גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל מזהיר: הצעירים שנקראים פעם אחר פעם למילואים לא ממהרים לחפש עבודה קבועה

בנק ישראל חשף כי עלות השכר והמענקים ב–2025 עמדה על 27 מיליארד שקל ● עם זאת, ישנן עלויות נלוות כמו פגיעה בפריון, לחצי אינפלציה ומחסור קריטי בעובדים ● בצל המלחמה באיראן, מספר המגויסים צמח פי כמה, וההשלכות עשויות להיות כבדות ● המלצה מרכזית: גיוס חרדים

מילואימניקים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
מילואימניקים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

כ-30 אלף עובדים בממוצע היו מגויסים למילואים בכל רגע נתון בשנה שעברה, ונגרעו מכוח העבודה. מדובר אומנם בשיפור לעומת השנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל", אך הם עדיין היוו את אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בתוצר, שכבר האמירה לכ-177 מיליארד שקל במצטבר מאז תחילת המלחמה. בשנים הקרובות צפוי גיוס משמעותי של אנשי מילואים, ביחס לתקופה שלפני המלחמה, ובבנק ישראל ממליצים לממשלה לפעול לגיוס חרדים, כדי לצמצם את הפגיעה במשק. הדבר עלה גם בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שם גם המליצו על פתרונות נוספים. יצוין, כי היקף גיוס המילואים הנוכחי עומד על 120 אלף.

משרד האוצר: פריון ההורים נפגע רק ב-10%. מומחים מציגים תמונה שונה
מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים

"המשק מראה עמידות וחוסן, ומצד שני עדיין יש פער מצטבר בתוצר, ונשאלת השאלה - מעבר לאותו חודש ראשון של המלחמה, שבו היו טילים מעזה, ושבועיים ב"עם כלביא" - מדוע בכל זאת לא סגרנו את הפער?", כך שאל השבוע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת עיתונאים שבו הוצג דוח בנק ישראל.

"ככלכלן בוודאי אשיב שזה יכול להיות כתוצאה מחוסר אשראי במשק, ממחסור בחומרי גלם וממחסור בעובדים. אבל בדקנו את שלושת הגורמים הללו, והפוקוס הוא על המחסור בעובדים, וזה הנושא המרכזי של פער שאנחנו לא מצליחים לסגור". לעומת זאת, הסביר הנגיד, לא היתה בעיית אשראי או חומרי הגלם.

בשנת 2025 גדל התוצר ב-2.9%, נמוך מקצב הצמיחה בעבר, ובשנות המלחמה הפער המצטבר בתוצר עמד על יותר מ-8%, שהיוו כאמור 177 מיליארד שקל. "סטייה זו מן המגמה מבטאת פגיעה בכושר הייצור של המשק, ובפרט בהיצע העבודה, עקב גיוס נרחב למילואים והיעדרויות ממושכות, לצד שיבושים בפעילות בענפים שונים", נכתב בדוח.

דחיית כניסה לעבודה

בשנה שעברה אומנם התמתנה עצימות המלחמה, ואף הושגה הפסקת אש באוקטובר, ובשנה זו התמתנה הירידה בהיצע העובדים. ועדיין, הפגיעה בשנת 2025 כתוצאה מהמלחמה מיוחסת לגיוס המילואים, מחסור בעובדים זרים וירידה בהשתתפות בכוח העבודה. הפגיעה בהיצע העבודה עמדה על כ-3.6% מכוח העבודה. 55% מהירידה מוסברת בירידה בשיעור השתתפות בכוח העבודה, ובהיעדרות מעבודה אזרחית של משרתי מילואים ובנות זוגם. 35% נוספים מוסברים על ידי היעדרם של עובדים זרים, והיתר על ידי הגירה שלילית מישראל.

ההשפעה של משרתי המילואים חורגת מאותם 30 אלף משרתים בממוצע. הירידה בהשתתפות בשוק העבודה גם אפיינה כאמור את שנות המלחמה, ולפי הדוח, חלק משמעותי מהירידה נבע מצעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם, זאת ככל הנראה בשל דחיית כניסתם לשוק העבודה, עקב גיוס המילואים הנרחב. "שירות מילואים תדיר עלול גם להוריד את המוטיבציה והיכולת של צעירים לחפש עבודה לטווח ארוך, גם בזמנים שבהם הם אינם מגויסים בפועל. הירידה בהשתתפות ניכרת בעיקר בקרב יהודים לא חרדים, ובפרט בקרב גברים", הוסיפו בבנק ישראל. כמו כן, ירידה נוספת מיוחסת לנפגעי המלחמה; מאז פרוץ המלחמה נוספו כ-22 אלף פצועים בצה"ל וכ-24 אלף אזרחים שנפגעו.

