גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

12 שעות בלבד אחרי שאושר: האוצר חתך את תחזית הצמיחה וערער את התקציב

פחות מיממה לאחר אישור תקציב 2026, הכלכלן הראשי באוצר חתך בצעד חריג את תחזית הצמיחה שעמדה בבסיסו - זאת נוכח ההוצאות הכבדות הכרוכות בלחימה באיראן ובגבול הצפון ● אם לא די בכך, בקואליציה רשמו "מחטף לילי" והעבירו מאות מיליוני שקלים לדרישות המפלגות החרדיות באמצעות תרגיל פרלמנטרי

העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
העברת תקציב המדינה לשנת 2026 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פחות מ־12 שעות חלפו מאז אישרה הכנסת את תקציב המדינה ל־2026, ועד שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, חתך בהערכותיו את הצמיחה החזויה לאותה שנה. התיקון המהיר עורר ביקורת: "זו כלכלה פוליטית. זורקים מספר בתזמון מעורר תהיות", אמר לגלובס גורם כלכלי.

בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?
רגע אחרי אישור התקציב: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך

התקציב שאושר יעמוד על 699 מיליארד שקל. תקרת הגירעון שאושרה נקבעה על שיעור של 4.9% מהתוצר - נתון שצמח משמעותית במהלך שלבי אישור התקציב. בתחילת הדרך נקבו במשרד האוצר ביעד גירעון של 3.2%, אך כבר במהלך הדיונים, ועוד בטרם הגיע התקציב לכנסת, טיפס היעד ל־3.9%, עד שהתקבע על 4.9%. במשרד האוצר תלו את העלייה במלחמה: תקציב הביטחון גדל ב־32 מיליארד שקל, לצד 13 מיליארד שקל נוספים שהוקצו כרזרבה למקרה של התארכותה.

עם זאת, הביטחון אינו הגורם היחיד שהקפיץ את הגירעון. חמישה מיליארד שקל הוקצו לטובת ריווח מדרגות מס הכנסה - הטבת מס לעשירונים העליונים. המקור התקציבי שיועד למימון ההטבה, הטלת מס על קרקעות פנויות, נופה לנוכח התנגדויות בקואליציה.

בממשלה מעריכים כי אין זה סוף פסוק בכל הנוגע לתקציב הביטחון, שעודכן משמעותית ויעמוד על 143 מיליארד שקל. למרות ההגדלה הנוכחית, ישנם גורמים המעריכים כי התקציב ייפתח לצורך הרחבה נוספת לאור הצרכים העולים מהתמרון בלבנון. על פי ההערכות, התקציב הסופי צפוי להתקרב לדרישות המקוריות של מערכת הביטחון, אשר עומדות על 177 מיליארד שקל.

3 תרחישים, גירעון אחד

התקציב שהוגש לכנסת נבנה בהתאם לתחזית הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, לפיה הצמיחה השנה תעמוד על 4.8%, נתון שהונמך עם פרוץ המלחמה. ואולם, התחזית המקורית גובשה לאחר ימי לחימה בודדים בלבד. בעדכון שפרסם הכלכלן הראשי שעות ספורות לאחר העברת התקציב, הוא חתך את תחזית הצמיחה בהתאם לשלושה תרחישי מלחמה שונים.

בתרחיש שבו המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל ובלבנון בסוף אפריל, התוצר יירד ל־3.8%. אם המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל אך בלבנון תימשך עד סוף הרבעון השני של השנה, הוא יתייצב על 3.5%, ובתרחיש שבו המלחמה באיראן תסתיים בסוף אפריל והמלחמה בלבנון בסוף הרבעון השני, יעמוד התוצר על 3.3%. בהתאם, שינה הכלכלן הראשי גם את התחזית לשנת 2027, אז היא צפויה להסתכם בטווח שבין 5.3% ל־6.1%.

על פניו נראה כי היסודות עליהם בנה משרד האוצר את התקציב התערערו שעות ספורות לאחר אישורו, בתזמון המעלה תהיות. זאת מאחר שהגירעון מחושב כאחוז מהתוצר, ואם התוצר משתנה באופן דרמטי כל כך, הדבר עשוי להשפיע ישירות על הגירעון. בנוסף, השינוי בתוצר משפיע גם על הנומרטור - תחזית ההכנסות וההוצאות של המדינה לשנים קדימה, המהווה נדבך מרכזי במסמכי התקציב.

במסמכי התקציב נכתב כי התוצר החזוי לסוף השנה יעמוד על 2,253 מיליארד שקל, ובמשרד האוצר מבהירים כי במסגרת התחזית התוצר הנומינלי לא ישתנה. במילים אחרות, העדכון הוא ריאלי, כך שהירידה באחוזי התוצר תקוזז עם המחירים הנגזרים מעליית האינפלציה. כתוצאה מכך, פחות מהשינוי בתוצר נובע מצמיחה אמיתית של המשק, ויותר משינויי מחירים.

הפער מול בנק ישראל

בתוך כך, בשוק נשמעו תהיות לגבי האופן שבו המספרים מסתדרים במדויק בהתאם לתחזית הכוללת שלושה תרחישים שונים. מעבר לכך, גם אם תחזית האוצר תתממש והתוצר לא ישתנה ברמה הנומינלית, נותרה השאלה מדוע העדכון פורסם רק יום לאחר אישור התקציב.

הערכות שנשמעו השבוע קשרו זאת לתחזית הצמיחה שפרסם בנק ישראל בשעות אחר הצהריים, שהייתה רחוקה מאוד מהתחזית המקורית של הכלכלן הראשי לפני עדכונה. ואכן, תחזיות המאקרו המעודכנות של בנק ישראל, שנמסרו יחד עם החלטת הריבית, הצביעו על כך שהגירעון יעמוד על 5.3% והצמיחה על 3.8%, בהנחה שהמלחמה תסתיים באפריל. הנגיד, בשונה מהאוצר, תלה את השינוי בפריצת המסגרות שאושרו זה עתה: "כשאתה מוריד את הצמיחה בכמעט אחוז בתחזיות, באופן טבעי יש ירידה גם בתחזית ההכנסות. זהו אחד ההבדלים העיקריים מדוע אנו נמצאים מעל 5% בגירעון, לעומת אותו יעד שהוחלט עליו והבסיס לו היה צמיחה של 4.7%. כפי שאנחנו מכירים את הכלכלה, כשאתה יורד באחוז צמיחה, צפויה לזה השפעה ישירה על צד ההכנסות".

מדידת הגירעון קריטית ליחס החוב־תוצר של המדינה, שעמד ערב המלחמה על 60%, ובמסגרת התקציב הנוכחי מתקרב לרף ה־70%. יחס חוב־תוצר נמוך מהווה את כרית הביטחון של המדינה בפני זעזועים כלכליים - וכאלו פקדו את ישראל לא מעט בתקופה האחרונה.

המחטף הלילי

במקביל לעדכון התחזיות, רשם השוק המקומי ירידות, בניגוד למגמה החיובית בעולם. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, הסביר כי הירידות התמקדו במניות הקטנות, מה שמעיד על סנטימנט שלילי לנוכח המערכה הממושכת ותיקון לעליות שאפיינו את תחילת המבצע. לדבריו, "לאירועים הביטחוניים בצפון ובדרום, לצד תקציב המדינה המנפח את הגירעון וחיתוך תחזית הצמיחה, יש השפעה שלילית על השוק".

בהקשר זה, במהלך הלילה התחוללה מהומה בכנסת לנוכח מחטף תקדימי. הכספים הקואליציונים כאמור עמדו על חמישה מיליארד שקל. חלק משמעותי מהם, בעיקר תקציבי הישיבות, נעצר לבחינת היועצת המשפטית לממשלה בשל היעדר חוק גיוס, והושאר כרזרבה במשרדי החינוך והרווחה. כדי לעקוף את הצורך באישור עתידי בוועדת הכספים תחת פיקוח משפטי וציבורי, רקחה הקואליציה תרגיל חריג: הסיעות החרדיות הגישו הסתייגויות לתקציב שדרשו להעביר את הכספים מהרזרבה ישירות לסעיפים התקציביים.

בשל הנוהג לפיו האופוזיציה מצביעה אוטומטית בעד הסתייגויות, המהלך עבר ברוב גורף של למעלה מ־100 חברי כנסת. עד שהתעשתו חברי האופוזיציה, הועברו כ־800 מיליון שקל, מתוכם כ־260 מיליון לתווי המזון של ש"ס ו־445 מיליון לחינוך, שמהם 225 מיליון יועדו למוסדות תורניים.

למרות שהמהלך לא פרץ את מסגרות התקציב, הוא בוצע כמחטף לילי ואל מול בחינה משפטית שעדיין מתקיימת. בסופו של דבר, הקפאת התקציבים לישיבות בעקבות הגיוס תשאר בעינה - גם אם הכסף ישנו תחת הסעיף התקציבי הייעודי ולא ברזרבה המשרדית. צעד זה נועד לעקוף אישור עתידי בוועדת הכספים וליצור לחץ להעברתם בטרם הכרעה משפטית.

בשיחות עם גלובס, גורמים בממשלה תהו כיצד דבר מתרחש בזמן מלחמה: "התנהלו כאחרוני הגנבים במחטף לילי, כשלוחמי המילואים בשטח ושר האוצר מעביר מאות מיליונים לישיבות". תהיות הופנו גם כלפי הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, שנכח במליאה אך עבר בשתיקה על התרגיל הפוליטי שבוצע מעל ראשו.

עוד כתבות

הריסת בניין. ההצטרפות למסלול וולנטרית / צילום: טלי בוגדנובסקי

מינהל התכנון פותח מסלול מזורז להתחדשות עירונית: לקצר את האישור לשנה וחצי

מתווה חדש: פרויקטים של פינוי־בינוי שבהם 250 יחידות דיור חדשות לפחות, ובהם הרשות המקומית תצטרף כמגישת התוכנית, יוכלו להיכנס למסלול מקוצר של "שולחן עגול" בשיתוף הוועדה המקומית והמחוזית

מנהג ''בבהילו'' בסעודת פסח, 2008 / צילום: גל חמו

מדם של עז ועד הצלפה בבצל: המנהגים הצבעוניים של פסח

עולם שלם של מנהגי פסח מפתיעים שלא הכרתם: ביהדות פרס ובוכרה מצליפים בבצל ירוק בזמן "דיינו", ביהדות הודו מטביעים טביעות יד בדם על המשקוף, ובקהילות פרוגרסיביות בארה"ב מניחים תפוז כסמל להתחדשות ולהכלה

פרופ' יפעת מרבל / צילום: כפיר זיו

החוקרת שזכתה לתהילה, רגע לפני שטיל איראני הרס את המעבדה שלה

שלושה חודשים לפני שמפעל חייה נחרב במתקפה, הספיקה פרופ' יפעת מרבל לחשוף מנגנון חיסוני חדש ב"פח האשפה" של החלבונים - שמיצב אותה ברשימת עשרת האנשים שעיצבו את המדע בעולם ● במעבדה שלה, ששיקמה במו ידיה, כבר צומחים שלל תרופות וגילויים חדשים ● וגם: למה אבחנה את הפרעת הקשב שלה רק אחרי הפרופסורה

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

''תרבות הרכב'' האמריקאית נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה / צילום: Shutterstock

מבירוקרטיה לניתוחים פלסטיים: הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות משנות מדינות

ממרחק השנים היסטוריונים מגלים איך מלחמות שינו את פני החברה מבחינה כלכלית ותרבותית ● ממלחמות האזרחים בארה"ב ובספרד למלחמות העולם הגדולות - מה קרה למנצחים ולמפסידים?

