ניר למפרט / צילום: אייל טואג
לפני כ-6 שנים חברת ח. מר לא עניינה כנראה אף משקיע. היא איבדה כמעט את כל שוויה, נסחרה לפי שווי של שלד בורסאי (30 מיליון שקל) ואפילו קרן פימי של ישי דוידי, שרכשה את השליטה בתחילת העשור הקודם, הפסידה בה את רוב השקעתה באותו הזמן. מר, שהפכה להיות "הכבשה השחורה" בפורטפוליו של הקרן המצליחה בישראל, סיכמה שלוש שנים עם הפסדי ענק של 114 מיליון שקל.
ח. מר שאותה ייסד חיים מר בסוף שנות ה־80 פועלת כחברת החזקות בתחומי תקשורת, מודיעין וביטחון. בתחילת העשור הנוכחי היא עמדה בפני שוקת שבורה והייתה נתונה בקרב הישרדות, עם חובות של 250 מיליון שקל ותזרים מזומנים חלש, שיוכל לכסות את החובות רק לאחר כ־20 שנה.
● בז"ן מתאוששת מהפגיעה במתקניה ומדווחת על רבעון רווחי במיוחד
● החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל
אבל קרן פימי עוד לא אמרה את המילה האחרונה. שם, כידוע, אוהבים לשפץ ולהשביח חברות. כך ח. מר עברה ניעור רציני, פיטרה יותר מחצי מעובדיה, יצאה מפעילויות הפסדיות רבות, צמצמה את מספר החברות הפעילות בחו"ל מ־25 לארבע, ועברה מיקוד עסקי. כיום היא עוסקת בעיקר בפתרונות טכנולוגיים בתחומי ביטחון ומודיעין, לצד תשתיות תקשורת.
"השינוי לקח הרבה זמן אבל הוא נראה טוב, והחברה בכיוון חיובי", אמר לגלובס גורם בשוק, והוסיף כי "אחד הדברים שלפעמים לוקח הרבה זמן לשנות זה התרבות הארגונית של החברה". השבוע דיווחה מר על תוצאותיה לשנת 2025, בה רשמה רווח נקי של 41 מיליון שקל - כמותו ראתה לאחרונה בשנת 2008, כמעט לפני שני עשורים. כך, אותה חברה שלא עניינה את המשקיעים בת"א בתחילת העשור, חזרה לתגמל אותם ובגדול. בחמש השנים האחרונות מניית מר השלימה זינוק מדהים של 1200% (לשווי של 550 מיליון שקל), יותר מ־900% בשלוש השנים האחרונות.
מי שנמצא בחברה מאז שנת 2015 הוא מי שמשמש כיו"ר היום, ניר למפרט, והמנכ"ל באותם ימים קשים. בראיון לגלובס הוא מספר על הקשיים שחווה וגם על השינוי: "ח. מר הייתה מפוזרת גם מבחינה נושאית וגם מבחינה גיאוגרפית, עם עול חובות כבד", הוא משחזר. לדבריו, "זה קורה להרבה חברות. יש תהליכים טבעיים בחברות שגדלות ומתרחבות, וכשהחברה מאוד מפוזרת, לא תמיד אתה שם לב איפה יש מוקדי הפסד".
היסטוריה פתלתלה
חברת ח. מר התחילה במקום רחוק מחברת טכנולוגיה גלובלית, וגם ממערכת הביטחון: מסגריה משפחתית קטנה שייצרה עמודי מתכת לאנטנות. בסוף שנות השמונים, כשהטלפון הסלולרי עוד היה מוצר נדיר, זיהה המייסד חיים מר את הכיוון שאליו עולם התקשורת מתקדם, והחברה החלה לעסוק בהקמת התשתיות שמאפשרות את החיבור הזה בפועל, מהקמה של עמודי אנטנות ועד פריסה של מתקנים שעליהם הותקנו מערכות תקשורת.
בשנים הראשונות לפעילותה נהנתה החברה מביקוש גובר לעבודות תשתית, בעיקר סביב הקמת רשתות כבלים לטלוויזיה ובהמשך תשתיות סלולר, והיקף הפעילות שלה גדל במהירות. בבורסה היא הונפקה ב־1992 והשמיים, כך נראה אז, היו הגבול. החברה התרחבה והפכה לשחקן בינלאומי, בעיקר באמריקה הלטינית ובאפריקה. לצד פעילות הליבה בתשתיות תקשורת, היא נכנסה בהדרגה גם לתחומי אבטחה וביטחון, עם פרויקטים של מערכות שליטה ובקרה ואבטחת מתקנים.
בשנים הראשונות לאחר ההנפקה נהנתה מרווחיות גבוהה, אך באמצע שנות התשעים כבר נרשמה תפנית חדה, עם הפסדים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים, שנבעו בין היתר מהשקעות רחבות במיזמים טכנולוגיים. למרות ההפסדים, ח.מר הצליחה להתאושש בהמשך העשור, בין היתר בזכות המשך התרחבות הפעילות הבינלאומית והשתלבות בפרויקטים גדולים, בהם הקמת תשתיות סלולר בברזיל וגוואטמלה, שוק שנתפס אז כהזדמנות צמיחה משמעותית.
