גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש תור לשירותים כמו בצבא": כששלושה דורות גרים סביב ממ"ד אחד

כשאין ממ"ד, המסגרות של הילדים מושבתות והמשק עובד כרגיל - יותר ויותר אנשים עוזבים להורים, כדי לקבל הגנה, עזרה וגם תמיכה נפשית ● כך, בבתים רבים בישראל גרות היום משפחות כמו בקומונה, בשלושה דורות לפחות ● איך חולקים בנטל הכלכלי, מהן ההשלכות הרגשיות ומה זה עושה לנו כחברה?

שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי
שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי

כבר יותר מ־25 ימים ששרית ודוד קלברס פתאל ושלושת ילדיהם - ליאן (16), יהלי (14) ויובל (10) - מתגוררים עם סבתא יפה וסבא יוסי בדירת ארבעה חדרים בפתח תקווה. "מ־7 באוקטובר, בכל סבב לחימה, אנחנו עוברים להורים שלי", מספרת שרית. "הגענו לחצי שנה של מגורים אצלם בשלוש השנים האחרונות".

ראיון | יו"ר בזק: "בסוריה אין תשתיות, במצרים צפוף. מדינות האזור תלויות בנו"
פודקאסט | "נשיאים כמו הילרי קלינטון או ביידן לא יהיו בעתיד. גם הדמוקרטים לא רוצים מלחמות נצח"
התרופה שהצמיחה תעשייה משגשגת, והתגלתה כקטלנית

הסיבה: להוריה יש ממ"ד, להם לא. "במקלט בבניין שלנו אי אפשר להעביר יותר מחמש דקות. הריח לא נעים, יש רטיבות ועובש", היא מסבירה. ביום שישי, ערב פתיחת שאגת הארי, הם ארזו מזוודות והגיעו מביתם שמרוחק רק כשני ק"מ.

שרית, דוד יהלי ויובל ישנים בממ"ד וליאן קיבלה חדר משלה. הילדים מתחברים לזום מהטלפון וההורים עובדים ממחשבים ניידים. סבתא וסבא מבשלים ודואגים לכולם מסביב. כל השבעה נפגשים בממ"ד באזעקות. "זה נותן לנו רוגע. כשיש אזעקה אנחנו מתעוררים לרגע, מסתובבים לצד השני וחוזרים לישון".

אך גם היא מודה: "לפעמים זה כמו ג'ונגל. בזמן ההתרעה, כשכולם נזכרים שהם צריכים לשירותים, זה מאתגר. יש תור כמו בצבא או בטיולים השנתיים. כשחברים של הילדים באים לבקר זה יוצר הרבה רעש לכולם". סבתא יפה דווקא ממהרת להסתייג: "זה כיף שכל המשפחה יחד".

כמוהם יש רבים, שארזו מזוודה, עזבו את הביתה והלכו לישון אצל אמא ואבא עד יעבור זעם - מרווקים ורווקות צעירים, שכבר בנו חיים במקום אחר וחזרו למיטה וחצי בחדר ילדותם, ועד להורים לילדים, בני 40 ויותר, שמחפשים ביטחון ועזרה אצל סבא וסבתא.

התופעה הזאת גם גועשת ברשתות החברתיות. צעירים רבים העלו פוסטים יצירתיים ומגוונים על "כמה קשה לחזור לגור עם ההורים". ומהצד השני דור המבוגרים, בהם השחקנית מיקי קם, שבפוסט ויראלי סיפקה הצצה לחייה בתקופה האחרונה: "ברשת רצים פוסטים על כל מיני חבר'ה צעירים שזה היה סיוט בשבילם לגור עם ההורים. אני רוצה להגיד לכם: הלו, זה באמת סיוט לחזור לגור אתכם", אמרה שם. "חשוב לי לזעוק את זעקת ההורים אז תשמרו על עצמכם ילדים חוצפנים פרזיטים שכמותכם".

הקומיקאית רביטל ויטלזון הקדישה שיר לחברותיה שחזרו להורים, ולמנגינת השיר "אני באה אליכם" של מירי מסיקה שרה בהומור: "כשצפוף ולא נעים במקלט עם השכנים, אני רצה אליכם".

