גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הכביש הכי עמוס בישראל בזמן המלחמה

מנתוני נתיבי ישראל עולה כי נרשם זינוק בשיעור הנסועה בכבישים - שהגיע ל־85% ביחס לשגרה ● עם זאת, קיים פער דרמטי בין אזורים ● וגם: איפה התנועה ממשיכה כמעט כרגיל? ● שאלת השעה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

נתוני התנועה בכבישי ישראל מהשבועות האחרונים מציירים תמונה מורכבת יותר מהתחושה בהלך הרוח הציבורי. למרות המלחמה, הטילים והגבלות פיקוד העורף, הכבישים רחוקים מהמראות של ימי הלחימה הראשונים שבהם הצירים היו ריקים לחלוטין. נתוני "נתיבי ישראל" מהשבוע האחרון חושפים כי המשק נמצא בתהליך מתקדם של חזרה לשגרה, אם כי נתונים עדכניים מנתיבי איילון שהיו עשויים להשלים את תמונת המצב במטרופולין תל אביב לא התקבלו עד כה.

הרכבת הקלה חוזרת: אילו מקטעים יפעלו, ומה עושים בזמן אזעקה
האם מותר לנהוג במהירות מופרזת בזמן אזעקה? זה מה שקבע ביהמ"ש

"בשבוע הראשון למלחמה עמד שיעור הנסועה בכבישי ישראל על כ־60% ביחס לשגרה, ואילו כעת הוא כבר מטפס ל־85%", מסביר אורן בנדר, מנהל מחלקת תכנון תנועתי. עם זאת, התמונה הינה מורכבת והתנועה אינה מתפרסת באחידות על פני כל הארץ.

1הדרום כמעט ולא הושפע

באזור הדרום לא נרשמה פגיעה משמעותית בהיקפי התנועה למרות הקרבה למוקדי הלחימה. בכביש 4 במקטע שבין אשקלון לאשדוד, המהווה את אחד מציר התנועה המרכזיים לאורך החוף הדרומי, נמדדה פעילות בהיקף של כ־98% בהשוואה לימי שגרה. הנתונים מעידים כי תושבי האזור ממשיכים לנוע בדרכים כמעט כרגיל, ייתכן בשל הסתגלות ארוכת שנים לחירום המאפשרת שמירה על רציפות תפקודית גם תחת איום. לכך מתווספת העובדה כי קצב האזעקות בדרום נמוך משמעותית בהשוואה למרכז ולצפון.

2הצפון פגוע ביותר

בניגוד לדרום, אזור הצפון סופג את הפגיעה הדרמטית ביותר בהיקפי התנועה ביחס לשגרה. במקטע כביש 4 שבין עכו לנהריה, הסמוך לגבול לבנון, נמדדה צניחה של 26% בהיקף התנועה - הפער המשמעותי ביותר שנרשם מכלל האזורים שנבדקו. נראה כי השילוב בין הקרבה לגבול לבין החשש מהסלמה משפיע על החלטות התושבים לצאת לדרכים, במיוחד לאור העובדה שחלק ניכר משיגורי הרקטות באזור זה מתבצע ללא התראה מוקדמת. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בצירים אסטרטגיים נוספים, כפי שמסביר אורן בנדר שציין כי "בכביש 70 הגיעו למשל השבוע רק ל־70% מהתנועה בשגרה, אבל זה מובן בגלל כל מה שקורה באזור".

3המרכז גמיש אך לא חסין

באזור המרכז מתקבלת תמונה שונה בתכלית, כאשר בכביש הרוחבי שבין ראשון לציון לרעננה נרשמה ירידה מתונה של כ־9% בלבד בהשוואה לשגרה. נראה כי אחת הסיבות המרכזיות ליציבות הזו נעוצה באופי האיום הביטחוני, שכן מרבית השיגורים לעבר גוש דן והשרון מלווים בהתראות מוקדמות המאפשרות זמן תגובה מספק להתמגנות. כתוצאה מכך, נהגים רבים חשים בטחון יחסי להמשיך בשגרת הנסיעות. בנדר מדגיש כי "הביקוש בין ראשון לרעננה קבוע ולא יורד, ויתרה מכך - הוא רק עולה בשבועיים האחרונים. מדובר בכביש שחסין לשינויים, וכן, זה כולל גם את המצב הביטחוני".

