גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הנפט הצית רעיון ישן: רכבים חשמליים ישמשו כרשת גיבוי בחירום

הסיכוי הממשי לפגיעה במערכת ייצור והולכת החשמל בישראל מעלה לסדר היום את האפשרות להשתמש בסוללות כלי הרכב החשמליים כמקור כוח בחירום - בתמורה לתמריצים ● הטכנולוגיה קיימת, אבל בינתיים, הרגולציה בנושא מתקדמת בעצלתיים

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock
טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

משבר האנרגיה עומד כיום במרכז השיח של הרגולטורים והצרכנים בכל רחבי העולם. בחו"ל הכוונה היא בעיקר למחירי האנרגיה הגואים בשל המלחמה המפרץ, אבל בישראל לביטוי הזה יש משמעות מעשית וחמורה יותר.

מאז תחילת "מלחמת הרמדאן", כפי שמכנים אותה האיראנים, תחנות ייצור הכוח בישראל הפכו למטרות בעדיפות גבוהה, הן כהצהרות גלויות במדיה האיראנית והן בירי עליהן בפועל.

מהרו לתחנות: מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הבא
התייקרות של אלפי שקלים לרכב: סין מגיבה למשבר באספקת השבבים

סביר להניח, שהתרחיש הזה מדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות הרלוונטיים, ששואפים לנצל ולנהל כיום כל מקור אנרגיה חלופי בישראל לצורך גיבוי בעת חירום. אחד מהמקורות האלה, שבינתיים נמצא על הנייר בלבד בישראל, הוא הסוללות הגדולות שנמצאות בכ-250 אלף כלי רכב חשמליים פרטיים בישראל. מתוכם כ-220 אלף כלי רכב על הכבישים, ועוד כ-30 אלף לערך שנמצאים במתקני האחסון והמסירה של היבואנים (נתון מקורב), כמו גם מאות אוטובוסים עם סוללות מסיביות.

תיאורטית, לצי החשמלי יש יכולת אגירת חשמל רצינית, שניתן להזרים אותה "החוצה" מכלי הרכב. הטכנולוגיה הזו, שמכונה V2X, קיימת וזמינה בעולם, עלותה סבירה אפילו ברמת משק הבית, ויש לה יתרונות לא מבוטלים גם בשגרה, ובוודאי בעיתות חירום, בכמה רבדים.

גיבוי לרשת הארצית

הרובד הראשון והחשוב ביותר, שבו יכולה הטכנולוגיה הזו לתרום בעת חירום, הוא הזרמת חשמל מהסוללות בכלי הרכב לרשת החשמל הארצית, מה שמכונה V2G, או Vehicle To Grid. הפוטנציאל גדול במיוחד בישראל, בשל העדפות הצרכנים המקומיים לדגמים חשמליים עם טווחי נסיעה ארוכים, מעל 400 ק"מ, שמצוידים בסוללות גדולות יחסית בקיבולת ממוצעת של כ-65 קילוואט-שעה. זאת, להבדיל מאירופה ומסין, שבהן חלק משמעותי מהדגמים הפופולריים מצוידים בסוללות קטנות יחסית.

בהינתן קיבולת ממוצעת כזו בניצולת מלאה, תיאורטית קיבולת האגירה המצרפית של כ-250 אלף הכלים החשמליים שנמצאים בישראל היא בסביבות 16 ג'יגוואט-שעה.

לשם המחשה, מדובר בתפוקה גדולה פי ארבעה מזו של תחנת הכוח בחדרה, והיא יכולה להספיק לצריכת חשמל "נורמטיבית" של כ-540 אלף משקי בית בישראל במשך יממה שלמה.

זה בתיאוריה כאמור. בפועל, כלי רכב חשמליים טיפוסיים יכולים להזרים "החוצה" לרשת, באמצעות מטען דו-כיווני, בסביבות 7 עד 11 קילוואט-שעה בלבד. אבל עדיין מדובר בתפוקת חשמל מיידית מצרפית של כ-2.5 ג'יגוואט, שמקבילה לתפוקת הכוח המיידית המרבית של כור גרעיני מסחרי.

אפילו אם רק 20% מכלי הרכב החשמליים בארץ יזרימו כוח לרשת, עדיין מדובר בכ-400-450 מגוואט, די והותר לייצב רשת אזורית טיפוסית.

נציין, שהרעיון של שימוש בכלי רכב חשמליים בתור "סוללות גיבוי ניידות" לרשת החשמל אינו חדש בעולם, וגם לא בישראל. אפילו "בטר פלייס" כבר שילבה אותו במודל העסקי שלה, לפני שני עשורים כמעט.

הרעיון מיושם כיום בפועל במספר מדינות וערים ברחבי העולם, בעיקר כדי להפחית את הפליטות ולסייע בייצוב רשתות בהיקף אזורי או ארצי בזמן עומס חריג על יחידות הפקת האנרגיה, כמו למשל במזג אוויר קיצוני. נוסף על כך הוא מיושם לצורך אחסון אנרגיה עודפת וזולה בשעות השיא, כמו למשל עודף ייצור חשמלי המופק מתאים סולאריים בצוהרי יום קיץ.