אז איך באמת נראים החיים במגורים רב־דוריים חצי כפויים, מה היתרונות והמחירים ומה יש למומחים להגיד?

פנסיונרים עם תינוקת

מלבד הצורך בממ"ד במקום לרוץ למקלט (שלעתים אף לא נמצא בבניין) נדמה שהפעם התופעה מגיעה לשיא בשל הצורך בסיוע לוגיסטי עם הילדים - כשהמסגרות סגורות כל החודש וההורים עובדים מהיום השישי לפרוץ המלחמה.

במשפחת מושקוביץ בחיפה, למשל, סבא וסבתא פתחו את ביתם לנכדה החדשה, כרמל (חצי שנה), שעברה לגור איתם ועם אמה איריס מושקוביץ, אם יחידנית ורכזת כתבים בגלובס שחופשת הלידה שלה בדיוק הסתיימה. "אני גרה בשכירות בכיכר רבין בתל אביב כבר עשור, והייתי אמורה להכניס את כרמל למעון במרץ", היא מספרת. "תכננתי להעביר לגננת את הצ'קים ביום חמישי, והיא אמרה לי: עזבי, תעבירי לי ביום ראשון, כשתביאי אותה. בשבת פרצה המלחמה".

משה מושקוביץ, עם אשתו, בתו ונכדתו / צילום: פרטי

את השבועיים הראשונים למלחמה היא העבירה אצל אחיה בדרום רמת הגולן. "לא היו בכלל אזעקות. זה היה נופש. יצאתי לטיולים בשמש והכול היה ירוק ופסטורלי מסביב".

אבל אז היא נאלצה לחזור לעבוד. "במוצאי שבת נסענו תחת ירי להורים שלי. המקלט בבניין שלהם מעולה, ענק, נקי ועם שירותים - אבל הסיבה שעברתי לגור אצלם היא שהייתי צריכה להיות עם מישהו שיכול לטפל בכרמל. אני חייבת עזרה. בתל אביב כל שנייה אזעקות, כל שנייה צריך לרדת למקלט, ואיך אני יכולה ביד אחת להחזיק תינוקת וביד השנייה לעבוד? בלעדיהם לא הייתי יכולה להתנהל".

ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על התופעה. "החברה הישראלית מסתמכת במופגן, גם בתקופות שלום, על המשאבים המשפחתיים - כשמרטפים בחופשים מבית הספר, כממלאי מקום צוות סיעודי במהלך אשפוז, כגיבוי כלכלי לרכישת דירה וכדומה.

"בסיטואציה הנוכחית במקום החשש המתמיד לשלום הקרובים אחרי כל נפילה, בני המשפחה הבין־דורית חשים שהם עומדים יחד באתגר, וצוברים בדרך חוויות מגבשות והיכרות מחודשת של פנים נוספות של הילדים ושל ההורים".

ובכל זאת, מושקוביץ מספרת כי לא קיבלה את ההחלטה בקלות ראש. "ההורים שלי פנסיונרים, ופתאום יש להם תינוקת שבוכה בלילה. החזרתי אותם 30 שנה אחורה. יש להם היום אתגרים שהם לא חשבו עליהם. היא מ־6:00 בבוקר איתם, מחליפים לה, מטיילים איתה, מרדימים אותה ומשחקים איתה".

בעיתוי מושלם, בעודנו מדברות, משה הסבא בדיוק חוזר מטיול עם כרמל. "היא נרדמה. זה טוב", הוא אומר. "אני בן 69 ואשתי בת 71 ואמנם לא ציפינו לגדל תינוקת בגילנו, זה לא קל, אבל הכנו את עצמנו לקראת הגעתן וזו חוויה חיובית. נעשה הכול בשבילן".

מה לגבי הנטל הכלכלי?
"יש נטל, בוודאי. אנחנו זוג, כמה אנחנו כבר אוכלים וכמה הוצאות יש לנו? ופתאום יש עוד קצת, טיטולים ומגבונים, חשמל כי חייבים מים חמים כל הזמן. קניתי גם אמבטיה ולול. התאמתי את הבית. אבל ברוך השם אני מרוצה. כשאני הולך איתה לטיולים בשכונה אני עושה גם כושר, והשכנים מסתכלים עלי וצועקים: כל הכבוד סבא".

