גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החות׳ים שלפו איום חדש והם הרבה יותר מסוכנים הפעם

האיום של החות'ים לנקוט צעד דומה לאיראן ולחסום את מצר באב־אל מנדב, עלול להוביל לסגירה סימולטנית של שני ברזי הנפט המרכזיים בעולם ● בזמן שמחיר הברנט כבר מטפס ל־115 דולר המומחים מסבירים כיצד המחסור באסיה עלול לשנות את מפת האנרגיה העולמית

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman
צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

בזמן שעיני העולם נשואות למצר הורמוז, החות'ים, שהצטרפו למערכה לאחר כחודש של שקט, מאיימים לחסום את מצר באב אל-מנדב - הפרוזדור הצר בין תימן לקרן אפריקה, שדרכו עבר לפני המלחמה כ-10%-12% מהסחר הימי העולמי, כולל כמויות עצומות של נפט וגז. המשמעות: חסימת המצר תחסום גם את צינור המזרח־מערב הסעודי - אפיק החירום העיקרי שנותר ליצוא הנפט העולמי מאז שאיראן סגרה את הורמוז. במילים פשוטות: שני ברזי הנפט הגדולים של העולם ייסגרו בו-זמנית.

כותרות העיתונים | טראמפ מאיים לצאת למשימה "מסוכנת" - כך היא תיראה
החברה היוונית ש"הגניבה" 4 ספינות דרך הורמוז תחת האיום האיראני

מצר באב אל־מנדב הוא מעבר צר והכרחי לכל מי שמעוניין להגיע מהים האדום לאוקיינוס ההודי. כעת העולם מחכה לראות האם האיום יתממש. החות'ים כבר הוכיחו בעבר יכולת לכך, ומחירי הנפט כבר עולים ל-115 דולר לחבית ברנט. אם הדבר יקרה, ההשלכות יורגשו מסביב לעולם. כך, גרגורי ברו, אנליסט איראן ב"קבוצת אירואסיה", אמר ל"פוליטיקו" ש"מחירי הנפט הגולמי עלולים לזנק עד ל-150 דולר לחבית".

החות'ים העדיפו להמתין ולא להצטרף למערכה, גם אחרי חיסול עלי חמינאי וגם אחרי הצטרפות חיזבאללה. ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומרת שהתירוץ לכניסה הרשמית למערכה, עם ירי טילים וכטב"מים לישראל, "היה יום השנה לצומוד, כלומר העמידה האיתנה. זה למעשה יום ייסוד הקואליציה האנטי-חות'ית ב-2015".

הקואליציה נגד החות'ים, בראשות ערב הסעודית, שאפה לסייע לממשלה שזוכה להכרה בינלאומית נגד המורדים, אך בסופו של דבר נכשלה, ונאלצה ב-2025 לחתום על הפסקת אש רשמית. נסים לובטון מדגישה ש"החות'ים הם לא פרוקסי איראני, אלא יצור אחר בציר ההתנגדות".

"לא רק פרוקסי איראני"

ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ ותימן במרכז משה דיין באונ' ת"א, ומנכ"ל חברת המודיעין העסקי גלובל אוסינט, מוסיף ש"החות'ים, בניגוד לחיזבאללה, הם לא פרוקסי מלא של איראן. הם יותר בני ברית שפועלים לפי שיקולי הכדאיות שלהם. הם כמובן ירו עלינו טיל אחד וכמה כטב"מים, אבל לא נכנסו בפול גז, יש עוד מדרגות הסלמה". לדבריו "בשנתיים שבהן הם טפטפו 130-150 טילים, הם רצו לתפוס בעלות על עזה ועל הסוגיה הפלסטינית, ולהתייצב בראש חזית ההתנגדות לישראל".

אז מה השתנה עכשיו? לא כל כך ברור. לדברי נסים לובטון, "מבחינתם זה אף פעם לא היה שאלה של אם, אלא 'ממתינים לעיתוי המתאים'. וגם עכשיו, זה זמן טוב כמו כל זמן אחר. אולי הם רצו זמן כדי לראות אם שווה להם להיכנס, וגם הלחץ מאיראן ומלבנון, ומכאן גם בתוך תימן, הגיע לרמה מספיק חמורה", לדבריה, מה שגרם להם להגביר את המעורבות שלהם. אך גם כעת, הפעילות שלהם עדיין יחסית חלשה.