משרתי המילואים אומנם נכללים בסטטיסטיקה כמשתתפים בכוח העבודה, אבל בפועל הם לא זמינים לעבודה למעסיק האזרחי שלהם. מי הם אותם הנעדרים? בעיקר צעירים בגילים 20-34. שכרם החודשי של מגויסי המילואים השתנה לאורך זמן - מבעלי שכר גבוה לבעלי שכר נמוך יותר, אם כי עדיין גבוה מהשכר הממוצע של העובדים. בבנק מציינים שהסבר לכך הוא פחות מילואימניקים מתחום ההייטק בהשוואה לתחילת המלחמה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

דחיפה אינפלציונית

שיעור משרתי המילואים במגזר הפרטי גדול יותר מאשר במגזר הציבורי, כתוצאה משיעורם הנמוך של גברים במגזר הציבורי. גם חלק מבנות הזוג של משרתי המילואים הפחיתו את תעסוקתן: כ-20% מהן (לעומת 10% בקרב שאר נשות המועסקים) עבדו במהלך 2025 פחות מהרגיל, וכ-13% בממוצע נעדרו זמנית ממקום עבודתן, לעומת כ-8% בקרב יתר נשות המועסקים.

כאמור, חלקם של משרתי המילואים היה מרכזי בשוק העבודה. הדבר לא רק פגע בתוצר, אלא בעקבות היותו של שוק העבודה הדוק, גם דחף את האינפלציה מעלה. ההתמתנות של האינפלציה בשנת 2025 מיוחסת בין היתר לרגיעה בגיוס המילואים - ששב ועלה כעת במלחמה מול איראן ובמערכה בלבנון.

לצד מחסור בעובדים, הביקושים לעובדים התגברו באופן שתרם לעליית שכר במגזר העסקי. השכר הריאלי עלה ב-18% מאז 2019, בעוד שבמגזר הציבורי הוא לא עלה מאז כלל.

גיוס המילואים הנרחב לא רק משפיע על המשק, הוא גם עולה הרבה כסף לקופת המדינה. בשנת 2025 שולמו תגמולי מילואים בסך של 21 מיליארד שקל (בשנת 2024 שולמו 26 מיליארד שקל). בבנק מדגישים שהירידה במהלך 2025 בהיקף התשלומים למשרתי מילואים הייתה מתונה יותר מהירידה במספר ימי המילואים בפועל, שאותו אפשר להעריך באמצעות שיעור הנעדרים מעבודה מסיבת מילואים. לכן, בבנק מסיקים שהייתה התרחבות בשימוש בתשלום למשרתי מילואים גם בתקופות שאינם משרתים בפועל. נוסף על הוצאות אלו, אישרה הממשלה גם תקציב של 6 מיליארד שקל למימון מענקים למשרתים.

"בהיעדר החלטה להגדיל את התגמול היומי, ניתן חלק מהמענה באמצעות תשלום בגין ימים ללא שירות בפועל - מנגנון לא שקוף שמקשה על תכנון תקציבי אמין. בטווח הבינוני, הפחתת הנטל החריג על משרתי המילואים הקיימים, והצורך במענים חריגים לפצותם, מחייבים הרחבה של הצבא הסדיר, לצד הסדרה שקופה של מנגנוני הפיצוי למשרתי המילואים", נכתב.

בשנת 2026 שירות המילואים לא צפוי להיות קטן בהרבה. הממשלה אישרה למערכת הביטחון גיוס של 40 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון, עוד לפני מבצע "שאגת הארי", שבמהלכו התרחב הגיוס משמעותית.

בבנק ישראל לא הסתפקו רק ברמזים על "הרחבה של הצבא הסדיר", וקראו לגייס חרדים. לפי הדוח הדבר יסייע להפחית את העיוותים בשוק העבודה. כך, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים ב-7,500 חרדים מדי שנה תתבטא בהוספת 20 אלף חיילי חובה, שתקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל, המהווים 0.4% תוצר.

