גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכתב השנתי של לארי פינק: בינה מלאכותית, אנרגיה גרעינית ועתיד שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות בלקרוק מזהיר מפני התפוררות הקפיטליזם ומלכודת אי־השוויון שטומנת הבינה המלאכותית ● לדבריו, הדרך להתמודד עם המרוץ העולמי לעצמאות כלכלית היא השקעה ארוכת־טווח בתשתיות ובאנרגיה ● גלובס מגיש את עיקרי המכתב בתרגום לעברית

לארי פינק / צילום: ap, Markus Schreiber
לארי פינק / צילום: ap, Markus Schreiber

מדי שנה אני כותב את המכתב הזה כזיקוק של שנה של שיחות עם לקוחות ועובדים, מנהיגי עולם, מנכ"לים ואנשים שחוסכים לפנסיה. לאחרונה, כולם אומרים אותו דבר: איננו בטוחים איך לנווט כעת. זה מובן. אנו חיים בתקופה שבה דברים שהיו יכולים להגדיר עשור הפכו לשגרה: מלחמות עם השלכות גלובליות, חברות ששוות טריליון דולר, סדר יום בינלאומי שמשתנה מקצה לקצה, ועלייתה של הטכנולוגיה המשמעותית ביותר, לפחות מאז המחשב.

3 עננים שחורים שמרחפים על הכלכלה העולמית וטיפ מנצח אחד לניהול התיק
ה"סאב-פריים" החדש של וול סטריט: האזהרה של בנק אוף אמריקה

לעתים קרובות מדי, כל זה מסונן דרך פריזמה קצרת־טווח. תנודות יומיות בשוק מתפרשות כסימנים, ומעברים כלכליים וטכנולוגיים מורכבים נדחסים לכותרת. אנו חיים בעולם שבו מידע זז באופן מיידי, ותגובות מגיעות במהירות. לעתים זה מרגיש כמו מנגנון דופמין שמתגמל דחפים קצרי־טווח. אך המהירות יכולה לעוות פרספקטיבה ולדחוק החוצה את המחשבה לטווח הארוך.

לאורך זמן, להישאר מושקע בשוק - חשוב הרבה יותר מאשר העיתוי נכון. בשני העשורים האחרונים, כל דולר שהושקע ב־S&P 500 גדל ביותר מפי שמונה. אם פספסתם רק את עשרת הימים הטובים ביותר - הרווחתם פחות ממחצית מכך. הסכנה היא שאנחנו מתמקדים כל כך בעוצמת הרעש עד שאנו שוכחים מה באמת חשוב.

עצמאות: העולם מוותר על התלות

המודל הישן של הקפיטליזם הגלובלי מתפורר. מדינות מוציאות סכומי עתק כדי להפוך לעצמאיות: באנרגיה, בביטחון, בטכנולוגיה. בינתיים, הרוב הגדול של העושר זרם לאנשים שהחזיקו בנכסים, לא לאנשים שהרוויחו את מרבית כספם מעבודה. מכאן מגיע חלק גדול מהחרדה הכלכלית של ימינו: יש תחושה עמוקה שהקפיטליזם עובד, אבל פשוט לא עבור מספיק אנשים. התמקדות בהשקעות קצרות־טווח איננה פתרון לכך.

ראשית, העולם מארגן את עצמו מחדש סביב עצמאות. זה מחייב השקעה לטווח ארוך. בכל מקום שבו אני מבקר, אני שומע גרסה כלשהי של אותו הדבר. אירופה בונה את תעשיית הביטחון שלה; שווקים מתפתחים מייצרים אנרגיה מקומית; ארצות הברית מנסה לבנות מחדש את מגזר הייצור שלה. הפרטים שונים, אך המגמה ברורה: מדינות משקיעות כדי להיות פחות תלויות זו בזו.

המעבר הזה יקר. כל צעד לעבר עצמאות פירושו, לפחות זמנית, ויתור על היתרונות שהחזיקו עלויות נמוכות במשך עשורים. מאיפה מגיע הכסף? היסטורית, רוב המימון הגיע מבנקים, תאגידים וממשלות ולא משוקי ההון. אך הערוצים האלה אינם מספיקים עוד. בנקים לבדם לא יכולים לממן את מה שכלכלה צומחת זקוקה לו. ממשלות נושאות חובות שיא. אפילו הכלכלות העשירות ביותר במפרץ הפרסי, היושבות על עושר ריבוני עצום, אינן מממנות את שאיפותיהן בכסף ציבורי בלבד. כאשר "שבע המופלאות" בונות מרכזי נתונים או תשתיות, אפילו הן פונות לשוקי ההון.

