וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
17:40
מעמיקות הירידות בוול סטריט; מדד הדאו יורד בכ-0.9%, S&P 500 יורד בכ-1% ונמצא כ-7% מתחת לשיא, נאסד"ק משיל מערכו 1.4%. מדד הפחד (VIX) קופץ ביותר מ-9%. הדאו נפל לזמן קצר לטריטוריית תיקון, ונמצא ב-9.7% מהשיא האחרון שלו.
מחיר נפט מסוג ברנט עולה בכ-1.5% ונסחר ביותר מ-103 דולר. נפט WTI עולה בכ-3.5% ומחירו עומד על 97.7 דולר.
16:30
בורסות וול סטריט נפתחו באדום, בדרך לשבוע חמישי ברציפות של ירידות: מדד הדאו יורד עם פתיחת המסחר בכ-0.6%, S&P 500 יורד בשיעור דומה ונמצא כ-7% מתחת לשיא, נאסד"ק משיל מערכו 0.7%. מדד הפחד (VIX) קופץ ביותר מ-9%.
מחיר נפט מסוג ברנט עולה בכ-2.4% ונסחר ביותר מ-104 דולר. נפט WTI עולה בכ-2.8% ומחירו עומד על 97 דולר.
16:00
החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ומחירי הנפט עלו, כשהמשקיעים עוקבים אחר ההתפתחויות האחרונות במלחמה באיראן. החוזים על נאסד"ק נסוגים בכ-0.7%, החוזים על מדד הדאו יורדים בכ-0.4%, בדומה ל-S&P 500.
החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט עלו ב-2% ליותר מ-110 דולר לחבית. החוזים על הנפט WTI עלו גם הם ב-2% ליותר מ-96 דולר לחבית.
אמש ננעל המסחר בירידות חדות ביום המסחר הגרוע ביותר השנה, כשמסרים סותרים בין ארה"ב לאיראן הגבירו את אי־הוודאות סביב הסיכוי לשיחות שיביאו לסיום הסכסוך במזרח התיכון, וזאת למרות שטראמפ נתן ארכה למו"מ מול איראן.
טראמפ האריך את המועד האחרון לתקיפת תשתיות האנרגיה של איראן ואמר כי יאריך את ההשהיה לתקיפת מתקני האנרגיה של איראן ל-6 באפריל, קצת יותר משבוע לאחר המועד המקורי. זה יכול להעיד על כך שממשל טראמפ מבקש להאיץ את סיום המלחמה, שהביאה לעליית מחירי הנפט, ועלולה להשפיע על הרפובליקנים בבחירות האמצע.
נאסד"ק שהשיל אתמול 2.3%, נמצא בטריטוריית תיקון - ירידה של מעל 10% מהשיא שקבע בסוף אוקטובר, 2025 (מחיר סגירה - 23,958 נקודות), דאו ג'ונס ב-1.2% ו-S&P 500 שירד ב-1.7% גם כן קרוב לתיקון.
מחירי הנפט שוב זינקו והפעם ב-6% לרמה מעט פחות מ- 108 דולר לחבית, חוזי נפט אמריקאי עלו ב־3.5% ל־94 דולר.
באירופה, המסחר מתנהל בירידות. דאקס יורד בכ-1.5%, קאק מאבד 0.8%, פוטסי משיל 0.3%.
החששות ממיתון בארה״ב גוברים, כאשר העלייה במחירי הנפט מאיימת לשבש את הפעילות הכלכלית ולהכביד על צרכנים שכבר נמצאים תחת לחץ, בעוד השווקים מנסים להעריך עד כמה הפד יתחשב בזינוק במחירי האנרגיה בהחלטות הריבית שלו.
מניות יצרניות שבבי הזיכרון ירדו בחדות זה היום השני ברציפות לאחר שאלפאבית (גוגל) חשפה אתמול טכנולוגיית דחיסה שעשויה להפחית את צריכת הזיכרון במערכות בינה מלאכותית.
הטכנולוגיה החדשה של גוגל, TurboQuant, מאפשרת לדחוס את רכיב ה־key-value cache (מרכיב מרכזי במודלי שפה גדולים) לרמת שלושה ביטים בלבד, וללא צורך באימון מחדש של המודלים. לפי החברה, ניסויים הראו הפחתה של פי שישה בצריכת הזיכרון ושיפור ביצועים של עד פי שמונה בחלק מהחומרה.
בקרב האנליסטים הדעות חלוקות: בוולס פארגו ציינו כי אם הטכנולוגיה תאומץ בהיקף רחב, היא עשויה להפחית את הביקוש לזיכרון, אך הדגישו כי אי־הוודאות עדיין גבוהה. מנגד, ב־ Lynx Equity Strategies העריכו כי דחיסה מתקדמת לא צפויה לפגוע באופן מהותי בביקוש לזיכרון בשנים הקרובות, בעיקר בשל מגבלות ההיצע בשוק.
מניית מטא (פייסבוק) צנחה ואיבדה כ-120 מיליארד דולר בשווי שוק לאחר שתי פסיקות משפטיות רצופות שקבעו כי החברה אחראית לפגיעה בצעירים דרך מוצריה. בנוסף, חבר מושבעים בקליפורניה קבע כי מטא וגם גוגל (דרך YouTube) התרשלו בכך שהפעילו מוצרים שפוגעים בילדים ובני נוער. החשש המרכזי בשוק הוא שהפסיקות הללו יפתחו את הדלת לגל תביעות רחב, שעשוי לאלץ את מטא וחברות דומות לבצע שינויים משמעותיים במוצרים שלהן - מה שעלול לפגוע בצמיחה וברווחיות בעתיד.
חוסר הוודאות בנוגע לסיום המלחמה מול איראן ממשיך להשפיע גם על שוקי החוב העולמיים. בסקירה של פעילים ניהול תיקי השקעות נכתב השבוע כי התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עלתה מעט יחסית מתחילת המלחמה, מ־4% ל־4.3%, אך תוך תנודתיות ניכרת. התנודתיות נמשכה גם השבוע, וביום ה' נרשמה עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות הן בארה"ב, הן בבריטניה והן באירופה. זאת על רקע עליית מחירי הנפט והעובדה שלמרות האופטימיות בתחילת השבוע, אין עדיין התקדמות לקראת סיום המלחמה.
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה״ב ובאירופה עלו ביום חמישי, כאשר חוסר הוודאות סביב המלחמה מול Iran מחזיר את הפוקוס לחששות אינפלציוניים, בעיקר דרך מחירי האנרגיה.
השווקים כבר מתמחרים שינוי בגישת הבנקים המרכזיים: סיכוי של כ־81% להעלאת ריבית מצד בנק אנגליה בחודש הבא (לעומת ~65% יום קודם), צפי להעלאות ריבית מצטברות של כ־75 נקודות בסיס מצד הבנק המרכזי של אירופה עד סוף 2026, שינוי חד לעומת ציפייה ליציבות לפני המלחמה ולגבי הפד השוק כרגע מעריך עצירה, עם ריבית בטווח 3.50%-3.75% גם ב־2026.
הנרטיב הוא שעלייה במחירי האנרגיה (בגלל הסיכון הגיאופוליטי) עלולה לחלחל לכלכלה דרך תחבורה, ייצור ומחירי צרכן, ולכן הבנקים המרכזיים פחות ממהרים להוריד ריבית, ואפילו שוקלים להעלות אותה.