"קרובים לדקה ה־90"

גם במשרד האוצר התייחסו בעבר לגיוס המילואים, והעריכו שהוא מביא לפגיעה משקית של כ-50 אלף שקל בחודש לכל משרת מילואים. ועדה ציבורית שהוקמה לבחינת תקציב הביטחון, בראשות יעקב נגל, הגישה בין המלצותיה לממשלה את גיוס החרדים כדי להקל על הפגיעה שיוצר שירות המילואים. הוועדה נקבה גם בפתרונות נוספים, כמו גיוס לשירות "קבע קצר" עד שנתיים מהשחרור מהשירות הסדיר, לבחון את הפטורים הניתנים למשרתים, הסדרת תגמול למשרתי המילואים ופתרונות נוספים, על רקע מה שכינתה משבר כוח אדם בצבא, שמשרתי המילואים הם רק חלק ממנו. "הוועדה סבורה שאנחנו קרובים לדקה ה-90 ולנקודת האל-חזור", נכתב.

עוד כתבות

עו''ד אייל בסרגליק / צילום: ליאת מנדל

האשים עורך דין בעושק ובהטעיה - ויפצה אותו בעשרות אלפי שקלים

תביעת רשלנות שהוגשה נגד עו"ד אייל בסרגליק נדחתה, ואילו תביעתו בגין לשון הרע התקבלה ● בית המשפט: "קיומם של פרסומים שליליים קודמים אינו מקנה 'רישיון' להטיח באדם האשמות חדשות וחמורות"

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

חוקרים סקרו 400 אלף פוסטים וגילו תופעות לוואי חדשות לתרופות ההרזיה

המחקר שזיהה תובנות חדשות בנוגע לתרופות הרזיה באמצעות בינה מלאכותית ● הדוח שהקפיץ את מניית החברה המפתחת תרופות לטיפול בסרטן בדרכי השתן בכ-13% ● המרפאה שמתמזגת לכללית אסתטיקה לשם ביצוע השתלות שיער בטכנולוגיה רובוטית ● השבוע בביומד

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנתונים מגלים: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה באיראן

בנק ישראל התערב בשוק הריפו והזרים בחודש מרץ כ־200 מיליון שקל לגופים מוסדיים, באמצעות הלוואות קצרות טווח כנגד אג"ח, על רקע התנודתיות בזמן "שאגת הארי" ● מדובר במהלך נקודתי לשמירה על הנזילות, קטן בהרבה ממכירות המט"ח בהיקף של מיליארדי דולרים בתחילת מלחמת "חרבות ברזל"

הילה ויסברג בשיחה עם ארקדי מיל–מן / צילום: INSS

רוסיה שיחקה תפקיד הרבה יותר גדול במלחמה מכפי שאתם חושבים

שיחה עם ארקדי מיל־מן, ראש תחום רוסיה ב־INSS ● על היחסים ההדוקים בין איראן לרוסיה, הסיוע ההדדי בנשק ובמודיעין והסיבוב השלישי שצפוי לישראל "מול משטר קיצוני יותר"

סקוט ראסל, גבי ויסמן, תומאס הוגאן / צילום: נייס, נובה, סלברייט

הישראלית שצנחה בכ-20% - וצפויה לפי האנליסטים להכפיל את ערכה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סלברייט נחלשה בשיעור דו־ספרתי - אך מחיר היעד הממוצע של האנליסטים משקף לה אפסייד של קרוב ל-100% ● נובה עקפה את צ'ק פוינט במונחי שווי שוק והפכה לישראלית הרביעית בגודלה בוול סטריט ● ונייס נפלה על רקע החולשה הרוחבית במניות התוכנה

מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

נתב"ג נפתח, למה ממשיכים עדיין לקבל הודעות על ביטול טיסות?