איריס מספרת, כי "אני ממשיכה לשלם כמובן על השכירות בתל אביב, משלמת ארנונה ואת כל החשבונות אותו הדבר. אני אפילו משלמת על וויי־פיי במקלט שלנו בתל אביב"

מכונת הכביסה עובדת 24/7

מחקרים שנערכו בנוגע למעבר חזרה לבית ההורים בעתות משבר מלמדים על התמונה המורכבת שבין התמיכה הנפשית שנותן הסידור הזה לבין אתגרים של פרטיות למשל. ממצאים שפרסמו AARP, ארגון מוביל בארה"ב התומך באנשים בני 50 פלוס, ו־Generations United, עמותה לקידום קשרים בין־דוריים, מראים כי בתקופות משבר, ובעיקר בקורונה, יותר אנשים בחרו לעבור למגורים רב־דוריים עם בני משפחה, ורבים מהם בחרו להישאר גם לאחר שהמשבר חלף. הנתונים מצביעים על עלייה חדה בשיעור משקי הבית הרב־דוריים בארה"ב - מכ־12% בשנת 1980 לכ־22% ב־2019 וכ־26% ב־2021.

גם הסיבות למעבר השתנו באופן דרמטי בזמן משבר. אם קודם לכן הן כללו גם מניעים רגשיים, במהלך המשבר הפכו המניעים לפרקטיים בלבד - בעיקר הישרדות כלכלית והתמודדות עם אובדן עבודה.

לצד היתרונות, הכוללים תמיכה הדדית, שיפור בקשרים משפחתיים וסיוע בטיפול בילדים, המחקר מצביע על חסמים משמעותיים: עומס רגשי, צפיפות ופגיעה בפרטיות. במיוחד בולטת העלייה בשחיקה הנפשית: רק 8% דיווחו עליה לפני הקורונה, לעומת 31% במהלכה.

המחקרים אמנם נעשו בארה"ב ובקורונה, אך המסקנות רלוונטיות גם למצבי מלחמה בשל הדמיון בגורמי הלחץ ובהם אי־ודאות, פגיעה כלכלית ושינוי בשגרה.

אצל ע', רופאה בבית החולים איכילוב, השינוי היה קיצוני. עת פרץ מבצע שאגת הארי היא עברה עם בעלה ובתה (שנתיים) מתל אביב לבית הוריה בטירת הכרמל. "אנחנו גרים בקומה השביעית לא ממ"ד ויש לנו כלב שבקושי הולך ותינוקת, אז קשוח לצאת כל פעם למקלט".

להוריה יש בית פרטי מרווח, אלא שחוץ ממנה עברו להתגורר שם בזמן המלחמה גם אחיה ואשתו וגם אחותה וילדיה (4 ושנה וחצי). אחות נוספת שבצבא גרה בבית אך מגיעה בכל סופ"ש. "אין מסגרות וההורים עובדים, אז אמא שלי הפכה לסבתא במשרה מלאה. בעלי והאחים שלי עובדים מהבית עם שלושה קטנים שמתרוצצים שם, ואני נוסעת שעה וחצי ברכבת מחיפה לתל אביב, שזה קושי בפני עצמו".

הבית מספיק מרווח, כך שכל אחד קיבל חדר משלו. למעשה הוא קיבל את חדר הילדות שלו - רק שהפעם מצטופפות בכל אחד כזה גם המשפחות שלהם. הסבא והסבתא קיבלו ג'וב חדש: לדאוג לכולם. "ההורים שלי מטפלים בילדים. אמא שלי מבשלת את רוב האוכל. יש גם הרים של כביסה, מכונת הכביסה עובדת 24/7, שש מכונות ביום. אבא שלי עושה קניות".

מה האתגרים שלכם?
"האתגר הגדול הוא פרטיות. אין לי את הפינה שלי. אני רחוקה מהמקום שלי, שהכי נוח לי בו, בבית. להורים שלי האתגר המשמעותי הוא לטפל בכולם. רואים שקשה להם, אבל הם עושים את זה באהבה".