אנרגיה: הגרעין קריטי לטווח הארוך

במשך שנים טענתי לפרגמטיות אנרגטית. עמידה בביקוש הגובר תחייב הרחבת ההיצע בכל מגזרי האנרגיה: נפט וגז, אנרגיות מתחדשות, אחסון, גרעין ורשתות חשמל. אף מקור אחד לא יוכל לעשות זאת לבדו. גז טבעי נשאר חיוני לאמינות, ולארה"ב יש היצע שופע, אך הגז לא צפוי לעמוד בצמיחה בביקוש לחשמל. אנרגיה גרעינית תהיה קריטית גם היא בטווח הארוך, אך כושר ייצור חדש לוקח זמן לפתח - מה שמחזק את הצורך בהרחבת מקורות נוספים.

אנרגיה סולארית צפויה למלא תפקיד משמעותי. כיום, רוב כושר הייצור הסולארי ושל סוללות בעולם מרוכז בסין. מטעמי חוסן וביטחון, ארה"ב ושותפותיה משקיעות בגיוון הייצור והרחבת הייצור המקומי. המטרה אינה להעדיף טכנולוגיה אחת על פני אחרת. המטרה היא להבטיח שארה"ב תוכל לייצר מספיק חשמל אמין ויעיל לתמוך הן בתקציבי משקי הבית והן בתחרותיות.

אי־שוויון: הסיכון של הבינה המלאכותית

שנית, השתתפות רחבה יותר בהשקעות יכולה לסייע בטיפול באי־השוויון בעושר שעידן הקפיטליזם הגלובלי הקודם השאיר מאחוריו. מאז נפילת חומת ברלין, נוצר יותר עושר מאשר בכל ההיסטוריה האנושית הקודמת גם יחד. בעולם המתפתח, יותר ממיליארד אנשים יצאו מעוני קיצוני ונכנסו למעמד הביניים. חברות בעולם המפותח זכו לגישה לשווקים חדשים עצומים. צרכנים קיבלו סחורות זולות יותר. אך במדינות עשירות, הטבות אלו הצטברו בידי מעטים מדי.

דיור אינו השקעה מובטחת בתשואה גבוהה. ברחבי כלכלות מתקדמות רבות, עליית מחירי הדיור ותנאי הלוואה מחמירים הפכו את הבעלות על דירה לקשה יותר להשגה, בפרט עבור צעירים. קשה לא להזדהות עם אנשים שמתמודדים עם זה. אם אתה כבר לא מאמין שהעבודה שלך היא מסלול להצלחה, מאמין שאינך יכול להרשות לעצמך בית, או מאמין שאפילו אם תוכל הוא לא יצבור הרבה עושר, אז הכלכלה לא מרגישה כאילו היא עובדת בשבילך. אף מדינה לא יכולה לשגשג אם כך מרגישים אזרחיה.

שלישית, קיים סיכון אמיתי שהבינה המלאכותית תרחיב את אי־השוויון בעושר אם הבעלות לא תתרחב לצידה. כאשר אנו מדברים על השיבוש הכלכלי של AI, רוב השיחה עוסקת במשרות. אך ההיסטוריה מרמזת שטכנולוגיות טרנספורמטיביות יוצרות ערך עצום, וחלק גדול מאותו ערך מצטבר בחברות שבונות ומפעילות אותן, ולמשקיעים שמחזיקים בהן. הכלכלה מתגמלת קנה־מידה בהיקף חסר תקדים. בתעשייה אחר תעשייה, אנו רואים תוצאות שבהן חברות מובילות מתקדמות הלאה בעוד אחרות מתקשות לשמור על הקצב.

ה־AI עשויה להאיץ את המגמה הזו עוד יותר. החברות עם הנתונים, התשתיות וההון להטמעת בינה מלאכותית ממוקמות ליהנות באופן בלתי־פרופורציונלי. השאלה הרחבה יותר היא מי משתתף ברווחים. כאשר שווי השוק עולה אך הבעלות נשארת צרה, השגשוג יכול להרגיש מרוחק יותר ויותר מאלה שמחוץ לו.

