בסיכומו של שבוע רביעי של מלחמה, יצאנו לבדוק בסקר מיוחד בשיתוף חברת Shiluv i2R את ההשלכות על המשק: מהאוכלוסיות שעומדות בחזית הפגיעה הכלכלית, דרך השינויים בשוק העבודה ועד לשאלה שהכי מטרידה את הציבור בישראל בזמן המלחמה.
● זום גלובלי | בסין מזהירים: גל משמעותי של קורונה בדרך
● באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר
● לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?
לכאורה, במספרים הגדולים "החיים עצמם" מדאיגים את הישראלים יותר מאשר המצב הכלכלי בחודשים הקרובים. אבל כפי שמסביר מנכ"ל שילוב איתי אוליניק, "בעוד הדבר העיקרי שמטריד את רובנו הוא החשש להיפגע מטיל, מגזר שלם (כ-15%) מוטרד יותר מהיציבות הכלכלית. מדובר בעשירונים התחתונים, שמלכתחילה נכנסו לאירוע במצב כלכלי מורכב, והם גם לרוב הראשונים שסופגים את הפגיעה בהכנסתם. לרוב, ללא כל תמיכה או סיוע מהמדינה, ממלחמה למלחמה".
בולטים שני סוגים של אוכלוסיות: הראשונים הם השכירים מהעשירונים הנמוכים. בעוד שרק בודדים מדווחים כי יצאו לחל"ת, הפגיעה האמיתית והנרחבת היא באלו שדווקא נותרו בשוק העבודה, והיקף העבודה שלהם צומצם או שנדרשו לצאת לחופשה. אלה נותרו כמעט ללא עזרה. כמו כן, מגזר העצמאים בולט לרעה כמעט בכל שאלה. חלקם הגדול כלל לא מבין את מתווה הפיצויים הממשלתי או אפילו לא יודע שיש כזה.
אל אלו מצטרפים הורים לילדים בגן (3-5), שהפכו לקבוצה הפגיעה ביותר. השילוב בין סגירת המסגרות לזינוק בהוצאות יצר לחץ כפול שמוביל מצד אחד לפגיעה עמוקה בתפוקה שלהם בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה בהוצאות. התוצאה היא שרבים מהם מעידים על חשש ממשי לגבי יכולתם לעמוד בתשלומים הקבועים של משק הבית.
למרות הכול, יש גם נקודות אור. אחת המרכזיות שבהן היא שברובו הגדול המשק ממשיך לנוע, ושיעורים נרחבים מקרב משקי הבית נותרו ללא פגיעה משמעותית.
1פגיעה בעצמאים
כמעט אחד מכל שני משקי בית מדווח על ירידה בהכנסות בעקבות המלחמה. כשצוללים לעומק הנתונים מגלים שהפגיעה אינה סימטרית, ואלו שנפגעו מאז משבר הקורונה, דרך 7 באוקטובר וכדומה - נפגעים שוב. האוכלוסייה הפגיעה ביותר היא מגזר העצמאים, שם כמעט 80% מהמשיבים העידו על פגיעה בהכנסות. זאת, לעומת כ־45% מהשכירים. בנוסף, בחברה הערבית נרשמה פגיעה משמעותית יותר - שם כ־59% דיווחו על פגיעה. לצד זאת, הנתונים ממחישים את איתנותם של משקי בית רבים - כש־50% מדווחים שלא נפגעו כלל.
2 עבדו ועדיין נפגעו
שאלה זו חושפת את "השכירים השקופים" - אלו שלא פוטרו, לא הוצאו לחל"ת ואינם בעלי עסקים הזכאים לפיצוי מובנה. הנתונים מראים שרוב הנפגעים (שני שלישים מהמשיבים) הם דווקא אלו שהמשיכו לעבוד, אך ראו את שעות העבודה והיקף המשרה שלהם נחתכים. מדובר בפגיעה רוחבית בעיקר במגזרים שעובדים במתכונת שעתית או גמישה. הנתונים גם מראים שרק 4.4% הוצאו לחל"ת, ועל כן האוכלוסייה הגדולה שנפגעת היא זו שעודנה במעגל העבודה.
