ינון ניר, מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים / צילום: ינאי יחיאל
חמישה שבועות רצופים של ירידות בוול סטריט - מדדי נאסד"ק ודאו ג'ונס כבר בטריטוריית תיקון (ירידה של 10% מהשיא) וגם S&P 500 לא רחוק משם. ישראל לא נותרה מאחור ומדד ת"א 90 גם הוא בטריטוריית תיקון, והמדדים המובילים בבורסה פתחו עוד שבוע בירידות חדות. למעשה, מאז 6 במרץ, איבד מדד ת"א 125 קרוב ל־9%. גם באירופה מדדים כמו הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי נכנסו לתיקון, ומחירי הנפט לא עוצרים וביום שני בבוקר חבית ברנט כבר עלתה יותר מ־115 דולר.
● ההיסטוריה מלמדת: מה צפוי בשווקים אחרי כניסה לתיקון?
● הראל תשקיע עשרות מיליוני שקלים בקבוצת ההנדסה וקסמן גרופ
כשינון ניר, מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים, מביט על המצב בשווקים, הוא רואה לא מעט סיכונים. "מלחמת ארה"ב וישראל נגד איראן יוצרת סכנה למלחמת עולם ולמיתון עולמי, ואף לסטגפלציה", הוא מזהיר. לפני שנה, ניר התראיין במדור ואמר כי הוא חושש מהתנהלות הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. "עכשיו אני יותר מפחד מטראמפ מאשר לפני שנה", הוא אומר. "2026 היא נקודת פיתול היסטורית. הסיכון הגיאו־פוליטי הוא כבר לא רעש רקע, אלא המנוע המרכזי של השווקים. אנחנו עוברים מעולם של מוסדות בינלאומיים שסיפקו אשליה של יציבות, לעולם של ריאל־פוליטיק שבו הכוח הוא חזות הכל".
לדבריו, קיים גם סיכון ל"שחיקה נוספת של מעמד הדולר כנכס מקלט בלעדי", שנובע מהחוב הלאומי העצום של ארה"ב, התפרקות 'המערב' כגוש כלכלי ומדיני, הטלת ספק בברית הצבאית נאט"ו, עליית גוש מדינות ה־BRICS (קבוצת מדינות בהובלת ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה שקוראות תיגר על מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, נ"א). "כל אלו… מאלצים את אירופה לחפש אלטרנטיבות לדומיננטיות האמריקאית".
ניר גם מעדיף להתמקד באינדקטורים אחרים משוק המניות: "אני מסתכל על הנפט ושוקי האג"ח יותר מאשר על מניות. נפט ב־100 דולר יוצר אתגר משמעותי לבנקים המרכזיים. התשואות ארוכות הטווח מזנקות כדי לפצות על שחיקת כוח הקנייה העתידי. השוק איבד אמון ביכולת הבנקים המרכזיים להכיל אינפלציה מבלי לפגוע בצמיחה. תשואת האג"ח האמריקאי ל־10 שנים, סביב 4.4%, משקפת ציפייה לריבית גבוהה לאורך זמן וחשש מסטגפלציה (מיתון בשילוב אינפלציה, נ"א) מבנית".
גם לגבי ישראל ניר הרבה פחות נחרץ מאשר בשנה שעברה. "יש המון אי ודאות בישראל, ויש פער ביצועים חיובי של יותר מ־16% במדד ת"א 125 ביחס לארה"ב רק מתחילת השנה וזה פער גדול. ברמת האי־ודאות הנוכחית לא בטוח שנכון להעדיף את השוק הישראלי כרגע. יתרון ההשקעה כבר לא מובהק כמו בשנה שעברה לטובת ישראל".