כאשר טיסה מבוטלת, החברה מחויבת על פי חוק להוציא לנוסע הודעת ביטול רשמית, הכוללת לפי החוק שלוש אפשרויות: טיסה חלופית, החזר כספי או שובר לשימוש עתידי ● שאלת השעה

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

רובין זנג / צילום: ap, Ng Han Guan

המיליארדר הסיני שטוען שלשוק הרכבים החשמליים של אמריקה אין סיכוי בלעדיו

לרובין זנג מ-CATL אסור לבנות מפעל באמריקה, אבל טסלה, פורד וג'נרל מוטורס מסתמכות על הטכנולוגיה של החברה שלו

כותרות העיתונים בעולם

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות, והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

אנשים נכנסים למקלט בזמן אזעקה

היערכות בישראל לאפשרות של חידוש הלחימה עם איראן: הדיון על החמרת ההנחיות

נשיא ארה"ב הודיע כי הורה לחיל הים להתחיל במצור ימי על איראן. בראיון לפוקס ניוז אמר: "אם הם לא יוותרו במו"מ, נחזור לתקוף אותם" ● בלבנון נערכים למו"מ עם ישראל שקורע את המדינה עוד לפני שבכלל התחיל; צה"ל החל בכניסה קרקעית לעיירה בינת ג'ביל ● סגן נשיא ארה"ב: "הבהרנו מה הקווים האדומים שלנו - ואיראן בחרה לא לקבל אותם. זו הייתה ההצעה הסופית והטובה ביותר שלנו" ● עדכונים שוטפים

צ'ארלי ג'ביס מגיעה לבית המשפט במנהטן / צילום: Reuters, Mike Segar

ג'יי.פי מורגן תובע את משקיעי פרנק, קרן אלף בין הנתבעות

בנק ג'יי.פי מורגן דורש מהמשקיעים לשפות אותו על הפסדים של מאות מיליוני דולרים בגין רכישת הסטארט-אפ פרנק, לאחר שנחשף כי נתוני החברה נופחו, והמייסדת הורשעה ● התביעה, שהוגשה לבית המשפט בדלאוור, אינה טוענת כי המשקיעים, ובהם קרן אלף הישראלית, היו מעורבים בהונאה - אלא כי הם מחויבים לשאת בנזק

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הממונה על שוק ההון לוקח את בעל השליטה בסלייס להוצאה לפועל על 71 מיליון שקל

עמית גל פנה להוצל"פ אחרי שביהמ"ש דחה עתירה של שמעון גולדברג נגד הדרישה להזרמת ההון, אך זה טרם העביר את התשלום ● באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין חיזק את הצהרת נציג הרשות כי לא ניתן לממש את ההחלטה בהוצל"פ" ● במקביל, המנהל המורשה של סלייס הודיע כי נכשל המו"מ עם קרנות פינברט: "אחיזת עיניים"

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

המניה הישראלית הזו צנחה ב-90%. עכשיו היא (שוב) מחפשת רוכש

חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה צנחה לשווי של כמיליארד דולר והודיעה בפעם השנייה מאז הנפקתה על בחינת אפשרויות להצפת ערך לבעלי המניות ● לצורך כך היא שכרה את בנק מורגן סטנלי כיועץ פיננסי למהלך

הבית ברחוב ברנדייס 8 במרכז הכרמל בחיפה / צילום: איתי סיקולסק

עסקה נדירה: 10 מיליון שקל לבית עם 9 חדרים ובריכה בחיפה

הבית, שנמצא במרכז הכרמל, נבנה בשנות ה־50 אך עבר שיפוץ במיליוני שקלים, וכעת הוא נמכר תמורת 10 מיליון שקל ● מדובר בעסקה נדירה יחסית בשביל חיפה, שבה בממוצע מתבצעת בשנה רק עסקה אחת ברמת מחירים כזו

נקודות מפגשי זיכרון בסלון ב-WAZE / צילום: צילום מסך

יום הזיכרון לשואה ולגבורה: נקודות מפגש "זיכרון בסלון" מופו ב-WAZE

שיתוף הפעולה עם Waze מאפשר גם השנה לאתר בקלות מפגשי "סלון פתוח" בסביבה הקרובה, באמצעות סיכות ייעודיות שמופיעות באפליקציה סביב יום השואה • היוזמה נועדה להנגיש את אירועי "זיכרון בסלון" גם למי שלא נרשם מראש, ולהרחיב את החשיפה למפגשים ברחבי הארץ

קרן טרנר / צילום: טל גלבוע

מצטרפות למפלגתו של בנט: מנכ"ליות לשעבר במשרדי הממשלה

קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה, ולירן אבישר בן חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, הן שני השמות הראשונים שנחשף כי ירוצו במפלגתו של נפתלי בנט

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר ע"י מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח