מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

בלי הסכמות עם המעסיקים וההסתדרות, מתווה החל"ת של משרד האוצר אושר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. עיקריו: התקופה המינימלית להיעדרות מהעבודה במגזר הפרטי שתזכה בתשלום דמי אבטלה תעמוד על 10 ימים במקום 30 ימים בשגרה, או 14 כפי שהיה במתווה המקורי. המשמעות: עובד שנעדר פחות מ־10 ימים - לא יהיה זכאי לתשלום. עובדים שבחל"ת יזכו לתגמול בגובה 70% משכרם.

● מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?
● "סמוטריץ' מחריב את הכלכלה, ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

השר בצלאל סמוטריץ' התגאה ב"פשרה" שהוביל מול חברת מפלגתו, מיכל וולדיגר שעומדת בראש ועדת העבודה והרווחה בה נדון המתווה. לדבריו, אלו "הקלות חסרות תקדים שמביאות כסף מהר יותר לאזרחים - גם לעובדים שעתיים וגם למשפחות שנפגעו. קיצרנו זמנים, ביטלנו חסמים, ודאגנו שהעובדים לא יידרשו לשלם את מחיר המלחמה מכיסם".

אלא שהנקודה הכואבת ביותר לעסקים הפרטיים נותרה ללא מענה: מי שנעדר מעבודתו בשבוע הראשון למלחמה, לרבות בגלל הנחיות פיקוד העורף שרוככו רק ביום החמישי אחה"צ, לא זכאי לתשלום. התוצאה: מאות אלפי עובדים נשארים מחוץ למתווה, כך להערכת ההסתדרות וארגוני המעסיקים. זאת, בשעה שבאוצר דווקא הובילו מתווה נדיב מאוד כלפי עובדי המגזר הציבורי, שם יקבלו שכר עד 100% מהשכר.

העובדים: פגיעה במאות אלפים במשק

בהסתדרות מעריכים ש־300־500 אלף עובדים לא הועסקו בשבוע הראשון וחזרו לעבודה, עד שפיקוד העורף ריכך את ההנחיות. בהסתדרות מציינים שהם פועלים מול האוצר ו־וועדת הכספים כדי שמתווה פיצוי לעסקים שגם על הפרק - יכלול שיפוי למעסיקים אל מול מנגנון תשלום שכר לעובדים הללו.

אחת השאלות המרכזיות היא מה הנטל של שיפול על העובדים שנעדרו מהעבודה. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את היקף הנפגעים ב־250 אלף, ומציינים שהעובדים יוכלו לנצל את ימי החופש ברשותם, או שהמעסיק יאפשר באופן חריג לכלול ימים אלו כ"מינוס ימי חופשה" או ישלם כרגיל אף שהעובד לא הגיע לעבודה. עם זאת, בהחלט ייתכן כי בבמקרים רבים ינוכה מתלוש השכר של העובדים שבוע. נזכיר כי גם מי שיקבל חל"ת יוכל לקבל תשלום עד 70% משכרו.

המעסיקים: "במגזר הציבורי מקבלים 100%"

שחר תורג’מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כינה את ההצבעה "יום שחור בתולדות הכנסת" וטען לאפליה מול עובדי המגזר הציבורי. בשבוע שעבר כאמור סיכמו באוצר ובהסתדרות על מתווה ל־800 אלף עובדי המדינה, לפיו ישולם עד 100% משכרם מהיום הראשון. מדובר בעובדים של משרדי ממשלה, יחידות סמך, רשויות ארציות ומקומיות ועוד.

"המשמעות היא ברורה: מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, שממומנים מכספי המסים של המגזר הפרטי, יקבלו שכר מלא עבור חודש מרץ. מנגד, עובדי המגזר הפרטי שחזרו לעבודה בהתאם להנחיות המדינה לאחר שבוע של סגירת המשק, הופקרו לגורלם הכלכלי. אותם עובדים יאבדו כרבע משכרם רק משום שאינם עומדים בתנאי הרצף של 10 ימי חל"ת", הוא אמר.

אל הדברים הצטרף נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי: "המתווה המוצע על ידי האוצר הוא פלסטר שאינו מתאים למציאות במבצע שאגת הארי. אנחנו קוראים לקצר את הרצף לחמישה ימים בלבד".

לדבריו, "אי־אימוץ דרישותינו מהווה אפליה מקוממת: בזמן שהמגזר הציבורי נהנה מביטחון מלא, הרי שהמגזר היצרני, המנוע של המשק, ננטש לחוסר ודאות. בזכות מסירות העובדים, שתחת איום ממשי של טילים הגיעו לעבוד, הכלכלה מתפקדת. אסור להפקיר אותם. זה מסר שלילי שיתנקם במשק במצב החירום הבא".

