נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני
ענף התעופה בטלטלה, לאחר ההחלטה להגביל את מספר הנוסעים בכל טיסה ל-50 לכל היותר. לצד זאת, גם מספר הנחיתות בנתב"ג צומצם, והתוצאה היא גל נוסף של ביטולי טיסות ושינויים.
כשלא ברור מתי השמיים ייפתחו מחדש, החברות הזרות דוחות זו אחר זו את תאריך החזרה לנתב"ג, וישראלים רבים שמרביתם כבר חזרו ארצה נאלצו לשלם הוצאות מחיה עד לטיסת חילוץ. נשאלת השאלה מהן הזכויות העומדות בפני רוכשי הכרטיסים?
● 50 אלף איש יצאו מהארץ, אף אחד לא התחייב להישאר חודש בחו"ל
● מי עולה על הטיסה? מאחורי הכאוס בנתב"ג לאחר החמרת ההנחיות
● אלה היעדים שאל על תטוס אליהם במסגרת המתווה החדש בנתב"ג
בשגרה, לפי החוק, אם מתבטלת טיסה, אדם זכאי להחזר על כרטיס הטיסה או לטיסה חלופית לפי בחירתו, פיצוי סטטוטורי ופיצוי עבור שירותי סיוע - שהם הוצאות השהות היומיות בחו"ל, כמו מזון, לינה במלון והסעות שהנוסע נאלץ להוציא.
החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי במצבי חירום, ושרת התחבורה רשאית להוציא צו ולהגביל את עלויות הלינה בחו"ל לשני לילות. אם לא הוצא הצו, החוק מחייב את חברת התעופה בתשלום העלויות. נכון לעכשיו השרה מירי רגב טרם חתמה על צו כזה.
האם מי שנתקע בחו"ל זכאי לפיצוי על עלויות השהייה שם?
גם בזמני חירום, כאשר טיסה בוטלה, נוסע זכאי להחזר על הכרטיס או לטיסה חלופית (גם אם היא יקרה יותר), לפי בחירתו. לגבי עלויות המחיה בחו"ל, הדעות בנושא חלוקות. במשרד התחבורה ניסו לקדם מתווה פיצוי על-ידי המדינה אחרי "עם כלביא" ביוני, אך נתקלו בהתנגדות האוצר ונכשלו. כתוצאה מכך סירבה השרה לחתום על הצו שמעניק הקלות לחברות התעופה.
כעת, חברות התעופה עומדות על הגדר ומחכות שמדינת ישראל תקבל החלטה בנושא ותגיע למתווה שפוטר אותן מתשלום מלא. לגישתן, כל פרשנות אחרת, שתחייב במלוא עלויות השהייה בחו"ל ב"עם כלביא" וב"שאגת הארי", תוצאתה תהיה פגיעה אנושה במוטיבציה של החברות הזרות לחזור בקרוב לישראל.
מה פסקו בתי המשפט?
ישנן פסיקות סותרות בנושא. לפני ימים אחדים ניתן פסק דין שעניינו בטיסה שבוטלה מגאורגיה לישראל בעקבות מבצע "עם כלביא". בית המשפט פסק לשני תובעים פיצוי של 5,400 על כל השהות בחו"ל שהייתה שבעה ימים מלאים, נוסף על החזר כספי של 3,664 שקל על טיסת קונקשן, ו-1,000 שקל נוספים על עוגמת-נפש. זאת בין היתר כיוון שחברת התעופה עדכנה את הנוסעים על ביטול רק כשהגיעו לשדה.
במקרה אחר, בית המשפט דווקא מצא לנכון לקבל את עמדת חברת התעופה כי יש להגביל את הפיצוי בגין לינה לשני לילות בלבד מתוך 11 ימים. כמו כן, למשפחה בת שש נפשות, שנתקעה 16 ימים בחו"ל, בית המשפט הגביל את הפיצוי לארבעה לילות מתוך 16.
האם חלה חובה על הנוסעים שנתקעו לפעול לצמצום עלויות שהייה?
אין תשובה חד-משמעית. עם זאת, בית המשפט הבהיר את חשיבות הקטנת הנזק כאשר הפחית פיצוי על עלויות סיוע ל-6,000 שקל לשתי תובעות. הפחתת הפיצוי נבעה מכך שהן לא פעלו להקטנת הנזק, ובחרו משיקולים כלכליים שלא לרכוש כרטיסים חלופיים מלונדון לישראל (מאחר שעלות הטיסה הייתה 1,200 ליש"ט). הן העדיפו להישאר עוד כמה ימים, ואף המשיכו ליעד נוסף, ובכך נטלו על עצמן סיכון כלכלי.
לצד זאת, בית המשפט מתח ביקורת גם על חברת התעופה. הביקורת נגעה לכך שפרסומים בתקשורת על החזר כרטיס טיסה יקר אינם מספיקים, לכף שעל החברה היה להפעיל מענה טלפוני או אימייל ייעודי לנוסעים.