הורות משותפת עם סבתא

גם נועה פרידמן (33) עברה לגור עם הוריה בפרדסיה בתחילת המלחמה, ואיתה בן זוגה הדר ובתם אלינור (שנה). פרידמן מתגוררת בשכירות בחיפה ובבניין יש מקלט, אך בסוף השבוע שבו פרצה המלחמה הם התארחו אצל הוריה ומאז נשארו שם "מטעמי נוחות", היא מספרת. "יש פחות אזעקות, וזה בית פרטי עם ממ"ד. יש הבדל גדול בין להצטרך להתלבש ולהוציא את אלינור מהמיטה ולרדת למקום עם עוד הרבה אנשים".

נועה פרידמן (משמאל), עם הוריה ובתה / צילום: פרטי

פרידמן ובעלה אמורים לעזוב את ישראל עוד שלושה שבועות ולעשות רילוקיישן לגרמניה לטובת הפוסט־דוקטורט של הדר, אבל היא מעידה שהם גם "מאוד שמחים להתאוורר מהמצב פה".

בינתיים, דווקא בתקופת המלחמה, מצאה פרידמן, אמנית ובמאית תיאטרון, זמן לפרויקט חדש: בניית אתר אינטרנט להצגת האמנות שלה בגרמניה. "עכשיו, כשאנחנו אצל ההורים, יש לנו בייביסיטר קבוע וזמין כל הזמן, וזה פינה לי כמה בקרים לצלול למשהו שהייתי בטוחה שאני אעשה רק כשהיא תיכנס לגן באוקטובר הבא בגרמניה".

עם זאת, היא מכירה באתגרים. "אין לנו דלת לסגור כדי להיות לבד. אלינור ישנה איתנו, אז יש פחות מרחב פרטי, וצריך יותר להיות סבלנים לצרכים של הרבה אנשים. היינו רוצים לשבת רק שנינו לפעמים, הרבה אנשים זה פשוט עומס רגשי, גם אם אני מאוד אוהבת אותם וכולם משתדלים להתחשב בכולם. זה פשוט הרבה אינפורמציה להכיל כל הזמן. אנחנו מאוד לא רגילים להגיד 'בוקר טוב' לכל כך הרבה אנשים או לתת דין וחשבון על מה שאנחנו עושים או מה נרצה לאכול בצהריים".

מבשלים לכם? לא נשמע כמו משהו להתלונן עליו.
"נכון. יש לנו גם פנסיון מלא, כי ההורים שלי מבשלים לנו. אנחנו למעשה בריזורט בפרדסיה. לעזרה של ההורים שלי עם אלינור ולזמן המשותף שלהם יחד יש ערך גבוה. אנחנו קמים בבוקר והיא ישר רצה לקרוא איתם סיפור. זה ממש כיף שיש הזדמנות כזאת. אנחנו ממש מתחלקים בכל המשימות עם סבתא וסבא. אנחנו לפעמים מרגישים כפויי טובה".

לתחושות האלה יש תוקף, כפי שמסבירה ד"ר לירז מרגלית, מומחית לכלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חברתית וקבלת החלטות. "הביחד מייצר חיכוכים גם אצל המשפחות המתפקדות ביותר. אנשים הופכים מאנשים שרואים אותם אחת לכמה זמן - לאנשים שקמים איתם בבוקר והולכים לישון איתם וצריך להתווכח על המים החמים".

בכל זאת, אין כמו בבית

עבור עו"ד טל דקל ויזל המגורים אצל חמותה בכוכב יאיר היו בטוחים ומרגיעים, במיוחד ביחס למגורים בלב תל אביב עם שלושה ילדים בתקופה שבה העיר מטווחת ללא הפסקה. אך אחרי שבועיים היא הבינה שזה יותר מדי ובחרה לחזור. "יש שתי סיבות: קודם כול ישנה ההבנה שבסופו של דבר הכי נעים ונכון בבית, גם אם זה אומר לרוץ בלילה למקלטים סמוכים, כי לנו אין בבניין. אני רוצה את המיטה והשקט שלי. נוסף על כך, ישנו הלחץ של הילדים שראו שהחברים שלהם נשארו בעיר ונפגשים".