לא רק המעסיקים מתנגדים. בתחילת השבוע פנה יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד לשר האוצר סמוטריץ', ודרש אף הוא להוריד את ימי הזכאות לחמישה ימים. "ההסתדרות וציבור העובדים בישראל נהגו באחריות מלאה בשנתיים האחרונות, תרמו ימי הבראה ונכנסו מתחת לאלונקה. לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לספוג פגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", הוא כתב.

 עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

משרד האוצר: לא ממהר להתחייב מתי ישלם את הפיצויים

המתווה אמור לעלות להצבעה בכנסת עוד לפני סוף השבוע בקריאה שנייה ושלישית כדי להזין את הזכאות בביטוח הלאומי עוד לפני סוף החודש. אולם, בלשכת שר האוצר הסכימו להתחייב רק "שאת הכסף בחשבון יראו הזכאים, כמו כל פיצוי, בהקדם האפשרי", ולא נקבו במועד.

במתווה נכללות עוד מספר נקודות לטובת אלו שכן זכאים: ראשית, לפי ההצעה, לא תהיה דרישה לניצול ימי חופשה צבורים כדי לקבל את דמי האבטלה. שנית, גם מי שניצל את תקופת החל"ת במבצע הקודם מול איראן, יוכל לשוב ולקבל חל"ת הפעם. לבסוף, בשונה מדמי אבטלה, בוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים ודמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון. חידוש שמופיע במתווה החל"ת הנוכחי הוא פיצוי גם לעובדים שעתיים.

באוצר העריכו כי עלות חודש חל"ת ל־100 אלף עובדים עומדת על כ־400 מיליון שקל. אך הם לא מסרו לבקשת גלובס הערכת עלות נוספת כדי להכליל גם את מי שלא עבדו בשבוע הראשון למלחמה והתייצבו לאחר מכן. לצד המתווה, המדינה צפויה לממן מתווה סיוע נפרד לעסקים בעלות של 6.5 מיליארד שקל.

באוצר הודפים את הביקורת של המעסיקים וטוענים כי "במסגרת מתווה הפיצויים, מעסיקים יכולים לקבל פיצוי על תשלום שכרם של העובדים מהיום הראשון וכך לשלם להם שכר גם על ההיעדרות בשבוע הראשון". זאת, כחלק ממתווה הסיוע לעסקים שמקודם במקביל לחל"ת.

אולם, ארנון בר־דוד כתב השבוע כי אין התניה בתשלום השכר לעובדים כדי לקבל את הפיצוי. בנוסף, לעמדתו, המתווה מייצר תמריץ שלילי להעסקה, שכן תקרות הפיצוי ושיעורי ההשתתפות בשכר (עד 75% במכפלת שיעור הירידה בהכנסות) מעודדת את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת כדי לשמור על רווחיות. אלא שעובדים בחל"ת, כאמור, לא מקבלים שכר בעבור השבוע הראשון.

המתווה כולל פיצויים על פגיעה מעל 25% במחזור, וכן החזר הוצאות קבועות ותשלומי שכר לעובדים. עיקרו של המתווה החדש הוא השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר של עסקים. עם זאת, עסקים גדולים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל אינם כלולים בו. ההערכות במשק הן שכספי הפיצויים לא יגיעו לפני חודש מאי.

המגזר הציבורי: 100% מהשכר ושלל הטבות נדיבות

המתווה השלישי שכבר סוכם הוא זה של העובדים במגזר הציבורי, שהוא כאמור נדיב בהרבה מזה של המגזר הפרטי וכולל תשלום של עד 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים שבהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים, ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן.

בנוסף, הורים לילדים מתחת לגיל 14, שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו־75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל־100% השתתפות מעסיק למשך שמונה ימים.

כמו כן, גם עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו־50% בשבועיים שלאחר מכן. עם זאת, במסגרת המתווה, למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק, שלפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.

את הפער מסבירים באוצר בכך שהמשך העסקת עובדי המגזר הציבורי ברצף נדרשת לפעילות המלחמה וכן בעובדה שהתחשבנות הממשלה מול עובדיה היא גם על סמך ימי חופש, ולכן לא צפויה עלות תקציבית למתווה. אך גם אם ימי הזכאות יצומצמו - עדיין במגזר הציבורי יקבלו 100% מהשכר לעומת 70% במגזר הפרטי.