ומחשבה קצרה על AI וכוח העבודה: היסטורית, אוטומציה הגדילה פריון ולאורך זמן הרחיבה את מגוון העבודה הזמינה, גם כשעקרה תפקידים ספציפיים. ה־AI עשויה לעשות את אותו הדבר. אך לתפקידים חדשים לוקח זמן להיווצר, ועובדים לא תמיד עוברים בצורה חלקה מתפקידים ישנים לחדשים.

בטווח הקצר, ישנם תפקידים שאנו יודעים שיש עליהם ביקוש ברור, ומשלמים היטב: מקצועות ידניים מיומנים, בפרט אלה הבונים את התשתית הפיזית של הבינה המלאכותית. בארה"ב, התעסוקה של חשמלאים צומחת פי שלושה מהר יותר מהממוצע הלאומי. אך הבעיה עמוקה יותר מהכשרה. במשך עשורים, חברות רבות השוו בין הצלחה לתואר אוניברסיטאי ומסלול "צווארון לבן". ככל שהטכנולוגיה מעצבת מחדש חלקים מהנוף, אנחנו זקוקים לשיחה רחבה יותר על הזדמנות, כבוד וערך של עבודות שונות.

בלקרוק: תוכנית גיוס שאפתנית

ביולי, ארה"ב תחגוג 250. אך 2026 היא יותר מחגיגה אמריקאית. דמוקרטיה תלויה באנשים שמרגישים שיש להם נתח אמיתי בעתיד מדינתם. ושוקי ההון הם כעת המנגנון שיכול להפוך את הנתח הזה לממשי. בלקרוק צמחה לצד השינוי הזה.

יש לנו תוכנית גיוס שאפתנית ל־2026 המגוונת בין הון תשתיות וחוב, פתרונות מימון פרטי ומולטי־אלטרנטיבות בדרך לעבר יעד של 400 מיליארד דולר בשווקים פרטיים עד 2030. במבט קדימה לקראת 2030, אנחנו שואפים להעביר יותר מ־35 מיליארד דולר בהכנסות, כאשר 30% או יותר מגיעים משווקים פרטיים וטכנולוגיה. אנחנו רואים הזדמנות ניכרת להביא שווקים פרטיים ליותר משקיעים, שיכולים לשמש כמשפר תיק עם גיוון מהשווקים הציבוריים, לצד פוטנציאל צמיחה והכנסה לטווח ארוך.

עוד כתבות

''שוב שיגורים מאיראן''. קבוצת חדשות בטלגרם / צילום: צילום מסך מטלגרם

איך קבוצות הטלגרם יודעות לפני כולם שמגיע טיל

קבוצות ברשתות כנראה עושות שימוש במערכת שליטה ובקרה על העורף הלאומי ● בפיקוד העורף מתעקשים על מהימנות ואמון הציבור - והמומחים מתריעים מפני טעויות, שימוש של חיזבאללה בתכנים עבור תעמולה והתרחיש בו אזרחים מפרסמים מידע ביטחוני על דעת עצמם ● שאלת השעה 

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען כי שוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

גיא סעדי ואלי עזור / צילום: שלי פדן לורבר, ניב אהרונסון-וואלה

אלי עזור לוקח את "ג'רוזלם פוסט" להרפתקה ביטחונית

איש העסקים אלי עזור משקיע 15 מיליון שקל בחברה הביטחונית טונדו סמארט באמצעות "ג'רוזלם פוסט" שבבעלותו ● וולט ותן ביס יוצאות בצעדים חדשים, ולילית קוסמטיקה פותחת דווקא עכשיו סניף חדש ל-BeyondSkin בחיפה ● אירועים ומינויים

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בעקבות הודעת טראמפ; מחירי הנפט צנחו

ה-S&P 500 קפץ בכ-1.2% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה; באיראן מכחישים שמתקיימים מגעים מול ארה"ב ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ● הזהב בדרך לחודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008 ● הבורסה בסיאול צנחה במעל 5%, בורסת טוקיו ירדה בכ-3%