דקל ויזל היא עורכת דין עצמאית ובעלה אמיר ויזל הוא בעלים של בית קפה ביפו. השניים הורים לשלושה בנים (14, 10 ושנתיים וחצי). "אני יכולה לעבוד מכל מקום, אבל הוא רצה להיות קרוב יותר לעסק. גם זה היה שיקול".

דקל ויזל מעידה כי המרחק מהמרחב המוגן הקרוב לביתם לא מאפשר להם להגיע אליו בזמן, וכי מספר לא מועט של שברים נפלו בסביבה הלא רחוקה. "היה לנו ברור שאי אפשר להישאר פה בתקופה הזאת. זו כבר הפעם השלישית שאנחנו נוסעים לחמותי, שיש לה מקלט בבית. כבר הייתי חודש וחצי פה עם תיקים מאורגנים. ביום שבת על הבוקר, אחרי האזעקה הראשונה, נסענו. המשכתי לשלם שכירות על החניה בתל אביב".

המקלט הצמוד הוא לא היתרון היחיד. "יש לה בית גדול עם גינה גדולה ומרחב שהילדים יכולים להסתובב בו במקום לטפס על קירות בדירה הקטנה שלנו. קשה לחיות בקובייה עם שלושה ילדים. הילדים משחקים בחוץ בכדור ויש שולחן פינג פונג, ואנחנו קוטפים תפוזים ולימונים מהעץ, והם מנקים את הגינה ועושים כל מיני פעילויות כשהם בחוץ".

"מנגד, מאוד השתדלנו שלא לפגוע בשגרת החיים של חמותי. לא רצינו שהיא תארח אותנו או שהיא תרגיש שהיא צריכה לבשל. אז הלכנו לעשות קניות ועשינו את הכביסה. מובן שהיא מאוד עזרה לנו עם אוכל ובישולים וזה בלתי נגמר, אבל ניסינו שלא להכביד".

גם יש פחות אזעקות בכוכב יאיר.
"בתל אביב את מרגישה שאת המטרה. בכוכב יאיר ההרגשה היא שאולי במקרה, בגלל שהמטרה התפספסה או בגלל שזה טיל מתפצל, זה יגיע אלייך. יש שם משהו שבאמת מרגיש בטוח יותר. שם אני הרבה פחות דרוכה".

תחושה של רגרסיה

ד"ר גוטמן מציגה עוד רובד. "חזרה לבית ההורים נוטה לעורר מחדש דינמיקות בין־אישיות שהתקבעו בילדות ובהתבגרות. אולם הבית שחוזרים אליו לרוב אינו זה שיצאנו ממנו, לעיתים מילולית, וכעת אין בו חדר המותאם לנו, בוודאי אם הבאנו עמנו משפחה וילדים נוספים".

"חשוב מכך", אומרת גוטמן, "הצעירים כבר אינם מי שהיו, מאחר שאספו תפקידים נוספים, בוגרים, של איש מקצוע, בן זוג או הורה, שהמרחב של מערכת היחסים הראשונית עם ההורים לא תמיד פנוי להכיל באופן כל כך אינטנסיבי. צעירים רבים מוצאים עצמם רגישים במיוחד לעין הבוחנת של הוריהם את התנהלותם, ובפרט לכל מה שעשוי להתפרש כביקורת על זהותם הבוגרת.

"נקודת המבט הילדית מקשה לעיתים להביא בחשבון את חוויית ההורים המבוגרים, הנאלצים לשוב ולהקריב את המרחב האישי שלהם, הרגליהם ופרטיותם לטובת ילדיהם, כשהם בגיל ובמצב שלא בהכרח תואם את המשימות הטיפוליות הללו. חלק מהם חשים שמצופה מהם לספק שירותי אירוח, בישול, ניקיון ושמרטפות 24/7, מבלי שמכירים בקשייהם הבריאותיים והנפשיים במצב המלחמה".

