גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יש היגיון בהסתערות המשקיעים על הבורסה? צבי סטפק עונה

קרנות הנאמנות הן ברומטר מוצלח לבחינת הלכי הרוח של הציבור, כפי שהדגימה בשנים האחרונות הנהירה לקרנות המחקות את מדד 500 S&P ● מה הוביל למהפך לטובת קרנות מחקות מדדים בישראל, ובמיוחד לאלו האקטיביות המתמחות במניות מקומיות - ומי מעדיפים קרנות סל?

  / אילוסטרציה: Shutterstock
  / אילוסטרציה: Shutterstock

סטפק הוא ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות, וכהן הוא מנהל קשרי יועצים במיטב

בשנתיים האחרונות הציבור הישראלי עט על הקרנות שמחקות את מדד S&P 500 כמוצא שלל רב, בין שדרך קרנות נאמנות פסיביות או בהצטרפות למסלול עוקב מדד זה בחיסכון ארוך טווח (קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה). לאחרונה התברר שהמדד האמריקאי המוביל יודע גם לרדת, ורבים גילו שההשקעה הדולרית הזו הסבה להם נזקים, גם עקב חולשת הדולר מול השקל.

משקיע העל אופטימי ביחס לתוצאות המלחמה ומזהה הזדמנות קנייה
ההיסטוריה מלמדת: מה צפוי בשווקים אחרי כניסה לתיקון?

נחזור להשקעת הציבור הישראלי בשוקי המניות, בישראל ובעולם, שנעשית בכמה דרכים: באופן ישיר על ידי השקעה במניות ספציפיות באחד מהשווקים, ביוזמת המשקיע או על פי ייעוץ שהוא מקבל; באופן עקיף כעמית בגמל, השתלמות או פנסיה; או בניהול תיק ההשקעות שלו על ידי חברה לניהול תיקים. אפשרות חשיפה נוספת היא באמצעות רכישת קרנות נאמנות שמתמחות במניות בישראל או בחו"ל.

גם בחשיפה בדרך זו, הפופולרית מאוד, ניתן לבחור בין רכישת קרנות נאמנות אקטיביות לבין פסיביות, כלומר, קרנות מחקות או קרנות סל. מתברר כי הציבור מעדיף את הקרנות המחקות, בעוד שקרנות הסל משמשות בעיקר את הגופים המוסדיים בהשקעות לטווח ארוך. יצוין גם כי הקרנות האקטיביות הן לרוב יקרות משמעותית מהפסיביות.

מהפכים בהעדפת הציבור

ככלל, תעשיית קרנות הנאמנות משקפת היטב את מגמות ההשקעה של הציבור הישראלי. כך ניתן לגלות האם הוא מעדיף להיחשף לאפיק ההשקעה המנייתי שבו הוא מעוניין דרך קרנות נאמנות אקטיביות, שמנסות "להכות" את מדד היחס שלהן (בנצ'מרק), או באמצעות קרנות מחקות שלא מתיימרות לעשות כך, אלא משתדלות להשיג למשקיעים את תשואת מדד היחס שאותו הן מחקות.

ומה קורה כשמכניסים למשוואה גם השקעה במניות בחו"ל? האם גם כאן נשמרת ההעדפה לקרנות מתמחות פסיביות או דווקא לאקטיביות? אילו שינויים מתרחשים בהעדפות הציבור לאורך זמן, ומה משפיע עליהם? ביקשנו לבדוק גם האם הציבור נוהג בהגיון בהחלטתו להשקיע את כספו בסוג קרנות זה או אחר, ובשוק בו הוא בוחר.

הבדיקה שלנו מתחילה בסוף שנת 2018, אז הושלמה רפורמת תעודות הסל שלאחריה הוגדרו כקרנות נאמנות. וכאמור קרנות הסל משקפות הרבה יותר את העדפות המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך מאשר את העדפות הציבור. לכן ההתייחסות כאן היא לקרנות המחקות, ולא לקרנות הסל (הגם שלא מעט מכספי הציבור הופנו למסלולים חדשים בעולמות הגמל, שרוכשים קרנות סל על S&P 500 ו/או נחשפים למדד באמצעות חוזים).