במהלך שנות האלפיים המשיכה מר להתרחב בעולמות הביטחון והאבטחה, אך המודל העסקי של החברה נותר תלוי בפרויקטים. בשנת 2013 רכשה קרן פימי את השליטה בחברה אך גם בשנים הבאות ההפסדים נערמו. בשיא המשבר, בשנים 2018 ו־2019, נאלצה החברה להתמודד עם השלכותיהם של פרויקטי ענק הפסדיים שגררו מחיקות שווי של עשרות מיליוני שקלים. מוקד הבעיה היה במיזמי "עיר חכמה" וביטחון מולדת במקסיקו ובאמריקה הלטינית, שם שינויים בשלטון המקומי לצד פיחותים חדים במטבעות גרמו לחוסר יציבות תזרימי. במקביל, פעילות הקמת תשתיות התקשורת בברזיל ובאפריקה התגלתה כבור תפעולי עמוק, בשל עלויות לוגיסטיות חורגות וניהול מורכב מרחוק. התוצאה הייתה הפסדים מצטברים של 150 מיליון שקל בשנים 2014-2020.
למפרט מספק דוגמה לשינוי המיקוד העסקי בחברה: "תחום הטלקום המסורתי היה רווחי במשך הרבה מאוד שנים, ומר השכילה לפתח פתרונות הנדסיים וליישם את זה ברחבי העולם. אלא שמהפכת הסלולר הפכה אותו במידה רבה למוצר 'קומודיטי', שזמין לכולם. פעמים רבות לוקח זמן לארגון להבין שזו לא ירידה עונתית או משבר מקומי בטריטוריה אחת, אלא מגמה. ואז צריך לקבל החלטות מאוד מאוד קשות ולא תמיד מגיבים בקצב הנדרש. גם כשאתה מפנים את זה, לוקח זמן. זה כמו זמן עצירה של רכב. צריך להשלים עבודות, אתה לא נוטש פרויקטים. זה תהליך שלוקח זמן".
לדברי למפרט "עברנו תהליך של התמקדות תוך כדי סגירה ומימוש של פעילויות הפסדיות. ירדנו ל־40% מבחינת היקף כוח האדם. צמצמנו מאוד את הפריסה הגיאוגרפית, סגרנו הרבה מאוד פעילויות בחברות במקומות שונים בעולם, בעיקר בתשתיות תקשורת שבהן הפריסה הזאת לא הייתה נחוצה, צמצמנו שכבות ניהול והתמקדנו".
עוד רכיב משמעותי ברווחיות קבוצה היה הנסיקה של חברת הבת טקמר (Techmer), העוסקת בפיתוח וייצור מערכות קשר ואינטרקום טקטיות ליחידות עלית ולרכב קרבי משוריין (רק"ם). חברה זו הפכה לספקית אסטרטגית של מערכת הביטחון, עם המעבר של צה"ל למערכות דיגיטליות מתקדמות וצורך גובר בקישוריות בין טנקים, נגמ"שים ומפקדות. וכך, מהפסדים של יותר מ־40 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2018-2019 עברה ח. מר לרווח של 16 מיליון שקל בשנת 2023, שהוכפל בשנה שלאחר מכן וטיפס כאמור ליותר מ־41 מיליון שקל בשנה האחרונה.
"החברה עשתה טרנאראונד לא פשוט", מוסיף למפרט, "והחל מאמצע שנת 2021 היא עברה לרווח שיטתי, רבעון אחרי רבעון". למפרט מציין את הצטמקות החובות הגדולים מהעבר כדי להדגיש את השינוי. "החוב נטו היום הוא בערך 10% ביחס לאיפה שהיה כשהמשבר התחיל, וזו דרמה. ה־EBITDA (הרווח התפעולי התזרימי, לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) שלנו צמח מאוד יפה, ואתה רואה את החוב יורד בצורה משמעותית. במקום הכנסות עם רווחיות נמוכה, בתחומים המסורתיים של תשתיות תקשורת, אנחנו מחליפים אותן בהכנסות מהכיוונים החדשים שהם רווחיים יותר ויציבים יותר. רואים את השיפור המשמעותי בשורת הרווח".
אמר לא לראש אמ"ן
למפרט עצמו גדל למשפחה של "אנשי אצ"ל וחקלאים דתיים", הוא מספר. הוא נשוי "למי שהייתה חברה שלי מגיל תיכון", הם מגדלים בת ומתגוררים בת"א. הוא שירת בצבא עד גיל 40 והגיע לתפקיד סגן מפקד יחידה 8200. "לא תכננתי להישאר בצבא הרבה שנים אבל המפקדים מצאו את נקודת התורפה שלי", הוא צוחק. "הם נתנו לי כל פעם תפקיד מאתגר, והארכתי שוב ושוב את השירות".
