גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

המשטרה ביקשה להקפיא חשבון קריפטו זר - ונבלמה ע"י בית המשפט

ניסיון המשטרה להקפיא נכסי קריפטו בשווי מיליוני דולרים בארנק דיגיטלי של Tether נעצר בבית המשפט המחוזי, לאחר שנקבע כי אין סמכות לפעול מול חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי - גם כשהיא משתפת פעולה ● ברקע: חקירת פרשת הונאה עולמית בשם "העוקץ הרוסי", שבמסגרתה לפי החשד הועברו כספים גנובים מחוץ לישראל

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף

בית המשפט בישראל אינו מוסמך להוציא צו להקפאת ארנק דיגיטלי בחברת קריפטו זרה שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי - כך קבע השופט דרור ארד-אילון מבית המשפט המחוזי בלוד. בהתאם, השופט הורה על ביטול צו שניתן בבית משפט השלום, לבקשת יחידת הפשיעה המקוונת של משטרת ישראל, להקפאת חשבון קריפטו המכיל מיליוני מטבעות דיגיטליים בחברת Tether.

החברה עוסקת בניהול ארנקים דיגיטליים ובהנפקת המטבע היציב USDT. הצו ניתן במעמד צד אחד, אך המחוזי קבע כי הוא ניתן ללא סמכות.

אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב-סרן במיל' בחיל האוויר
המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף

לפי פסק הדין, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969, אינה מקנה לבית המשפט סמכות חוץ-טריטוריאלית ביחס לחיפוש, תפיסה או הקפאה של נכסים. עוד נקבע כי גם היענות מוקדמת של החברה הזרה לפניית המשטרה - אינה מקימה סמכות טריטוריאלית, ואף מעלה ספק אם עצם הפנייה נעשתה כדין.

"הצו, כפי שנוסח על-ידי משטרת ישראל בטופס מובנה שהגישה לבית משפט קמא, חורג מהסמכות הטריטוריאלית של משטרת ישראל ואף של בית המשפט, שכן הוא כולל הוראה כופה חוץ-טריטוריאלית כלפי גורם זר, שאינו כפוף למרותו של בית המשפט הישראלי", כתב השופט ארד-אילון בהחלטה, והוסיף כי "על אף הקושי בשאלת 'המיקום' של חפץ או של ראיה במרחב הסייבר, ועל אף הרחבות שונות שנעשו בכל הקשור לשאלת המיקום והסכמות בינלאומיות שהתגבשו בעניין זה, הרי שבכל הקשור לחיפוש ולתפיסה, נותרה על כנה הגישה הטריטוריאלית - קרי שסמכות האכיפה מוגבלת לשטחי מדינת ישראל".

ההחלטה ניתנה בערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, שדחה בקשה של אזרח זר, בעל הארנק, לבטל את הצו, ואף האריך את תוקפו ב-180 ימים נוספים.

שיתוף-פעולה וולנטרי?

החקירה, המנוהלת בידי המשטרה בליווי פרקליטות מחוז מרכז, עוסקת בפרשת הונאה רחבת-היקף בארץ ובעולם המכונה "העוקץ הרוסי". על-פי החשד, מספר ישראלים היו מעורבים בהונאה הקשורה להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, כאשר חלקם פעלו מישראל וחלקם מחו"ל. לפי החשד, כספים "גנובים" שהושגו במרמה הועברו לארנקים דיגיטליים שונים, ובכלל זה לארנק שעמד בלב המחלוקת, מסוג "Non Custodial Wallet", במטרה לטשטש את עקבותיהם.

במאי 2025 פנתה משטרת ישראל ל-Tether, הרשומה ככל הנראה במדינת אל-סלבדור ופועלת גם באוקראינה, בבקשה להקפיא את הארנק. יום לאחר מכן ניתן צו להקפאת הארנק מבית משפט השלום, ובעקבותיו "סימנה" החברה את כתובת הארנק והקפיאה את החשבון. לטענת יחידת הסייבר, בכך פעלה Tether "באופן וולונטרי כחלק מרצון לשמור על 'ניקיון' הרשת'", וזאת על-פי מדיניות החברה.

