כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● האפקט המפתיע של המלחמה: ערעור מעמדו של הדולר
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים
1"עדיין במשחק": איראן מוכיחה שהיא רחוקה מהכרעה
"גל תקיפות ברחבי המזרח התיכון בימים האחרונים מראה כי איראן לא איבדה את יכולתה להגיב", פורסם בניו יורק טיימס בכתב שכותרתה "איראן חסרת שיניים? מתקפות טילים וכטב"מים מראות שהיא עדיין מסוגלת להסב נזק".
למרות שהנשיא טראמפ אמר כי ארה"ב השמידה לחלוטין את היכולות הצבאיות של איראן, "סדרת התקיפות נגד ישראל ומדינות המפרץ בימים האחרונים היא רק ההוכחה האחרונה לכך שאיראן עדיין מחזיקה די טילים וכטב"מים כדי לערער את היציבות האזורית ולהסב מחיר כבד לאויביה ובכך מאותתת כי בניגוד להצהרות טראמפ, היא עדיין עמוק בתוך הלחימה".
פרזין נדימי, אנליסט ביטחוני במכון וושינגטון המתמחה באיראן ובמפרץ הפרסי, אמר לניו יורק טיימס כי "מבחינת מראית עין, צי שטובע וחיל אוויר שמושמד לחלוטין הם מדדים חשובים לניצחון". אבל בפועל, לדבריו, "כולנו מבינים שהמדד המרכזי להצלחה מבחינת איראן הוא היכולת להמשיך לשגר טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. ואנחנו יודעים שהם עדיין מצליחים לעשות זאת".
קלי א. גריקו, חוקרת בכירה במכון סטימסון בוושינגטון, טוענת כי מספר התקיפות אינו בהכרח המדד החשוב אלא האופן שבו איראן משתמשת בארסנל שלה. לדבריה הממשל האמריקאי התמקד במספר ההפצות ובירידה בתקיפות האיראניות אך "הנתון הזה לא מסתיר שינוי בגישה של איראן".
מתוך הניו יורק טיימס מאת ניקולס קוליש, הלן קופר, איזבל קרשנר ואריקה סולומון. לקריאת הכתבה המלאה.
2האיים שמחזיקים את המפתחות למצר הורמוז
גוברת ההערכה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישלח אלפי חיילים אמריקאים להשתלט על אי הנפט של איראן - אי ח'ארג, שאחראי ל־90% מייצוא הנפט של טהרן. אולם, ח'ארג הוא רק "אחד מעשרות איים איראניים במפרץ, ואחרים עשויים להיות חשובים יותר להבטחת מעבר בטוח של ספינות דרך מצר הורמוז", פורסם ברשת האמריקאית CNN.
שבעה מהאיים המרכזיים הללו "אבו מוסא, טונב הגדול, טונב הקטן, הנגאם, קשם, לארק והורמוז יוצרים מה שחוקרים מכנים 'הגנת הקשת' של איראן, שמהווים מפתח לשליטה במצר", נכתב. חוקרים באוניברסיטת סון יאט-סן בסין טענו במאמר מ-2022 כי "עקומה היפותטית המחברת בין האיים הללו מסייעת להבין את העליונות האסטרטגית של איראן בשליטה על הביטחון".
"בשל המרחק הקצר ביניהם ועומק המים הרדוד יחסית במפרץ, ספינות מלחמה גדולות ומכליות נאלצות לעבור סמוך לשלושת האיים. הדבר הופך אותן למטרות קלות לסירות התקיפה המהירות של משמרות המהפכה, למניחי מוקשים או לכטב"מים הפועלים מהאיים הללו".
משום שהאיים אינם ניתנים להטבעה, "יש לנטרל את הכוחות האיראניים עליהם כדי להבטיח מעבר בטוח של ספינות מלחמה אמריקאיות". בנוסף, האנליסט קרל שוסטר הבהיר כי "האיים ממוקמים אסטרטגית לשליטה על כל תנועה ימית הנכנסת או יוצאת מהמפרץ".
שוסטר העריך כי ייתכן שיהיה צורך בכל העוצמה הזו כדי להשתלט על האיים ואמר "הייתי משתמש בשתי יחידות נחתים כדי להבטיח עליונות מוחלטת".
"השתלטות על האיים יכולה להתבצע מהאוויר או מהים. ספינות הצי האמריקאי נושאות כלי נחיתה שמסוגלים להגיע לחופים, אך כניסה למפרץ עלולה להיות מסוכנת בשל הגנות איראניות באיים כמו הורמוז, לארק, קשם והנגאם, וכן מהיבשת האיראנית", נכתב.