4הירידה המפתיעה

לעומת זאת, בכביש 5 המחבר בין גוש דן לשומרון נרשמה ירידה משמעותית של כ-20% בנפח התנועה. הנתון הזה עשוי להעיד על צמצום בתנועת העובדים בין האזורים ועל תחושת סיכון מוגברת. "ביו"ש, בעיקר בכביש 5, רואים התאוששות איטית בנסועה", אומר בנדר, "הנתון עמד על 55% בשבוע הראשון ועולה בהדרגה מאז. אחת הסיבות לכך, ניתן להעריך, היא שביו"ש האוכלוסייה יותר דתית ובשישי שבת התנועה שלהם מצומצמת יותר, מה שגם משפיע על הנתון".

לדבריו, מעבר להיבט הדתי, הנתונים חושפים שינוי בהרגלי הפנאי של הציבור כולו. "בסופ"שים, מאז פרוץ המלחמה, אנחנו רואים שאנשים נשארים יותר בבית, ורוצים להיות יותר קרובים למרחבים מוגנים. הציבור לא יוצא לטייל ובוחר להישאר קרוב לסביבה המוכרת והבטוחה".

5ממהרים להקדים הביתה

הנתונים מצביעים על שינוי מעניין נוסף במלחמה - הציבור מבקש לצמצם את שהותו בדרכים בשעות החשיכה. בעוד ששעות השיא של הבוקר (09:00-07:00) ואחר הצהריים (18:00-16:00) נותרו עמוסות יחסית, בשעות הערב נרשמת צניחה חדה.

לדברי בנדר, בין השעות 19:00 ל־21:00 הכבישים ריקים כמעט לחלוטין: "בערב רואים 60%-70% מהתנועה בשגרה. המשמעות היא שכולם רוצים להגיע הביתה ולא רוצים להימצא בכביש בשעות המאוחרות".

עוד כתבות

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?

הממשלה גיבשה מתווה סיוע המבוסס על מודל החל"ת שיאפשר קבלת דמי אבטלה ● מתווה הסיוע לעובדים צפוי להיות מאושר היום בכנסת ● מתי עובדים בחל"ת יקבלו את הכסף, והאם המתווה חל גם על עובדים שעתיים? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

היום שבו ישראל וארה"ב הבינו שהצבא האיראני הוא לא מה שחשבו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תקפה מוצב בים הכספי על מנת לפגוע בנתיב הברחת הנשק של רוסיה לאיראן, איך איראן איבדה את כוח ההרתעה שלה, והנזק שהמלחמה גורמת לצפון אפריקה • כותרות העיתונים בעולם

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

המדינה מתקשה לגייס עובדים, ותציע מענקי גיוס עד 40 אלף שקל למצטיינים

המהלך ייושם בשלב ראשון כפיילוט בחמישה משרדים החל מחודש הבא, זאת על רקע הקושי בגיוס עובדים חדשים לשירות המדינה ● העובדים חדשים שיגויסו יוכלו לקבל מענק של 30 אלף שקל עד 40 אלף שקל שישולם בשלוש פעימות על פני שלוש שנות העסקה

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו

מרכז ה־AI של שיבא / צילום: שיבא

התורמים שבחרו לתת 10 מיליון דולר למרכז הבינה המלאכותית של שיבא

משפחת עולים מניו יורק העניקה תרומה יוצאת דופן למרכז הבינה המלאכותית של שיבא לפיתוח טכנולוגיות רפואיות ושיתופי פעולה עם סטארט־אפים ● במקביל, שטראוס משיקה יוזמה לסיוע לעסקים בצפון שנפגעו, שתביא אותם לפעול במרכז בסוף השבוע הקרוב ● אירועים ומינויים

אהוד דנוך, מנכ''ל אינרום / צילום: תמר מצפי

אינרום מקימה מפעל חדש של נירלט בניר עוז בהשקעה של כ-400 מיליון שקל

המהלך מגיע לאחר שהמפעל המרכזי של נירלט נפגע בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומהווה חלק מתהליך שיקום והרחבת פעילות החברה ● הקמת המפעל צפויה להימשך כשלוש שנים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה עומד מאחורי השיפור של שטראוס ואפריקה מגורים מוכרת פחות דירות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● העלאות המחירים שביצעה שטראוס עזרו לשפר את הרווחיות ● ירידה בהיקף הדירות שאפריקה מגורים מכרה ב-2025● בזא הצליחה לעבור לרווח למרות שנה מאתגרת ● ואפולו פאוור מציגה גידול בהכנסות לצד הפסד

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם ● מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם ● מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר

יהודה פוליקר / צילום: יח''צ-רועי נגרי

סכסוך תמ"א בבניין מגוריו של יהודה פוליקר הוכרע - הטענות נגדו נדחו

שתי בעלות דירה בבניין סמוך לכיכר המדינה סירבו לחתום על הסכם הריסה ובנייה בטענה כי הזמר נהנה מהטבות שנגזרו גם משטחים שאינם רשומים כדירות בבעלותו, ובהם גג ויחידת מרתף ● המפקחת על רישום מקרקעין קבעה כי פוליקר לא קיבל יתרון, אך מצאה כי הדיירות אכן קופחו - והן זכאיות לפיצוי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב; יוסי לוי, מנכ''ל משותף של מור / צילום: רמי זרנגר, יח''צ

בית ההשקעות שמפגר בתשואות יכול להיות דווקא השקעה מעניינת

מניותיהם של רוב בתי ההשקעות המובילים בישראל זינקו בשנים האחרונות במאות אחוזים והפכו ל"יקרות" באופן היסטורי ביחס לרווחיהם ולהיקף הנכסים שהם מנהלים ● האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

דלתא דוחה את החזרה לישראל לספטמבר; אין שינוי במגבלות בנתב"ג

המגבלות על הפעילות בנתב"ג נותרות לפי שעה בעינן: מתאפשרת המראה או נחיתה אחת בשעה, והיקף הנוסעים נחתך לכ-50 בלבד על כל טיסה ● המשמעות לחברות התעופה הישראליות: הפסדים הולכים ומעמיקים ● וגם: חברת התעופה האמריקאית דלתא הודיעה הערב על הארכת ביטולי הטיסות עד ספטמבר לפחות

זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב. פגע בבניין שמיועד לפינוי בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל

המכשול המשפטי שעלול לעכב את שיקום הבניינים שנהרסו מטילים

אחרי חודשים של עיכוב, חוק שיקום נזקי המלחמה מגיע לישורת האחרונה בוועדת הפנים, עם בשורה של "מסלול מהיר" לאתרי הרס ● אלא שסעיף הרוב הדרוש מעורר התנגדות בדרג המקצועי בשל חשש מפגיעה בזכויות קניין - מה שעלול להעמיד את היוזמה כולה בסכנת פסילה בבג"ץ

תיעוד נזק לממ''ד בבני ברק בשל הירי מאיראן / צילום: כבאות והצלה

עד כמה הממ"ד שלנו עמיד באמת מפני פגיעת טילים?

פגיעת פצצת מצרר בממ"ד בפתח תקווה הסתיימה הפעם ללא נפגעים - בניגוד לאסון שהתרחש בעיר בשנה שעברה אשר גבה את חייהם של ארבעה תושבים ● המקרה מציף מחדש את גבולות ההגנה של הממ"ד ואת השאלה עד כמה הוא עמיד בפני פגיעה ישירה?

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הטיסה בוטלה? ייתכן שמגיע לכם פיצוי מחברת התעופה

בשגרה, לפי החוק, אם מתבטלת טיסה, אדם זכאי להחזר על כרטיס הטיסה או לטיסה חלופית לפי בחירתו, לפיצוי סטטוטורי ולפיצוי עבור שירותי סיוע שהם הוצאות השהות היומיות בחו"ל ● במצבי חירום החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי, ושרת התחבורה רשאית להוציא צו ולהגביל את עלויות הלינה בחו"ל לשני לילות ● שאלת השעה

זירת הצתה של אמבולנסים השייכים לשירות הצלה יהודי, בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

מעצרים בלונדון ופריסת חיילים באנטוורפן: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

הצתת אמבולנסים בבריטניה, תגבור צבאי סביב שכונות יהודיות בבלגיה וניסיונות פגיעה בבתי כנסת בהולנד: מאז פתיחת המערכה באיראן נרשמה עלייה בתקריות נגד מטרות יהודיות וישראליות באירופה ● מכוני מחקר מזהים דפוס פעולה המצביע על "טביעת אצבע" איראנית, אך מידת הקשר הישיר עדיין נבחנת

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

כשהתעשייה השוקעת של גרמניה פוגשת את ענקיות הנשק של ישראל

באירופה מדווחים בימים האחרונים שהחברות הביטחוניות מעמיקות את הייצור ושיתופי הפעולה בגרמניה ● בין השאר: רפאל בדרך לייצר במפעלים של פולקסווגן, אלביט במו"מ על עסקת מיליארדים לייצור רקטות והתעשייה האווירית כבר מפתחת צוללות עם תיסנקרופ