בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים הטילה עיצום כספי בסך 6.8 מיליון שקל על בנק מזרחי טפחות בגין הפרת הוראות חוק וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור).
● ההתקפלות של סמוטריץ', ההכרעה של נתניהו: כך נפטרו הבנקים מהאיום הגדול
● נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר
ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים היא ועדה שהוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לתחום של איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ובסמכותה להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ-2.26 מיליון שקלים להפרה) בגין הפרות של החוק, הצווים והתקנות שהוצאו מכוחו.
חברי הוועדה - המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי; ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי; וסגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר-סטויה - הטילו את העיצום על הבנק בגין הפרות של סעיף 13א הקובע חובת בדיקה של הלקוח אל מול הרשימה, סעיף 8 לעניין דיווח לפי גודל פעולה לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, סעיף 9 לעניין דיווח לרשות על פעולות הנחזות כבלתי רגילות והפרות של סעיף 2א לצו לעניין הליך הכרת הלקוח. הפרות אלה התגלו במסגרת ביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור.
הסנקציות הוטלו על הבנק בשל הפרות הנוגעות בעיקר לדיווח וניטור של חובות לפי חוק איסור הלבנת הון, כגון בדיקת רשימת מעקב כנדרש על כספים שהגיעו מבנק אחר, אי-דיווח על חלק מהעברות לחו"ל כנדרש, אי-דיווח על פעולות חשודות ובעיות בהליך "הכר את הלקוח".
לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה לחוק איסור הלבנת הון, "אומנם מדובר בעניינים 'טכניים' לכאורה, אך בנק ישראל רואה בכך כשלים נקודתיים בבקרה האפקטיבית של הבנק וכשלים בשיקול-הדעת שלו, ולפיכך הוטל העיצום הכספי של 6.8 מיליון שקל".
כשל במערכות הבנק
הפרות סעיף 13א לצו נבעו מכשל בסיווג פעולות העברות בשקלים שמקורן מחוץ לישראל, אשר עוברות אל הבנק באמצעות בנק ישראלי אחר המשמש כקורספונדנט כהעברות מקומיות. הוועדה ציינה בהקשר זה כי פרשנותו המשפטית השגויה של הבנק של הסעיף לצו אינה סבירה.
הפרות סעיף 8 לצו נבעו מכשל במערכות הבנק, שלא דיווח על פעולות של העברות כספיות שחייבו דיווח. הוועדה מציינת את חשיבות קיום בקרות אפקטיביות ובחינת שלמות הדיווחים, כך שניתן, בין השאר, להבחין בתקלות אלו מבעוד מועד.
הפרות סעיף 9 לצו נבעו מהתרשלות הבנק בהפעלת שיקול-הדעת ותיעודו בעת זיהוי פעילות בלתי רגילה, ובנוסף מכשל בהגדרת חוקי מערכת הניטור של הבנק. בעניין זה הוועדה הדגישה כי על הבנק לתעד כראוי ובזמן אמת את שיקול-הדעת שמבסס את אי-הדיווח, הכולל בירור מספק תוך בקשת אסמכתאות, כך שלא קיים חשש שהפעילות קשורה לפעילות שאסורה על-פי החוק.
פרשנות שגויה
הפרות סעיף 2א לצו נבעו מסיווג שגוי של חשבונות בעת מילוי שאלון "הכר את הלקוח" ואי-ביצוע בקרה שוטפת ועדכון השאלון בהתאם לפעילות בחשבונות. בעניין זה הדגישה הוועדה את חשיבות הליך "הכר את הלקוח" ככלי מרכזי לזיהוי וניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור אשר חובותיו נקבעו בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 411 בנושא "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור" לצורך יישום סעיף 2א לצו.
הוועדה קיבלה את ההחלטה לאחר שימוע שנערך לבנק. עוד צוין כי הוועדה החליטה על הפחתת גובה העיצום ביחס לגובה העיצום המקסימלי שנקבע בחוק, בין היתר בשים לב לנסיבות שבהן חלק מההפרות נבעו מפרשנות שגויה, ולנוכח שיתוף-הפעולה של בנק עם צוות הביקורת והפעולות שהבנק נקט לתיקון הליקויים.
לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים.
"הקנסות לא עוזרים בהכוונת התנהגות ובשיפור המצב"
לדברי עו"ד ירון ליפשס, שותף ומנהל מחלקת צווארון לבן במשרד כספי ושות', "מצד אחד, לא באמת צריך לרחם על בנק המזרחי: גוף גדול ורווחי כל כך לא מושפע בכלל מקנס של 7 מליון שקל. מצד שני, יש קושי בהטלת קנסות על טעויות, בטח טעויות לא משמעותיות, שנעשות בתום לב. הקושי נובע מכך שכאשר גוף כמו בנק, שמעסיק אלפי עובדים, מבצע פעולות חוזרות ונשנות באופן שוטף - בהכרח תתקיימנה טעויות. פעילות רחבה כל כך ללא טעויות, היא פשוט בלתי אפשרית. לכן, זו חוכמה קטנה מאד למצוא את הטעויות האלו בדיעבד, ולהטיל עונשים עליהם".
ליפשס סבור כי "הקנסות הללו לא עוזרים בהכוונת התנהגות ובשיפור המצב, וזאת כיון שהטעויות שהתגלו אינן תוצאה של חוסר אכפתיות או של חוסר השקעת משאבים מצד הבנק. נהפוך הוא, כל מי שמכיר את התחום יודע שהמדיניות של המערכת הבנקאית בנוגע להלבנת ההון היא דרקונית ממש.
"ועדיין, למרות שהאבחנות הללו מוכרות וידועות לכל השחקנים בשוק, אני משוכנע שהעיצומים ימשיכו להיות מוטלים באופן סיסטמתי מהטעם הפשוט שהם לא מפריעים לאף אחד: לבנקים, כסופגי הקנסות, אשר מרוויחים מדיני שנה מליארדי שקלים, אלה סכומים שאינם ניכרים כלל. מנגד, הרגולטורים, נהנים כאן מיחצנות ומהצגת עשייה ואכיפה. לכן, למרות שאין משמעות לקנסות, הם ימשיכו להיות מוטלים".