בארנק הוקפאו כ-7 מיליון מטבעות USDT, ובהמשך בוצעו אליו הפקדות נוספות - כך שסך הנכסים הגיע לכ-10.7 מיליון מטבעות. שער ה-USDT עומד כיום על כ-1 דולר ארה"ב, תוך שמירה על הצמדה הדוקה למטבע הדולר, כך שערך המטבעות בארנק שהוקפא נושק ל-11 מיליון דולר.

ארבעה חודשים לאחר מכן הגיש העורר בקשה להשבת התפוס, באמצעות עו"ד מיכאל עירוני. לטענתו, הוא הבעלים החוקי של הארנק, אינו אזרח ישראלי, ונגרמו לו נזקים כבדים מהקפאתו. לטענתו, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות וספק מורשה בתחום הביטחון לצבא אוקראינה, שמחזור עסקיו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה.

העורר צירף אנליזה שנערכה לבקשתו על-ידי חברה המתמחה בכך, אשר מלמדת, לשיטתו, שבארנק בוצעו פעולות חוקיות בלבד. העורר לא התייצב אישית לדיון בבית משפט השלום, לטענתו בשל המלחמה באוקראינה.

לגופה של התפיסה, העורר טען כי למשטרת ישראל אין כל סמכות לתפוס מחוץ לישראל נכסים של מי שאינו אזרח ישראלי, וכי פנייתה לחברת Tether הזרה אינה חוקית, והיא עוקפת את הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות.

העורר הצביע על העסקאות שבהן רכש את המטבעות שמוחזקים בארנק, וצירף מסמכים להוכחת טענותיו. הוא הוסיף כי חברת Tether עורכת בדיקות פנימיות, ועל-פי נהליה, אילו היו ראיות לכך שלארנק הוכנסו טוקנים (Tokens) - קרי בוצעו העברות מטבע USDT, שיש בהם סיכון גבוה - היא הייתה מעבירה אותם להשמדה.

מנגד טענה משטרת ישראל כי הצו שניתן "אינו מחייב את חברת Tether, שכן מדובר בתאגיד שאינו מחויב בהוראות בית המשפט בישראל". עם זאת, חברת Tether החילה על עצמה סטנדרט התנהגות של שיתוף-פעולה וולונטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות בכל הקשור לחשדות למעורבות בפלילים, כפי שהיא מפרסמת באתר האינטרט שלה.

פעלו ללא סמכות מקומית

בית משפט השלום קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי קיים חשד סביר לתשתית הונאתית, ובכלל זה לכך שכספי הונאה "חנו" בארנק. כן נמצא כי יש חשד סביר שהעורר פעל לשיבוש הליכי החקירה.

אשר לחוקיות הצו, בית משפט קמא קבע כי הפנייה לחברת Tether "נעשתה על-ידי המשיבה באופן וולנטרי", ולא "במישור האקס-טריטוריאלי וללא קשר לחוק עזרה משפטית", על יסוד היכרותה של המשטרה עם מדיניות החברה לשיתוף-פעולה בינלאומי.

עוד הוסיף כי "ברור כי המשיבה לא יכולה לשבת בחיבוק-ידיים ולאפשר את הברחת כספי המרמה, שנגנבו מקרבנות העבירה, בהיקפים של מיליוני דולרים מארנק 'החניה' החוצה. נתיב הלבנת הכספים מוביל לארנק 'החניה' - הוא הארנק שבבעלות לכאורה של המבקש". לפיכך "הצו היה דרוש כחלק מפעולה מהירה של המשיבה", ו"המשיבה הייתה רשאית אפוא לפנות לחברת Tether גם אם וולנטרית - וזו נסמכה על צו תקף".

עוד נקבע בבית משפט השלום כי העורר לא הוכיח שהוא הבעלים של הארנק, וכי העובדה שהדגים ביצוע של העברה סמלית מהארנק במהלך הדיון בית משפט אינה מספיקה, מה גם שהוא סירב למסור את מפתחות הקוד לידי משטרת ישראל. לאור האמור, נדחתה הבקשה לביטול הצו.

על קביעות אלה הוגש הערר לבית המשפט המחוזי, אשר התקבל כאמור. השופט ארד-אילון ציין כי "הצו שנתן בית המשפט אינו צו המסמיך את משטרת ישראל לתפוס את החשבון שהועבר אליה באופן 'וולונטרי', אלא צו המורה לחברת Tether להקפיא את החשבון בעצמה, ולפעול בהתאם להוראות האופרטיביות המפורטות בצו, קרי להעבירו לשליטת משטרת ישראל. יתרה מכך, לא הוצגה 'הסמכה מפורשת', אשר מכוחה יכול בית משפט ישראלי ליתן צו המסמיך את משטרת ישראל לתפוס חשבון בנק זר, המנוהל בארץ זרה בידי תאגיד זר, שאין לו נציגות בישראל".

עוד צוין כי אף לעצם הפנייה המקדימה של המשטרה לחברת Tether, לא הוצג מקור סמכות בחוק או מכוחו. "אין חולק שמשטרת ישראל, ככל גוף מינהלי, רשאית לפעול אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ואך ורק במסגרתו של החוק. כך בכלל, ובכך בפרט בפעולות שיש בהן משום פגיעה ישירה בזכויות יסוד של אדם, ובהן חיפוש בכליו ותפיסת קניינו", קבע.

נקבע כי החוק הישראלי אינו מקנה לבית משפט הדן בבקשה לפי פקודת החיפוש, סמכות ליתן צו המופנה לגורם זר שאינו בישראל ושאינו כפוף לחוק הישראלי, להקפאת חשבון שאינו בישראל; כי היענותו "הוולונטרית" של הגורם הזר לפנייה מוקדמת של משטרת ישראל להקפאת החשבון אינה מקנה סמכות מקומית בישראל להמשך תפיסתו; וכי החוק אינו מקנה למשטרת ישראל סמכות לפנות לגורם זר כזה ולבקש ממנו להקפיא (באופן "וולונטרי") חשבון שבשליטתו, ללא אישור רשויות המדינה הזרה, ולמעשה ללא ידיעתן.

השופט אף דחה את טענת המדינה כי הגם שמדובר בפעילות וירטואלית ברשת, שאינה מצויה במיקום גאוגרפי מסוים, לא ניתן לראותו כנכס המצוי בישראל, שיש לגביו סמכות טריטוריאלית.

"לגישתי, השאלה הנבחנת אינה מיקומו של החפץ שמבקשים לתפוס, אלא מיקומו וכפיפותו לדין הישראלי של התאגיד הזר אליו פנתה משטרת ישראל, ושאליו מופנה הצו של בית המשפט. כך בין אם התאגיד הוא פועל במרשתת, בבלוקצ'יין מבוזר, בבלוקצ'יין לא מבוזר וסגור או בכרטיסיות ובניירת", ציין השופט, והבהיר: "עיקרו של דבר הוא בפניית משטרת ישראל לתאגיד הזר, ובעקבותיה מתן הצו המופנה כלפי התאגיד הזר, המתבקש באמצעות אנשיו הנמצאים מחוץ לישראל ואינם כפופים לדין הישראלי, לבצע פעולות מחוץ לישראל, אשר יש בהן כדי לפגוע בקניינו, בעיסוקו ובשמו הטוב של אדם, ואלה - מתן הצו ופניית משטרת ישראל - הם המחייבים הסמכה מפורשת וברורה בחוק או מכוח חוק".

