גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחד ממודל שעוד לא קיים: ההדלפה שמחקה מיליארדים ממניות הסייבר

מודל ה־AI החדש של אנתרופיק טרם הושק, לא נבחן בשטח ואפילו לא ברור מה הודלף ● ובכל זאת, השוק הגיב כאילו המהפכה כבר כאן ● מאחורי הירידות החדות מסתתר סיפור על שינוי בתמחור הסיכון, ועל האופן שבו משקיעים מתמודדים עם איום טכנולוגי שעדיין לא התממש

הכסף יעבור מחברות הסייבר לחברות ה־AI? מייסד אנתרופיק דריו אמודיי / צילום: ap, Don Feria
הכסף יעבור מחברות הסייבר לחברות ה־AI? מייסד אנתרופיק דריו אמודיי / צילום: ap, Don Feria

טעות אנוש פשוטה בהגדרות מערכת ניהול התוכן של אנתרופיק חשפה במהלך סוף השבוע האחרון אלפי קבצים פנימיים, אך מה שהצית את הסערה לא היה עצם הדליפה אלא התוכן שלה. בתוך המסמכים הופיע תיאור של מודל חדש בשם Claude Mythos, שנאמר כי הוא מהווה קפיצת מדרגה ביכולות הסקה, כתיבת קוד ואיתור חולשות אבטחה. בתוך שעות ספורות הפכה ההדלפה לאירוע שוק, כאשר מניות הסייבר המובילות איבדו יחד כ-14.5 מיליארד דולר ביום מסחר אחד.

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו
מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

התגובה הזו חריגה משום שהיא לא נשענה על מוצר קיים, על השקה רשמית או על הוכחת יכולת בשטח. מדובר במודל שעדיין נמצא בשלבי בדיקה, כאשר לפי הדיווחים, ההדלפה כללה בעיקר טיוטות תוכן ומסמכים פנימיים שתיארו את יכולות המודל, ולא רכיבים טכנולוגיים מהותיים שלו. ולמרות זאת, המשקיעים בחרו לתמחר את התרחיש הקיצוני ביותר כבר בהווה. כלומר, מעבר חד מתמחור מבוסס ביצועים לתמחור מבוסס נרטיב, שבו הפוטנציאל לבדו מספיק כדי להזיז שווקים.

המודל שהפיל את השוק

במובן הזה, ה"תקרית" של אנתרופיק היא לא רק סיפור טכנולוגי אלא שינוי עמוק שבא לידי ביטוי יותר ויותר בהתנהגות שוק ההון. אם בעבר חברות נדרשו להוכיח יתרון תחרותי כדי להצדיק שווי, בעידן הבינה המלאכותית - די אפילו ברמז ליכולת עתידית כדי לערער מודלים עסקיים שלמים.

המספרים עצמם ממחישים עד כמה התגובה בשוק הייתה חריגה ביום שישי האחרון. לאחר שנחשפה ההדלפה, איבדו מניות הסייבר המובילות יחד כ־14.5 מיליארד דולר בתוך שעות ספורות. סנטינל וואן וזיסקלייר הובילו את הירידות עם צניחה של יותר מ־8%, בעוד פאלו אלטו נטוורקס וקראודסטרייק איבדו 7% עד 7.5% מערכן. גם צ'ק פוינט הישראלית, שנחשבת לרוב לשחקן יציב ושמרני יותר, ירדה בכ־4%. היקפי המסחר, שהיו גבוהים משמעותית מהממוצע היומי, מעידים כי לא מדובר היה רק במימושים נקודתיים אלא ביציאה רחבה יותר.

יש מידה של אירוניה בכך שדווקא אנתרופיק, אחת החברות המזוהות ביותר עם בטיחות בבינה מלאכותית, עמדה במרכז אירוע של חשיפה לא מבוקרת. אך האירוניה הזו לא הייתה הסיבה לירידות. מה שהפחיד את השוק היה מה שנחשף בתוך הקבצים, ולא עצם העובדה שהם נחשפו. התיאורים של Claude Mythos הציגו מודל המסוגל לנתח קוד מורכב, לאתר חולשות ואף לבצע תהליכים של חשיבה לוגית מתקדמת בעולם הסייבר. מבחינת משקיעים, אם מודל כזה אכן קיים המשמעות היא שכלים לאיתור חולשות ולבניית מתקפות, שבעבר היו נחלתם של מעטים, עשויים להפוך לנגישים כמעט לכל משתמש.