בסוף 2018 קרנות המתמחות במניות בישראל (אקטיביות ומחקות) ניהלו 13.7 מיליארד שקל, מול 13.6 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בחו"ל לסוגיהן - גיאוגרפית וסקטוריאלית. כלומר, היחס היה כ־50% ישראל וכ־50% חו"ל. היחס הזה השתנה במשך השנים, ובסוף 2023 עמד על 34% בישראל, מול 66% בחו"ל.
ואז חל מהפך נוסף בהעדפות הציבור, שראה כיצד ביצועי שוק המניות בישראל עוקפים את ביצועי השווקים האחרים, וכיום (פברואר 2026) היחס עומד על 52% ישראל מול 48% חו"ל.

ביתיות מול שוק משוכלל

בהנחה שהיקף הנכסים בכל אחד מסוגי הקרנות משקף לא רק את נטיות ההשקעה של הציבור, בדמות גיוסים או פדיונות, אלא גם את עליית או ירידת הערך של הקרנות בהתאם לתשואות שהניבו, אילו תובנות ניתן לגזור לגבי התנהלות הציבור מול מגוון אפשרויות ההשקעה שבפניו?

● ככלל, הציבור נוהג בהגיון מסוים כשבשוק המניות בישראל הוא מרבה להשקיע באמצעות קרנות נאמנות אקטיביות, ובכל הקשור לשוקי חו"ל נותן העדפה ברורה לקרנות המחקות. שכן נתוני התשואות של קרנות הנאמנות האקטיביות המתמחות במניות בישראל מלמדים שהן ככלל מכות את הבנצ'מרק, כלומר את הקרנות המחקות. זאת בעוד שכאשר מדובר בשוקי המניות בחו"ל - כמובן בהובלת מדד הדגל האמריקאי S&P 500 - הקרנות המחקות משיגות תשואות גבוהות משל האקטיביות.

ההבדל הזה נובע מכך ששוק המניות בת"א אינו שוק משוכלל. יש בו לא מעט עיוותי תמחור, שמנהל השקעות מקצועי יודע לנצל. המידע אודות החברות המקומיות נגיש מאוד למנהלי כספים וכדומה, וההיכרות עם החברות הבורסאיות היא רבת שנים, וכל אלו מאפשרים להשיג יותר ממדד הייחוס.

לעומתו, שוק המניות האמריקאי הרבה פחות נגיש לאנליסטים ישראלים, מה שמגביל את יכולת הניתוח שלהם. ובכל מקרה, הוא גם עמוק ומשוכלל באופן שגם קרנות נאמנות אקטיביות מקומיות מתקשות מאוד להכות אותו לאורך זמן. על כן לא מפתיע שהתעשייה הפסיבית של קרנות הסל שם גדלה מהר מאוד, ועקפה בנכסיה את זו האקטיבית.

● ניכר הבדל גדול בין מהלכי ההשקעה של הציבור בתקופה שבין סוף 2018 עד סוף 2023, לבין המעט יותר משנתיים מסוף 2023 ועד סוף פברואר 2026. בראשונה בכל אחת מהשנים, פרט ל־2022, מדדי המניות בחו"ל בהובלת האמריקאיים עשו תשואה עדיפה על זו של שוק השוק המקומי, ובמצטבר: 107% במדד S&P 500 לעומת 41% בת"א 125.

בחמש השנים הללו הכסף של הציבור אכן הלך לקרנות המתמחות במניות בחו"ל, ובראש ובראשונה למחקות ולא לקרנות האקטיביות, שמנסות להכות את המדדים בארה"ב ללא הצלחה, והזרים להן סכום של 18.8 מיליארד שקל. זאת בשעה ש־0.95 מיליארד שקל יצאו מהקרנות האקטיביות המתמחות במניות חו"ל.

באותו זמן זרמו בישראל לקרנות המחקות 5.6 מיליארד שקל, ומנגד מהקרנות האקטיביות יצא סכום של 2.82 מיליארד שקל.

בתקופה השנייה, שבה שוק המניות המקומי (מדד ת"א 125) היכה "שוק על ירך" את מדד S&P 500 עם תשואה של 112% לעומת 49% בהתאמה, הזרים הציבור כ־18 מיליארד שקל לקרנות המתמחות במניות בישראל, מהם 6.74 מיליארד שקל לקרנות האקטיביות ו־11.2 מיליארד לקרנות המחקות.

לעומת זאת, לקרנות המתמחות במניות בחו"ל הזרים הציבור כ־6.55 מיליארד שקל, רובם המוחלט - 5.85 מיליארד שקל, לקרנות המחקות, ורק 0.7 מיליארד שקל לקרנות האקטיביות.

"עם כלביא" סימנה תפנית

מגמה זו של העדפת ישראל על פני חו"ל, מתחדדת כאשר מתבוננים במגמה מאז יוני 2025, ימי מלחמת "עם כלביא". הציבור, שקודם לכן השקיע סכומים אדירים ב־500 S&P, גילה שביצועיו נחלשו ושהחשיפה הדולרית קיזזה חלק ניכר מרווחיו בשל חולשת הדולר מול השקל, והחל לנטוש את המדד האמריקאי. את הכספים החל להעביר במקום לקרנות המתמחות במניות בישראל, שהתשואות שלהן בפרק זמן זה היו עדיפות בהרבה על מדדי חו"ל.

ב-9 החודשים הללו, עד לתום פברואר השנה, הקרנות האקטיביות המתמחות במניות בישראל גייסו 3.2 מיליארד שקל והמחקות עוד 5.9 מיליארד, ויחד 9.1 מיליארד שקל. לעומתם 1.75 מיליארד שקל יצאו מהקרנות המחקות המתמחות במניות בחו"ל, בעוד 0.5 מיליארד שקל נכנסו לקרנות האקטיביות.

אם כוללים גם את קרנות הסל (ולא רק המחקות), התמונה היא עוד יותר חדה ומובהקת: כניסה של 16.8 מיליארד שקל לכל סוגי הקרנות המתמחות במניות בישראל, לעומת יציאה של 3.9 מיליארד שקל מכל סוגי הקרנות המתמחות במניות בחו"ל.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במיטב מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות מהסוגים המוזכרים במאמר. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

סכסוך שכנים / אילוסטרציה: Shutterstock

סכסוך שכנים שהוסתר עלה למוכרי הדירה 177 אלף שקל

פסק דין של בית משפט השלום ממשיך את מגמת הפסיקה מהשנים האחרונות הרואה בסכסוכי שכנים פרט מהותי שעל מוכרי הדירות לגלות לקונים

על פי החשד, העצורים בפרשה זייפו אישורים וביצעו משיכה מוקדמת שלא כדין / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

הותר לפרסום: עדי קוכמן הוא החשוד המרכזי בפרשת משיכת כספי הפנסיה

עדי קוכמן, שנידון למאסר רק ב-2024 בפרשה דומה, נעצר שוב בחשד שהוביל מנגנון למשיכת כספי פנסיה תוך קבלת פטור ממס במרמה ● לפי החשד, עובד ברשות המסים בשם ישראל אבבה העניק אישורי נכות פיקטיביים, וסוכן ביטוח ביצע את המשיכות ● כבר נחשפו מיליוני שקלים ששוחררו, והיקף הפרשה עשוי להגיע לעשרות מיליונים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ישרוטל ושני מנהלים בכירים בחברת הבת חשודים בהגשת תביעה כוזבת, בהיקף של כ-40 מיליון שקלים

התביעה הוגשה לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה ברחוב פינסקר בתל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של חברת הבת של ישרוטל וחברת בנייני העיר ● מחקירת רשות המסים עלה כי המבנה הוגדר כלא ראוי למגורים כבר ב-2021 ● ישרוטל: "בהתבסס על המידע הקיים בידה נכון למועד דוח זה, לא צפויה השלכה שלילית מהותית על פעילותה או על דוחותיה הכספיים"

הדיון בבג''ץ בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר / צילום: דוברות הרשות השופטת

לאחר שהשופטים פונו עקב ניסיון לפרוץ לאולם, הדיון על ועדת החקירה חודש

בג"ץ דן היום, בהרכב מורחב של 7 שופטים, בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר, זאת לאחר שהממשלה החלה לקדם הצעת חוק להקמת ועדה פוליטית ● הדיון מצולם בשידור חי ללא נוכחות קהל ● נציג הממשלה לבג"ץ: "היום לא הזמן לחקור"; השופטת וילנר: "רק לאחר סיום הלחימה בכל החזיתות יתחילו לחקור?"

קמפיינים של אל על, בנק לאומי, בנק הפועלים ותנובה / צילום: צילומי מסך

תנובה, אל על ועוד 40: אילו מותגים מציגים את עצמם כישראלים, ואילו לא

בבדיקה שערכה חברת Good Vision למדד המותגים האחרון של גלובס עלה כי מתוך 100 המובילים, 56 הם ישראלים, ופחות מ־40 מציגים עצמם כך באופן אקטיבי ● מתי מבליטים יותר את הזהות המקומית, היכן מעדיפים שפה גלובלית, איך ומדוע מצניעים בעלות זרה, ואיפה מציגים בעיקר חדשנות?

אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית על הפיקדונות נפלה לשפל של מעל שנה וחצי. זה הבנק שהציע את הגבוהה ביותר

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת שהבנקים מציעים על הפיקדונות נפלה במרץ לרמה של 3.85% ● וואן זירו הציע את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר, בנק מסד את הנמוכה ביותר ● לצד הירידה בריבית על הפיקדונות, גם הריבית על האשראי שניתן לציבור נשחקה לשפל של מעל שנה וחצי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א; הביטחוניות מובילות את הירידות, טאואר נופלת

מדד ת"א 35 נופל בכ-0.7% ● מדד ת"א־נפט וגז קופץ, בשל העלייה במחירי הנפט בעולם; נפט מסוג ברנט נסחר מעל 100 דולר לחבית ● על אף רמת אי־הוודאות הגבוהה, וול סטריט שברה אתמול שיאים חדשים ● הבוקר: ירידות בחוזים העתידיים, על רקע המתיחות המוגברת במצר הורמוז ● היום לאחר סיום המסחר בת"א, הבורסה תפרסם את הרכב המדדים שייכנס לתוקף בעדכון מאי

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות וההחמצה ב-AI: אפל מסכמת 15 שנה עם טים קוק

כהונתו של טים קוק כמנכ"ל אפל מסתיימת אמנם בתחושה חמוצה יחסית, אבל יש לו גם במה להתגאות: החל מצמיחת החברה, דרך חיזוק אפל כיצרנית מוצרי אלקטרוניקה ועד ההכנסות משירותי התוכן ● עיקר הביקורת, לעומת זאת, נעוצה בחוסר ההובלה של החברה בתחום הבינה המלאכותית ● ומה הייתה עמדתו ביחס לישראל?

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בלשכת ראש הממשלה

טקס המשואות מסמן אירוע חסר תקדים. אבל האם כבר היו לו רמזים?

הבחירה במנהיג מדינה זרה להשיא משואה הפתיעה רבים, אך הזרעים נטמנו כבר בעבר ● ואיך משתנה תקנון הטקס שנה אחר שנה? ● המשרוקית של גלובס

עידו נוימן / צילום: פרטי

איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

חיסכון של 20% מההכנסה, מינוף נכסים משפחתיים ויציאה מאזור הנוחות: עידו נוימן משרטט בפרק מיוחד של "כסף בקיר" את מפת הדרכים ליצירת הון עצמי משמעותי ● האם 5 מיליון שקל נזילים באמת מספיקים כדי לחיות מהריבית בלבד?