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

זורק את אירופה לכלבים? האם טראמפ מכין את הקרקע לסיום המלחמה ללא הסדר בהורמוז

דונלד טראמפ יוצא להתקפה מחודשת נגד מדינות אירופה וקורא להן לקחת את מצר הורמוז: "ארה"ב לא תהיה שם כדי לעזור יותר" ● בכך, מנהיגי אירופה עשויים להיקלע לבעיה מורכבת, אך הדבר עשוי גם לאותת על כוונתו של הנשיא האמריקאי לעצור את המלחמה באופן חד-צדדי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט: מניית נייקי נפלה ב-15%

בורסות אירופה ננעלו בירוק בוהק ● ירידות קלות במחירי הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 100 דולר לחבית ● המסחר באסיה ננעל בעליות חדות; בורסת סיאול המריאה במעל 8%, טוקיו במעל 5% ● זאת, לאחר שאמש רשמה וול סטריט את היום הטוב ביותר מאז מאי, אך סגרה חודש שלילי ● דוברת הבית הלבן הודיעה כי טראמפ ימסור "עדכון חשוב לאומה" בנוגע למלחמה באיראן בלילה שבין רביעי לחמישי

איור: Shutterstock

מעבדות לחירות טכנולוגית: כך תנקו את החמץ הדיגיטלי

אם שטח האחסון שלכם בסמארטפון ובמחשב מתמלא מהר, אתם לא לבד ● לפניכם כל השיטות לניקיון דיגיטלי: מהסרת אפליקציות, דרך טיפול בווסטאפ ושמירה בענן, ועד ניהול האחסון של גוגל

פרויקט חיזוק בראשל''צ / צילום: ארן הרשלג

מעבר לגבולות המגרש: המפקח מוסמך להעניק זכויות בבניין גם לשכנים מבחוץ

פסק דין תקדימי קובע: סמכות המפקח בתמ"א 38 אינה מוגבלת רק ליחסי הדיירים בינם לבין עצמם ● אם העירייה דורשת זכות מעבר לבניין שכן כתנאי להיתר - המפקח מוסמך לאשר זאת כ"אילוץ תכנוני" הגובר על זכות הקניין

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ירי טילים מאיראן ולבנון ערב החג; טראמפ: מנהיג איראן ביקש הפסקת אש

ירי בלתי פוסק לצפון ● טראמפ הכריז: "נעזוב את איראן בתוך שבועיים-שלושה"; הוא צפוי לשאת "הצהרה חשובה" בלילה שבין רביעי לחמישי ● טראמפ: "נשיא איראן החדש ביקש מארצות הברית הפסקת אש", דובר משמרות המהפכה מכחיש ● באיראן מדווחים על גל תקיפות נרחב בטהרן ● דיווח: איחוד האמירויות נערכת לסייע בפתיחת מצר הורמוז בכוח

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

SpaceX של אילון מאסק הגישה בקשה להנפקה

חברת החלל של אילון מאסק הגישה בקשה סודית להנפקה ציבורית לרשות ניירות ערך האמריקאית, לקראת מה שעשוי להיות ה-IPO הגדול ביותר אי פעם ● הגשת המסמכים מציבה את החברה על מסלול של הנפקה אפשרית כבר ביולי

AIM-9 Sidewinder. משמש את צבא ארה''ב כבר עשרות שנים / צילום: Shutterstock

ארה"ב מפילה כטב"מים זולים באמצעות טילים בשווי מיליון דולר. הפתרון נמצא בתהליכי פיתוח

ארה"ב ממשיכה ליירט כטב”מים זולים באמצעות טילים שמחירם מגיע למיליוני דולרים ● חברות ביטחון מתחרות בפיתוח של טילים זולים יותר, שהם עדיין הדרך היעילה ביותר ליירט כטב"מים

קלוד / צילום: Shutterstock

קובץ שדלף מאנתרופיק חשף חצי מיליון שורות קוד של קלוד

לפי דיווחים, קובץ פנימי שנכלל בטעות בעדכון תוכנה הפך לציבורי וחשף את מבנה המערכת, כיווני הפיתוח ופיצ'רים שטרם הושקו

צילום: Shutterstock, Africa Studio

החודש הכי גרוע לחוסכים מאז אוקטובר 2023: איזה מסלול הפסיד יותר מכולם?