השופט ארד-אילון הוסיף ותהה "האם הדין הישראלי היה רואה בעין יפה פעילות 'וולונטרית' של רשויות אכיפה של מדינות זרות - בלי שיש בידו לבחור אילו מדינות, אילו רשויות ואילו פעולות אכיפה - בפנייה לגורמים בישראל, כדי שיפעילו שיקול-דעת בדבר פגיעה בזכויות קניין בישראל, כאשר בשלב שני היו הרשויות הזרות קונות שליטה בקניין לשם קידומם של הליכים פליליים באותן מדינות - וכל זאת בלי לבקש רשות מהרשויות בישראל ואף בלי ליידע אותן על כך, לא מראש ולא לאחר מעשה? ועוד: כאשר הנפגעים בישראל מפעולות האכיפה לא היו יכולים להתגונן מפניהן אלא בפנייה לערכאות במדינה הזרה ולפי חוקיה?".

על כך השיב השופט כי "הדעת נותנת שפעילות מעין זו לא הייתה מתקבל בעין יפה על-ידי הרשויות בישראל, שהיו מגלות רשות אכיפה זרה הפועלת בתחומה כבשלה ללא אישור, תיאום או יידוע".

לדברי עו"ד אורי גולדמן, המתמחה באיסור הלבנת הון וקריפטו ומטפל בתיקים מקבילים בהם התעוררה אותה סוגיה, "בית המשפט קבע כי המצב שבו גופים בינלאומיים 'מתנדבים' לסייע לרשויות בישראל אינו יכול להחליף סמכות חוקית שהמשטרה אמורה לפעול לפיה, שכן אנו עדיין מדברים על מדינת חוק. לא ייתכן מצב שבו הוולונטריות של אותו גוף בינלאומי מאפיל על החוק, הדבר אף עשוי להעמיד את אותו גוף בסיכון משפטי מסחרי מול לקוחותיו. משטרה לא יכולה לנצל את נכונותו של אותו גוף לסייע לה מעבר לסמכות שיש לה בחוק".

עוד כתבות

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

אלביט לעובדים: לבחור מכונית רק מרשימה "מערבית"

בעקבות תע"א וצה"ל: גם אלביט מוציאה את הסיניות מהליסינג ● חברת מכשירי תנועה החלה לשווק בישראל את גרסת הפלאג-אין של הקרוס-אובר דיפאל S05, ששווק עד כה בישראל בגרסה חשמלית בלבד ● השבוע בענף הרכב

עובדות של הפועלים ביצעו מעילה. כמה קנס ישלם הבנק?

כמה עלה הכרטיס הכי יקר למשחק גמר המונדיאל? ● בנק ישראל חשף השבוע שהתערב בשוק המט"ח במאי. כמה דולרים הוא רכש? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"אין לי מילים": תעשיית ה־AI בהלם מהחלטת הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק

ההוראה החריגה של ממשל טראמפ לחסום אזרחים זרים מגישה למודלי מיתוס 5 ו־ Fable 5 של אנתרופיק עוררה גל תגובות חריף בתעשיית הבינה המלאכותית ● מומחים מזהירים מתקדים מסוכן, אנתרופיק טוענת שמדובר ב"אי הבנה", ואפילו בכירים לשעבר בממשל מתקשים להבין את המהלך

ליאור פרנקל בשיחה עם ד''ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch / צילום: פרטי

הוא היה נווט קרב, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל, ייסד את פנגו - ואז הקים חברה בגיל 60

עם מי מדברים? ד"ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch ● על מה מדברים? האירוע הטראומתי שגרם לו להקים חברה בגיל 60, ההחלטה לפרוץ דווקא לשוק הסיני והמפגש שהפך את פנגו מסטארט–אפ שנסגר למוצר שכל ישראלי מכיר ● פופקורן

שבוע הספר העברי. חוגג 100 השנה / צילום: אולה ופבל דיברוב

מהמיתוס של חנה סנש ועד יחסים אובססיביים: המלצות סופרים לשבוע הספר

אחרי שצל כבד ריחף מעליו, נפתח שבוע הספר העברי ● יניב איצקוביץ, נועה סוזנה מורג, אשכול נבו, שרי שביט, נטעלי גבירץ, שהרה בלאו ושחר קמיניץ בהמלצות קריאה נפלאות