כותרות העיתונים בעולם

"פגם יסודי בהכנה למלחמה": ההימור של ישראל שהתברר כשגוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שיחות חשאיות במצרים שכנעו את טראמפ לשנות כיוון כלפי איראן, פקיסטן מתווכת בין ארה"ב לאיראן כי יש לה הרבה מה להפסיד מהמשך המלחמה, וישראל העריכה לפני תחילת המלחמה שניתן להצית מרד פנימי שיוביל להפלת השלטון • כותרות העיתונים בעולם

מבצע באושר עד על נינטנדו סוויץ'

מה עומד מאחורי פרקטיקת מבצעי החשמל של אושר עד

יותר ויותר רשתות, בעיקר בתחום המזון, בוחרות בפרקטיקה של מבצעים לא-אחידים בין הסניפים שלהן - בהתאם לרמות המלאי, קצב המכירה או מצב התחרות המקומית ● אלא שהן עלולות לשלם על כך מחיר - הן בשחיקת הרווחיות והן באובדן אמון מצד הצרכנים

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

הלקוחות נוהרים, אבל זו גם מניה אטרקטיבית במיוחד במשברים

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אלה היעדים שאל על תטוס אליהם במסגרת המתווה החדש בנתב"ג

אל על צפויה להתמקד בהפעלת טיסות למספר מצומצם של יעדים מרכזיים בלבד, תוך הסטת הפעילות הרחק מטיסות נופש ● היעדים שיופעלו אליהם טיסות יהיו ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון, פריז, רומא ואתונה - קווים הנחשבים חיוניים לשמירה על הקשר של ישראל עם העולם ● ומה קורה בארקיע ובישראייר?

פרוייקט Rainbow של ישראל קנדה בשדה דב בתל אביב / הדמיה: 3DIVISION

דוחות ישראל קנדה: הרווח הצפוי לפרויקט בשדה דב ירד, האטה נרשמה במכירות

מדוחות ישראל קנדה עולה כי החברה מכרה ברבעון האחרון של שנת 2025 13 דירות בפרויקט Rainbow בשדה דב - ו-59 דירות בשנה כולה; זאת לעומת 99 דירות שמכרה בכל שנת 2024, כלומר ירידה של 60% ● בסיכום שנת 2025, הרווח הנקי של ישראל קנדה נחתך בכמעט 100%

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ההרפתקה האחרונה של אילון מאסק בבית המשפט צפויה לעלות לו 2.5 מיליארד דולר

התדמית של האיש העשיר בעולם כ"טפלון אילון" נסדקה בסוף השבוע, אחרי שמושבעים בקליפורניה קבעו כי הוא הטעה את משקיעי טוויטר וניסה להוריד את מחיר העסקה לרכישתה ● מאסק מעורב בתביעות נוספות, אך דבר לא מאיים על ההון האדיר שצבר

עו''ד שגית אפיק, יועמ''שית הכנסת / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סאגת הפטור ממע"מ: "לסמוטריץ' אין סמכות לעקוף באופן חוזר את עמדת הכנסת"

ועדת הכספים דנה בצו החדש של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעלאת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר - לאחר שהצו הקודם, לפטור של עד 150 דולר, בוטל במליאה ● יועמ"שית הכנסת: "המחוקק לא התכוון שתהיה סמכות חד-צדדית לשר האוצר" ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "סמוטריץ' יהיר ושחצן"

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

הירי מאיראן לישראל חודש; דיווח על תקיפות בתבריז

שני סבבי שיגורים מאיראן לדימונה ולאילת בתוך דקות ● נשיא ארה"ב הודיע על מו"מ עם איראן להפסקת המלחמה והשהה את האולטימטום לתקיפת מתקני אנרגיה ● הצהיר כי איראן הסכימה להעביר לארה"ב את האורניום המועשר שברשותה ולא להעשיר עוד, וציין כי "יש 15 נקודות הסכמה" ● נתניהו: "טראמפ מאמין שיש סיכוי למנף את ההישגים להסכם" ● יו"ר הפרלמנט האיראני: לא התקיים מו"מ עם ארה"ב ● חיזבאללה ממשיך בירי לצפון; פצוע קשה בפגיעה ישירה באוטובוס בקריית שמונה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הזרים בבורסה כבר לא מתרגשים מהמלחמה

