בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ענתה למכתבן של חברות הכנסת קארין אלהרר ושלי טל-מירון מיש עתיד, ואמרה שראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל התיקים הנידונים בבית המשפט, מה שלא עולה בקנה אחד עם ההצבעה בישיבת הממשלה בה השתתף לקביעת חברי מועצת הרשות השנייה.
● חדשות 12 וארגון העיתונאים עתרו לבג"ץ נגד מינויה של יפעת בן חי שגב ליו"ר הרשות השנייה
לפי פרוטוקול הישיבה שפורסם, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה חלק מההצבעה על חברי מועצת הרשות השנייה, בהם גם היו"רית ד"ר יפעת בן חי שגב, שהייתה עדת תביעה בתיקיו.
על פי מכתב הייעוץ המשפטי לממשלה החתום על ידי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, נכתב כי בחוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה בשנת 2020 ואף אושרה בבג"ץ, נקבע כי "מקום בו עניינו האישי של עד במשפטו הפלילי של ראש הממשלה נדון באופן ספציפי באחד ממשרדי הממשלה - על ראש הממשלה להימנע ממעורבות באותו נושא". במכתב אף צוין כי מקום בו ראש הממשלה סבור שמתחייבת מעורבותו - עליו לפנות לייעוץ המשפטי לממשלה לשם קבלת החיות מתאימות.
דבריו אלו של ד"ר לימון מכוונים על מי שמונתה כחברה וכיו"רית הרשות השנייה - ד"ר יפעת בן חי שגב שנמנית בין עדי התביעה במשפטו, ובעבר כיהנה כיו"ר מועצת הכבלים והלווין.
תפקידה האחרון היה דירקטורית בחברת חדשות 13, שם התנגדה בתוקף למינויה של מנכ"לית חדשות 13 טלי בן עובדיה. רק לאחר התפטרותה בדצמבר האחרון, שהתחייב כדי שתוכל להתמנות לתפקיד זה, בן עובדיה קיבלה את מינוי הקבע בערוץ. לפי המלצת הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים על בן חי שגב שלא לעסוק בענייני רשת 13 למשך חצי שנה, ואילו ועדת דותן קבעה רק שלושה חודשים.
במכתב של הייעוץ המשפטי לממשלה נכתב כי היועמ"שית הבהירה לראש ממשלה כי חוות הדעת מ-2020 עדיין עומדת בעינה במהלך כהונתו הנוכחית. הסיבה לכך, וכך נכתב בפניית ד"ר לימון, מניעת "הפעלת סמכות שלטונית מקום בו לראש הממשלה עניין אישי בפעולה". עוד נכתב כי מעורבותו של ראש הממשלה בקבלה ביחס לעד יכולה לעורר חשש מפני ניגוד עניינים גם לאחר שסיים את עדותו.
עוד ציין ד"ר לימון כי "נוכח סטייתה של ד"ר בן חי שגב מגרסתה במשטרה במהלך עדותה, התביעה ביקשה להכריז עליה כ"עדה עוינת", בעקבות זאת בית המשפט אפשר לתביעה להגיש את הודעותיה של ד"ר בן חי שגב במשטרה". ולכן, כך קבעו בייעוץ המשפטי לממשלה כי ראש הממשלה היה מנוע מקבלת החלטה שעסקה במינויה של ד"ר בן חי שגב.
ד"ר לימון אף שלח מכתב למזכיר הממשלה ולשר התקשורת וביקש להימנע מהבאת הנושא לישיבת הממשלה, לצרוך השלמת בדיקות עובדתיות ומשפטיות. "אילו הבקשה הייתה מתקבלת, ממילא ראש הממשלה לא היה נדרש לעסוק בהחלטה בישיבת הממשלה", נכתב.
המכתב נחתם בכך ש"ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה של ד"ר בן חי שגב, ופעל בניגוד לחוות הדעת שניתנה בעניינו". בייעוץ המשפטי קבעו כי הם בוחנים את המשמעות המשפטית של האמור, והדברים יובאו בפני בית משפט בתשובה לעתירה שהוגשה על ידי ארגון העיתונאים באחרונה.
לא נמסרה תגובה מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.