ד"ר מרגלית מוסיפה: "כשמשפחה בוגרת חוזרת לגור אצל ההורים בעקבות המלחמה, בשביל ממ"ד או עזרה עם הילדים, זה לא רק פתרון לוגיסטי. במובן עמוק יותר זו חזרה למבנה משפחתי שבו הגבולות שהושגו בעמל רב מתחילים להיטשטש. בטווח הקצר למגורים המשותפים יש כמובן יתרונות ברורים. הם מספקים תחושת ביטחון, מפחיתים בדידות, מקלים את העומס ההורי ומייצרים תחושה שלא צריך להחזיק הכול לבד בתקופה של חוסר ודאות. אבל יש גם מחיר פסיכולוגי.

"כל עוד הילדים הבוגרים חיים בבית משלהם, גם אם להורים יש דעה על הזוגיות, על סדרי הבית או על הדרך שבה מגדלים את הילדים, יש מרחק שמייצר חיץ ברור. אפשר לשמוע, אפשר להתווכח, אבל בסוף כל אחד חוזר למרחב שלו ולסמכות שלו. ברגע שחוזרים לגור בבית ההורים, החיץ הזה נחלש. עצם התלות המחודשת, גם אם היא זמנית ונולדה מתוך אילוץ, משנה את מאזן הכוחות".

"העצמאות נסדקת"

מרגלית מסבירה כי מה שמחריף במיוחד את המתח הוא שאלת הגבולות. "לא מעט הורים מרגישים, במודע או לא, שאם הכול מתרחש תחת קורת הגג שלהם, אז יש להם גם זכות רחבה יותר להתערב. פתאום שאלות כמו מה מותר לילדים לאכול, כמה מסכים מותר, מתי הולכים לישון ואיך נכון להגיב להתפרצות או לבכי, כבר לא נשארות רק בידי ההורים הצעירים. לכן המתח כאן אינו רק סביב צפיפות או חוסר פרטיות, אלא סביב משהו הרבה יותר עמוק: אובדן חלקי של אוטונומיה".

החוזרים הם מבוגרים שכבר בנו מערכת ערכים, הרגלים, זוגיות והורות משלהם, אבל בתוך הבית הישן קל מאוד להישאב מחדש לתפקידים הישנים. "ההורים עלולים להרגיש שוב שהם יודעים טוב יותר, והילדים הבוגרים עלולים להרגיש שבבת אחת כבר לא מתייחסים אליהם כאל יחידה עצמאית, אלא כאל מי שעדיין צריך הכוונה, תיקון או פיקוח", אומרת מרגלית. "במילים אחרות העצמאות הפורמלית נשארת, אבל העצמאות הפסיכולוגית נסדקת".

ההשלכות עלולות להיות קשות עבור המשפחה. מרגלית: "בטווח הארוך, אם אין גבולות ברורים, המגורים המשותפים עלולים לייצר שחיקה, חיכוכים, פגיעה בתחושת המסוגלות של המשפחה הגרעינית ולעיתים גם קושי להיפרד מחדש כשהמצב מתייצב. דווקא המקום שאמור להעניק הגנה יכול לעורר מחדש מאבק על סמכות, על חופש ועל הזכות לנהל חיים משפחתיים לפי הכללים שלך".

ומה ההשלכות על החברה שלנו, שחווה את המצבים הללו שוב ושוב?
"מעבר לסיפור המשפחתי הפרטי יש כאן אמירה רחבה יותר על החברה הישראלית. ברגעי חירום אנחנו חוזרים שוב אל המשפחה המורחבת כמנגנון ההגנה המרכזי שלנו. זה מקור עצום לחוסן, אבל גם מערכת שיש לה מחיר, משום שהיא לא רק מחבקת, אלא לפעמים סופחת פנימה ומערערת את הגבולות שנבנו בין הדורות. זו בדיוק המורכבות של המגורים המשותפים בתקופה כזו: הם יכולים להיות בו זמנית עוגן מציל ומקור למתח עמוק".