ובכל זאת, לאיומים יש משמעות. ב-2023 עברו יותר מ-20 אלף ספינות במצר, ההכרחי כאמור למי שחוצה את סואץ ורוצה להמשיך לאוקיינוס ההודי. אך לאחר שהחליטו לחסום את המצר בעזרת מתקפות ספורדיות על ספינות, שהקפיצו את מחירי הביטוח (ממש כפי שאיראן פועלת כעת בהורמוז), התנועה נעצרה.

גם אחרי מבצע "שומר השגשוג" של ארה"ב, וחתימה על הסכם פתיחה של המצר מול החות'ים, התנועה לא חזרה למה שהיא הייתה. "הייתה עלייה במעבר בין 2025 ל-2026, אבל אחרי ירידה חריפה הרבה יותר בין 2024 ל-2025", אומר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א. "מצרים, שמרוויחה מהספינות שעוברות בסואץ, עדיין במשבר". הרבה מחברות הספנות גילו שהקפת אפריקה, כמו בימים שלפני סואץ, לפעמים עדיפה על הסתכנות במצר.

דבר זה רק ממחיש את האיום, לא רק על מי שעוברים בסואץ: בעקבות סגירת מצר הורמוז, ערב הסעודית הפעילה את "תוכנית המגירה" שלה, והחליטה להעביר נפט בצינור היבשתי שלה, שמוביל מהמפרץ הפרסי לחוף המערבי של סעודיה בים האדום. ד"ר נחום שילה מדגיש שממש לאחרונה, "הסעודים הגיעו למלוא הקיבולת של 7 מיליון חביות ביום בצינור מזרח-מערב", שזה כמובן עדיין פחות ממה שהם מסוגלים לייצא דרך הורמוז, אך עדיין הרבה יותר ממה ששאר מדינות המפרץ מסוגלות לעשות. אך גם ברגע שיוצאים לים האדום ופונים לכיוון אסיה, מוכרחים לעבור בבאב אל-מנדב.

מה יכול להיות הטריגר?

מה עלול להיות טריגר עבורם לסגור את המצר? "אם ארה"ב תעשה משהו במצר או תשתלט על האי ח'ארג, זה יכול להיות טריגר לחסימה של באב אל מנדב", אומר ד"ר נחום שילה, וגם ענבל נסים לובטון מציעה אפשרויות דומות: "אם ישראל או ארה"ב יתקפו אותם, או שתהיה השתלטות אמריקאית על ח'ארג או על הורמוז, זה עלול לגרום להם לחסום בפועל את באב אל מנדב".

ואם זה אכן יקרה, המצר ייחסם והחות'ים יצטרפו לסגר הנפט האיראני? תעלת סואץ צרה למעבר מכליות גדולות במיוחד, מה שהביא לבניית צינור Sumed בין סואץ לים התיכון. הצינור מאפשר פריקה של הנפט מדרום לסואץ, העברתו בצינור והעמסתו על מכליות בים התיכון. משם, הן יכולות להמשיך לאירופה, או להתחיל מסע ארוך במיוחד של הקפת אפריקה בדרך לאסיה.

אך לצינור הזה יש מגבלות משמעותיות: "זו אפשרות עקומה, כי אפשר לייצא דרך הצינור רק עד 2.8 מיליון חביות ביום", מדגיש ד"ר שילה, וכמובן סעודיה היא לא הלקוחה היחידה שתרצה להשתמש בו. פירוש הדבר ירידה של 60% ביצוא שנשאר מהמפרץ. זה רק חלק מ-7 מיליון החביות שעוברות כאמור בצינור מזרח-מערב של ערב הסעודית, ורק חלק ממה שעובר בהורמוז בימים כתיקונם. ואז, כמובן, צריך להקיף את אפריקה". כך שהוא חושש ש"סעודיה עלולה פשוט להשיג הסדר עם החות'ים, ולשלם פרוטקשן לבריון".

ומה יקרה לשוק הנפט אם אכן לא יהיה ניתן להעביר את הנפט דרומה? לדברי פרופ' קרסנה, "ברגע שהנפט שהיה בים כשהמלחמה התחילה יגיע למחוז חפצו, כבר לא יהיה עוד נפט מהמפרץ. זה ייצור סכנה למחסור פיזי, בעיקר באסיה".

"תהיה תחרות קשה"

כמובן, לדבריו, "לאסיה יש עוד ספקים, אבל התחרות תהיה קשה וכולם פחות נוחים מאשר המפרץ. זה לא רק יעלה את המחיר, אלא עלול ליצור בעיות זמינות. מחסני החירום באסיה כבר מתחילים להיאכל".

לדבריו גם אם יהיה מחסור של ממש, הוא יהיה זמני, אבל לא מסיבות טובות: "ברגע שהמחיר יעלה, אנשים ישתמשו פחות בנפט. הביקוש יירד". פירוש הדבר פחות נסיעות, פחות טיסות ופחות חשמל. "בטווח הארוך, זה יגרום לאנרגיה מתחדשת וגרעינית להיות יותר אטרקטיבית".

ומה ישראל תוכל לעשות? לפי אל"מ ורמ"ח הגנה במיל' טליה לנקרי, "מצד החות'ים אין איומי נ"מ. ועדיין, בשלב הזה עדיף להשאיר אותם נמוך יותר בסדר העדיפויות". אך גם לדבריה, אם תהיה הסלמה, כמו חסימת באב אל מנדב או מתקפות חריפות יותר על ישראל, "זה משנה את התמונה, ואולי יצטרכו לטפל שם קינטית. אני מקווה שכבר עכשיו מתכוננים לתרחיש חסימה כזה. אפשר להפעיל את חיל הים שלנו במתקפות מהים ליבשה".

עוד כתבות

בית משפט לוד - אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

המשטרה ביקשה להקפיא חשבון קריפטו זר - ונבלמה ע"י בית המשפט

ניסיון המשטרה להקפיא נכסי קריפטו בשווי מיליוני דולרים בארנק דיגיטלי של Tether נעצר בבית המשפט המחוזי, לאחר שנקבע כי אין סמכות לפעול מול חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי - גם כשהיא משתפת פעולה ● ברקע: חקירת פרשת הונאה עולמית בשם "העוקץ הרוסי", שבמסגרתה לפי החשד הועברו כספים גנובים מחוץ לישראל

נתיב תחבורה ציבורית / צילום: מעיין סלע

עשרות אזרחים קיבלו קנסות על נסיעה בנת"צ לפני כמעט שנתיים. האם זה חוקי?

עיריית חולון טוענת כי שלחה הודעות קנס קודמות, אולם קשה להסביר מדוע הם לא צברו ריבית מאז ● עו"ד אילון אורון: המסקנה ברורה וחד-משמעית: על העירייה להוכיח את אמיתות הדיווח"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

הרווח של מנורה מבטחים קפץ ב-2025. כמה קיבלו בכירי הקבוצה?

מנורה מבטחים סיכמה את 2025 עם תשואה חריגה על ההון - 31.5% ● הרווח לאחר מס טיפס ב-34% ל-2.3 מיליארד שקל ● עלות השכר של חמשת בכירי הקבוצה: מעל 22.5 מיליון שקל

העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

12 שעות בלבד אחרי שאושר: האוצר חתך את תחזית הצמיחה וערער את התקציב

פחות מיממה לאחר אישור תקציב 2026, הכלכלן הראשי באוצר חתך בצעד חריג את תחזית הצמיחה שעמדה בבסיסו ● זאת נוכח ההוצאות הכבדות הכרוכות בלחימה באיראן ובגבול הצפון ● אם לא די בכך, בקואליציה רשמו "מחטף לילי" והעבירו מאות מיליוני שקלים לדרישות המפלגות החרדיות באמצעות תרגיל פרלמנטרי

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) / צילום: נעמה עזריאל־פרנק

8 שבועות של אי ודאות: מה צריכים לעשות הנחשפים לשחפת בשיבא

משרד הבריאות הודיע כי אלפי חולים ומבקרים נחשפו לחולה שחפת בשיבא, מה שגרר בהלה ובלבול רב בציבור ● איך צריך להיבדק, מתי האירוע יהיה מאחוריכם ולמה כל כך הרבה אנשים הוגדרו כנחשפים? ● גלובס עושה סדר

העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

תקציב המדינה אושר; הקואליציה העבירה 800 מיליון שקל לחרדים ועוררה סערה

מדובר בתקציב הגבוה בתולדות ישראל, שעומד על 699 מיליארד שקל ● רגע לפני אישורו התחוללה דרמה במליאה עם העברת 800 מיליון שקל במסלול עוקף ייעוץ משפטי - לחרדים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

עד 1,200 נוסעים ברכבת: המשטרה מגבילה את כמות האנשים בקו לירושלים

הסיבה לכך היא שרוב הקו עובר בתוואי תת-קרקעי, כולל ובשל מאפיינים אלה, נדרש תיאום הדוק עם גורמי החירום וההצלה ● המשטרה הנחתה להגביל את מספר הנוסעים כדי לאפשר מענה מהיר ובטוח במקרה של אירוע חירום