משפחת קוטן / צילום: אביהו שפירא

"הגענו מתוך שליחות - והתאהבנו": העיר שמושכת עשרות משפחות חדשות, למרות האיום

קריית שמונה איבדה כחצי מאוכלוסייתה מאז תחילת המלחמה ו־40% מהעסקים בה לא שבו לפעול ● אלא שיש מי שמאמין שזה בדיוק הזמן להתיישב בקו הגבול ● עשרות משפחות כבר עברו וקהילות לגיוס תושבים חדשים מתגבשות ● האם המיליארדים שאישרה הממשלה לשיקום הצפון יצליחו להחזיר את מנופי הצמיחה לעיר?

אלשיה סילברסטון ב''דם אירי''. חוזרת להיות ילדה צילום: באדיבות יס

הסדרה בכיכובה של אלישיה סילברסטון מעלה שאלות על מה שעובר בדם

"דם אירי" דרמת מתח חדשה מגוללת את סיפורה של עורכת דין שמקבלת חבילה מסתורית מאביה שמשנה את חייה ● הסדרה בוחנת מחדש איך היחס כלפי האמת והסתרתה לצד התורשה מההורים יכולה לעצב או להרוס חיים

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ מאשר שההסכם ייחתם מחר, ומתייחס גם לסוגיית הגרעין

טראמפ: מיד לאחר החתימה על ההסכם עם איראן מחר, מצר הורמוז ייפתח לכולם ● בכיר אמריקני: הנשיא טראמפ יקיים ביום שלישי בצרפת סדרת פגישות נפרדות עם מנהיגים מהמזרח התיכון ● דיווח ב-CNN: איראן מלכדה והקריסה מנהרות עם אורניום מחשש למבצע קומנדו אמריקאי ● עדכונים שוטפים 

זום גלובלי / צילום: Reuters

שווייץ בדרך לברקזיט משלה? ההצבעה שעלולה לטלטל את היחסים עם אירופה

המונדיאל והנפקת SpaceX יוצאים לדרך • טראמפ חוגג יום הולדת 80 – ומצית סערה משפטית • ושווייץ בדרך למשאל עם היסטורי • שבוע אחד, 4 אירועים דרמטיים ● זום גלובלי

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: אבישג שאר ישוב

יו"ר נמל אשדוד: "עובדים בודדים מגיעים לשכר של 60 אלף שקל והם תכף כבר לא יהיו"

"שכר היסוד הממוצע בנמל אשדוד נמוך בטירוף - 16-15 אלף שקל. רק עובדים בודדים מגיעים ל־60 אלף שקל, גבוה מהמנכ"ל. הם מדור המייסדים - ותכף כבר לא יהיו" ● שיחה קצרה עם שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עם רוח גבית מוול סטריט: הבורסה בת"א ננעלה בעליות. אלו המניות שבלטו

בורסת ת"א ננעלה בעליות: ת"א 35 טיפס בכ-1.7%, ת"א 90 זינק בכ-2.5% על רקע הכרזת טראמפ על הסכם מתקרב עם איראן ● את העליות הובילו מניות הנדל"ן והטכנולוגיה ● בוול סטריט נרשמו אתמול עליות חדות, מחירי הנפט נפלו ● וגם: בכמה יעשיר המונדיאל את כלכלת העולם

אביב וולף.  מסיירת מטכ''ל – לסיירת חלב / צילום: Remilk

שווי של חצי מיליארד דולר, בלי פרות: האם רימילק בדרך לשנות את תעשיית החלב?