כלומר, החשש הוא לא שמודל אחד יחליף מוצרי סייבר, אלא שהוא ישנה את כללי המשחק. כאשר היכולת למצוא חולשות או לכתוב קוד התקפי הופכת לאוטומטית, היתרון היחסי של חברות האבטחה נשחק. במקביל, גם התוקפים נהנים מאותה קפיצת מדרגה: כלים שבעבר דרשו מומחיות גבוהה וזמן ממושך עשויים להפוך לנגישים, מה שמאפשר להגדיל את היקף וקצב ההתקפות. מדובר בפגיעה פוטנציאלית בליבת הערך של חברות הסייבר, שנשען על מומחיות, ידע מצטבר ויכולת תגובה מהירה.

במילים אחרות, ההדלפה לא חשפה רק טכנולוגיה אלא גם תרחיש שבו סייבר הופך ממשחק של מומחים למגרש שבו גם שחקנים קטנים יכולים לפעול בקנה מידה גדול.

כדי להבין את עוצמת התגובה, צריך לחבר את האירוע למגמה רחבה יותר בשוק, זו שמכונה לעיתים SaaSpocalypse (או אפוקליפסת הסאאס). מדובר בפחד גובר מכך שכלי בינה מלאכותית יעקפו שכבות שלמות של תוכנה ויהפכו חברות קיימות למתווך מיותר.

במקרה של הסייבר, הפחד הוא פשוט אך עמוק. אם ארגון יוכל להשתמש במודל כמו Claude Mythos כדי לזהות חולשות בקוד שלו בזמן אמת, לתקן אותן ואף להקדים מתקפות, ייתכן שהוא לא יזדקק לאותה מערכת הגנה יקרה שהוא רוכש היום. התקציבים עשויים לנדוד מספקי הסייבר אל ספקי ה־AI עצמם.

מדובר באיום שהוא בעצם לא תחרות ישירה, אלא עקיפה, של המוצר כולו. ולכן התגובה בשוק הייתה רוחבית. מניות של חברות כמו קראודסטרייק, פאלו אלטו נטוורקס, זיסקיילר וסנטינל וואן ירדו בשיעורים חדים, משום שהשאלה שעלתה לא הייתה מי תנצח בתחרות, אלא האם כל הקטגוריה עומדת בפני שינוי מבני.

בין היסטריה להזדמנות

לצד הפאניקה, יש גם קולות שמנסים לאזן. מספר אנליסטים טוענים כי עצם הכניסה של חברות בינה מלאכותית לתחום הסייבר היא דווקא סימן חיובי. לפי גישה זו, לא מדובר בהחלפה של החברות הקיימות אלא בהרחבה של השוק. ההיסטוריה מספקת לכך בסיס מסוים. גם בעבר הופיעו כלים אוטומטיים לאיתור חולשות, אך תעשיית הסייבר לא נעלמה אלא התרחבה. ככל שההתקפות נעשות מתוחכמות יותר, כך גדל הצורך בהגנה מתקדמת יותר. במובן הזה, הבינה המלאכותית פועלת בשני הכיוונים. היא מחזקת את התוקפים, אך גם מעניקה יתרונות חדשים למגינים.

הדינמיקה הזו יוצרת מרוץ חימוש טכנולוגי. לא AI מול סייבר, אלא AI מול AI. כלומר, חברות שיצליחו לשלב יכולות מתקדמות בתוך הפלטפורמות שלהן עשויות דווקא לצאת מחוזקות. גם חברות שנתפסות כחזקות יותר מבנית לא היו חסינות מהתגובה המיידית של השוק. כך למשל פאלו אלטו, שאנליסטים ממשיכים לראות בה שחקן עמיד יחסית, בזכות אסטרטגיית הפלטפורמה הרחבה שלה והקשר העמוק עם לקוחות.

לעומתה, חברות ממוקדות יותר כמו סנטינל וואן, שמתמקדת בהגנה על נקודות קצה באמצעות תוכנה שמזהה ומנטרת איומים על מחשבים ושרתים, או זיסקיילר, שפועלת בתחום אבטחת הגישה והזהויות בענן ומגינה על חיבורי משתמשים ויישומים, חשופות יותר לשינויים חדים בסנטימנט סביב טכנולוגיות חדשות.

גם בתוך התמונה הזו יש הבחנות. תחומים כמו אבטחת נקודות קצה או זהויות נחשבים רגישים יותר לשיבוש מהיר, משום שהם מבוססים במידה רבה על יכולות תוכנה שניתן להאיץ או לשנות באמצעות בינה מלאכותית, בעוד שאבטחת תשתיות ורשתות נוטה להשתנות בקצב איטי יותר. זו אחת הסיבות לכך שחברות מבוססות עם מודל עסקי יציב, כמו צ'ק פוינט הישראלית, נתפסות כפחות תנודתיות בעת משבר.