התמריץ לבעלי כלי הרכב "לרתום" את רכבם לטובת הרשת הוא כלכלי, בדומה לתמריץ שניתן למפיקים של חשמל סולארי. בארצות הברית למשל הוא עשוי לייצר לבעל הרכב הכנסה שנתית של עד כ-1,500 דולר. זהו בונוס לא רע אם מביאים בחשבון שממילא רוב כלי הרכב בבעלות פרטית נייחים במשך רוב שעות היום. זהו גם תמריץ שיכול להצטבר לסכומים מכובדים בציים, שברשותם מאות כלי רכב חשמליים.

להאיר את הבית

הרובד השני של ניצולת הסוללות ברכב חשמלי, שגם הוא רלוונטי לתרחישים של פגיעה בתחנות כוח או ברשתות הולכה, מכונה הזרמה "מהרכב לרשת הביתית" או V2H. הטכנולוגיה שמאפשרת אותו כוללת מטען ביתי דו-כיווני, בדומה לחיבור של ה-V2G, אלא שכאן המטען מזרים את הכוח לרשת הביתית ולא הארצית.

במצב הפעולה הזה הרכב יכול להזרים כ-5 עד 11 קילוואט-שעה מהסוללה, וכשהיא טעונה במלואה, די בכך כדי לספק חלק נכבד מתצרוכת החשמל של דירה מודרנית שניים עד ארבעה ימים. אולי ללא הפעלה של מערכת המיזוג המרכזית, או של מכשירים זוללי חשמל אחרים, אבל בהחלט די והותר עבור תפקוד בחירום.

מטבע הדברים, הפוטנציאל גדול יותר ככל שהסוללה של הרכב גדולה ביותר. כך, למשל, בישראל נמכרו בשנתיים האחרונות אלפי טנדרים חשמליים מתוצרת ארה"ב, שמצוידים בסוללות ענק בקיבולת של 150 עד 200 קילוואט-שעה. אלה יכולים לתת גיבוי אפילו לרשתות של עסקים חיוניים כמו סדנאות ייצור, מוסכים וכדומה, או לרשת של בתים גדולים במיוחד.

הרובד השלישי והזמין ביותר מבחינת העלויות ומבחינת מספר דגמי הרכב החשמליים שתומכים בו, מכונה V2L, או בעברית פשוטה "טעינה ישירה". הרבה כלי רכב חשמליים מודרניים ודגמי פלאג-אין, שהושקו בישראל בשנתיים האחרונות, מצוידים בשקע AC חשמלי ביתי, שאליו ניתן לחבר ישירות מכשירי חשמל ביתיים טיפוסיים. הקיבולת של שקע כזה מוגבלת לרוב לעד כ-3.6 קילוואט, אבל גם בכך די כדי להפעיל מקרר קומפקטי, מחשבים ניידים, רשת WIFI או מטענים למכשירים שונים. היתרון הגדול הוא זמינות, ללא צורך במתאמים מיוחדים.

המגבלה: כסף ורגולציה

כאמור, מדובר בטכנולוגיה בשלה תיאורטית, אולם עדיין יש לה כמה מגבלות טכניות, כספיות ורגולטוריות. המגבלה הטכנית המרכזית היא, שהרכב צריך לתמוך בטעינה כזו.

הרובד הבסיסי, של חיבור מכשירי חשמל ישירות לרכב, הוא אפוא הזמין ביותר בשוק, והרבה מאוד דגמים חדישים תומכים בו, ביניהם דגמים חשמליים שונים של יונדאי וקיה, דגמים חדשים של BYD ושל יצרנים סינים נוספים, ועוד רבים אחרים.

לא תמיד הפונקציה הזו פעילה, גם אם יש שקע מתאים, אולם היבואן יכול לעדכן אתכם האם עדכון תוכנה עתידי "יפתח" אותה לשימוש. לחלופין, בכמה מאות שקלים אפשר לרכוש מתאם חיצוני, שמתאים לרכבים רבים ומאפשר טעינה ישירה מהסוללה.

חיבור הסוללה לרשת חשמל חיצונית, ביתית או ארצית, מורכב יותר, ודורש תמיכה של הרכב בטעינה דו-צדדית באמצעות מטען ביתי דו-כיווני. המחיר של מתאם הקיר הדו-כיווני יכול לנוע סביב 10,000 שקל בממוצע, ויש עוד צורך בערכה לשילוב ברשת הביתית או החיצונית.

אבל המגבלה המהותית היא דווקא הרגולציה, שאמורה לאפשר את החיבור של כלי רכב חשמליים לרשת, ונמצאת כבר זמן רב בשלב הפיילוט.

ממשרד האנרגיה נמסר כי הוא "פועל ליצירת הסביבה הרגולטורית התומכת בטכנולוגיות אלו. שילוב שלהן גם ישפר את החוסן באנרגיה של משקי הבית, גם יגדיל את התמריץ לעבור לרכב חשמלי".