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

במיליארד שקל יותר: ישראכרט חוטפת לכאל את מועדון הנוסע המתמיד של אל על

דרמה בשוק האשראי: ההסכם החדש של ישראכרט עם מועדון הלקוחות של אל על נחתם ל-10 שנים ● הרווחיות השנתית הממוצעת לישראכרט צפויה לעמוד על כ-160 מיליון שקל, לפני מס, ובאל על מדובר בתוספת של כ-100 מיליון שקל בממוצע בשנה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

היום הגרוע ביותר מזה שנה: המסחר בתל אביב ננעל בירידות חדות

מגמה שלילית בת"א: מדד ת"א 35 צלל ב-3.8%, ת"א 90 איבד 2.5% ● גם המדדים המרכזיים באירופה נסחרים באדום ● מנכ"ל בלקרוק סבור כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים מהמשבר, ומחיר חבית נפט יכול להגיע ל־150 דולר ● חוסר הוודאות בנוגע למלחמה משפיע על שוקי החוב בעולם ● חברת המחקר Renaissance מעריכה שהמצב הגיאופוליטי יעורר את שוק ההנפקות הביטחוניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון: הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מאבק בתוך המשפחה: בעלי מניות ברדקום דורשים להדיח חמישה דירקטורים

קבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-19% מהון המניות בחברה, דורשים להדיח חמישה דירקטורים מכהנים ולמנות שלושה אחרים ● בין חברי הקבוצה, נמצאים יורשיו של המייסד והיו"ר לשעבר, זהר זיסאפל ז"ל, ובין הדירקטורים שהם מבקשים להחליף נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אביהם, רחל בן-נון

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הדלפה של מודל AI אחד של אנתרופיק הפילה את כל מניות הסייבר?

המודל החדש של אנתרופיק שנחשף בטעות הציג יכולות פנומנליות בכתיבת קוד מורכב ובאיתור חולשות אבטחה, מה שגרם לחששות מפני שינוי דרמטי במאזן הכוחות המסורתי לטובת האקרים ● אנתרופיק מיהרה לחסום את הגישה למאגר הקבצים הפתוח ולהבהיר כי מדובר בכשל נקודתי אבל התגובה בשווקים הייתה מיידית: מניות סייבר מובילות רשמו צניחה חדה

יעקב ארז ז''ל / צילום: יוסי אלוני

עורך מעריב לשעבר יעקב ארז הלך לעולמו

יעקב ארז, עורך מעריב לשעבר וחתן פרס סוקולוב, שהוביל תחקירים פורצי דרך והצמיח דור של עיתונאים, הלך לעולמו בגיל 87

ירוטי טילים איראנים בשמי תל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הרוג בפגיעה בגוש דן בעקבות הירי מאיראן

אזעקות במרכז, שפלה וירושלים: זירות נפילה בתל אביב וגבעתיים ● לאחר שזוהו נסיונות שיקום, חיל האוויר תקף תשתית מפתח לייצור פלוטוניום לנשק גרעיני ● דובר צה"ל: במהלך היממות הקרובות יוארך זמן ההתגוננות ליישובי הצפון ● דיווחים על תקיפת מפעלי פלדה בדרום-מערב איראן ובאספהאן ● שני לוחמי צה"ל נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● טראמפ שוקל לשלוח 10 אלף לוחמים נוספים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים 

צילומים: רויטרס-Alexander Nemenov, AP-Efrem Lukatsky

בסין מזהירים: גל משמעותי של קורונה בדרך

זלנסקי טען השבוע כי רוסיה מנסה לעצור את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לאוקראינה • אורבן מקצץ בהדרגה של אספקת הגז לקייב • גל קורונה חדש באופק? האזהרה של המומחה מהונג קונג ● ובית החולים שדורש מהמטופלת: תעזבי את החדר

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

הדמיית הפרויקט ברזיאל, רמת גן. הזמן עבד נגדה / צילום: מתוך אתר קרדן נדל''ן

סדק קטן בדוחות קרדן נדל"ן מצביע על הקריסה הגדולה בשוק המגורים

משפט חריג שהתחבא בהערת שוליים בדוחות קרדן נדל"ן מספר בצורה מושלמת את סיפורו של הנדל"ן למגורים בחודשים האחרונים ● ואם בארזים נפלה שלהבת - חברה יציבה בשווי מיליארד שקל בבורסה והון עצמי של 750 מיליון שקל - מה יגידו אזובי הקיר

מטוסי חיל האוויר / צילום: דובר צה''ל

מה היה מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר?