"הפאניקה מבוססת"

גם בשוק הפרטי מתחילים לראות סימנים ראשונים לשינוי. ספיר הרוש, שותפה ב־Third Point Ventures, אומרת שהמגמה של מעבר מפתרונות נקודתיים לפלטפורמות עמוקות יותר כבר הייתה בעיצומה בשנה האחרונה, אך האירועים האחרונים האיצו אותה. לדבריה, ההתפתחויות סביב מודלים כמו זה שתואר בהדלפה מעלות סימני שאלה לגבי המודל העסקי של חלק מהחברות. "זה לא שהסייבר נעלם, אלא שהשוק מתחיל לשאול מחדש איך בדיוק החברות האלה מייצרות הכנסות, ועד כמה הבידול שלהן באמת בר קיימא כשהיכולות האלה הופכות לזמינות יותר".

הרוש מוסיפה שהחברות שיפגעו יותר הן אלו שמציעות פתרון נקודתי ולא פלטפורמה רחבה. עם זאת, היא מדגישה כי לא מדובר בפאניקה חסרת בסיס, אלא בתגובה לשינוי אמיתי. "יש כאן פאניקה, אבל היא מבוססת. זו הבנה שאנחנו עולים רמה, גם ברמת היכולות וגם ברמת הציפיות מהחברות".

לצד זאת, היא סבורה שהשינוי עשוי דווקא לחזק את התעשייה בטווח הארוך ולהעלות את רף הכניסה. "נראה חזרה ליסודות, חברות יצטרכו להוכיח עומק אמיתי, בין אם זה באבטחה רחבה יותר או בהבנה עמוקה יותר של האיומים".

עוד כתבות

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השקעת הבריאות החדשה של ביל אקמן וההפתעה שמנכ"ל אלי לילי לא ציפה לה

אלי לילי בוחנת יותר מ־10 חברות לרכישה או השקעה בשבוע, אך גם הצעות בפרמיה של מיליארדי דולרים נדחות ● סטארט־אפ הבינה המלאכותית Dimer Health מגייס בהובלת Team8 ובהשתתפות ביל אקמן, ומבטיח להפחית עד 67% אשפוזים חוזרים ● נובוקיור מציגה תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול בסרטן הלבלב, אך מתקשה לשכנע את השוק ● השבוע בביומד

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

יצירת אמנות שיוחסה לבנקסי והושחתה בטענה כי מדובר בזיוף. מרדף אובססיבי / צילום: Reuters, Vuk Valcic

המרדף האובססיבי אחר רוח הרפאים של עולם האומנות

ברויטרס בטוחים כי לאחר מרדף עיתונאי ממושך הצליחו לחשוף את האדם שמאחורי אמן הגרפיטי בנקסי ● מעבר לפתרון התעלומה, הסיפור חושף תופעה רחבה יותר: הקרע העמוק בין האפשרות של אמנות להתקיים כקול אוניברסלי וחסר פנים, לבין הדחף של עידן הרשתות להצמיד לכל יצירה זהות, סיפור וביוגרפיה

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

שבעת המופלאים מתוך הסרטון שהפך ויראלי. מצפן הביתה / צילום: צילום מסך

עם GPS פנימי: איך מצליחים כלבים אבודים לחזור עשרות קילומטרים הביתה?

הרשת געשה החודש מסרטון ויראלי של להקה של 7 כלבים, שנטען שנגנבו מחצר ביתם כדי שיימכרו לתעשיית הבשר, הצליחו להימלט – ומצאו את הדרך כל אחד לבעליו ● הסיפור מאחורי הסרטון אולי לא אמיתי, אבל לכלבים אכן יש מערכת מגנטית יעילה במיוחד

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך תקראו את אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר? ● הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● וגם: האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מגבירה את ההימור: דוראד רוכשת טורבינת גז ב-830 מיליון שקל לפני אישור מרשות התחרות

פרויקט תחנת הכוח "דוראד 2" נמצא בסימן שאלה רגולטורי בשל מניות המיעוט של אדלטק, יצרנית החשמל הגדולה בישראל, מה שעלול להוביל להתנגדות של רשות התחרות או רשות החשמל ● למרות זאת, בדוראד מחליטים להמר שהתחנה תאושר, והם מעדיפים לקנות את הטורבינה כל עוד הם יכולים, ולא להסתכן שהיא תעבור ללקוח אחר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דיללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נמל פיראוס / צילום: Shutterstock