מחזור המסחר הממוצע בשוק המניות של ת"א בימי ו' מאז תחילת השנה גבוה בממוצע פי 3 מבימי א' אשתקד, וכך גם חלקם של המשקיעים הזרים בו ● עוד עולה מנתוני הבורסה שהגיעו לידי גלובס כי בתקופת המלחמה מול איראן קפץ חלקם של הזרים למעל 40% מהמחזור היומי

מייסדי Notraffic: מימין אור סלע, אוריאל כץ, טל קרייזלר / צילום: הדר גולן

החברה הישראלית שמשחררת פקקי תנועה בארה"ב בגיוס ענק

חברת נו טראפיק מספקת מערכת משולבת חומרה ותוכנה שמאפשרת לצמתי דרכים לתעדף תנועה בכיוונים מסוימים ובכך לשחרר פקקי תנועה ● היום הודיעה החברה על גיוס של 90 מיליון דולר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

המהמר שחזה את המלחמה עם איראן, חוזה עכשיו מתי היא תסתיים

קבוצת חשבונות חדשים בפולימרקט השקיעה כ-160 אלף דולר על תרחיש של הסכם בין ארה"ב לאיראן בתקופת הזמן הקרובה, רגע לפני הרמזים להתפתחויות מדיניות היום, וכבר רשמה רווחים על הנייר ● אחד מהם כבר גרף עשרות אלפי דולרים בהימורים קודמים על עיתוי התקיפה האמריקאית ● כעת גובר הלחץ על הפלטפורמה, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים גם מידע פנים, לחקור את הפעילות

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

קרן ג'נריישן דיווחה על רווח גדול פי 6 משנה שעברה - והמניה זינקה

קרן התשתיות דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 90 מיליון שקל ב-2024 ● הקרן דיווחה כי היא מתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030, פירטה בדוחות על מכרזי תשתית רבים שזכתה בהם, והעלתה באופן משמעותי את התחזית שלה לתזרים המזומנים בשנים הקרובות

החשכ''לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

קצא"א, אבטחת משפחת נתניהו והפילהרמונית: אלה הנושאים שמחוץ לתחום עבור החשכ"לית

משרד המשפטים פרסם את הסדר ניגוד העניינים של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לאחר שובה לתפקיד ● בין היתר היא תימנע לשנה מעיסוק בשורה של חברות שבהן כיהנה ובראשן קצא"א, לא תטפל בלקוחות חברת הייעוץ שבבעלותה ולא תעסוק בהמלצות הוועדה לאבטחת משפחת נתניהו, שבה הייתה חברה ● במקרה של מניעה, סמכויותיה יועברו לסגניה

עבודה מהבית עם הילדים / צילום: Shutterstock

משרד האוצר: פריון ההורים נפגע רק ב-10%. מומחים מציגים תמונה שונה

באוצר מעריכים כי הורים העובדים מהבית עם ילדיהם מאבדים רק 10% מיעילותם לעומת עובדים ללא ילדים ● אולם מומחים טוענים כי הנתון אופטימי מדי ומבוסס על ניסיון העבר מימי הקורונה

בתים שנפגעו מטיל איראני. ההקפאה אמורה לספק לנפגעים מרווח נשימה בתקופה מאתגרת במיוחד / צילום: ap, Oded Balilty

הקפאת משכנתא עלולה לעלות ביוקר: מאחורי ההקלות שמציעים הבנקים

בנק ישראל והבנקים המסחריים מציגים מתווה הקלות לנפגעי מלחמת "שאגת הארי", אך יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מזכירה כי דחיית תשלומים עלולה להוביל לקפיצה חדה בהחזר החודשי ביום שאחרי ● וגם: האם להקפאת המשכנתא תהיה השפעה על דירוג האשראי?

מזרחי טפחות והפועלים / צילום: איל יצהר, איל הצפון

פועלים ומזרחי טפחות יצאו בהטבה מיוחדת. בדקנו מי עדיף

בחודשים האחרונים הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הציעו ללקוחות מענק כספי עבור ילדים ● הפועלים הציע 500 שקל, לעומת 1,000 שקל בבנק מזרחי, אך ההטבה של בנק הפועלים מוצעת להיקף גדול יותר של לקוחות ● וגם: האותיות הקטנות מאחורי ההצעות המפתות