עוד כתבות

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

טל גינדי פרידמן / צילום: רמי זרנגר

טל גינדי הוציאה כבר 180 מיליון שקל על שיפוץ קניון הזהב: "יחזיר את עצמו"

מאז קיבלה את השרביט לקניון הזהב מאביה משה, הוציאה טל גינדי כ–180 מיליון שקל על שיפוץ נכס הדגל של אימפריית הנדל"ן ● בראיון חריג בנוף המשפחתי היא מדברת על הסיכון שבהשקעה, האב שעדיין מגיע לחפש ליקויים והעלייה בהכנסות - בגלל המלחמה: "החג הכי חזק שלנו בשנים האחרונות"

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו: "המערכה עם איראן לא הסתיימה, יש לנו עוד מה לעשות"

דיווחים על מבוי סתום בסוגיית הורמוז, המו"מ צפוי להתארך ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז - ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה, ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 הוא עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת-קרקעיים

מה הסיכוי שארה''ב תקבל את דרישות איראן? / צילום: Shutterstock

ימים של הכרעה: מה איראן דורשת מארה"ב, ומה סביר שהיא תקבל?

ישראל מחוץ ללבנון, ארה"ב מחוץ למזה"ת ופיצוי כספי על התקיפות ● אלה עשר נקודות הפתיחה של איראן במו"מ, והתגובות האמריקאיות הצפויות ● חלק מהנקודות סותרות את הצהרות טראמפ, אבל האם מקורביו ירוויחו מהן? ● המשרוקית של גלובס

ב.ס.ר שרונה. חברת הניהול קיבלה 8.6 מיליון שקל ב־20 / הדמיה: ויופוינט

עשר שנים לטופס 4: הפרויקט בשרונה שהסתבך ומגיע כעת לקו הסיום

פרויקט ב.ס.ר שרונה יצא לדרך ב־2016 עם רכישת הקרקע מרמ"י בסכום עצום על ידי קבוצת רכישה ● הבעיות החלו מהרגע הראשון - והן מהדהדות עד היום ● מדוע הפרויקט התעכב זמן רב כל כך, מה קרה לאורך הדרך ובאילו מחירים נמכרו הדירות בו עד היום?

ריגטוני רוזה ב''פיפטי אנד וואן'' / צילום: אסף קרלה

"פיפטי אנד וואן": האיטלקית עם ההייפ ברחוב הכי שוקק בת"א

המסעדה הכשרה בנחלת בנימין מתמקדת באוכל מודרני עם פסטות טובות בעבודת יד, ויודעת לספק את הסחורה. לא פלא שהיא מפוצצת מדי ערב

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט סגרה יום שביעי רצוף של עליות; אמזון ואינטל זינקו ב-5%

מדד S&P 500 ננעל ברצף העליות הארוך ביותר מאז אוקטובר 2025 ● העליות במחירי הנפט התמתנו ● אמזון שוקלת למכור את השבבים שלה לחברות אחרות ● אינטל בשיא של חמש שנים ● מאקרו בארה"ב: מדד ה-PCE ירד כצפוי ל-3%

הפגנות תמיכה באיראן באירופה / צילום: Reuters, ZUMA Wire

שעת המבחן של מתנגדי המשטר

משטר האיתוללות יצא מהמערכה כשהוא מסמן "וי" בידו, ומנסה לשדר ניצחון כלפי חוץ ● אבל מתחת לפני השטח הוא ניצב בפני משבר עמוק מול הפגנות הענק שמאיימות להתעורר מחדש ● "זו לא שאלה של אם, אלא מתי", מעריכים מומחים. עד כמה אנחנו קרובים לחידוש המחאות, ואיך השלטון נערך כבר אליהן?

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?

אילוסטרציה: Shutterstock

תשואה של 20% ברבעון: קרן הגידור החדשה שמככבת. ומה עשה יתר השוק?

המלחמה עם איראן העמידה את ענף הגידור המקומי במבחן ● מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ ● עם זאת, בסיכום הרבעון הראשון של השנה חלק גדול מהן לא הכו את השוק ● בצמרת: ספרה, חצבים ונוקד

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר על ידי מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

אויבת ישנה-חדשה של ישראל מגבירה את קצב ייצור הטילים

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה שתחזור לישראל כבר ביום שלישי

חברת התעופה הקפריסאית TUS מצטרפת לגל חידוש הטיסות לישראל, ותשוב לפעול בנתב”ג החל מ־14 באפריל עם קווים נבחרים ● הפעילות תחודש בהדרגה ובהפעלה עצמאית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המלחמה באיראן הקפיצה את האינפלציה בארה"ב לשיא של שנתיים

נעילה מעורבת בוול סטריט ● רוב בורסות אירופה ננעלו במגמה חיובית ● קצב האינפלציה זינק ל-3.3% במרץ, קצת מעט מהערכות השוק שהיו ל-3.4% ● באסיה המסחר ננעל בעליות: הניקיי זינק בכ-1.9% ● הנפט מתאושש קלות, הדולר ממשיך לדעוך ● עדכונים שוטפים