניעה, סמכויותיה יועברו לסגניה

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?