האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library
"אם הורמוז לא יהיה פתוח - נפציץ את בארות הנפט ואת האי ח'ארג": כך איים השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ברשת החברתית Truth, תוך שהוא מפרט לראשונה בפומבי את המטרות שנמנע עד כה מלתקוף. בלב האיום ניצב האי ח'ארג - שטח קטן אך קריטי בקצה הצפוני של המפרץ הפרסי, שאחראי על כ־90% מיצוא הנפט האיראני, ומהווה את עורק החיים של הכלכלה באיראן.
● איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים
● "שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו
החשיבות של האי נובעת, בין היתר, מנתוניו הגיאוגרפיים הייחודיים. בעוד שרוב קו החוף האיראני מתאפיין במים רדודים מדי עבור מכליות ענק, האי ח'ארג שוכן במים עמוקים המאפשרים עגינה וטעינה של כלי שיט בממדים אלו. לפי נתוני חברת המודיעין המסחרי Kpler שפורסמו ב-CNN, קיבולת האחסון של האי מוערכת בכ־31 מיליון חביות. נכון לתחילת מרץ, עמדה הקיבולת בפועל על כ־58%.
האסטרטגיה החדשה
בעוד הדיווחים על פריסת כוחות והדיונים בבית הלבן מתרבים, נראה כי הנשיא טראמפ החליט לעבור לאסטרטגיה של "לחץ מקסימלי" במטרה להגיע להכרעה או לכפות את פתיחת הורמוז. לאחר תקופה של דיבורים על משא ומתן, הממשל האמריקאי בוחן כעת צעדים בשטח, כשגורמים רשמיים אישרו בימים האחרונים כי נשקלת שליחת אלפי חיילים לאי באופן מיידי.
על פי הדיווחים, הפנטגון נערך לשליחת כ־3,000 לוחמים מהדיוויזיה המוטסת ה־82, לצד שתי יחידות ימיות מיוחדות. התקווה בוושינגטון היא שכיבוש האי יאלץ את טהרן לפתוח את הורמוז; מנגד, קיים חשש כי פגיעה במתקנים שעל האי תוביל לזינוק במחירי הנפט, מה שישפיע ישירות על המשק העולמי. במקביל, ב־CNN דווח כי טהרן תגברה את נוכחותם של אנשי צבא ומערכות הגנה אווירית בח'ארג.
אלה רוזנברג, מומחית לרגולציה פיננסית איראנית במרכז לענייני חוץ וביטחון (JCFA) וחברת פורום דבורה, מסבירה את המשמעות האסטרטגית של המהלך: "הוא חשוב כי הוא מאותת לאיראנים שלא מוותרים".
לדברי רוזנברג, חשיבותו של הנפט עבור משמרות המהפכה התעצמה ככל שצינורות הכנסה אחרים נחסמו או הצטמצמו. היא מפרטת ארבעה ערוצי רווח מרכזיים של הארגון: "ראשית, סחר בבני אדם עם הבסיג', אבל בשל המצב זה לא קורה כמו בעבר. שנית, הקריפטו, שצריך להנזיל אותו. שלישית, המט"ח שקשה להתעסק איתו וישנן סנקציות אירופיות. ורביעית הסחורות, שם יש קשיים של כניסה ויציאה". במציאות שבה הערוצים האחרים מוגבלים, הנפט נותר הנכס היחיד שמתפקד. "ולכן נשאר רק הנפט", מדגישה רוזנברג.
ארבעה תרחישים
על פי דיווח באקסיוס, הפנטגון מגבש תוכנית ל"מכה סופית" שנועדה להשיג הכרעה צבאית אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו. התוכנית האמריקאית מתווה ארבעה תרחישי פעולה מרכזיים: פלישה קרקעית לח'ארג, השתלטות על האי לארק המבסס את השליטה האיראנית במצר, תפיסת האי האסטרטגי אבו מוסא ואיים סמוכים, או חסימה פיזית של מכליות נפט בצידו המזרחי של המצר.
פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, מעריך בשיחה עם גלובס כי המהלך האמריקאי הבא יהיה בלתי צפוי. "אם צריך להמר, טראמפ יוביל מהלך נוסף. בין אם זה יהיה האי ח'ארג או שאר האופציות, המטרה היא לפתוח את הורמוז", הוא אומר. עם זאת, לטענתו, דווקא הדיון הער סביב ח'ארג עשוי להוביל לכיוון אחר: "דווקא בגלל שזה ברור, אולי זה לא יקרה. טראמפ ירצה לעשות את הבלתי־צפוי; הוא אדם שאוהב להשאיר אופציות פתוחות. הסתירות בדבריו וחוסר הקוהרנטיות הם טשטוש מכוון".
בנוגע להיקף הכוחות המדווח, שמיר מזהה מגבלה מבצעית אך גם פוטנציאל לפעולה רב־זירתית: "בסופו של דבר מדובר בכוח חי"ר קל שלא יכול לתפוס אזור גדול ולהחזיק אותו לאורך זמן. לכן הם מוגבלים באפשרויות, אך יכולים לפעול בכמה היבטים במקביל".
דיווח ברויטרס מאשש כי בבית הלבן בוחנים כיבוש קרקעי של האי ח'ארג. לפי הדיווח, פעולה כזו עלולה להאריך את המערכה במקום לקצרה, בשל החשש שהחיילים יהיו חשופים למתקפות כטב"מים ורחפני נפץ. פרופ' שמיר מחזק: "הכוחות יהיו חשופים לתקיפות מתמשכות. זה לא פשוט; הם עלולים להיות ברווזים במטווח".
כיבוש ח'ארג יעניק לארה"ב יכולת לשבש את סחר הנפט של איראן, המדורגת כיצרנית השלישית בגודלה במדינות המייצאות נפט. לפי דיווחים, כוחות אמריקאיים כבר ביצעו תקיפות נרחבות באי באמצע מרץ; טראמפ הצהיר כי המטרות הצבאיות "נמחקו לחלוטין", ויו"ר המטות המשולבים אישר כי הופצצו למעלה מ־90 יעדים. רוזנברג מציינת כי כ־90% מהנפט האיראני מיוצא לסין, אך מדגישה: "הסינים אינם תלויים באיראן ויכולים לרכוש נפט ממקורות חלופיים".