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ מאיים לצאת למשימה "מסוכנת" - כך היא תיראה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב מרכזת כוחות רגליים במזרח התיכון, סין לא בהכרח מרוויחה מהעימות מארה"ב ואיראן, ולבנון על סף פיצוץ • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד מאותת - התקציב שאושר עלול לדחות את הורדת הריבית

לאחר החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, הנגיד אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה, וכן לצפי של הבנק להורדת ריבית השנה, בתרחיש בו המלחמה מסתיימת עד אפריל ● באשר לתקציב 2026 ולגירעון התופח, הנגיד מודה: "שם פחות השפענו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הריבית לא צפויה להשתנות היום. אבל כל השוק מחכה לנתונים האלו

האנליסטים והכלכלנים צופים כי הריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית ● הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגירעון הממשלתי

  / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מעדיף המשקיע הישראלי להיחשף למניות בארץ ובחו"ל, והאם זה רציונלי

קרנות הנאמנות הן ברומטר מוצלח לבחינת הלכי הרוח של הציבור, כפי שהדגימה בשנים האחרונות הנהירה לקרנות המחקות את מדד 500 S&P ● מה הוביל למהפך לטובת קרנות מחקות מדדים בישראל, ובמיוחד לאלו האקטיביות המתמחות במניות מקומיות ● ומי מעדיפים קרנות סל?

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל אופטימי ביחס לתוצאות המלחמה ומזהה הזדמנות קנייה

המשקיע הפרו ישראלי ביל אקמן, שמחזיק גם במניות הבורסה בתל אביב, לא מתרגש מהירידות שנרשמו בשווקים בשבוע שעבר ואף מזהה הזדמנויות קנייה: "זו אחת המלחמות החד-צדדיות ביותר בהיסטוריה שתסתיים טוב עבור ארה"ב והעולם" ● ומה התחזית של צוות האסטרטגים בגולדמן זאקס?

יודר שפריר מנכ''ל ScaleOps

ScaleOps גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי של מעל 800 מיליון דולר

את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט פרטנרס שנכנסה להשקעה לראשונה בחברה, ובסבב הנוכחי נכלל גם רכיב סקנדרי לעובדים ● במקביל, נודע לגלובס כי החודש עברה החברה למשרדים חדשים בשרונה

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

דוח נציבות התלונות על השופטים: רק 2% מהתלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות

בשנת 2025 הוגשו בממוצע כ-91 תלונות בחודש ● הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מדגיש כי עיכובים ממושכים ומתן החלטות באיחור אינם נתפסים עוד כ"כשל טכני", אלא כפגיעה מהותית באמון הציבור ובתחושת הצדק ● תלונה אחת מוצדקת הוגשה גם נגד נשיא העליון יצחק עמית

ביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

אופציות ב־14 מיליארד דולר: למה הביטקוין התייצב כשהשווקים סערו

פקיעת ענק של חוזים ביום שישי הסירה את בולם הזעזועים המלאכותי שמנע מהביטקוין להגיב למתרחש בחזית ● כעת, המטבע נותר חשוף להסלמה הביטחונית ולזינוק במחירי האנרגיה

המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות

על אף ששיעורם בשוק פוחת, משקיעים שרוכשים דירות לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד ● ככל הנראה הם משתמשים במבצעי המימון שמציעים היזמים ומעריכים שמחירי הדירות ישובו לעלות

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מעל 8 שקלים: מחיר הדלק יזנק בחדות מחר בלילה

החל ממחר בחצות מחיר הדלק יעמוד על 8.05 לליטר ● מדובר בעלייה של 1.03 שקלים לעומת המחיר בחודש מרץ, שעמד על 7.02 שקלים לליטר

האם ישראלים ברילוקיישן ש''נתקעו'' בארץ עלולים להיות מחויבים במס? / צילום: Shutterstock

האם ישראלים ברילוקיישן ש"נתקעו" בארץ עלולים להיות מחויבים במס?

ישראלים שהגיעו לארץ ואינם יכולים כרגע לצאת ממנה, עלולים להיכלא למצב שהם יעברו את מכסת הימים שמותר להם לשהות בישראל מבלי להיחשב תושבים לצרכי מס ● רשות המסים: "קיימת לנישום אפשרות לטעון בפני פקיד השומה שהוא זכאי להיחשב תושב חוץ למרות מספר ימי שהותו בישראל"

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

למה האיראנים יורים כל כך הרבה לדרום?

בימים האחרונים מספר השיגורים לדרום גובר ● מומחים מעריכים: "איראן מזהה שם יעד אסטרטגי"