משרד לייבפרסון , רעננה / צילום: תמר מצפי

אחרי שצנחה ב-99% מהשיא: לייבפרסון מסיימת את דרכה כחברה ציבורית

לייבפרסון נמכרת לסאונד האונד האמריקאית לפי שווי שוק של כ-43 מיליון דולר ● בזאת בא לסיומו תהליך ארוך של אובדן אמון משקיעים, מאבק אקטיביסטי וניסיון התאוששות כושל ● בשיאה נסקה לשווי של כ-5 מיליארד דולר, שווי השוק היום עומד על כ-40 מיליון דולר

דם המכבים. לפי האגדה, הוא צומח היכן שנשפך דם של לוחם מכבי / צילום: Shutterstock

הפרח האדום מהמדבקה: מה הפך את דם המכבים לאייקון של זיכרון

מאחורי הפרח שמופיע שוב ושוב על דש הבגד בכל יום זיכרון, מסתתר מטען כבד של מיתוס, הקרבה ותקומה ●  כך הפך דם המכבים לפרח שמדבר בשם הנופלים

נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida

המדינה שיוצאת מובכת מההתמודדות מול הצבא האיראני

המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה מבחינת יכולותיה הצבאיות ● המערכת של חברת סנטריקס הישראלית, שנרכשה ע"י אונדס האמריקאית, תאבטח את המונדיאל ● אוסטרליה מתכננת להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון ● וחברת JISDA היפנית מציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר בלבד ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

"ראינו גם מקרים של 2,500 שקל": מנכ"ל סיבוס חושף כמה מקבלים בכל ענף

כשאיתן זינגר נכנס לכיסא מנכ"ל חברת ההטבות לעובדים סיבוס, היא נחשבה לשחקן משני ולא מאוד רלוונטי. היום הוא חולש על 60% מהשוק, ולדבריו הקפיץ את ההכנסות פי שלושה ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לתחרות החדשה מכיוון וולט בנפיטס, הטלפון מרותי ברודו, מה הישראלים מזמינים הכי הרבה, ולמה המוסדיים פתאום משקיעים מאות מיליוני שקלים במסעדות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות ומחירי הנפט זינקו ל-100 דולר לחבית

נסיעתו של סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס לאיסלאמאבאד הוקפאה לאחר שטהראן לא הגיבה לעמדות המו״מ של ארה״ב ● קווין וורש, מועמדו של הנשיא טראמפ לתפקיד יו"ר הפד, התמודד עם שימוע לאישור מועמדותו ● זעזוע באפל, ג'ון טרנוס מונה למנכ"ל, במקום טים קוק שכיהן כ-15 שנה ● אמזון תשקיע 25 מיליארד דולר באנתרופיק ● אחרי נפילה של 70% בשנה, לייבפרסון נרכשת ע"י סאונד האונד

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

מניית טסלה זינקה לאחר שעקפה את צפיות הרווח לרבעון הראשון

הכנסות החברה היו 22.4 מיליארד דולר והרווח למניה, 41 סנט מעל ציפיות האנליסטים ● תזרים המזומנים של החברה היה 1.45 מיליארד לעומת צפי לתזרים שלילי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עצמאים ומאושרים: המלחמה, הרגולציה, הציפיות לעתיד והפנסיה

מאות בעלי מקצוע הרשומים באתר מידרג השתתפו במשאל מיוחד בשיתוף גלובס שבדק את מצבם: איך הם עברו את השנים האחרונות, מה מטריד אותם במיוחד, וכמה מהם שוקלים לחזור להיות שכירים ● ולמה רובם לא רוצה שדור ההמשך יילך בעקבותם?

כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla

"מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

למרות שכטב"מים פוגעים במתקני התפלה וגז, והכלכלה המקומית דועכת, במפרציות לא ימהרו למשוך את ההשקעות מהספורט העולמי ● מתי הפך הכדורגל למרכיב קריטי בתעשייה הביטחונית של קטאר וסעודיה, כיצד התדמית של המדינות נפגעה במלחמה, ולמה איראן לא תמהר לבטל את ההשתתפות במונדיאל שייערך בארה"ב?