זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב בבניין שמיועד לפינוי־בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל
החוק לשיקום אזורים שנפגעו מפגיעת טילים במלחמה, הממתין חודשים ארוכים לאישור, מגיע לישורת הסופית תחת עננה של אי־קבילות. אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו היא שאלת הרוב הדרוש לקידום התחדשות עירונית במתחמים שנפגעו, כאשר גורמים משפטיים טוענים כי הנוסח הנוכחי אינו קביל ועלול להיפסל בבג"ץ. חוסר הוודאות מעלה את השאלה האם המכשול המשפטי יביא לקריסת היוזמה.
● מאות תושבים עדיין מפונים מבתיהם מאז המבצע הקודם באיראן
● מהנדס עיריית בית שמש: "רוב מי שהיה במקלט יצא על הרגליים"
מהו חוק השיקום?
"חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית" נולד בעקבות הפגיעות הקשות בעורף במהלך "עם כלביא". לצורך ניסוחו הוקם צוות בין־משרדי מיוחד שמטרתו להגדיר מסלול "קידום מהיר" למתחמים שנפגעו, תוך שימוש במנגנוני התחדשות עירונית. החוק נועד להעניק מענה גם לאתרים שספגו נזקים ב"שאגת הארי", כאשר המבנה המשפטי שלו מתוכנן להיות רלוונטי לכל תרחיש של הרס המוני.
למה היה צורך בחקיקתו?
ההיגיון שמאחורי גיבוש החוק נשען על המציאות המורכבת של עולם התחדשות העירונית בישראל, שבו פרויקטים מתממשים לרוב בקצב איטי הנמשך עשור ויותר. החוק החדש נועד "לפצח את הנוסחה" ולאפשר מסלול עוקף בירוקרטיה לקידום מהיר באתרי הרס ספציפיים, לטובת דיירים שאיבדו את בתיהם. מטרה זו באה לידי ביטוי גם בנוסח המגדיר את תכלית החוק כ"שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, בקידום מהיר, יעיל ומיטבי".
היכן עומד החוק כעת?
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה בסוף נובמבר האחרון ואושרה בדצמבר. בשבועות האחרונים נדון נוסח החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, שהן השלב המכריע לפני הנחתו לאישור סופי במליאה. השבוע אושר החוק בוועדת הפנים באופן רשמי, אישור אשר סולל את הדרך לאישור החוק בכנסת כבר בשבוע הבא.
למה לקח זמן רב לקדם?
הליך הקידום התמשך על פני חודשים ארוכים בשל מחלוקות שבלמו את התקדמותו, עד שהגיע לאחרונה למרתון דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה. במוקד העיכוב עמדה סוגיית הרוב הדרוש מבין הדיירים. גורמים המעורים בעבודת הוועדה ציינו כי העיכוב נבע "ממחלוקת משמעותית סביב סוגיות קנייניות, הרוב הדרוש ועוד. לאחר שורה של ישיבות עבודה ארוכות, הוצא נוסח מוסכם ומגובש".
מהי סוגיית הרוב הדרוש?
סוגיית הרוב קובעת מתי ניתן לקדם פרויקט באזור הרס חרף התנגדות חלק מהדיירים. מדובר בסוגיה מוכרת מאוד מעולם ההתחדשות העירונית, שכן ללא השגת רף ההסכמה המינימלי לא ניתן לנהל הליך משפטי מול "סרבנים", והפרויקט נבלם. בעוד שבתחילה נקבע רף של 51% בלבד מהדיירים במתחם, הנוסח המעודכן מחייב כעת עמידה באחד משני תנאים חלופיים: רוב של בעלי הדירות המייצג את מרבית הבניינים באזור השיקום - או לחלופין הסכמה גורפת של 80% מכלל בעלי הדירות במתחם.
למה זו בעיה משפטית?
משפטנים מזהירים כי הנוסח העדכני - ובייחוד החלופה המאפשרת רוב כלל־מתחמי ללא הסכמה פרטנית בכל בניין - אינו קביל משפטית. החשש הוא מפני פגיעה לא מידתית בזכויות הקניין של דיירים בבניינים שלא נפגעו אך נכללו בתוכנית משיקולים תכנוניים.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, הסבירה בדיון בוועדה כי "עלולה להיווצר סיטואציה שבה בעלי הדירות בבניינים שנהרסו, ושמבחינתם ההתחדשות היא האפשרות היחידה, יכפו התחדשות על בניינים שלא נהרסו ולא נפגעו וכלל לא רוצים בה. בפגיעה המפורסמת בבת ים ב'עם כלביא' עשויה להיווצר סיטואציה כזו, משום שהמבנה שנהרס הוא הגדול ביותר בסביבתו".
מהי המשמעות בפועל?
מומחים שונים מעולם המשפט כי מדובר במצב שעשוי להיות לא קביל משפטית, ומעלים שאלה בדבר האפשרות שהחוק "לא יעבור את מבחן בג"ץ" - קרי אם תוגש עתירה נגד החוק, זו עשויה להתקבל ולטרפד את מימושו, גם אם יאושר כעת בכנסת.
נציין כי למרות האזהרות, יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר נותר נחוש לקדם פתרון מתחמי והבהיר כי "היינו חייבים להוסיף חלופה נוספת לעניין הרוב הדרוש כדי ליצור נוסחה המבטאת את הצעקה של המתחם. אני מוכן לעשות חשיבה נוספת".
גם בעת האישור הנוסח נותר ללא שינוי, ונכלל בו הסעיף השנוי במחלוקת שעלול להוביל לביטול החוק בערכאות משפטיות.