לעבור בהדרגה לאג"ח ולקנות זהב
ובכל זאת ניר לא מציע לציבור לרוץ ולמכור מניות. "הסיכונים גדלו באופן משמעותי, אבל יש לנו מספיק שנות ניסיון כדי לראות שכל מי שיוצא מהשוק לא חוזר בזמן וזה פוגע בו. בנוסף, השווקים עדיין פועלים תחת הזיכרון של העולם המוכר ומגיבים לריבית ולנתוני מאקרו קלאסיים", הוא מסביר. "אנחנו גם אחרי עשרים שנה שבהן 'Buy the dip' (לקנות לתוך הירידות) וחשיפה למדדי מניות הייתה אסטרטגיה מנצחת, והמשקיע הקמעונאי (הריטייל) הפך לגורם משמעותי במסחר עם תחושת FOMO בכל הנוגע להשקעות ולכן העולם השתנה. לא בהכרח הדינמיקה מהעבר של הזהירות של המוסדיים במקרים כאלה תעבוד. גם העובדה שמדד ה־VIX סגר מעל רמה של 31 בסוף השבוע האחרון תומכת דווקא באפשרות של תיקון כלפי מעלה וכמובן, כדאי לזכור שבשנה שעברה טראמפ המליץ לרוץ לקנות מניות, ואז השווקים רשמו יום של זינוק של 10%".
לכן, הוא אומר, "אני לא ממליץ לעשות שינויים דרמטיים בתיק כל עוד אין הכרעה גיאו־פוליטית לכיוון כלשהו. ממש לא צריך למכור את התיק ולעבור למזומן, כי גם אם אנחנו בדרך למלחמת עולם או סטגפלציה זה אירועים שיכולים לקחת בין כמה חודשים לשנתיים והרבה דברים עוד יכולים לקרות בדרך. לכן צריך לעבור בהדרגה לאסטרטגיה של 'התבצרות איכותית', הגנה מפני אינפלציה וזעזועים גיאו־פוליטיים לצד חשיפה למנועי צמיחה. כלומר, להגדיל את האג"ח על חשבון מניות ולהתמקד בנכסים בדירוג גבוה". במניות הוא ממליץ להיצמד למניות דיבידנד.
כשהוא בא לבנות תיק השקעות ניר מציע למשקיע סולידי להשקיע 20% במניות בישראל, 10% במניות בחו"ל, 40% באג"ח קונצרניות ישראל, 10% אג"ח ממשלת ארה"ב במח"מ בינוני־ארוך, 15% באג"ח קונצרניות בחו"ל ומוצרים מובנים, ומקנח עם הצעה לא שגרתית למנהלי השקעות: לשים 5% מהתיק בזהב וסחורות במטרה שהם יהיו "רכיב ביטוחי בתיק מול שחיקת מעמד הדולר".
עבור משקיע אגרסיבי הוא מציע תיק של 35% מניות בישראל, 15% מניות בחו"ל, 10% מוצרים מובנים, 15% אג"ח קונצרניות בישראל, 10% אג"ח ממשלת ארה"ב, 10% אג"ח קונצרניות בחו"ל ומוצרים מובנים, ו־5% זהב וסחורות.
זה הזמן לקנות את הדיפ של 7 המופלאות?
כשאנחנו מבקשים ממנו להמליץ על סקטורים ניר מציין שני בנקים אמריקאים שעשויים ליהנות מהתנודתיות: ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס. "המניות שלהם ירדו מתחילת השנה ביותר מ־10% אבל הם צפויים ליהנות מעלייה דרמטית בהכנסות מחטיבות המסחר והגידור בשל התנודתיות בשווקים, כי מתבצעות דרכם הרבה יותר פעולות מסחר בזמן של תנודתיות. מדובר בשני בנקים עם חשיפה מוגבלת למפרץ, לספנות ולאנרגיה, והם מרוויחים מעלייה במסחר בסחורות".
לצד זאת הוא מציע "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: להיחשף לתחום האנרגיה ולמניות דיבידנד, זה העוגן ואלה מניות שבדרך כלל מחלקות דיבידנד. וגם בתרחיש פחות טוב תיהנה גם מהעלייה במחירי האנרגיה וגם מהדיבידנידים".
עוד סקטור מעניין לדעת ניר הוא הטכנולוגיה, "שבע המופלאות (אנבידיה, אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, טסלה, מטא) ירדו מתחילת השנה ב־17% בממוצע ולכן כדאי לנצל את המחירים והמכפילים הנוחים לאחר התיקון בשוק. אנחנו רואים כעת את המעבר מהשקעה בתשתית AI (צ'יפים) להטמעה בפריון העבודה".
באשר לישראל ניר מציע דווקא את הסקטור שרבים חוששים ממנו - נדל"ן. "יש פער בין ההיצע שעולה לבין הביקוש הכבוש שצפוי להתפרץ עם הבהירות הביטחונית הראשונה שתגיע, למרות סביבת הריבית בישראל".