אחרי שפרש מצה"ל הפך להיות משנה למנכ"ל yes. "נקראתי אחרי כמה שנים על ידי ראש אמ"ן דאז לחזור להיות מפקד 8200, אבל הודיתי בנימוס. הייתי כבר במסלול אחר, אבל אין ספק שהקשר שלי עם 8200 הוא מאוד עמוק". לכן הוא משמש כיום כיו"ר עמותת יוצאי 8200: "עיקר הפעילות היא למנף את הערכים המוספים שיש להם לטובת החברה הישראלית. סייענו למאות רבות של עסקים קטנים, בעיקר בעוטף עזה ועוטף גליל".
לאחר yes הוא שימש תקופה קצרה כמנכ"ל ערוץ 10. בשנת 2005 מונה למנכ"ל דפי זהב, שלימים הפכה להיות קבוצת זאפ. במקרה שלה, למפרט הוביל את "סגירת הפעילות המודפסת והמעבר להיות חברה של 100% הכנסות דיגיטליות". החברה נמכרה בהמשך לקרן אייפקס של זהבית כהן, ולאחר מכן לקבוצת פורמולה מערכות. בהמשך הגיע למר.
כיום כמחצית מהכנסותיה של ח. מר מגיעות מישראל וחציין מהעולם, כאשר הן מתחלקות באופן דומה בין תחום התקשורת לתחומי הביטחון והמודיעין. משרד הביטחון הוא לקוח משמעותי של החברה בישראל והיה אחראי בשנה האחרונה ל־17% מהכנסותיה. לפי למפרט, "אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת ביניים. נמשיך לצמוח בישראל אבל הפוטנציאל שלנו הרבה יותר גדול בחו"ל".
אירופה וגם דאטה סנטרס
בחו"ל יש לח. מר מספר ממשלות שהן לקוחות משמעותיות מבחינתה, בעיקר באפריקה ודרום ומרכז אמריקה, אך לפי למפרט "אנחנו מאוד מאמינים באירופה". כשהוא מסתכל קדימה הוא רואה המשך מלחמות בעולם, שמגדילות את תקציבי הביטחון של היבשת: "האירופים מבינים שהם בבעיה. יש פער מאוד גדול בין הנחות העבודה שלהם עד היום לבין מפת האיומים ההולכת ומתגבשת. בהתחלה נושא ההגירה, אחר כך סביב הטרור, אז מלחמת רוסיה־אוקראינה, וגם האירועים האחרונים (המלחמה באיראן, נ"א) בהחלט גורמים להם להבין שהם בבעיה".
לכן הוא סבור ש"התחום הביטחוני לא הולך לרדת. אין ספק שבשנים הקרובות יהיה מאמץ גדול כדי לכסות על פער של הרבה שנים. בעיית ההגירה תמשיך להעיק על אירופה, הטרור על צורותיו השונות לא הולך להיעלם, ואני לא רואה את רוסיה הופכת מאיום על היציבות באירופה למדינה שוחרת שלום. כך שהגידול בתקציבי הביטחון זה לא איזה פיק רגעי לשנה־שנתיים".
כיוון מעניין נוסף שאליו מר מנסה לפנות הוא כניסה לתחום הדאטה סנטרים (חוות השרתים). החברה עדיין בחיתוליה בתחום זה. למפרט לא מכוון לחברות הענק, "לא לג'יינטים", הוא אומר בחיוך, אלא דווקא לחברות התקשורת וארגונים נוספים. "הגענו לתחום כי לקוח גדול שלנו מעולם התקשורת ביקש מאיתנו עזרה בנושא הזה. ראינו שאנחנו מסוגלים לא רק לבנות, אלא גם לתכנן, ואחרי זה גם לבוא עם פתרונות יצירתיים בתחום תשתיות הדאטה סנטר, ואנחנו גם רוצים לתפעל אותם. אנחנו במגעים עם מספר שחקנים אסטרטגיים, אני לא רוצה כרגע לפרט שמות, אבל מותגים מוכרים וחזקים".
כמפקד בולט לשעבר ב-8200, איך אתה רואה את מה שקרה לה ב-7 באוקטובר?
"אין ספק שיש ל-8200 חלק משמעותי בכישלון. יש פה שורה של כישלונות והפן הטרגי הוא שכולם נפלו בפח. החל מהדרג המדיני, שיש לו אחריות מאוד מאוד כבדה על קונספציה של הכלה ומדיניות, וכמובן כשל מודיעיני מאוד גדול וכשל מבצעי מאוד גדול. זו פשוט מכה נוראה. ובכל זאת, אני מלא תקווה לגבי המפקדים הנוכחיים. למיטב היכרותי אותם, הם מנתחים נכון את התהליך, את הטעויות שנעשו לאורך השנים, ואני מקווה שיהיו להם היכולת והתמיכה לתקן את אותן טעויות ולבנות מחדש. וכמובן שמאז הכשל היחידה ממשיכה לתרום תרומה דרמטית למערכת הביטחונית הישראלית".