המלחמה עם איראן נותנת את אותותיה בחסכונות הציבור, עם ירידה חדה של 2.2% במסלולים הכלליים ופי 2 במסלולי המניות, לפי תחזית מיטב ● אך הזינוק בתחילת החודש בישראל והקפיצה בוול סטריט ביום האחרון של מרץ הצילו את החוסכים ● מתחילת השנה: עדיין תשואות חיוביות, למעט במסלולי ה-S&P 500 שרושם ירידות חדות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: הסטארט-אפ הישראלי מגייס מאות מיליונים לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר

דקארט מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להפעיל מודלי בינה מלאכותית במהירות גבוהה ובעלויות חישוב מופחתות ● בין המשקיעים החדשים בסבב נמצאת ענקית השבבים אנבידיה, שהשקיעה כ־100 מיליון דולר, לצד קרן ההון סיכון רדיקל

עדינה זוסמן. ''אני יודעת לעבוד קשה'' / צילום: דן פרץ

"כשהמצב נהיה קשה, הבישול נהיה פשוט": עדינה זוסמן מציגה את המטבח הישראלי לאמריקה בתקופה מורכבת

עבור רבים מהקהילה היהודית בארה"ב, הבשלנית האמריקאית–ישראלית עדינה זוסמן היא חזית ההסברה: ממנה הם מבינים מה זה ממ"ד ואזעקות ובעיקר מהו אוכל ישראלי טוב ● החודש ייצא בארה"ב ספרה "זריז", ובו מתכונים קלים שנשענים על המטבח המקומי: "אני סוג של שגרירה"

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, אך סגרה את החודש החלש ביותר מזה 4 שנים

נאסד"ק זינק 3.8%, מחירי הנפט ירדו ● הנשיא האיראני מוכן לסיים את המלחמה, אבל מדגיש את דרישות המדינה ● משמרות המהפכה מאיימות לכוון לחברות אמריקאיות, גוגל ואפל ביניהן ● עסקת ענק בשוק המזון - מקורמיק תמוזג עם חטיבת המזון של יוניליבר ● אורקל הודיעה על פיטורים של אלפי עובדים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לפי שווי של לפחות 10 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס מובילה את רכישת מניות אדלטק

מטרת הרכישה היא להוביל את אדלטק להנפקה בבורסה, כך לפי גורם בשוק שמעורה בפרטים ● אדלטק היא אחת מיצרניות החשמל הגדולות בישראל, שנייה רק לחברת החשמל

אביב אלוש בקמפיין הפרסום של פליי קארד / צילום: מתוך יוטיוב

להיות פליי קארד: מה חסר למועדוני לקוחות כדי להפוך לנכס אסטרטגי?

הזינוק במספר מועדוני הלקוחות בישראל יצר שוק צפוף שבו רק חלקם מצליחים להשפיע באמת על התנהגות הצרכנים ● מחקר חדש של חברת הייעוץ TASC מגלה כיצד עובדת מערכת היחסים הכלכלית, ואיך הופכים מועדון למנוע צמיחה בשווי מיליארדי שקלים, כמו במקרה של אל על

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

בכיפת ברזל קראו לה "האמא של הסוללה". היעד הבא שלה "ישנה את תפקוד האנושות"

"Moonshot תהפוך לאבן פינה לתעשיית חלל אזרחית גדולה בישראל", מצהירה הילה חדד חמלניק על החברה שהקימה, שמפתחת אמצעי לשיגור מטענים לחלל כדי להקים שם תשתית לבני אדם ● בראיון היא מדברת על החלק שלה באחד הפרויקטים המכריעים שהיו כאן, הקרן שהקימה ולמה לדעתה עדיף להיכנס לחדר בשמלה צבעונית כשכולם בחליפות