גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

השבוע אושר סופית החוק המרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים לבוררות בהסכמה בעניין אזרחי. איך החוק הזה רלוונטי לכולנו, מה היתרונות שלו, מה הבעיות הטמונות בו ולמה כדאי לשים לב? גלובס עושה סדר

● ארגוני נשים: "לעצור את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים"
● בניגוד לעמדת מחלקת החנינות, השר אליהו קורא להרצוג לחון את נתניהו

מה החוק אומר?

החוק מרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים, בהם הרבניים, לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים, בהתאם לדין הדתי. זאת, בהסכמת שני הצדדים ולאחר שבית הדין בירר בתחילת הדיון שהחתימה והאישור להתדיין בפניהם נעשתה ברצון על ידי שני הצדדים. בנוסף, הצדדים יחתמו סמוך לפני הגשת הבקשה על טופס בוררות ייעודי.

מה הטיעונים בעד המהלך?

החוק מאפשר לאנשים שמעוניינים לדון במחלוקות על פי דין תורה לעשות את זה, תחת קורת גג ממלכתית. עו"ד יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן מסבירה, כי ״יש היום הרבה בתי דין פרטיים שעושים בוררויות. התדיינות בבית דין רבני שפועל בחסות המדינה היא בעלת פיקוח גדול יותר״.

חשוב לציין כי בעבר הרחוק בתי הדין הרבניים כבר עסקו בסכסוכים בעניינים אזרחיים, בהסכמת הצדדים, אך פסק דין שנתן בג"ץ בשנת 2006 קבע כי אין להם סמכות לכך בחוק. מאז, במשך שנים, המפלגות החרדיות ניסו להעביר את החוק שמחזיר להם את הסמכויות ללא הצלחה. אחרי שני עשורים, החוק עבר השבוע.

על איזה עניינים חל החוק?

החוק מתמקד בעניינים אזרחיים כמו חוזים, סכסוכי ממון, חובות וסכסוכי עבודה, כאשר מדובר בפנייה שיזם העובד עצמו. הוא אינו חל על נישואים וגירושים (לא בין נשואים בהווה או בעבר), ולא על עניינים פליליים, מנהליים או הליכים שהמדינה או הרשות צד להם. בנוסף, נקבעה רשימה של חוקים שבית הדין לא יכול לפסוק בסתירה אליהם, כמו חוק זכויות האישה, חוק החוזים האחידים וחוקים שיש בהם הוראה קוגנטית, כלומר שלא ניתן להתנות עליה.

מי יכול להתדיין בפני בית הדין הרבני?

די בכך שלבית הדין הרבני יש סמכות שיפוט כלפי אחד הצדדים בענייני המעמד האישי, למשל כשאחד הצדדים הוא יהודי, על מנת שתהיה לו סמכות לדון גם כבורר בעניינים אזרחיים. גם תאגידים יכולים לדון בבוררות בבית הדין הרבני.

כך למשל, אישה חילונית שמבקשת לשכור דירה מאדם חרדי עשויה להתבקש לחתום על חוזה שבו היא מסכימה לדון בסכסוך שעלול להתגלות בניהם בבית הדין הרבני - שם היא יכולה למצוא עצמה בעמדת נחיתות לאור אורח החיים חילוני.

אם הצדדים הסכימו לדון בפני הערכאה הדתית, מה הטיעונים נגדו?

על פי החוק, בית הדין יבחן את יסוד ההסכמה של הצדדים להתדיין בפניו. הוא גם מחויב להבהיר לצדדים שמדובר בהליך בוררות, ולא בהליך שיפוטי. עם זאת, אחת הביקורות נוגעת למקרה שמדובר ביחסים בהם יש פערי כוחות בין הצדדים, כשלאחד מהם לא תהיה ברירה אמיתית אלא להסכים לדון בבית הדין הרבני. כך למעשה, החוק יתן קדימות ליכולת של צד חזק להוביל את הסכסוך למערכת שנוחה לו. כך למשל, ניתן להחתים עובד בכניסה למקום עבודה על חוזה שקובע כי סכסוך בין הצדדים ידון בפני בית הדין הרבני. למרות שנדרשת הסכמה חדשה, בסמוך לפניה לבית הדין, ספק אם תינתן לצד חלש שלא פעם הוא גם לא מיודע

עו"ד יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן מסבירה את הבעייתיות גם כשהצדדים דתיים: "הבעיה היא לא בעצם ההחלטה של אדם דתי להתדיין לפי דין תורה, שהיא לגיטימית ומובנת לחלוטין. השאלה אם היתה לו ברירה אחרת. כשמדובר בקהילה סגורה עם פערי כוחות מובנים, ה'הסכמה' לבוררות הופכת מהחלטה אישית ללחץ חברתי כבד. במצב כזה, הבחירה בדין תורה היא לא תמיד רצון חופשי, אלא לעיתים חוסר יכולת לסרב למערכת הכללים הקהילתית".

פסק הדין גם לא דורש אישור בית משפט והוא נחשב כפסק דין לכל דבר. זאת, בניגוד לפסק דין של בורר שכן דורש זאת. ארגוני זכויות אדם טענו כי החוק מסמיך מערכת משפט מקבילה, שאין בה מספיק בקרה מצד המדינה.

לדברי פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה שמובילה את המאבק בחוק: "מדובר במהלך אידיאולוגי עמוק שמרחיב סמכויות דתיות על חשבון זכויות אזרח, יוצר מערכת משפט מקבילה ופוגע בעיקר בנשים, עובדים ואוכלוסיות מוחלשות, תחת כסות של הסכמה".

האם בית הדין הרבני יכול לפנות אליי בהודעה על תביעה?

כן. על אף שהחוק דורש הסכמה של שני הצדדים ויסוד ההסכמה הוא הבסיס של החוק, ישנה פרצה בו. אחד מהצדדים יכול לפנות לבית הדין, וזה יכול להוציא מכתב רשמי לצד השני שהוגשה נגדו תביעה. גם אם יש בכוחו של הנתבע להחליט שהוא מסרב, עצם הפניה היזומה מגורם בעל סמכות, ערכאה שיפוטית, מעוררת קשיים ועלולה לגרום לאדם לא להבין את המשמעות ולהסכים.

קיבלתי פסק דין של בית הדין כבורר ואני רוצה להתנגד לו, מה האפשרויות שלי?

ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול. כמו כן, אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את פסק הבוררות, אולם העילות שבגינן בית המשפט יכול לבטל את פסק הבוררות מצומצמות מאוד והוא לא בוחן את פסק הדין כערכאת ערעור. בנוסף, מאחר ובית הדין הרבני הוא גוף מנהלי כשהוא נותן פסק בוררות, ניתן להגיש בג"ץ על פסק הבוררות לפי כללי המשפט המנהלי. אמנם גם כאן, ישנן עילות מוגדרות בחוק.