ממי רכשו האמריקאים את אלסקה, על שם מי קרוי בית החולים אסף הרופא ובאיזו סדרת ספרים מככב הילד אודי שחר? ● הטריוויה השבועית

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

חברת המגורים הגדולה בישראל חושפת: האטה נוספת בשוק בעקבות המלחמה

יזמית הנדל"ן י.ח דמרי אמנם רשמה התאוששות קלה במכירת הדירות ברבעון האחרון של 2025, אך מסכמת שנה עם ירידה של כ-21% בהיקף הדירות ● מבצע שאגת הארי בלם את ההתאוששות בשוק, אך בחברה שומרים על אופטימיות ומזהים "חזרה זהירה של הביקושים לשוק"

יצירת אמנות שיוחסה לבנקסי והושחתה בטענה כי מדובר בזיוף. מרדף אובססיבי / צילום: Reuters, Vuk Valcic

המרדף האובססיבי אחר רוח הרפאים של עולם האומנות

ברויטרס בטוחים כי לאחר מרדף עיתונאי ממושך הצליחו לחשוף את האדם שמאחורי אמן הגרפיטי בנקסי ● מעבר לפתרון התעלומה, הסיפור חושף תופעה רחבה יותר: הקרע העמוק בין האפשרות של אמנות להתקיים כקול אוניברסלי וחסר פנים, לבין הדחף של עידן הרשתות להצמיד לכל יצירה זהות, סיפור וביוגרפיה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

"אור איתן" מתקרבת למבצעיות – ורפאל מסכמת שנת שיא במכירות

אחרי ניסויים מוצלחים בשטח: מערכת הלייזר של רפאל, ששוברת שיאים במכירות ובהזמנות, מתקרבת לפריסה מבצעית ● יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל: "בטוח שהציבור יתרשם לטובה מהביצועים"

בודקים את המיתוס. מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר? / צילום: Shutterstock

מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: המלחמה באיראן הביאה את הנפט למרכז הבמה, ואיתו גם מיתוסים לגבי הזמינות שלו

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

מכירת חיסול בוול סטריט: השבוע נסגר בירידות חדות, הנפט קפץ

טראמפ האריך את המועד האחרון לתקיפת תשתיות האנרגיה של איראן ואמר כי יאריך את ההשהיה לתקיפת מתקני האנרגיה של איראן ל-6 באפריל ● נעילה אדומה באירופה ● מדד S&P 500 נמצא כ-7% מתחת לשיא ● נאסד"ק השלים במסחר אתמול ירידה של 10% מהשיא ונכנס לתיקון

זירת נפילה בנהריה / צילום: כבאות והצלה לישראל

הבורסה מסכמת חודש של מלחמה: הענפים שנחבטו, המניות שזינקו והמדד שהפתיע

המערכה מול איראן אמנם נפתחה באופטימיות גדולה בשוק המקומי, אך זו התמתנה בצל חוסר הוודאות הגובר ומלחמת האנרגיה המתהווה ● אילו מדדים ומניות כיכבו, מי אכזבו, ואיך זה שמניית בז"ן זינקה למרות פגיעת הטיל האיראני, בזמן שהמניות הביטחוניות דווקא ירדו?

אבי מגידו, מנכ''ל סונול / צילום: דרור סיתהכל

המנכ"ל שהתחיל כעוזר לשלושה שרים וחובב אופנועים כבדים

"מכלי הדלק בתחנות מוטמנים באדמה, לכן אין חשש לנזק היקפי בתרחיש של פגיעת טיל. אנחנו גם לא פועלים רק עם בית זיקוק אחד ויכולים לייבא דלקים מזוקקים לארץ" ● שיחה קצרה עם אבי מגידו, מנכ"ל סונול

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא יהיה לכם כסף לאפיקומן לילדים": המכתב שצפויים לקבל מאות אלפי שכירים בשבוע הבא

מתווה החל"ת שאושר מותיר עובדים רבים ללא מענה, מעכב תשלומים ומעמיק את הפער בין המגזר הציבורי לפרטי ● באיגוד לשכות המסחר מחריפים את המאבק עם מכתב שיצורף לתלושי השכר: "לא יהיה כסף לאפיקומן לילדים – בגלל ההחלטות בירושלים"