3הורים משלמים כפול
בעוד המשיבים מדווחים על פגיעה נרחבת בצד ההכנסות, רק 10% מהם צמצמו הוצאות. למעשה, 46% דווקא מדווחים על עלייה. הפגיעה בולטת במיוחד בקרב הורים לילדים, שמעל 52% מהם חוו עלייה בהוצאות. נתון זה מטפס לשיא של כ־66% בקרב הורים לילדים בגילאי הגן (3-5). עבורם, סגירת מסגרות החינוך והצורך בפתרונות חלופיים יצרו "צבת כלכלית" של הכנסה נשחקת מול הוצאות שמזנקות.
4קרובים לנקודת שבר
מעל שליש מהמשיבים מדווחים כי יגיעו לנקודת שבר בטווח זמן של עד שלושה חודשים. בסוגיה זו בולטים פעם נוספת העצמאים, שכמעט מחצית (45%) מהם מדווחים על כך. נתונים אלו עומדים בהלימה גם עם השאלות הבאות, המצביעות על כך ששיעור ניכר מהם טוען כי מתווה הפיצויים לא מספק או כי אינו מכיר אותו. בנוסף, שיעור גבוה באופן חריג, 22%, לא ידעו לספק תשובה.
5הלחץ רק גובר
זה אולי הנתון הדרמטי ביותר. כל ישראלי רביעי חושש במידה רבה שלא יוכל לעמוד בתשלומי משק הבית הקבועים בחודשים הקרובים. בסוגיה זו, אין הבדל בין שכירים לעצמאים. ובכלל, מעל 40% מהציבור חוששים שלא יוכלו לשלם את החשבונות או את המשכנתא בחודשים הקרובים.
6המינוס גדל
כשצוללים לנתונים, בולט במיוחד מגזר העצמאיים: שם הנתון מזנק ל־45%, כאשר כמעט אחד מכל ארבעה עצמאיים (23%) נאלץ להגדיל את המינוס בבנק. לכך יש להוסיף את אפקט חג הפסח המתקרב, שבשילוב עם העובדה שכרבע ממשקי הבית בישראל נמצאים בשגרה באוברדראפט תמידי, יוצר מחנק עבור משפחות רבות. בנוסף, הפערים בולטים גם בהיבט המגזרי. בחברה הערבית, שיעור המשיבים שנדרשו לצעד חירום כלכלי עומד על מעל 60%.
7נותרו ללא מענה
הנתונים מצביעים על כך שהבעיה לא מתחילה ונגמרת בכסף, אלא גם בהסברה. רק 14% מבין העצמאים טוענים כי המתווה נותן מענה לרוב או לחלק מהפגיעה. הנתון הבולט ביותר הוא שיותר מ־40% מהעצמאים אינם יודעים לספק תשובה. רבע מהם לא מבינים מספיק את המתווה, ו־17% כלל לא יודעים שיש כזה. זאת, חרף העובדה שהמדינה הפעילה מתווים דומים מספר פעמים מאז תקופת הקורונה.
8הפגיעה בשכירים
שאלה זו מנתחת במידה רבה את הפגיעה בציבור השכירים. מהתמונה עולה כיותר משליש (37%) מדווחים על הרעה בתנאים שספגו. הצעדים השכיחים ביותר היו פגיעה בהיקף המשרה ודרישה לניצול ימי חופשה, ולא הוצאה לחל"ת (6% בלבד). בנוסף, רבע מהעובדים נדרשו על ידי המעסיקים להגיע פיזית לעבודה. בפן החיובי, כמעט מחצית מהעובדים מדווחים שלא חל כל שינוי.
9הלכה התפוקה
רק מיעוט מהשיבים מדווחים כי לא חל שינוי או על עלייה. הקונצנזוס הוא שהפיריון נפגע, והשאלה היא רק כמה. כ־57% מהעובדים מהבית העידו על ירידה בפריון כאשר רובם ציינו ירידה חדה של 30% ומעלה. מביניהם, המגמה בולטת במיוחד בקרב הורים לילדים בגילאי 3-5, שנמצאים מאז פרוץ המלחמה ללא מסגרת.
10החיים לפני הכלכלה
התשובות לשאלה זו חושפות את סדרי העדיפויות של הציבור הישראלי תחת המלחמה, ומבהירות שגם בעיצומו של משבר כלכלי, החרדות הביטחוניות והנפשיות עדיין בראש. 17% חוששים בעיקר מהעתיד הכלכלי ביום שאחרי המלחמה. מניתוח האוכלוסייה בסיכון, עולה כי מבין אלה שספגו ירידה של מעל 25% בהכנסות, 57% הם אקדמאים. הנתון הזה מבהיר שהמצוקה הכלכלית מכה בלב הכוח היצרני.