לפי CNN, "כוחות משתי יחידות נחתים כ־4,000 חיילים נמצאים בדרכם לאזור, לצד כ־1,000 חיילים".
לדברי שוסטר, מבצע כזה "עשוי להימשך בין יומיים לשבועיים, ולהניב יתרונות חשובים: שליטה במעקב אחר התנועה במצר ומניעת שימוש באיים כבסיסים לכטב"מים". גם לאחר כיבושם, "יידרשו כ־1,800-2,000 חיילים כדי להחזיק באיים ולמנוע מאיראן להשתמש בהם מחדש". בנוסף, השתלטות על האיים "עלולה ליצור השלכות פוליטיות: האמירויות טוענת לבעלות על חלק מהאיים מאז 1971, ומחלוקת זו עשויה להגיע לבית הדין הבינלאומי".
"אין פתרונות מושלמים. כל אפשרות כרוכה בעלויות, סיכונים והשלכות, גם צפויות וגם בלתי צפויות", סיכם שוסטר.
מתוך ה-CNN מאת בראד לנדון. לקריאת הכתבה המלאה.
3כניסת החות'ים למערכה מעלה חשש למשבר אנרגיה כפול
החות'ים הצטרפו למערכה מול איראן אמש (ש')ף, ושיגרו טילים לעבר ישראל. כעת, "אנליסטים מזהירים כי האיום המשמעותי יותר אינו הטילים עצמם, אלא מה שהקבוצה עשויה לעשות לשוקי האנרגיה העולמיים", פורסם באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גיאו־פוליטיים.
"החות'ים, המוגדרים על ידי ארה"ב כארגון טרור, עלולים באמצעות מעורבותם להאריך מלחמה שכבר מערבת כוחות אמריקאיים, מדינות ערביות מהמפרץ וישראל במספר חזיתות", נכתב.
כניסת החות'ים לעימות אחרי חודש של הימנעות מעלה "חשש לשיבוש בו־זמני בשניים מנתיבי השיט הקריטיים בעולם". מחד, "איראן סגרה למעשה את מצר הורמוז", ומאידך, "החות'ים מאותתים כי הם עשויים לפעול גם במצר באב אל־מנדב, דרכו עובר כ־10% מהנפט הימי בעולם".
מייקל הורוביץ, אנליסט ביטחוני, ציין כי "דובר הצבא החות'י הציג תנאים ברורים שיביאו לכניסה מלאה למלחמה בהם השתתפות פעילה של מדינות נוספות לצד ארה"ב וישראל נגד איראן". הורוביץ אמר כי יש לראות את התקיפה כ"מסר עקיף למדינות המפרץ, ובמיוחד לסעודיה, שמזהיר אותן שלא להצטרף למלחמה נגד איראן או לאפשר לכוחות אמריקאיים להשתמש ביותר בסיסים שלהן".
לדבריו, "העיכוב של חודש במעורבות החות'ים נבע ככל הנראה משיקולים שלהם ולא מהכוונה איראנית. ייתכן שהם היססו לפגוע במגעים הדיפלומטיים עם סעודיה, שעשויים להניב תמריצים כלכליים, במיוחד לאחר שתקיפות ישראליות בשנה שעברה על מטרות אזרחיות וכלכליות באזורים שבשליטתם כבר החמירו את המצב בשטח".
הורוביץ תיאר שלושה תרחישים לאופן הפעילות של החות'ים. "חידוש המצור שלהם על הים האדום בדומה לפעילות במהלך המלחמה בעזה; תקיפות על מתקני אנרגיה סעודיים בים האדום, כולל נמל ינבוע שמהווה נתיב חלופי שמעביר נפט סעודי מחופי המפרץ הפרסי לים האדום ועוקף לחלוטין את מצר הורמוז". בהמשך, "תקיפות אפשריות נגד קבוצת נושאת מטוסים אמריקאית בים הערבי, אם כי הורוביץ הטיל ספק ביכולתן להצליח".
חברת המחקר לשוקי אנרגיה HFI Research העריכה כי "מהלך חות'י במצר באב אל־מנדב עלול לסכן כ־4 מיליון חביות ביום של יצוא נפט סעודי. "זה לא יהיה חמור כמו השיבוש במצר הורמוז בזכות תעלת סואץ, אך השוק לא יישאר אדיש".
מתוך האירו-אסיה מאת קיאן שריפי. לקריאת הכתבה המלאה.