הפתרון לזינוק במחירי התובלה - מטענים שמגיעים דרך נמל פיראוס

רוב התובלה האווירית לישראל מתבצעת בבטן מטוסי נוסעים, לכן, עם עצירת רוב הטיסות האזרחיות בשבועות האחרונים, נחתכה גם קיבולת המטען ואלפי טונות של סחורות נתקעו ברחבי העולם ● הקומה השלישית של קניון רמת אביב טרם הושקה רשמית, אבל קבוצת פקטורי 54 של משפחת אירני כבר פתחה את מתחם הדגל שלה החדש שם ● אירועים ומינויים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

בודקים את המיתוס. מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר? / צילום: Shutterstock

יש בעולם מספיק נפט לעשורים קדימה. אז מה גורם למחירים לזנק?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: המלחמה באיראן הביאה את הנפט למרכז הבמה, ואיתו גם מיתוסים לגבי הזמינות שלו

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל

"עמדו מנגד": המנהל המורשה בפרשת סלייס תובע כמיליארד שקל מדלויט

לפי התביעה, שותפים ועובדים במשרד ראיית החשבון המוביל התרשלו בתפקידם כמבקרי הפנים של חברת הגמל בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים: "לא עמדו בסטנדרטים מינימליים" ● לפי הנטען, הם לא ביצעו בדיקות מהותיות ובסיסיות, פספסו או התעלמו משורת תמרורי אזהרה בוהקים - ואפשרו במשך שנים ניהול פרוץ של כספי הציבור

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

"להסתגר בבתים": אירוע חומרים מסוכנים לאחר פגיעה במפעל אדמה בנאות חובב

מפעל "אדמה פתרונות לחקלאות" באזור התעשייה נאות חובב נפגע ע"י שבר יירוט וייצר אירוע חומרים מסוכנים באזור ● כבאות והצלה פועלים לבלימת השריפה במקום, ותושבי האזור התבקשו להסתגר בבתים

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברגע האחרון וללא חוק גיוס: תקציב 2026 צפוי לעבור הלילה

הסכמות עם המפלגות החרדיות הסירו את איום הפלת התקציב, והמליאה צפויה לאשרו הלילה שעות לפני הדדליין ● המלחמה ניפחה את מסגרת ההוצאה בכ־37 מיליארד שקל מאז אישור הממשלה בדצמבר, וכמעט ב־50 מיליארד לעומת התקציב של השנה שעברה ● הגירעון הורחב ל־4.9% תוצר, ובאוצר נאלצו לוותר על חלק מרכזי מהרפורמות שתוכננו

החנות החדשה של פקטורי 54 בקניון רמת אביב / צילום: עמית גורן

רוני אירני: "מכבד את המאבק מול הקניונים, אבל לא מצטרף אליו"

בהשקעה של כ־30 מיליון שקל, הקבוצה של משפחת אירני השיקה מתחם חדש של פקטורי 54 הכולל מותגי יוקרה בינלאומיים ובהמשך גם שירותים כמו סטיילינג אישי והתאמות ותיקונים - לצד בר יין ● המהלך מגיע בתקופה מאתגרת עבור ענף האופנה, שמתמודד עם השלכות המלחמה לצד מחלוקות מול הקניונים על שכר דירה

אייפון 17e, הסמארטפון המוזל החדש של אפל / צילום: יח''צ

האייפון המוזל החדש פשוט לא מספיק משתלם

האייפון 17e מכוון לכל מי שמעוניין בסמארטפון טוב, אך לא במחירי אפל היוקרתיים ● אמנם החברה הטמיעה בו את המעבד המתקדם ביותר שלה וגם המסך אינו גדול מדי, אך בשורה של פרמטרים מדובר בפשרה משמעותית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?

התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על חוזה פינוי־בינוי - אינו סביר • אח ואחיינית נאבקו על ירושתה של קשישה, שכתבה שתי צוואות שונות • ומורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות לא הצליח להתכחש לרווחיו • 3 פסקי דין בשבוע

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

מאז אישור מתווה החל”ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע

שירות התעסוקה מדווח על זינוק במספר הנרשמים מאז פרוץ המלחמה - יותר מ־50 אלף דורשי עבודה חדשים, כשמרביתם הוצאו לחל"ת ולא פוטרו ● כ־10 אלף הצטרפו לאחר אישור מתווה החל"ת המקוצר בוועדת העבודה והרווחה, שמאפשר זכאות כבר לאחר 10 ימי היעדרות