בתוך שנים ספורות תפסה רימילק את ההובלה בקטגוריית החלב־ללא־פרה עם נתח שוק משמעותי של 72% ● המנכ"ל אביב וולף מסביר איך הפכה חברת הפודטק מנס ציונה למעצמה, ואיך ההבטחה - שהתהוותה כשנבחרה לחביבת הגולשים בדירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס ב־2022 - כבר מתממשת ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי הבא (17.06) בכנס TECH-IL 

צ'יטוס / צילום: Shutterstock

השקית הכתומה חזרה: איך החזיר הלחץ בפייסבוק את החטיף האהוב

זה התחיל כקבוצת פייסבוק קטנה של בדיחות פנימיות, והסתיים בזינוק בהיקפי הפניות לשירות הלקוחות של שטראוס ● סיפורו של המאבק שהחזיר את צ'יטוס בוטנים למדפים, ומציג את העידן החדש בצרכנות: כשהגעגוע הילדותי הופך לכוח שמנהל את חברות המזון מהסמארטפון

צילום: Reuters, Mark Schiefelbein

מה אומרים המשקיעים על יום המסחר הראשון של SpaceX?

חברת הרקטות, המחשוב והלוויינים סיפקה את ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה, עם היקף מסחר של למעלה מ-500 מיליון מניות ומחיר סגירה של מעל 160 דולר ● אך האם אילון מאסק צפוי לשמור על המומנטום שנוצר לחברה ומה אומרים האנליסטים?

Sony 1000X The Collexion / צילום: יחצ

איכותיות, נוחות ויקרות: האוזניות החדשות של סוני

לציון חגיגות העשור לסדרת האוזניות שלה, ענקית הטכנולוגיה משיקה את 1000X The Collexion ● הבשורה נמצאת בשני סגמנטים: עיצוב שמחזק את נוחות השימוש, ואיכות סאונד - כולל ביטול רעשים

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

הביטוח הלאומי נדיב מדי? תלוי על מה בוחרים להסתכל

קל לחשוב שהמשבר בביטוח הלאומי נובע מהתנהלות פזרנית מדי של המוסד, אבל האם זו תוצאה טבעית של כל ביטוח לאומי באשר הוא? ● השוואה בינלאומית מגלה: הגוף הישראלי נותן גם בצמצום וגם בהרחבה ביחס לעולם ● המשרוקית של גלובס

נודי בחמאת סחוג ועגבניות / צילום: יעל יצחקי

הרבה יותר מג'חנון ומרק רגל: "דיוואן" נותנת במה למטבח תימני עדכני, מסקרן ועם טוויסט

המטבח התימני העדני רווי ההשפעות כמעט לא זוכה לייצוג במסעדנות המקומית הגבוהה. המקום החדש בפרדס חנה עושה כבוד למסורת

שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות / צילום: AI GEMINI

שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות

תחזית התקציב החדשה של האוצר מקדימה את קריסת הביטוח הלאומי ל־2029 ומציתה מחדש את הקרב הכלכלי הגדול של המשק ● בעוד הרפורמות שהקלו על קשישים ונכים מסומנות כסיבה להתרוקנות הקופה, מומחים מתארים משבר מבני עמוק בהרבה ● הם מזהירים מפני העתיד: "תגיעו לגיל פרישה ויגידו לכם - אתם זכאים, אבל כסף אין"

פייסבוק / צילום: Shutterstock

משתמשים ברחבי העולם מדווחים על תקלה באינסטגרם ובפייסבוק

מדווחים כי הם לא מצליחים לקבל מידע חדש, לא מצליחים להתחבר לשירותים והפיד שלהם ריק ● דובר מטא: "אנו עובדים על זה"

רגע לפני קצבת הפנסיה הראשונה: שתי החלטות קריטיות שיקבעו כמה תקבלו בכל חודש

יום הפרישה מציב דילמה - קצבה מקסימלית ללא הגנות, או קצבה נמוכה ועם רשתות ביטחון ● לשם כך נדרשות שתי החלטות: למשך כמה חודשים להגן על הכסף לטובת היורשים, ואיזה סכום יעבור לבן או בת הזוג כקצבה במקרה של פטירה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה